כולם יודעים שאסור לחשוב לטווח קצר, ומנסים בכל זאת להביא את המכה. הטוקבקיסט שנתן טיפ על מניה נראה חשוד, אבל לא מעט מחליטים בכל זאת ללכת אחריו. אם כולם מבינים איך צריך להתנהג בשוק ההון, למה תמיד חוזרים המשקיעים על אותן הטעויות? > רועי מלצר
הפרדוקס הגדול של עולם ההשקעות נוגע ליחס בין ידע ומומחיות לבין הסיכויים להצלחה: בשונה מדיסציפלינות אחרות, בשוק ההון אדם שהתמחה והתמקצע בניהול השקעות לא בהכרח יניב תשואות טובות יותר ממשקיע נטול ניסיון. הסטטיסטיקה מלמדת כי רק שיעור נמוך, ולעתים אף חד-ספרתי, של מנהלי ההשקעות, יצליח להכות את השוק ולהניב תשואות עדיפות. הרוב המכריע של המקצוענים יפסיד או ישתווה למדד השוק - תוצאה שיכול להשיג כל אחד וללא כל קושי, באמצעות ההשקעה בתעודת-סל.
בפועל משקיעי הבורסה - המקצוענים והלא-מקצוענים כאחד - אינם נותנים לסטטיסטיקה להשפיע עליהם, ומנהלים מלחמה חסרת-פשרות במדד השוק, מתוך תקווה להשתייך לאותו אחוזון מצומצם הזוכה להכות אותו. במלחמה הזו חווים המשקיעים מפלות כואבות ויודעים התרוממויות-רוח רגעיות, רושמים ניצחונות מתוקים ולצדם הפסדים מרים - תופעות שמסבירות, אולי, את המשיכה העזה לעולם ההשקעות. *:namespace prefix = o />
מתוך שיחות עם אנשי בתי-ההשקעות, אלה שחיים את המקצוע הכל-כך שוחק הזה באופן יומיומי וכבר חוו לא-מעט מפחי-נפש לצד הישגים והצלחות, קיבץ G את עשר הטעויות הנפוצות ביותר של המשקיעים בבורסה: החל בפיתוח יחסי אהבה ושנאה עם מניות, עבור ברדיפה קצרת-הרוח אחר הרווח המיידי, וכלה בטעות הקשה ביותר לתיקון: חוסר היכולת להודות בטעויות.
להתאהב במניה (או לשנוא אותה)
1. הטעות שעליה מדבר אבי ויינברגר, סמנכ"ל השקעות בבית-ההשקעות הראל, משותפת, לדבריו, הן למשקיעים מתחילים והן לבעלי הניסיון. "לא פעם דווקא למשקיעים המנוסים יש נטייה 'להתאהב' במניות שהם מושקעים בהן, ולהתייחס להשקעה באופן אמוציונלי", הוא אומר. "הם אומנם יתעניינו בחברה ובעסקיה, ואולי אפילו יקראו את הדוחות וכדומה, אבל בגלל שהם מושקעים במניה הם ייטו לבצע שגיאות".
למשל?
"הנפוצות מבין אותן שגיאות הן נטייה לפרש בצורה ורודה מדי את הודעות הבורסה של החברה המושקעת, להתעלם מתמרורי-אזהרה שמשגרים החברה והשוק, לא למכור גם כשהמניה יורדת או עולה, או אפילו מגיעה לשער שהמשקיע קבע לעצמו כנקודת יציאה או כניסה למניה, לחכות עד שהמניה תחזור למחיר הקנייה, או לקנות עוד ועוד מהמניה כשהיא יורדת על-מנת 'למצע' את השער, גם כאשר מבחינה עסקית היא צולעת. יש עוד דוגמאות רבות".
דוגמה ספציפית למניה שמשכה איתה משקיעים אוהבים מגיעה מההיסטוריה הלא-כל-כך רחוקה: מניית חברת התרופות תרו. "המניה הזו נחשבה להבטחה גדולה", אומר ויינברגר, "היא משכה משקיעים רבים. כל זה נמשך עד שברבעון מסוים היא דיווחה על הרעה משמעותית בתוצאות, מבלי לפרסם אזהרת-רווח לשוק. לאחר שהשוק 'העניש' את המניה בכך שהוריד הרבה משוויה, טענו חלק מהמשקיעים שזו הייתה מעידה חד-פעמית, וחזרו להחזיק בנייר למרות מסרים מעורפלים של ההנהלה וחוסר שקיפות בחברה. בסופו של דבר החברה המשיכה להציג תוצאות מאכזבות רבעון אחרי רבעון, עד שהגיעה לשוויה הנוכחי: כ-10% ממחיר-השיא שלה.
מצד שני, מסביר ויינברגר, קיימת תופעה הפוכה של משקיע ש'שונא' מניה מסיבות שונות. השכיחה שבהן היא ניסיון שלילי של המשקיע עם אותה מניה, והחלטה שלו שלא להתקרב אליה לאחר שכבר נכווה. לעתים קרובות חברות משנות את פניהן בעקבות גורמים שונים, כגון הנהלה חדשה, אסטרטגיה חדשה, התעוררות בשוקי היעד, נפילת מתחרים וכניסה לתחומים חדשים. כך יכולה חברה שנחשבה לכושלת להפוך לאטרקטיבית, ולעתים לחברה שונה לחלוטין, שרק שמה נותר זהה. למרות זאת, המשקיע לא מוכן לשמוע עליה. כך, למשל, קרה למכתשים אגן שלאחר המשבר בברזיל ב-1998, לנייס לאחר הרה-ארגון בשנת 2001, לצים של *:namespace prefix = st1 />החברה לישראל לאחר ההתאוששות בשוק ההובלה הימית, ולעוד רבות וטובות.
"אנחנו ממליצים לא להתייחס בצורה אמוציונלית למניה", אומר ויינברגר. "המניה היא לא אשתך, וגם לא המאהבת. היא לא אוהבת אותך והיא לא שונאת אותך. המשקיע חייב לקבוע לעצמו קריטריונים להשקעה, ולשמור תמיד על ראש פתוח והיגיון בריא".
לתפוס סכין שנופלת
2. את הטעות שיניב פגוט, סמנכ"ל השקעות במגדל שוקי הון מצביע עליה, הוא ממחיש באמצעות הדוגמה של לומניס של שלהי 2001 ובראשית 2002. "בזמן ההוא, מניית לומניס שייטה ברמות של כ-20 דולר למניה, לאחר שכמה חודשים קודם לכן היא נגעה ברמות של 30 דולר", משחזר פגוט. "התקופה היתה כשנה וחצי לאחר התפוצצות בועת הנאסד"ק, ורק כמה חודשים בלבד אחרי אסון התאומים, והמיתון בכלכלה האמריקנית התחיל להתפשט לכלכלה העולמית בכלל. מדד הנאסד"ק עמד באותה העת על רמה של כ-2,000 נקודות, לאחר שבשיא הוא נגע ברמה של כ-5,000 נקודות. הרתיעה מ'חברות בועה' הנחתה אותנו לבחון מקרוב השקעה בחברת לומניס".
למה דווקא בה?
"זו הייתה חברה שנחשבה למבטיחה, ושילבה בין טכנולוגיה עילית, צמיחה מרשימה ותחום עיסוק מעניין של מכשור רפואי, וחשוב מכול - הציגה רווחיות מרשימה. אחרי התפוצצות הבועה התגעגענו לעוגן שניתן להעריך, ומכפיל רווח עתידי הוגן נראה כמו מקלט בטוח.
"המכפיל של לומניס נגזר אז מתחזיות החברה לגבי ביצועיה החזויים, תוך הצלבה עם מגמות בשוקי היעד. אבל למרות בדיקות מעמיקות שביצענו, ולאחר שהחזקנו פוזיציה נאה ומבטיחה במניה, החברה פרסמה אזהרת-רווח חמורה באחד מימיה הראשונים של 2002. מחיר המניה צנח תוך כמה רגעים מרמה של כ-21 דולר לרמה של כ-9 דולרים, ואנחנו עסקנו במימוש מהיר של הפוזיציה המדוברת ועשיית חשבון-נפש".
לאילו מסקנות הגעתם בדיעבד?
"היום אני זוכר שבימים שקדמו לאזהרת-הרווח, מסכי המסחר הראו 'התנהגות רעה' של המניה. החברה אומנם הכחישה כל שמועה על בעיות בעסק, אבל שוב הוכח כי השוק יודע טוב יותר מכל אנליסט לאן נושבת הרוח.
"צריך לזכור שעל כל חברה כמו טבע ישנן חמש כמו לומניס, והדבר צריך לבוא לידי ביטוי בפרמיית הסיכון של המניה. המסקנה העיקרית שלנו מניתוח האירוע הייתה ש'לא תופסים סכין שנופלת'. החלטת מכירת המניה לאחר ירידה יומית של עשרות אחוזים הייתה אומנם כואבת, אבל חסכה ללקוחות אחוזים רבים: אזהרת-הרווח ההיא באמת סימנה את תחילת ההתרסקות של החברה, אשר ממנייתה נותרו היום רק רסיסים".
להסתמך על מכפיל הרווח העכשווי
3. "כאשר משקיעים מחפשים דרך מהירה לבחון את כדאיותה של השקעה", אומר מיקו מור, אנליסט ראשי בגאון שוקי הון, "הם נוהגים להסתכל על מכפיל הרווח העכשווי של החברה, וממנו להשליך על אטרקטיביות ההשקעה בה".
איפה כאן הבעייתיות?
"מכפיל הרווח הנוכחי הנו שווי השוק של הפירמה, חלקי הרווח המצטבר של ארבעת הרבעונים האחרונים. אבל ייתכן שהרווח הנקי של ארבעת הרבעונים המדוברים איננו מייצג את הרווח ה'נורמלי' של החברה. לדוגמה, במקרה שבו לחברה היו רווחים חד-פעמיים, או ששיעור הרווחיות הגולמית היה גבוה משיעור הרווחיות המייצגת. בעיה אחרת יכולה להיווצר אם החברה עומדת בפני הרעה מהותית בתוצאות הכספיות שלה בשנים הבאות. במקרים כאלה מכפיל הרווח הנוכחי איננו מייצג את המכפיל האמיתי בו נסחרת החברה".
איך אפשר להימנע מהטעות הזו?
"על-ידי שימוש במכפיל רווח עתידי מייצג, שהוא שווי השוק חלקי רווח נקי. המכפיל העתידי מייצג את הרווח שצפוי להיות בשנים הבאות.
"חוץ מזה, משקיעים חייבים לזכור שהמכפיל הוא בעיקר פועל יוצא של שיעור הצמיחה הצפוי לחברה בשנים הבאות, ולכן חברות הפועלות בתחומים שמסורתית צומחים באחוזים בודדים בשנה יזכו למכפילים נמוכים משמעותית מהמכפילים של חברות הפועלות בתחומים בעלי שיעור צמיחה גבוה".
יש סוגי חברות שנהנות בדרך-כלל ממכפילי רווח גבוהים?
"חברות היי-טק, שמאופיינות לרוב בצמיחה גבוהה, נהנות ממכפילי רווח גבוהים באופן יחסי. לעומתן, רשתות המזון, המאופיינות בשיעור צמיחה חד-ספרתי, זוכות למכפילי רווח נמוכים באופן יחסי".
להאמין ב'אפקט מידאס'
4. "בשוק ההון, המשקיעים נעים בין שני קצוות: הרצון לרווח מהפחד מהפסד", מנתח גיורא סרצ'נסקי, מנכ"ל ישיר בית השקעות. "בתקופות שפע ארוכות, רוב המשקיעים נוטים להגדיל את הסיכון בתיק, בגלל שאין כמעט מניה, אופציה או אג"ח שאינם עולים. בתקופה כזו מתפתחת אצל המשקיעים התחושה שיש להם 'מגע זהב', הרצון ברווח תופס חלק הולך וגדל במשוואה, והסיכון בתיקי-ההשקעות עולה. כשמגמת השוק משתנה והירידות מגיעות, המשקיע מוצא את עצמו עם תיק מסוכן, כאשר 'אפקט מידאס' מטעה אותו וגורר אותו להפסדים ניכרים".
תן דוגמה.
"קח את התרסקות בנסדא"ק בשנים 2000-2002. חלק גדול מהמשקיעים סונוור משנים של עליות חדות במניות הטכנולוגיה, והאמין בכנות שמצא את הדרך לשבור את השוק. מניות טכנולוגיה, והרווחים הפנומנליים של מי שהשקיעו בהן, הפכו לנושא שגור בשיחות-סלון. הנפילה בנסדא"ק גררה רבים מהמשקיעים האלה להפסדים של עשרות אחוזים בתיקי ההשקעות".
וזה קורה גם למשקיעים הישראלים.
"ברור. בשנים האחרונות נהנה שוק ההון הישראלי משפע חסר-תקדים: מדדי המניות טיפסו בלמעלה מ-150%, מדדי אג"ח טיפסו גם הם, וכל זה במקביל לעליות בשווקים שמעבר לים. המשקיעים שהצטרפו לבורסה בתקופה הזו לא חוו הפסדים, והיום הם מאמינים בטעות שיש להם מגע זהב.
"המבחן בניהול השקעות נעוץ בהשגת תשואה בסיכון נתון, כאשר הסיכון מותאם לצורכי הלקוח ולאופיו. אם תבחן את רוב המשקיעים שפועלים בעצמם, תגלה ביצועים נמוכים ביחס לסיכון והתאמה נמוכה של הסיכון לאופי המשקיע".
איך נמנעים ממצב כזה?
"מתייעצים עם אנשי מקצוע - יועצים או מנהלי תיקים - שיידעו להתאים את התיק ללקוח, וייצרו תשואות טובות במבחן התשואה-סיכון".
להשקיע לטווח קצר
5. השאלה "האם אתה משקיע לטווח קצר או לטווח ארוך" הנה אחת הנפוצות ביותר בשוק ההון. "טווח קצר או ארוך זה מושג סובייקטיבי, והרבה פעמים הוא בעיני המשקיע", אומר ניר פלג, מנכ"ל אקסלנס נשואה ניהול תיקים. "הקלישאה בברנז'ה גורסת שמשקיע לטווח ארוך הוא בעצם ספקולנט שנתקע עם הסחורה, כלומר משקיע שחיפש לעשות סיבוב מהיר ונקלע לשוק או מניה יורדת, והפך בעל-כורחו למשקיע לטווח ארוך. לטווח ההשקעה יש משמעות כבדה בבחירת סוג ההשקעה, רמת הסיכון שלה, רמת הנזילות והסחירות".
משקיעים מבינים את החשיבות שבעניין?
"הרבה פעמים לא. הרבה פעמים הם לא משקללים מראש את חשיבות הטווח בהשקעתם, ולא מתאימים אותה אליו. כלל ידוע הוא שמניות הן אפיק השקעה לטווח ארוך, וכמעט תמיד הן גם יניבו את התשואה הגבוהה יותר מבין אפיקי ההשקעה הסחירים לאורך זמן. אבל משקיעים נוטים להיכנס להשקעות במניות בתקופה שהשוק נראה אטרקטיבי ועולה. שינוי מגמה בשוק, ואפילו רק 'גמגום' קל במהלך חיובי, גורמים להם לקבל רגליים קרות ואצבע מהירה על ההדק של המכירות. משקיע שיגדיר לעצמו את טווח ההשקעה מראש, ויידע היטב לאיזו השקעה הוא נכנס, ינהג במתינות וסובלנות גבוהים יותר, ויבחן את תוצאות השקעתו בפרקי-זמן ארוכים, יוכל בסופו של דבר ליהנות מהשקעה מוצלחת יותר לאורך זמן".
מצד שני, היצמדות יתרה למניה יכולה גם להזיק, לא?
"אנחנו מכירים מקרים רבים שבהם סטטיות והתמדה בהשקעות, לעתים ממש עד כדי שכחה, הניבו תוצאות טובות בהרבה מתנודתיות ותחלופה גבוהה של ניירות-ערך. בהרבה מקרים, משקיע שמעורב בהשקעותיו על בסיס יום-יומי נאלץ להילחם באמוציות ולנהוג לפי כללים מוגדרים מראש, ולא על בסיס אינסטינקטים רגעיים.
"לסיכום, כמו הרבה מקרים בחיים, גם בהשקעות הסבלנות משתלמת. טוב יעשה כל משקיע אם יגדיר לעצמו כללי התנהגות מוגדרים מראש המתאימים לו, ולא יחרוג מהם".
ללכת אחרי העדר
6. "אחת הטעויות הנפוצות ביותר של משקיעים היא כניסה לשוק לאחר תקופה ארוכה של עליות שערים, ובריחה מהשוק עם הירידות הראשונות, תוך קיבוע הפסדים", אומרת רינה שפיר, מנכ"ל אימפקט ניהול תיקים מקבוצת בנק איגוד. "בעקבות היציאה המהירה הם שוב יושבים על הגדר זמן רב, עד שהשוק מגיע לשיאים חדשים. רק אז הם חוזרים לקנות, ובמחירים גבוהים. לכן אומרים שהציבור תמיד מפסיד".
איך נמנעים מטעות כזו?
"חשוב להבין שההשקעה בשוק-ההון היא תמיד בראייה לטווח ארוך. צריך לדעת לעבור תקופות של ירידות, כדי ליהנות מהעליות. ההשפעה הפסיכולוגית של הפסד מיד לאחר הקנייה היא חזקה יותר מאשר ההשפעה של ירידות אחרי מספר חודשים, כשהפוזיציה כבר הספיקה לצבור רווחים ואתה עדיין ברווח לעומת מחיר הקנייה".
עצם העובדה שרבים בציבור מחליטים להשקיע באותן מניות, היא שפוגעת בהן?
"הבעיה באפקט העדר היא שכאשר רוב הציבור מצטרף, זו נקודת-השיא של הטרנד. משקיע דגול אחד אמר שהוא יוצא מפוזיציות כשהכותרות הראשיות של העיתונים מכריזות בהיסטריה על שיאים חדשים".
מה צריכה להיות המסקנה? שצריך ללכת תמיד בניגוד לכיוון הפופולרי?
"ישנם כלי-השקעה אפקטיביים שפועלים בניגוד לאפקט העדר, בהתבסס על היצע הכסף הפנוי להשקעה: מנסים לנבא שיאים של בורסות לפי כמות הכסף הנכנסת, לעומת הכסף הפנוי להשקעה. בהקשר זה, ידוע שכאשר קרנות הנאמנות מגייסות כספים בכמות-שיא, זה הזמן לצאת מהשוק. כאשר כל הציבור כבר בפנים, אין מספיק כסף פנוי לקניות שיגבירו את העליות, ואז זה איתות לתהליך ירידות כואב".
להשקיע לפי טיפים
7. בימי גאות בבורסה עולה ההתעניינות בציבור בהשקעה בשוק המניות, ואיתה התופעה המסוכנת של השקעה לפי "טיפים" שמופצים דרך שמועות, והיום לא-מעט גם דרך פורומים וטוקבקים באינטרנט. "אין ספק שעל-מנת לנתח את שוק המניות יש לקחת בחשבון את הפסיכולוגיה של המשקיע, דבר המשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של כל מנהל ההשקעות", אומרת שרון פור-גליק, מנכ"ל מנורה פיננסים ניהול תיקים. "למרות ההנחה שהשוק נקבע לא רק על בסיס מידע שנצבר, אלא גם באמצעות עיבוד מידע זה על-ידי המשקיעים, לא מומלץ לפעול לפי כותרות ושמועות, וצריך להסתמך על מחקר ולא על מזל".
מה מאפיין משקיעים שפועלים לפי טיפים?
"רוב המשקיעים שמשתמשים בשיטה הזו קונים מניות לטווח קצר. אם אתה קונה מניה היום מתוך כוונה למכור אותה מחר, עשית עסקה מסוכנת. הסיכוי לחזות אם המניה תעלה או תרד תוך פרק-זמן קצר, דומה לסיכוי לחזות עץ או פלי בהטלת מטבע. ככל שמרחיבים את אופק הזמן, מתוך הנחה שהרכישה הייתה הגיונית, הסיכויים להרוויח הולכים וגדלים".
יש מי שמעוניין להפיץ את הטיפים כדי להטעות משקיעים בכוונה?
"השקעה בשיטת הטיפים בהחלט חושפת את המשקיע לאינפורמציה שמופצת על-ידי אינטרסנטים. אומנם הפיתוי להצטרף למניה עולה הוא גדול, אבל שיקול דעת מוטעה גורם להפסדים גדולים בטווח הקצר. כשאנחנו קונים מניה אנחנו בעצם קונים עסק, ויש לנתח את הצד הכלכלי של העסק ולהעריך את ההנהלה של אותה חברה. מקצוענים מתמקדים פחות במעקב אחרי מחיר המניה ויותר בניתוח אנליטי. מי שבוחר להשקיע במניה מסוימת, צריך לבדוק מהו פרופיל הסיכון המתאים לו. המציאות מוכיחה שכאשר השוק יורד בתלילות, גם משקיעים אוהבי סיכון מתחילים להיזהר, ואילו בשוק פורח ומשגשג משקיעים שמרניים מגדילים את רמת הסיכון שלהם. כשבונים תיק השקעות חייבים לאמץ דרך זהירה והגיונית, ולהקדיש זמן לשיעורי-בית".
להיות לא רציונלי
8. פעמים רבות, אומר דוד שוורץ, מנכ"ל שוורץ שוקי הון, נובעות טעויות בהשקעות לא מניתוח מצב שגוי, אלא פשוט מגישה אמוציונלית ובלתי רציונלית לתהליך ההשקעה. "נניח, למשל, שבוצעה רכישה בתנאי שוק מסוימים, שמבוססת על מידע שהיה נכון ליום ביצוע העסקה", אומר שוורץ. "עם הזמן השתנו התנאים - בשוק, בענף, בחברה - אבל למרות הכול, המשקיע מתעקש שהוא לא ימכור בהפסד. זאת כשלעתים הוא יכול לצאת בהפסד קטן יחסית של אחוזים בודדים, אולם בשל התעקשותו הוא יישבר רק בסוף וימכור בהפסד גדול בהרבה".
איך אתה מסביר את ההתנהלות הזו?
"ההסבר הוא די פשוט, וטמון בכך ששוק המניות חזק יותר מכל משקיע. מן העבר השני, אותו משקיע סבור כמובן שלא ייתכן שהוא ימכור בהפסד את נייר-הערך שהוא מאמין בו כל-כך. הרגשנות במקרה הזה משתלטת על תהליך קבלת ההחלטות. הבעיה היא שאת השוק זה ממש לא מעניין באיזה מחיר בוצעה ההשקעה, מפני שהשוק מתמחר השקעה קדימה, לעתיד. גישה רגשנית זו מצטרפת לסט של החלטות המבוססות על הלב ולא על השכל הישר. למרות זאת, יש להודות שגם מנהלי השקעות מקצועיים לא פטורים מטעויות שנובעות מהרגש, שמתברר שהוא נחלת המקצוענים גם כן".
לחשוב ש'מה שהיה הוא שיהיה'
9. בשנת 2000 הציגו חברות ההיי-טק רווחים ושיעורי צמיחה אדירים. אחד הגורמים לכך היו ההשקעות הגדולות שנולדו מחרדת באג 2000 ומהחדירה המסיבית של תעשיית האינטרנט. "ההערכה בשוק הייתה כי החברות ימשיכו להציג שיעורי צמיחה גבוהים כפי שהיה בעבר, ולפיכך המחירים של המניות היו בהתאם", משחזר אורי רבינוביץ', מנהל מחלקת השקעות בפיא. "ב-2002 הגיעו התשואות השנתיות באגרות-חוב של השחר ל-12.5%, הגירעון בתקציב המדינה עמד על 6.5% מהתל"ג, והדולר נגע בשער של 5 שקלים לדולר. ההערכה הייתה כי הדולר ימשיך להתחזק, כתוצאה מכך האינפלציה תעלה, המדינה תתקשה לעמוד בהתחייבויותיה, ולפיכך התשואות ימשיכו לעלות. זה לא מה שקרה".
מה גרם להתבדות התחזיות?
"שתי ההערכות האחרונות לא התקיימו לבסוף, וביטאו את החשש מהשקעה בזמנים קשים. בדרך-כלל קשה לקנות מניה ולרדת איתה. הרבה יותר מפתה לקנות מניה ולראות אותה עולה. כלכלה היא מחזורית - אחרי זמנים טובים באים זמנים רעים, ולהפך. בזמנים רעים יש לחשוב כמה מצער יהיה לגלות בזמנים הטובים שלא היית שם".
דוגמה אחרת לכך שמה שהיה אינו בהכרח מה שיהיה מביא רבינוביץ' ממניית מייקרוסופט. ב-2002, לאחר נפילת הנאסד"ק, נסחרה מנייתה במכפיל רווח 30 (מחיר של 28 דולר למניה). "ההנחה הייתה כי החברה תמשיך להציג שיעורי צמיחה גבוהים כפי שהציגה בעבר", הוא מזכיר. "היום, ארבע שנים אחרי, המניה נסחרת במחיר דומה, כולל דיבידנד שחולק. למרות רווחים גבוהים, החברה לא הניבה תשואה למשקיעים, שיעורי הצמיחה העתידיים נראים נמוכים יותר, והחברה נסחרת במכפיל 20. כל הרווח שהתקבל התקזז במחיר המניה שמשקף את המחיר העתידי".
מה הלקח מהפרשה הזו?
"האירוע הזה מדגים שלא כל תקופה היא כקודמתה. תמיד צריך לעצור ולשאול: 'האם מנועי הצמיחה עדיין קיימים? האם מצב המשק שקיים היום תואם את מצב המשק העתידי? האם מדד היתר ימשיך להניב תשואה נחותה למול המדדים הכבדים כי כך היה בעבר? האם מכפיל גבוה מוצדק? האם גירעון או עודף תקציבי הם מצב טבעי מתמשך? מדוע מה שהיה הוא שיהיה?'. בדרך-כלל התשובה היא לא. כולם עושים טעויות בבחירת מניות, וכולם יעשו טעויות גם בעתיד. מה שמבדיל משקיע טוב ממשקיע פחות טוב הוא הלמידה מטעויות, והיכולת ליישם את הלקחים בהשקעה הבאה".
לא להודות בטעויות
10. יאן טויטש, מנהל השקעות ראשי אג"ח בינלאומית, בית ההשקעות אי.בי.אי, לוקח את ההתנהלות הנכונה בשוק צעד אחד קדימה: לא רק לדעת לקבל החלטות השקעה נכונות, אלא גם לדעת כיצד למזער נזקים לאחר שטעויות כבר התבצעו. לשם כך נדרשת יכולת להודות בטעויות, פעולה לא קלה בכלל, ולמשקיע בשוק ההון בפרט. "הצלחה בניהול השקעות נובעת גם ממזעור הנזק שגורמות החלטות השקעה שגויות", הוא מסביר. "לכן, שני הנושאים החשובים ביותר כשמדברים על טעויות נפוצות בניהול השקעות הם מזעור כמות הטעויות והגבלת הנזק שכל אחת מהן גורמת. זו הסיבה שעם הזמן גיבשתי לעצמי מספר כללים בניהול כסף בשוקי האג"ח הבינלאומיים. פחות החלטות לא נכונות משמען פחות הפסדים.
"הטעות הגדולה ביותר היא החלטת השקעה שגויה מעיקרה. כדי להביא מצבים כאלה למינימום, אני תמיד שואל את עצמי מדוע לבצע החלטה כזו או אחרת, ובהרבה מקרים מתייעץ עם עמיתיי בבית-ההשקעות ועם הברוקרים שלי בוול-סטריט ובסיטי של לונדון. כשאני קונה אג"ח, אני עושה זאת מסיבה מסוימת - או שהריבית על מדד היחס תנוע לכיוון מסוים, או שהמרווח של האג"ח לעומת האג"ח הממשלתי הרלוונטי יצטמצם. צריך תמיד לתכנן מה מטרת הרווח מהקנייה. כאשר מגיעים לאותה מטרה, חשוב להיות ממושמעים ולמכור ברווח שתוכנן. חוסר מימוש רווח בזמן הוא אחת הטעויות הנפוצות ביותר. העניין הוא שגם אחרי קבלת ההחלטה, תנאי המאקרו, לעתים תכופות יותר מהמיקרו, משתנים. בכל שינוי צריך לשאול האם עדיין צריך להישאר בפוזיציה שלקחנו. התעלמות משינויים מביאה להפסדים".
מה גורם בדרך-כלל למשקיעים להתעלם מאותם שינויים קריטיים?
"הבעיה הגדולה ביותר עם הודאה בטעות היא העובדה שפתרון הבעיה דורש על-פי רוב מימוש בהפסד. מניסיוני, כואב מאוד לאגו לממש בהפסד. הבעיה היא שאם טעות לא מומשה בהפסד מסוים, סביר להניח שבעתיד ההפסד יגדל. בכל טעות שעשיתי, שאלתי את עצמי מה הייתה הטעות, ומה היה הלקח ממנה".
יש לך דוגמה לטעות שביצעת?
"הטעות עליה אני מצטער ביותר היא ההפנמה המאוחרת שהייתה לי את עוצמתה של העלאת הריבית על-ידי הפדרל ריזרב בתחילת תהליך העלאת הריבית ב- 2004. הלקח שלי מהטעות הזו הוא שבתהליך של עליית ריבית תמיד כדאי להיכנס לבונקר. הלקח הכללי הוא שלמידה מטעויות-העבר עוזרת להצלחה בעתיד".
תוקן על ידי - געציל_חדד - 14/05/2006 9:14:30
