האמן מיכלאנג'לו יצר את הפסל האירוני הזה, בו אוחזת מריה, אמו של ישו, את בנה הצלוב לאחר שהורד ממקום מותו.
היצירה מביעה את הניגוד בין אם הגיונית שאמורה להתייפח על מותו של בנה, לבין המציאות שבה היה אכפת למריה עד כמה יפה היא נראית בעיני אחרים. השיר נכתב למרות המוטיב הנוצרי המרכזי בו, יען כי הממה אותי תחושת חוסר האכפתיות והניתוק בין האם לבנה. פייטה באיטלקית היא יצירה המביעה רחמים והשלמה עם הגורל והיצירה נקראת כך כדי להבליט את האירוניה שזועקת מהפסל.
הַפִּיּיֵטָה הַיָּפָה
זוֹלְגוֹת דִּמְעוֹתַיי אוֹמֶרֶת הָאֵם
זוֹלְגוֹת דִּמְעוֹתַיי בֶּאֱמֶת
זוֹלְגוֹת דִּמְעוֹתַיי אוֹמֶרֶת הָאֵם
בְּחֵיקִי הֵן מוּנָח בְּנִי הַמֵּת
זוֹלְגוֹת דִּמְעוֹתַיי אוֹמֶרֶת הָאֵם
לְעַצְמָהּ, לָעוֹלָם וּבִכְלָל
זוֹלְגוֹת דִּמְעוֹתַיי וּבִכְיִי מִתְעַצֵּם
מֵעַל גּוּפַת בְּנִי שֶׁחוּלַל
זוֹלְגוֹת דִּמְעוֹתַיי הִיא אוֹמֶרֶת, אֲכֵן
הֵן פּוֹרְצוֹת וְשׁוֹטְפוֹת אֶת אַפָּהּ
זוֹלְגוֹת דִּמְעוֹתַיי הִיא אוֹמֶרֶת, אַךְ אֵין
רַחֲמִים בְּלִבָּהּ עַל בְּנָהּ.
