רוצים לקרוא את ארתור סולצברגר, על עידן האינטרנט

הנה כמה מהסיבות לאי השקט של סולצברגר: רווחי העיתון שלו יורדים זה ארבע שנים ברציפות, שווי השוק של החברה שלו יורד, המניה שלו מפגרת הרחק אחרי מדד המניות האמריקאי, הקבוצה שבראשה הוא עומד דיווחה לפני שבוע על הפסד של 570 מיליון דולר בגלל מחיקות והפסדים בעיתון ה"בוסטון גלוב". ודווקא הבנק האישי שלו, מורגן סטנלי, החליט באחרונה לצאת בקמפיין ציבורי אשר אם יצליח - עלול לגזול ממנו את השליטה בעיתון. בגלל כל הסיבות האלה סולצברגר לא מרבה במתן ראיונות לכלי התקשורת.

אבל מה שנכון בימי חול כנראה לא נכון לכנס דאבוס של הפורום הכלכלי העולמי, שם המנכ"לים רגועים הרבה יותר ופתוחים לשיחה. לפיכך, בעת הכנס האחרון התיישבנו ליד סולצברגר, ומה שהחל כשיחת חולין הפך לראיון מרתק על עיתונים, אינטרנט ועל עתידו של מקצוע העיתונות.

ארתור סולצברגר, על רקע השחיקה הנמשכת בעסקי העיתונות היומית, האם עדיין תדפיס את ה"ניו יורק טיימס" בעוד חמש שנים?

"אני באמת לא יודע אם בעוד חמש שנים נדפיס את ה'טיימס', ואתה יודע מה? גם לא איכפת לי. מה שמעניין אותי זה לנהל את תקופת המעבר בין עולם הדפוס לבין האינטרנט. עולם האינטרנט הוא מקום נהדר להיות בו ואנו מובילים אותו. הנה, בשנים האחרונות הכפלנו בעזרתו את מספר הקוראים שלנו. כיום יש לנו 1.1 מיליון איש שקוראים אותנו בעיתון המודפס ו-1.5 מיליון איש שקוראים אותנו מדי יום באינטרנט. אנחנו כיום במסע, ואם יגיע היום שבו נחליט להפסיק את אספקת העיתון - זה יהיה היום שבו המעבר יסתיים. זהו מסע ארוך, יהיו בו מהמורות, אבל אני לא רואה לפני שום תהום".

אבל האם יש כיום עתיד לעיתון מקומי?

"ה'ניו יורק טיימס' אינו עיתון מקומי של אזור ניו יורק. כבר כיום בניו יורק יש עיתונים מקומיים גדולים מאתנו. אנחנו עיתון לאומי שמרכזו בניו יורק. יש לנו כיום יותר קוראים מחוץ לניו יורק מאשר בעיר עצמה. המודל שלנו לא מבוסס על חומר מקומי אלא על האיכות שאנחנו מביאים ועל הכותבים שאנחנו מציעים לקוראים. אצלנו באים לקרוא את הכותבים שלנו, את ביקורות הסרטים, את מדורי האופנה, את מדור העסקים, ההיי-טק, הנדל"ן - לא את מה שקורה באזור ניו יורק".

ומה עם הלוחות? הרי הלוחות וה"דרושים" יצרו בעבר חלק גדול מההכנסות של העיתונים, והביזנס הזה עובר במהירות לאינטרנט.

"ברור שתחום הלוחות והמודעות הקטנות נעלם עבור העיתונים, אבל אנחנו מפתחים את העסקים הללו בתוך פעילות האינטרנט שלנו - וכך נכסה על הפסד ההכנסות בעיתון המודפס. באינטרנט לא צריך נייר, דפוס והפצה, ולכן אפשר להביא הכנסות יותר נמוכות - אבל להרוויח לא פחות".

באמת? האם הוצאות הפיתוח והמחשוב לאתרי האינטרנט אינן משמעותיות?

"ההוצאות הללו אפילו לא קרובות להוצאות של הדפוס. בפעם האחרונה שביצענו השקעה גדולה בדפוס היא הסתכמה בלא פחות ממיליארד דולר. הוצאות הפיתוח לאתר לא גדלות להיקף כזה".

באחרונה איחדתם את המערכת של העיתון המודפס עם המערכת של צוות האינטרנט. היו פיצוצים? מי מוביל כיום את העיתונאים?

"אתה יודע למה מערכת של עיתון דומה? לחדר חירום של בית חולים ולמערכת צבאית - שני ארגונים שהם ממוקדי מטרה. את שניהם קשה מאוד לשנות, אבל ברגע שהשינוי יוצא הוא מתבצע מהר. אז כן, זה היה קשה, אבל ברגע שהעיתונאים הבינו את המטרה, כולם נרתמו אליה ושינו גישה, כולל המנהלים הוותיקים".

כיצד אתם מתכוננים לשינויים שמכתיב האינטרנט על העיתון?

"אנחנו חיים את עולם האינטרנט. יש לנו, למשל, חמישה עובדים במחלקת פיתוח מיוחדת שכל תפקידם הוא ליזום ולפתח דברים בעולם האלקטרוני - אינטרנט, סלולר, כל דבר שיבוא. ואתה יודע מי הלקוח הגדול ביותר שלנו, ברמת הקבוצה? גוגל!

"אנחנו מצליחים בזה - הגיל הממוצע של קוראי העיתון הוא 42, והוא כבר לא השתנה 10 שנים. הגיל הממוצע של הקוראים שלנו באינטרנט הוא 37, לא שונה בהרבה, ואלה הן הוכחות שאנחנו מצליחים גם כיום להביא קוראים צעירים לעיתון ולאינטרנט שלנו. והנה עוד דוגמה למה שאנחנו עושים: חתמנו על עסקה עם מיקרוסופט להפצת העיתון באמצעות תוכנה בשם 'Times Reader', המאפשרת לקרוא בנוחיות את העיתון על גבי מסכי מחשב, בעיקר ניידים. אני מאוד מאמין שאפשר לקחת את החוויה של קריאת עיתון ולהעביר אותה למכשירים חדשים כאלה".

וזה יהיה בחינם?

"ממש לא. אני כבר אומר לך שאנחנו נגבה דמי מנוי חודשיים עבור מי שירצה לקרוא בזמן אמת את העיתון שלנו באמצעות הכלי הזה".

כאשר כל אחד יכול לקום ולכתוב בלוג, מה העתיד של עיתון ושל מקצוע העיתונות?

"נכון, יש מיליוני בלוגים, ואם אנחנו נשכח את המהות שלנו, את העבודה המרכזית שלנו - אזי נפסיד את המלחמה, ובצדק. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו אוצרים - כן, כמו האוצרים במוזיאון, רק של חומרים עיתונאיים. אלינו לא באים כדי לקבל את מיליוני הבלוגרים, זה לא מה שמצפים מאתנו. אלינו באים כי אנחנו יוצרים אוסף של חומרים יוצאי דופן וסומכים על שיקול הדעת שלנו. זה לא שאנחנו מתעלמים ממה שקורה, אנחנו מבינים היטב שהעיתון הוא כבר לא המרכז של חיי התרבות בעיר כמו שהיה לפני 10 שנים. פעם, אם התעניינת בתיאטרון, היית חייב לקרוא את ה'טיימס'. כיום יש מאות פורומים ואתרים, ואנחנו צריכים להתחבר אליהם ולפתח אתם תקשורת. אנחנו חייבים להיות חלק מהקהילה. אנחנו חייבים, למשל, לעשות אינטגרציה בין החומרים העיתונאיים לבין הבלוגים של הכותבים שלנו ושל כותבים חיצוניים".

עד לא מזמן היו לכם יומרות גם בתחומים אחרים כמו טלוויזיה. במה אתם מתמקדים כיום?

"היתה לנו פעילות בטלוויזיה, אבל מכרנו אותה כי היא לא התאימה לנו. יצאו לנו מזה דברים מעניינים כמו הספר של טום פרידמן, אחד מבעלי הטור הבולטים שלנו, אשר נוצר תוך כדי הפקה של סדרת טלוויזיה".

ולא חשבתם שמי שרוצה להצליח באינטרנט חייב גם יכולת בתחום הטלוויזיה?

"ידענו שהאינטרנט מבוסס על טקסט, שזה מתאים לנו, אבל גם למדנו שהטלוויזיה באינטרנט מאוד שונה מהטלוויזיה שהיכרנו בכבלים. זה משהו אחר לחלוטין, ולכן זו לא היתה סיבה לשמור על הפעילות הזו".

בוא נחזור לעיתונות. לפני כמה שנים היה לכם אירוע שבו התברר כי כתב שלכם, ג'ייסון בלייר, פירסם כתבות שבדה מלבו. הפרשה פורסמה בהרחבה. זה פגע בכם?

"בוודאי שזה השפיע על המותג שלנו ובוודאי שהוא נפגע. אנחנו ארגון אנושי. אנחנו יודעים לקבל את העובדה ששגינו ולתקן אותה. יש לנו מנהלים ויכולת ניהול, אבל זה לא אומר שלא יהיו שגיאות גם בעתיד. בסופו של דבר התברר שהפרשה לא פגעה בעסקים שלנו וההכנסות לא נפגעו".

באתר האינטרנט יש לכם הרבה מאוד מידע על מה אנשים אוהבים לקרוא. האם אתם משתמשים במידע הזה בעת עריכת העיתון שלמחרת?

"הרוב המוחלט של הסיפורים הפופולריים באתר הם מתחום העניין האישי. הסיפור המוביל השבוע היה על 'איך לאלף את הבעל שלך'. אבל זה אנחנו, אנחנו נכתוב את מה שחשוב, את מה שקובע".

אתם אחד העיתונים הלא רבים שממשיכים להדפיס בפורמט הברודשיט שנחשב כיום למסורבל ולא נוח. עד מתי?

"אין לנו שום כוונה לשנות את זה. מבחינת הטכנולוגיה של בתי הדפוס הרבים שאנחנו מפעילים ברחבי העולם, המעבר למשהו אחר חוץ מפורמט הברודשיט הוא מאוד יקר".

אתם גם הבעלים של עיתון ה"אינטרנשיונל הראלד טריביון" המופץ בכל העולם ומוכר מאוד לתיירים ואנשי עסקים, עיתון שגרם לכם לא מעט הרבה הפסדים. מה מצבו?

"בעיתון ה'בוסטון גלוב' היו לנו בעיות ונאלצנו לסגור את כל המשרדים הבינלאומיים, כך שכעת הוא מתבסס רק על הצוות הבינלאומי שלנו. ב'טריביון' המצב שונה לחלוטין - אני לא יכול לפרט, אבל ל'טריביון' היתה שנה מצוינת, ויכול מאוד להיות שבקרוב הוא יעבור לאיזון".

האם אתה מרגיש שהעיתונות נחלשת? שיש לך יותר לחץ של המפרסמים?

"תמיד היה עלינו לחץ של מפרסמים וזה לא השתנה. גם כיום הם לוחצים - אבל אני לא מתנצל ולא מתקפל בפניהם, כל עוד אני בטוח שמה שכתבנו ומה שאנחנו עומדים לכתוב הוא נכון".