פוסט בקול כבודה

שבוע טוב
אני משתפת אתכם בפוסט שכתבתי ופורסם באתר קול כבודה

אכן, ההערה שלך במקומה - זה כנראה לא פשוט לתאר תהליך טיפולי. אפשר לתאר את המרכיבים וגם אף לשרטט תהליך מסוים במסע הטיפולי , כפי שפעמים עושים זאת בתיאורי מקרה בכתבי עת מדעיים/מקצועיים. אך תמיד זו לא כל התמונה. אפשר להשוות זאת כמו לתהליך התפתחות האדם או הקשר בין הורה לילד. ישנה ספרות ענפה שמתארת את המרכיבים  הנדרשים בהורות  ואת התנאים הטובים (אהבה, גבולות, היענות, הקשבה, תיקוף וכו') להתפתחות תקינה .  כל זה מאד חשוב ומאד מלמד ועוזר אך עדיין לא מבהיר דיו. כי יש את המעבר לסך החלקים. כך גם בטיפול, אפשר כמובן לציין כפי שכתבת ודליזציה (תיקוף), הכלה, אמפתיה, מיכל להשלכות, ניקוז רעלים מנטליים, הכרה הדדית וכו' אך מה זה אומר על התהליך הספציפי של מטופלת מסויימת.
כאשר הורים באים אליי לייעוץ , מעבר לכישורי ההורות שלהם , אני מתעניינת בקשר הייחודי בין הורה מסוים לילד המדובר. וזה בעיניי המהות. מה הם יכולים לספר על הקשר הזה, וזה כולל את המשאלות, החששות, כאבי הגדילה וכאבי הגידול ועוד. זה נכון לכל קשר ומערכות יחסים אנושיות.  כך גם בטיפול, כמובן שאפשר לכתוב על המיומנויות הטיפוליות (וכמדריכה של אנשי מקצוע אני משקיעה מחשבה רבה בפיתוח אותן מיומנויות של הקשבה מיוחדת בטיפול , הכלה וכד') , אך בעיני  זה יהיה חסר ואולי אף אעיז לומר עקר אם אין שם את המעבר: כל זוג מטפל-מטופל יוצר ורוקם קשר דיאדי טיפולי ייחודי שקשה תמיד לתאר ולהסביר , אפילו לעצמם וכל שכן לאחר. קשר זה הוא הבסיס להתפתחות ולצמיחה, הוא זה שמושתת על הרכיבים הרבים והעמוקים אך הם לא סך הרכיבים, יש משהו גדול יותר מסכומם. נשמע קצת מיסטי אך זו מהותה של הנפש שקשה לכמותה ולמדוד אותה. עם זאת, אנו לא מרפים מלחקור, להבין את אותם תהליכי ויש לנו עליה ידע עמוק ,רחב ומקיף כיום (בעקבות מאה שנים של מחקר וחשיבה קלינית) ועדיין זה אתגר שמנסים להמשיך להבין ולכתוב עליו וללמוד ממנו הלאה.

תודה על ההתייחסות שלך 
בברכה

_________________