| נשלח ב-4/7/2011 16:44 |
 |
| |
סקירת מאמר עדכני על יעילות הטיפול הפסיכודינמי
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
טיפול במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
נייד 052-6346334 < type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2011 18:18 |
|
| |
"תת-הפרק השלישי, לבו של המאמר, עוסק בשאלה עד כמה אפקטיבית פסיכותרפיה פסיכודינאמית. בתת פרק זה, מביא שדלר (בין השאר) שמונה מטא אנאליזות שסוקרות ביחד 74 (!) מחקרים והתמקדו בטיפולים דינאמיים להפרעות פסיכיאטריות שונות. כל שמונה המטא אנאליזות פורסמו בין שנת 2003 ל-2011. גודל האפקט2 שנמצא באותן מטא אנליזות נע בין 0.69 ל- 1.46. "- אי אפשר לקחת ברצינות מאמר שמתימר להיות מדעי ולא יודע שגודל האפקט לא יכול להיות גדול מ1 (אני לוקחת בחשבון שהטעות של הסוקר ולא של החוקר. ועדיין, אולי גם שאר המאמר הוא לא הבין?).
"במחקרים עליהם שדלר מדווח, בדקו באמצעות מומחים אילו משתנים מגדירים CBT ואילו משתנים מגדירים טיפול דינאמי, כשכל שיטה טיפולית הוגדרה על ידי מומחים לה המטפלים באמצעותה...הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוגדר כמדגיש דיאלוג בעל מיקוד ספציפי, כאשר המטפל מבנה את האינטראקציה ומציג נושאים לדיון, המטפל מתפקד בצורה יותר דידקטית ומציע הכוונה או עצה מפורשת..."- גם אני לא הייתי הולכת לטיפול אצל מטפל קוגניטיבי שמגדיר כך את השיטה. דווקא למטפלים דינמיים יש יותר נטייה לדעת יותר טוב מהמטופל מה נכון ("אתה מרגיש/מתנהג/חושב X בגלל Y" "אני לא חושב שהפירוש הזה נכון" "עכשיו אתה מתנגד"). מטפל CBT טוב לא יציע הכוונה מפורשת (ובטח שלא פירוש) אלא יבחן עם המטופל את האפשרויות השונות.
"האפקטיביות הטיפולית של טיפולים פסיכודינאמיים דומה לאפקטיביות של טיפולים אחרים"- אי הכי נמי. אם האפקטיביות של טיפול שלוקח כמה שנים טובות דומה לאפקטיביות של טיפול שלוקח כמה חודשים, נראה לי שהבחירה ברורה. בייחוד בטיפולים שמסובסדים מכספי ציבור (אני מניחה שזה חלק מהרקע לפירסום המאמר הזה).
אני מבינה את הצורך של המטפלים הדינמים לטעון שזה כן מדעי. הם חלק מהאקדמיה והשיח סביבם הוא שיח מדעי. עם זאת, נראה לי שבכך נגרם עוול לטיפול הדינמי עצמו ובעיקר לתפישת נפש האדם. יש ניסיון תמידי להפוך את הנפש לעוד "איבר בגוף", שפועל בדיוק כמו שאר האיברים. נראה לי שדווקא הפסיכואנליזה יכולה לעצור את הסחף הזה. להחזיר את המוקד ל"מותר הנפש מן הגוף". במקום זה היא מנסה להוכיח שגם היא מסתדרת בתוך כללי הביולוגיה. לא חבל? נראה לי שאם הפסיכואנליזה תבין את מקומה ותלך יותר לכיוון של פילוסופיה וספרות (שהם מדעים שעוסקים בנפש האדם), ייטב לכולם- לחוקרים שלא יצטרכו לכתוב מאמרים מביכים כאלה, למטפלים שיקבלו כלים חזקים ומגוונים יותר לעזור, למטופלים שיקבלו טיפול נכון יותר ובעיקר לאמת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2011 20:05 |
|
| |
לא_מתביישת שלום לך,
ראשית, בעבר הבאתי את המאמר או הרפרנט שלו במקור ואת יכולה בעצמך לקרוא ולבדוק אם את לא סומכת. זהו מאמר מאד מוכר וישנם היום גופים שעוסקים במפגש בין החקר לפסיכואנליזה וזה מבורך. פרופ' גולן שחר מאוניברסיטת בן גוריון כמדומני, הוא אחד המובילים בארץ בתחום , ויותר ויותר ישנם מחקרים מטא אנליזות שמחזקים את הממצאים הללו.
ו..עדיין יהיו רבים שיחשבו כמוך שהפסיכואנליזה אינה נזקקת ולא מחפשת הוכחות מדעיות כי היא לא רואה עצמה שם וזה בסדר גמור.
להת' לבנתיים
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
טיפול במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
נייד 052-6346334 < type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2011 18:25 |
|
| |
לא_מתביישת, שימי לב להערה מס' 2 של הסוקר לגבי גודל האפקט.
גודל אפקט (effect size):
ההבדל בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת במונחי סטיות תקן.
וכמובן שסטית תקן אינה מוגבלות ל1 , אולי התכוונת בטעות למהימנות שנעה בין 0 ל1?
את כמובן יכולה להתדיין מול הסוקר איציק פיש ואני מאמינה שהוא יענה לך על הערותייך.
כפי שכבר אמרתי לא פעם טיפול פסיכודינמי אינו עוסק בעיקר בתמונה הסימפטומלית אלא ברווחה הנפשית , בצמיחה אישית, ביכולת להרחיב את יכולת ההכלה הרגשית, בשיפור היחסים הבינאישיים, ביכולת הפרודקטיבית והיצרתית וכד'.
מי שמחפש טיפול ממוקד סימפטום או מטרה ספציפית אופרטיבית עשוי להנות מטיפולי CBT (בהנחה שהאישיות שלו יציבה ומאורגנת ברמה טובה).
אין כאן עניין של מי יגיע מהר יותר לתוצאה. מדובר במטרות שונות ומכאן גם בתוצאות שונות. בעיני הדבר החשוב זה לברר עם האדם מה הוא מחפש ולהציג בפניו את מהות הטיפול . לא פעם הפניתי אנשים לטיפול תרופתי ואו CBT והם הרגישו שזה לא מתאים להם. וטענו שהם מעוניינים במשהו יותר עמוק, יותר בוחן, יותר מכיל, גם במחיר שהסימפטומים ימשכו .
אין מטופל שלא רוצה לפחות במודע להכחיד את הסבל והסימפטומים שלו ובכל זאת אני פוגשת שוב ושוב אנשים שמסרבים לתרופות ולטכניקות הרגעה וקוגנטיביות שונות וזאת בעבור החוויה הטיפולית הפסיכודינמית והפסיכואנליטית המיוחדת שבאמצעותה מתפתחת היכרות מחודשת עם עצמם, חוויה מכילה , המאפשרת ביטוי עצמי עמוק ומשוחרר שמוביל להתפתחות וצמיחה אישית.
לא תמיד סימפטום הוא מטרה להכחדה פעמים רבות הוא ממצא חשוב מאד שדרכו אפשר להגיע למה שבאמת מצריך טיפול. למשל, אני עובדת עם ילדים שחוו פגיעה מינית ופעמים האנקופרזיס (הסימפטום לעניינו) שלחלקם יש, מהווה עבורם הגנה לא רק סימבולית אלא פעמים ממשית מפני פגיעה ובנוסף פותח שער לעבודה פנימית על תחושת הטינוף והגועל העצמי והגופני שכל כך הכרחי לעיבוד בעבודה עם ילדים כאלו.
צריך לזכור שסמפטומים הם אומנם מחלה אך הם משמשים פעמים רבות להגנה , צורת תקשורת או הסחה. כמובן שכולנו היינו רוצים להיפטר מהם מהר ככל היותר אך יש אשר חשוב להם שזה לא יהיה על חשבון הטיפול הפנימי .
אין צורך להסכים עם כל מה שאני אומרת. הבאתי מאמר חשוב למי שמתעניין במפגש בין המחקר לטיפול הפסיכודינמי .
להת'
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
טיפול במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
נייד 052-6346334 < type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2011 23:46 |
|
| |
טעיתי. מתאם פירסון חייב להיות בין 1 ל 1-. ביטויים אחרים של אפקט הגודל לא. בפעם הבאה אשתדל לחשוב ולבדוק יותר פעמים לפני לחיצה על "שלח!" (וכמובן גם להגיה...).
אין ספק שישנם הרבה אנשים שנעזרים בטיפול דינמי וישנם הרבה שרק טיפול דינמי יכול לעזור להם. מה שמעצבן אותי הוא הניסיון לשמר את הכמעט-בלעדיות של הטיפול הדינמי בסל הטיפולים המסובסדים. לשם מגיעים בדרך כלל אנשים בלי זמן וכסף מיותרים.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
