|
|
| נשלח ב-31/10/2011 20:22 |
 |
| |
אני רואנ שאתה יודע הרבה,
תתייחס אז למה שאמרתי על השמחה לא כמצווה דאוריתא אלא כמו אל מידה שחז"ל הורו ללכת בה. עדיין אני מסבירה את הפטור הזמני...
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2011 20:30 |
|
| |
ושמעתי פירוש[לא זוכר בשם מי]על הפסוק תחת אשר לא וכו.ומרוב כל,שעיקר הטענה היתה שהיה להם רוב כל ומדוע לא היו בשמחה,אבל אי אפשר לבוא בתביעה לאדם שיש לו בעיה ולומר אתה חייב לשמוח,זה ברור שמי שמצליח לשמוח גם במצבים קשם אשריו ואשרי חלקו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2011 21:01 |
|
| |
אני לא מדברת על מצב שקשה אבל אפשר, אלא מצב שאי אפשר!!
קבלו את זה, יש מצב כזה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2011 03:57 |
|
| |
צודקת,רק בתקוה שיעבור מהר
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2011 05:58 |
|
| |
כמדומני שטעות לדבר על רגשות כמו שמחה ואחרים כדבר שצריך או לא צריך, כמטרה, אלא כמשהו שקורה לנו או לא, יש סיבה מיוחדת למי ששרוי בשמחה ויש סיבה מיוחדת למי ששרוי בעצב בין אם היא מודעת או לא, וכמובן שניהם מצבים "לגיטימיים". אם יש חוסר נוחות או סבל במצב רגשי מסויים אז נוצר הצורך המתבקש לשינוי
|
|
|
|
|
