בית פורומים פורטל הנפש

איך מספרים לילדים בשורה קשה?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/1/2014 14:00 לינק ישיר 
איך מספרים לילדים בשורה קשה?

בעקבות הטרגדיות הקשות שקרו לאחרונה, פונים הורים ושואלים מה אומרים לילדים ? האם להעלים מהם או לשתף? כמה לשתף ואיך להרגיע?
המאמר עוסק בנושא . עלה באתר קול חי

http://www.93fm.co.il/radio/92345/

_________________

ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
טיפול אישי, זוגי והדרכת הורים
אלעד, ירושלים 
0526346334
 [email protected] 




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/9/2014 13:00 לינק ישיר 

מעניין וחשוב.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/9/2014 23:30 לינק ישיר 

לא נכנסתי לקול חי אני לא יודע מה נאמר שם. מה שברור שאנו חוטאים בילדים בכך שאנחנו נזכרים רק בעת צרה לדבר עם הילדים.

הילדים חייבים לעבור שיחות  בשלות והכוונה באופן קבוע בזמנים רגועים, כיום אין לנו זמן והילדים מפתחים את השקפת החיים שלהם בכוחות עצמם. גם הכנה להתמודדות זה חלק מחובתנו. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/9/2014 19:39 לינק ישיר 

אני מסכימה עם דבריך . יתר על כן בחיי היומיום ילדים נפגשים עם אירועים וחוויות של אובדן ומוות. ואלו הזדמנויות בהם אפשר לשוחח איתם , לעבד איתם את החוויות ואת השאלות והחרדות שלהם שעולים סביב אותם אירועים. 
למשל, מוות של אפרוח. הילד עשוי לשאול מה מרגישה התרנגולת באובדן בנה האפרוח? כאשר בד בבד הוא עסוק ברגשות שלו באובדן האפרוח?. משמעות המוות.  וכל זה כמובן ברמה שהילד מסוגל לקלוט, להבין ולעבד. 
לא רק מוות ממשי אלא גם אובדנים אחרים. כמו חבר שיצא מ'החבורה' . תלמידה שעברה דירה לעיר אחרת. ילדה שמגיעה הביתה ומספרת בסוד שההורים של ילדה מהכיתה נפרדו. ועוד.

_________________

ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
טיפול אישי, זוגי והדרכת הורים
אלעד, ירושלים 
0526346334
 [email protected] 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/10/2014 10:38 לינק ישיר 

לא קראתי את הכתבה אבל אני יכולה לתרום מחלקי.
בהיותי בת שמונה איבדתי דוד אהוב מאוד. ברצח.
אף אחד לא טרח לספר לי מה קורה.
לא הבנתי לאן נעלם ניבי שלי.
למה כולם בוכים
למה סבתא לא יכולה לשמוע את המילים " מתפוצץ לי הראש"
כלום.
אני בטוחה שבגלל זה עד היום יש לי עניין לא פתור עם המוות בכלל ועם המוות שלו בפרט.

אני זוכרת את עצמיילדה קטנה בת שמונה מסתובבת בין החדרים. קוראת בשמו. מציצה מתחת לספה. נוגעת בחרדת קודש בגיטרה שלו...אני מתגעגעת אליו עד היום. לדוד ניבי.ניבי שהיה חוזר מהצבא ומעיף אותי לתקרהניבי שהיה מנגן לי בגיטרה ונותן לי ללטף אותה אבל רק טיפונת שלא תישבר.ניבי שתמיד מצא משהו מצחיק לומר כשהיה שקט בסביבה.הדמות הראשונה בחיי שהרגשתי שאוהבת אותי.ניבי שלימד אותי לשיר עשר אצבעות לי יש בחדר האטום במלחמת המפרץ כדי שאני לא אשמע את האזעקה.ניבי ש ל י


נשלח מהאנדרואיד שלי

תוקן על ידי סיהרה ב- 07/10/2014 10:45:57




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > קבוצות תמיכה > פורטל הנפש > איך מספרים לילדים בשורה קשה?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext