איפה כל זה היה עד עכשיו????

זה מובן מאיפה זה מגיע.
ככה כמעט כולנו חושבים, ועד שפוגשים בשטף החיים איזה אחד שפותח את ליבו - זו השאלה הראשונה, איפה היית..?

אך העניין הוא אחר.. זה לא העניין של האנונימיות שגורמים להיפתח, אלא זה שכאן יש במה להציג את הדברים, ובלי שמישהו יכנס לתך הדברים.. זה נותן פתחון פה..

אני חושבת שהרבה מכאן, כולל אותך, לו היו נותנים לך לפתוח את ליבך, ולהקשיב לך, היו גם מייעצים באותה צורה..

אני מעריכה את הערכתך..

ציפור עפה יקרה, באמת צודקת.
אך האם גם את היית מסוגלת לשוחח עם חברייך במציאות באותה פתיחות שכתבת פה? אני מניח שלא.
כנ"ל גם אני, וכך מן הסתם רוב החברים כאן.

בשורות טובות.

_________________

"בְּטַח בַּה'. וַעֲשֵׂה טוֹב. שְׁכָן אֶרֶץ. וּרְעֵה אֱמוּנָה".

אני חושבת שזה באמת סוג של הקלה, הפריקה כאן בפורום, אך הדבר המתסכל הוא שאת העידוד והחום, את ההבנה והקרבה צריך בחיים האמיתיים!!  בכל אופן תודה על התגובות!
יש משהו בפורום שנורא מבלבל אותי, מצד אחד אני נורא מרוגשת מעצם הרעיון שיש לי מקום שיכול  להכיל את המורכבות שלי ואוטומטית, אני מרגישה דחף חזק לספר ולספר ולספר... כי החיים שלי הם באמת לא בכוון הפיקניק...
אך מצד שני אני מרגישה שאני מחלקת את עצמי לכמה חלקים, פה אני מספרת רעיון אחד, שם סיפור נוסף, בתיבה האישית, עוד פן שלי...וכן על זה הדרך...
סתם מחשבות באמצע הדרך....

ציפור. סוף הדרך

גונדולה!
תמשיך לשוט בחמש וחצי לפנות בוקר!!!
ל"ג שמח!

ציפורעפה,
כבעל ניסיון של שנים של התמודדות עם מצבים נפשיים לא פשוטים (של עצמי כמובן...), אני מבין את הקושי שלך. הייתי גם שם אגב, בלילות הבדידות והשיעמום הנוראי, ואין עם מי לדבר. לא כי חלילה לא היה מי שיקשיב. אלא אילוצים שונים מנעו זאת. לעיתים זו הבושה, ולעיתים החשש מגרימת צער להורים ומשפחה הקרובה. בהמשך, בת זוגתי שתחיה, שהינה חברה מעולה ועוגן יציב, אך לא בעלת אבחנות רגישות ולא תמיד מסוגלת להתמודד עם בן זוג עם בעיות נפשיות. לכן, בבית ביום יום, יש אילוצים שמחייבים אותי לשמור הכל בפנים.

גם אני במקרה נתקלתי בפורום הזה ועקבתי אחריו, וזהו מקום נהדר להתחזק בו.

כך או כך, זכרי תמיד, זהו האתגר שהבורא נתן לנו. ואיתו אנחנו צריכים להתמודד. אנחנו מקבלים ונקבל הרבה עזרה ממנו. אך זה גם תלוי בנו.
אינני איש מקצוע, אך למדתי בדרך הקשה כי לעיתים אין מנוס משילוב של טיפול קוגניטיבי (פסיכולוגי) עם טיפול תרופתי. אני אישית חששתי מאוד מהנושא התרופתי. אך טעיתי. התרופות היום מאוד מפותחות ומגוונות.
אל תתייאשי בשום אופן. אם טיפול מסוג אחד לא עוזר, יש לנסות אחר עד שמוצאים את האיזון הנכון.

יש תקווה!!!!!

אשמח לשמוע עוד ואנסה להוסיף ממה שעברתי בעצמי.

בהצלחה לך ולכולם!!