כך משתיקים בישראל את תופעת הפגיעות המיניות על רקע לאומני
ביהמ"ש המחוזי בירושלים גזר לפני כשבועיים 6 שנות מאסר על מחבל החמאס רמזי געבה (בתמונה) שלאחר שחרורו מהכלא בגין עבירות ביטחוניות בהר הבית, הועסק כטכנאי אולטרסאונד במכון רפואי בביתר עלית וביצע מעשי אינוס במטופלות חרדיות.
עוד נגזר עליו פיצוי של 25,000 ש"ח לכל אחת מהמתלוננות.
אלא שהחשש שמדובר באירוע לאומני כלל לא עלה לא בחקירה, ולא במהלך המשפט, וזאת למרות היותו מחבל חמאס.
כאשר חשפנו בקול היהודי את העובדה שהוא מחבל חמאס מורשע, פנינו גם לפרקליטות ולמשטרה בשאלה האם נבדק מניע לאומני למעשים. לא היתה תגובה.
אבל מה שמראה את גודל הניתוק והכחשת האפשרות שהאירוע לאומני הוא גזר הדין של ביהמ"ש המחוזי, שם תחת הכותרת "נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה" מזכירים השופטים חגית מאק קלמנוביץ, מרים ליפשיץ פריבס ומרדכי כדורי את עברו של גבעה.
כמו שחשפנו הוא הורשע וישב בכלא בגין זריקת אבנים על שוטרים והתפרעות בהר הבית בראש השנה תשע"ו - התפרעויות שהובילו את "אינתיפאדת הסכינים" וגל פיגועי טרור ערבי.
כל זה לפי השופטים "עבירות שאינן ממין העניין".
נשלח ב-5/6/2024 13:05
*"נסיבות שאינן ממין העניין"- מי עוד משתיק טרור לאומיני?*
6 שנות מאסר נגזרו על רמזי געבה, בגין ביצוע מעשי אינוס במטופלות יהודיות. על אף שחשפנו שגעבה הוא מחבל חמאס מורשע שישב בכלא. ברשויות סירבו להתייחס לשאלתנו האם נבחן רקע לאומני בחקירותיו. בפסק הדין המנותק שניתן לפני שבועיים השופטים פטרו את עברו הלאומני בתואנה שאלו "נסיבות שאינן ממין העניין".
כ-7 חודשים אחרי ה-7 באוקטובר ונראה שיש כאלו שעדיין לא למדו כלום ממעשי הזוועות. הצטרפו לאלחנן גרונר שמתארח בפודקאסט של גדי טאוב – על טרור על לאומני ומה ניתן וכבר מזמן היה צריך לעשות.
להאזנה לתוכנית - https://youtu.be/Kp3zQDSKe9s?si=-T7Na8d6XQLyHzF6
לדו"ח של הקול היהודי- http://landing.hakolhayehudi.co.il/Report/leomini
שימו לב:
הרב דוד פנדל
ראש ישיבת ההסדר בשדרות
מהציונות הדתית
כותב בערוץ 7:
די לכפיה חילונית
לא נלך כצאן לטבח – לצבא עם אג'נדה של כפיה חילונית.
נדרוש אווירה שמתאימה לבחור בן-תורה.
במקום להכות על חטא ביחד כציבור ולהודות שבמשך שנים בעבר שלחנו את הבנים להתאבדות (!) המונית. זה נשמע קיצוני אבל חז"ל אמרו את זה לפני – "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו".
מי פסק לנו שאפשר לשלוח את בנינו לתוך אווירה חילונית ש"מה יעשה הבן ולא יחטא"? מי לקח אחריות על שליחת בנים במשך הרבה שנים (כיום המצב הרבה יותר טוב) לאווירה מעורבת חילונית ש"מה שאצלם אהבה אצלנו זה כרת", כשההורמונים עובדים שעות נוספות, כשהם מיעוט מסכני ופגיע? זאת כשחז"ל הדריכו אותנו ואנחנו מתפללים לא להביאנו לידי ניסיון וביזיון.
מי עודד במצפון נקי גיוס לסיירת מטכ"ל או שייטת 13 כשאחוזי חילון היו גבוהים מאוד? אני זוכר חיילים שחזרו בתביעה ובבכי ותהו איך אני כראש ישיבת הסדר, לא אכפת לי לשלוח למודיעין, כשלפעמים יש חיכוך רציני עם בנות ועם חילון. שאלו מדוע לא התרענו מניסיונות קשים מאוד.
אולי גם אנחנו צריכים לבחון את עצמנו אם נכנענו לכפיה חילונית סמויה באונס כשנכנסנו ביודעין בחוסר אחריות?
אם היו אומרים לי ש-25% מבחורים מתחת לגיל 25 עם רישיון נהיגה נהרגים בתאונות הייתי אוסר מיד על הבן שלי לנהוג והייתי עושה הכל לקחת ממנו את הרישיון. האם באמת אנו מודעים מספיק לטרגדיה שבחילון לחומרת איסורי כרת ל"ע? האם הזהרנו את הבנים? האם הכנו אותם מספיק? האם סיפרנו להם שהיו יושבים פעם שבעה על בחור של"ע יצא לתרבות רעה? הרב סדן הכניס את השואל ("האם אנחנו לא מפחדים מסכנה רוחנית לבן כשהם בצבא?") לחדר הנצחה של הקדושים שמסרו נפשם ואמר שיש סכנות אחרות.
הרב סדן, הסכנות האלו הן גופא המצווה, אבל המחטיא גדול יותר והחילון הוא ממש לא גזירת גורל. אני בטוח שגם הרב סדן יודע את זה וחרד מזה.
לא נלך כצאן לטבח – לצבא עם אג'נדה של כפיה חילונית. נדרוש אווירה שמתאימה לבחור בן-תורה. אמנם המצב היום הרבה יותר טוב אך החרדים שמתגייסים צריכים להיות בטוחים שמי שמתגייס חרדי – חוזר חרדי.
איזה חלום זה להקים ישיבות הסדר חרדיות בכל עיר ולהציב סטנדרטים של תורה וטהרה ושהחוויה הצבאית תהיה מתוך מחנה קדוש.
הדברים שנכתבו נשמעים קיצוניים אבל הם נכתבים בכאב ובתקווה. הצבא צריך להתרגל "שלא עוד" – נגמרו הימים שאנו לא זהירים ונכנעים לכפיה חילונית. יש לנו מאות רבות של חיילים שמשרתים בעוז ובגבורה ובעז"ה ימים גדולים לפנינו של שיתוף פעולה ונשיאה בעול יחד עם כלל ישראל עם אחדות ושותפות בזכות הענקית למצווה החביבה עד מאוד וחלום כל הדורות – לשרת בצבא ההגה לישראל.
inn.co.il/news/642592?ut…
