| נשלח ב-9/7/2011 23:46 |
 |
| |
סדר שיעמום
שלום לכולם
שמעתי לאחרונה על ישיבה שקיים בה סדר של שעה ורבע שבה על הבחורים להיות בבית מדרש או באזור ולא לעשות כלום !!! גם לא ללמוד. (יש בחורים יחידים שקיבלו אישור ללמוד)
לפעמים אחרי חצי שעה מגיע הראש ישיבה ומתיישב להגיד שיחה כשפעמים רבות הוא לא אומר כלום, אלא מוסר שיחת שיעמום כלומר: יושב למשך שלשת רבעי שעה ולא אומר כלום!!!
חשוב לציין שמדובר באדם מאוד רציני בתחום של הנוער היום.
הבחור שסיפר לי את זה אמר לי שזה הסדר הכי קשה בישיבה. וכי הוא מבין שיש כאן נקודה חזקה לעבודה ולא בכדי זה כל כך קשה.
אני השתגעתי מזה
מה דעתכם ?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2011 10:55 |
|
| |
אהרון שלום,
לא הבנתי האם אתה מתאר תמונת מצב עגומה, פעולה אסטרטגית זמנית שזו 'שיטה' עם רציונל מאחוריה ומהו?
בברכה
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
טיפול במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
נייד 052-6346334 < type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2011 16:31 |
|
| |
נשמע בהחלט מוזר, מה מטרתו של צעד כזה?
_________________
"בְּטַח בַּה'. וַעֲשֵׂה טוֹב. שְׁכָן אֶרֶץ. וּרְעֵה אֱמוּנָה".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 17:18 |
|
| |
נשמע כמו 'סדר' של התבודדות, ליצור תנאים מתאימים להתבוננות. הפוגה שהמטרה שלה זהה למטרה של סדר מוסר, רק שדרך ההשפעה שלו הפוכה, במקום מהחוץ אל הפנים ההתעוררות מגיעה מהפנים
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 18:43 |
|
| |
נשמה, הארת לי את דברי אהרון.
אותה 'שתיקה' ניתן לפגוש גם בחדר הטיפול , להרבה אנשים זה מאד קשה אך מי שעובר את הקושי מגלה שמצב זה מאפשר לאדם להתבונן פנימה לרבדים עמוקים יותר.
מעניין ...
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
טיפול במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
נייד 052-6346334 < type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 20:57 |
|
| |
צריך לעשות סדר בשעמום פה,, רק זה חסר ביום חם כזה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 22:32 |
|
| |
מה פרוש שתיקה שקשה בטיפול? מאיזו סיבה היא קשה, מריקנות? ממבוכה? מהכניסה פנימה? איך עוברים אותה?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 23:41 |
|
| |
כן נכון זהו בדיוק
עבדתי לאחרונה בכפר נוער חילוני, ונפגשתי גם שם עם הבעיה המרכזית שהנוער מתמודד איתה, גם אצלנו, כן גם אצלנו.
בעיה ושמה שיעמום.
וכששמעתי את הדבר הזה הבנתי דבר ראשון שאותו ראש ישיבה קלט את הבעיה.
הרב וולבה היה מספר (אלף פעמים כדרכו) שכשהיה משגיח בבאר יעקב היה שולח לפעמים בחורים לעשות סיבוב ברחובותיה (אם ניתן לקרוא כך לשבילי עפר משובשים) לבדם.
פעם אחת - סיפר המשגיח - הגיע אלי בחור ואמר לי שאיך שהוא יצא החוצה הוא חטף חרדה בלתי רגילה ולכן חזר מהר בחזרה לישיבה.
אמרתי לו אולי פגשת מישהו שאתה לא מכיר? הבחור ענה לא, לא פגשתי אף אחד!
אמרתי לו כן! את עצמך פגשת! זה מישהו שאתה לא מכיר, ולכן כל כך נבהלת.
הראש ישיבה הזה בגאוניותו (כנראה) לקח את השיעמום הזה, ובמקום להלחם בו על ידי תוכניות, פרויקטים וכדו' הלך והעמיד אותו כנושא, כן ! עכשיו משתעממים! בואו נראה מה אנחנו עושים עם זה?
כיוון מעניין, לא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 23:43 |
|
| |
עושים מזה פורטל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2011 01:03 |
|
| |
עשה עמי האלוקים חסד ולא בקרתי בישיבה שכזו....
ולא בגלל שאני פוסלת את הרעיון אלא- עיין ערך שעמום..
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2011 14:29 |
|
| |
ציפור - נכון ששיעמום מביא לידי חטא אבל כאן מדובר בשיעמום "מבוקר" (אם יכול להיות דבר כזה...) בבית המדרש...
ברגע הראשון זה נשמע קצת הזוי אבל אם תחשבו על זה באמת - זה יכול להיות מדהים... אנחנו חיים בעולם כל כך כל כך.. האמת אין לי מילה מגדירה אבל המציאות היא שאנחנו כמעט לא מסוגלים להיות קצת זמן בשקט ולחשוב עם עצמינו (פרט לכמה יחידי סגולה).. ואם זה מה שהוא מנסה לעשות (אין לי מושג...) זה רק מראה על בגרות נפשית ועל נכונות להשקיע באמת בתלמידים, ולא רק במה שכמעט כל שאר הישיבות משקיעות.. (ושוב, בלי הכללות..)
|
|
|
|
|
