אמא כבולה....

פנתה אלי חברה בבכי: בתה נישאה לפני שבעה חודשים והיא יודעת בבירור שהבת עוברת התעללות נפשית, ויתכן שגם פיזית. הבעל הצעיר לא מרשה לאשתו ליצור קשר עם משפחת הוריה, היא לא מגיעה לשמחות משפחתיות. כשהיא כן מגיעה לביקור בעלה נצמד אליה ומלווה אותה אפילו לשרותים. הילדה הפורחת, השמחה וטובת הלב הפכה לנבולה, מסוגרת, ונראית מעט מסוממת. היא הבינה שיתכן בהחלט שהבת גם לוקחת תרופות פסיכיאטריות. האמא שבורה ביותר. רק אחרי החתונה היא שמעה על הבעיות במשפחת החתן ובחתן עצמו, פתאום אז כולם התחילו לספר את מה שהסתירו קודם. האמא שבורה לחלוטין, והיא שומעת ממומחים שהתפקיד שלה הוא רק להיות שם, לתמוך ולהיות אוזן קשבת. ממילא, האמא אומרת, הבת אפילו מיוזמתה לא פונה אליה, כנראה מפחדת. משפחת החתן הם משפחה מיוחסת וחשובה, ומשפחת הכלה הם אנשים זורמים, טובי לב, בעלי חסד ללא גבול ומידה, עם לב רחב ולא מצוי.

כל כך כואב. משהו בי מתקומם. המחשבה שהאמא כבולה, כשמול עיניה היא רואה פרח שקומל....

מה כבולה?
שתחשוב שעוד כמה חודשים / שנים עם יותר נזקים וכנראה גם ילדים ניזוקים,
הבת הזו תפנה ותשאל אותה איך לא ראית? איך לא עשית כלום?
התשובה הזו שהיא תמכה מרחוק תספק אותה???

שבוע טוב,
דעת מומחה שלי הוא שעל האמא כן להתערב. האמא אינה כבולה, אך הכלה כן . הבת כנראה מרגישה שהיא אסורה וכבולה בידי הבעל המתעלל (בהנחה שזה כך כמובן) ולא  מספיק רק להיות איתה. כי האמפתיה וההזדהות שואבות גם את האמא לתחושת הכלא שהבת נמצאת בה. אני מציעה לך כחברה לחזק את האמא לפעול לטובת הבת! וזאת כמובן בהסכמה ואישור של הבת לדרכי הפעולה.
יתכן שיעזור לאמא לפנות לאיש מקצוע לייעוץ.  יש תחנות ומרכזים לטיפול באלימות במשפחה ושם האם תוכל לקבל הדרכה , הכוונה וייעוץ כיצד לעזור לבת. 
בברכה,

_________________

מאידך... כשבעל מתעלל ירגיש שהאמא מנסה להסית נגדו, ובהתחשב שהבת לא במצב נפשי תקין,  בכלל לא ברור שהתערבות תועיל והיא יכולה להזיק- למשל שהבעל יגביר את הצעדים של השמירה על אשתו, שייאסור עליה כל קשר שכבר ישנו ושהבת המבולבלת  רק תיקרע יותר, לפעמים מה שנכון הוא באמת רק לייצר את התחושה שיש אל מי לפנות בשעת מצוקה ועצוב נוראות שזה כך.
פשוט, מכירה אישית כזו משפחה, וככל שהמשפחה התערבה והפנתה ומומחים ולרבנים ויועצים בהתיעצויות גדולות ועמוקות, הבעל פשוט התעלל יותר פיזית ונפשית וסגר כל צוהר לעזרה שיכלה אולי להגיע בעתיד.

רעות וכולם,
חשוב לדעת שהבעל לא יכול להמשיך להתעלל פיזית ונפשית. יש חוק ויש אוכפי החוק.  היום עם חוק האלימות במשפחה מהשנים האחרונות,  על כל אדם שיודע על פגיעה כזו חייב לדווח לאנשי החוק -  פקידת סעד או משטרה. אסור לתת את ההרגשה שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו ואין מי שיעצור אותו.

הבלבול הוא לרוב תוצר של אמונות ודעות כמו  'כן זה בגלל שהיא לא בסדר' 'המשפחה מתערבת', 'הוא אדם טוב בליבו אלא שרק..', 'יותר מידי אנשים בקלחת..' 

הבת צריכה לדעת שיש תוקף לחוויה שלה, שמה שהיא עוברת אסור שיהיה, שיש מי ששומר, שיש מי שעוצר את האלימות! - אלו המסרים הבהירים והברורים שמוציאים מבלבול.  
רק אחרי שהיא תצא מאזור האלימות, יהיה אפשר לעבוד איתה על תהליך בניה, העצמה וכו'. 

צריך לזכור שפעמים אסור לשתוק יש לזעוק 'שריפה שריפה' ולהביא כבאית!

אני מאמינה שאם הורי הבת יפנו ליעוץ  וליווי מקצועי, ההגנה על הבת תתאפשר במינימום פגיעה.

בהצלחה,

ד.א  נדמה לי שנשואה עד שנה נחשבת כלה:)

_________________

אבל הבת לא פותחת שום דבר עם האמא, היא לא משתפת איתה פעולה בכלל.... האם האמא צריכה לפנות בכח לבת? אני יודעת שנשים נשואות טריות בכזה מצב נמצאות בטראומה כל כך קשה שהן דוחות כל סוג של עזרה מבחוץ כולל מההורים הכי איכפתיים. אולי זה מהדחקה, אולי מבלבול, אולי מפחד. ואם, כפי שהאמא הבינה, נותנים לבת תרופות פסיכיאטריות שבכלל שוללות ממנה אפשרות של דיעה עצמית? האם אומרת שהבת ממש כבויה....

כפי שהצעתי  שהאמא תפנה לייעוץ מקצועי. לא ניתן, לא נכון ולא אחראי להמשיך לייעץ על פני האתר.  הכלל הוא שאי אפשר לשבת בשקט בצד ויש לפעול, אך צריך להכיר את התמונה כולה ואת הנפשות הפועלות, כדי לדעת איך , כמה ומתי.
בברכה, 

_________________

יעוץ מקצועי - מה את מתכוונת? תכווני אותי בבקשה. גרה בירושלים.

תפני אלי למייל האישי שלי עם יותר פרטים וב'ה אפנה לכתובת רלוונטית 

_________________

תודה רבה על הנכונות לסייע. אמסור לאמא.