חייבת לומר, זה אחד הדיונים המשעשעים ביותר שקראתי כאן בפורום  אבל אני תוהה, אם אהבת ההורים לילדים היא אכן לא אינטרסנטית, ואינה תלויה בדבר כלל? או שאולי כשם שאומר הרב דסלר ב"קונטרס החסד"- הנתינה היא זו שמביאה לאהבה. אני יודעת שהיום נותנים לאמהות לגיטימיה להודות שהן לא התאהבו בתינוק שלהן ממבט ראשון, ולפעמים גם לא ממבט שני, וזה לא אומר שהן אמהות גרועות. למדתי שהמטפל בתינוק קטן התלוי בו מרויח רווח "משני" כלשהו מהידיעה וההרגשה שמשהו זקוק לו עד כדי כך. מה דעתכם?
|
|