| נשלח ב-16/1/2011 12:31 |
 |
| |
כמה אפשר??????
אני מתמודדת מאז גיל 12 עם אמא חולה בנפש שמסרבת לקבל טיפול,היא עברה טיפול כפייתי והשתחררה בתנאי שתיקח כדורים,אך לאחר תקופה הפסיקה וגם סירבה ללכת לפסיכיאטר...והמצב שלה רק מידרדר..
לא מזמן אחי עבר מצב נפשי לא קל והיו לו התקפות ועכשיו הוא בטיפול ב"ה.
אני רוצה לדעת איך אני אמורה להתמודד עם אמא שלי?????
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2011 12:54 |
|
| |
אחותי, קודם כל ליבי איתך. החזיקי מעמד ואל תשברי.
ידוע לי שיש דרכים להביא אדם לטיפול לא כפייתי. כדאי לך ללכת להתייעץ עם מישהו מיקצועי. בעיקר לגבי עצמך. את נשמעת לי צעירה שכל חייה לפניה. ותתני לעצמך את היכולת להתקדם בחיים על אף מה שקורה.
אנחנו כאן איתך לכל אורך הדרך. מתפללים לשלומך ולהצלחתך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2011 13:15 |
|
| |
באמת אני צעירה רק בת 20 אבל לעבור כזה הרבה בשנים הכי קריטיות(גיל הנעורים)זה לא קל!!
לגבי הטיפול באמא שלי זה דבר בלתי אפשרי כי ניסינו את כל האפשרויות!!
אני מתקדמת בחיים אבל אין לי אפשרות להתעלם ממה שקורה מסביבי..
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2011 22:48 |
|
| |
כוכבית שלום לך
נשמע מדבריך שאת לוקחת אחריות רבה למצבה של אמך. זהו באמת עול נפשי גדול משאת לכתפיים צעירות כשלך.
פעמים רבות במצבים כאלה נותנים תשומת לב רבה והכרחית לחולים ופחות לבני משפחתם הזקוקים פעמים לא פחות מהחולים עצמם לתמיכה.
אני מאמינה שכמי שחייה עם אם חולת נפש הצלחת לפתח מודעות פנימית ורגישות מיוחדת לשני. עם זאת, חשוב שלא תשכחי את עצמך. את נמצאת בשלב משמעותי בחייך של בניית חיים עצמאיים נפרדים במידה מסויימת ממשפחתך. המשיכי להשקיע בעצמך, בהתפתחותך האישית ובחייך- זוהי אולי ההתמודדות הטובה ביותר עם המצב.
אני מתארת לעצמי שזה מאד לא פשוט ובלתי אפשרי להתעלם ממה שקורה סביבך. אולם, כפי שציינת הרי כבר עשיתם ככל שיכולתם לדאוג שאמא תהיה בטיפול. כעת אולי נסי להניח לאחרים ובעיקר לקב"ה לדאוג לאמך ולאחיך.
חזקי ואמצי!
רונית
_________________
ד"ר רונית לזר
עו"ס קלינית
נייד 052-6346334
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 00:43 |
|
| |
קודם כל תודה רבה על התגובה!!
עכשיו,אני לא לוקחת את כל האחריות עלי כי אני גם לא יכולה. אבל אמא שלי לא מתפקדת אז אין מי שיתחזק (אפילו במינימום)את הבית ורק אני נמצאת כדי לעשות את זה אז אני עושה ולכן גם לא יוצאתי לעבוד עד לא מזמן..ועכשיו שיצאתי דורשים ממני להתייחס גם למצב ולדאוג לתחזק את הבית עם כביסות,בישולים וכו'..
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 22:58 |
|
| |
ניסיתי להגיב כמה פעמים. ומשום מה המחשב קרס לי. אז בקצרה. אם יש לך עוד אחים ואחיות אין הצדקה שכל הנטל יפול עליך. ובכלל אולי כדאי שתבדקי אופציה של עוזרת בית? ובכלל בדקי את הזכויות שלכם בביטח לאומי.
בכל אופן אני מאחל לך חיים בריאים וחלקים ושתמצאי את אהבת חייך.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2011 11:15 |
|
| |
ראשית, חזקי ואמצי!
יש איזושהי עזרה מבחוץ? קרובי משפחה, חברים, וכדו'?
היכן האב בתמונה?
שהקב"ה יהיה אתכם ותדעו מעתה רק טוב!
_________________
"בְּטַח בַּה'. וַעֲשֵׂה טוֹב. שְׁכָן אֶרֶץ. וּרְעֵה אֱמוּנָה".
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2011 15:18 |
|
| |
תודה לכולכם על העידוד!!!
ניסינו לקבל עזרה מבחוץ וזה ממש בלתי אפשרי!!
אבא שלי מתמקד בה ובגלל שאני הקטנה בבית וכבר גדולה מבחינת גיל אז אין צורך שיתיחס אלי יותר מידי...וגם שאני מרגישה מתוסכלת שכאילו גדלתי בלי אמא אז אין לי רגשות כלפיה וזה גורם לי להרבה עצבים..
קרובי משפחה בקושי יש והם לא יכולים לעזור...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2011 20:23 |
|
| |
אחותי! ליבי איתך!
חשבת על אופציות נוספות? מחוץ לבית? אני ממליץ לך להתייעץ עם איש מקצוע. ישנם גם נשות מקצוע מעולות חרדיות שיכולות לעזור לך.
על איזה עצבים את מדברת? סתם עצבים של כעס או יותר קשה?
בכל אופן אנחנו איתך!
|
|
|
|
|
