אתה הסוכן המשווק והיועץ של הקריירה שלך

דמיינו לרגע שמישהו מאנשיכם יכול לבצע טוב כמוכם את התפקיד שאתם מבצעים כעת. האם זה מלהיב אתכם, או מבהיל אתכם? יש סיבות טובות להתלהב מכך וסיבות טובות להיבהל.

אם אתם רוצים קריירה משגשגת ומרתקת, כדאי לכם - בין אם אתם עצמאיים או שכירים, מנהלים או אנשי מקצוע - לגדל יורשים בכל תפקיד שתעשו.

אולם, קחו בחשבון שזהו מהלך הנוגד את האינטואיציה הטבעית שלנו ועלול להיות לו מחיר משמעותי. הכירו במחירים האפשריים שלו על מנת לכלכל את מהלכיכם בתבונה. ההיסטוריה מלאה דוגמאות של יורשים חסרי סבלנות שפעלו נמרצות לסילוקו של הבוס. מלכים, נשיאים, מפקדים, מנהלים ואנשי מקצוע חוו זאת על בשרם.

ככל שהיורש המיועד מרגיש כשיר להיכנס לתפקידכם - תאבונו גדל, סבלנותו קטנה ותפקידכם מאוים. אם מעמדכם חזק ואין חשש לתפקידכם, תסכולו של היורש המיועד עלול, במודע או שלא במודע, להתסיס את האווירה סביבכם. לחילופין, הוא עלול לחפש תפקיד במקום אחר וכך גם תפסידו אותו וגם תהיו ללא יורש.

בארגונים, אם המערכת תזהה שיש מי שיכול להחליף אתכם, אתם עלולים לשלם על כך מחיר. כאשר יידרשו קיצוצים, אפשר יהיה לוותר עליכם ולבקש מהיורש למלא את תפקידכם בשכר נמוך משלכם. אם תיכשלו כמה פעמים, או המנהל שלכם יתחלף במישהו שמאמין בכם פחות, יהיה קל יותר להחליף אתכם - אם יהיה לכם יורש מוכן.

לפעמים היורש המיועד ירגיש מוכן לפני שהוא באמת מוכן. הוא יפסיק להקשיב לכם ויפסיק לפתח את היכולות הדרושות לתפקידכם. זה עלול לתסכל תכם, גם כי היורש לא יתפתח, וגם כי אדם שהשקעתם בו, יהפוך יהיר ולא קשוב.

ובנוסף, כשהכל מצליח והיורש מוצלח אפילו מכם, איך תתמודדו עם הקנאה או עם התחושה שהוא כפוי טובה ולא מפרגן?

המחיר של הכשרת יורש עלול להיות גבוה. אם כך, למה לקחת את הסיכון?

1. ככל שאנשיכם יוכלו לעשות את עבודתכם במקומכם, כך תהיו חופשיים יותר. תוכלו להשתחרר מה"שוטף" של עבודתכם ולעסוק בעתיד - במה שחשוב לארגון ולעסק, במה שחשוב לאנשיכם ובמה שחשוב להתפתחות הקריירה שלכם.

חופש לעסוק בעתיד, יאפשר לכם לפתח הבנה מעמיקה של צרכי הארגון והשוק, לקבל משימות שחורגות מגבולות תפקידכם, ולהשקיע זמן בלמידה ובפיתוח יחסים. ככל שתסכימו לקבל ולבצע יותר משימות, תיתפסו ככאלה שמוכנים לשאת בהצלחה באחריות גדולה יותר. זה מוניטין שכדאי לכם ליצור לעצמכם.

חופש מהשוטף, יפנה לכם גם זמן למשפחה, ללימודים ולחופשות, וישפר את איכות חייכם.

2. כאשר תכשירו מישהו לעשות את מה שאתם מומחים בו, תידרשו להבין את תחום התמחותכם באופן מעמיק יותר. זו דרך נהדרת לבנות את עצמכם כמאסטר בתחומכם. כאשר תגרמו למישהו להיות טוב כמוכם או יותר - תעלו באופן טבעי לליגה הבאה של יכולת וביצועים בתחום זה.

3. בכשרת יורש מועילה לקידום. לפעמים אנשים שמצוינים בתפקידם לא מקודמים, מפני שאין מי שיחליף אותם. הארגון לא יכול להרשות לעצמו להוציא אותם מהתפקיד. הדבר עלול למנוע מהם קידום, מעבר ליחידה אחרת בארגון או העברה לחו"ל. אם אתם מעולים בתפקידכם ואין לכם יורש טוב, המערכת עלולה להיאלץ להשאיר אתכם בתפקידכם למשך זמן רב.

4. יורש טוב יוכל לקחת את מה שאתם בניתם ולבנות על גבו עתיד שתהיו גאים בו. יורש לא טוב, שלא אתם הכשרתם, עלול להרוס מה שבניתם. זהו סיכון גדול במיוחד לבעלי עסקים עצמאיים. בנוסף, עם השנים, אתן יכולים להפיק סיפוק גדול מלראות אנשים שגידלתם מפתחים קריירה משגשגת בזכותכם.

5. התעסקות בהכשרת יורש תכריח אתכם להשקיע יותר באנשיכם, משלב הגיוס והמיון (זה אחרת לגייס יורשים פוטנציאליים) ולכל אורך תקופת עבודתם אתכם. אנשיכם יתפתחו בזכותכם, יעריכו את תרומתכם להם ויתאמצו בשבילכם יותר, במיוחד אם לא תמקדו את מאמציכם רק ביורש אחד, אלא תכשירו רבים.

בכך שתכשירו מספר אנשים, תקטינו גם את הסיכונים עליהם דיברנו קודם. אל תסמנו אף אחד מהם כיורש ואל תדברו הרבה על ירושה. פשוט הכשירו אותם לעשות את מה שאתם עושים טוב כמוכם ואף יותר מכך.

ההשקעה בפיתוח יורשים תחזיר את עצמה גם בעבודה השוטפת, גם כשיגיע זמנכם להתקדם וגם בטווח הרחוק כשתראו אותם משגשגים.

לתגובות [email protected]

בתגובה למאמר, ביקש קורא שאתייחס לשאלה מה לעשות כאשר "מקורבים" מקודמים ועובדים מעולים שאינם טובים ב"יחסי ציבור" נשארים מאחור.

קל להבין ולהזדהות עם הכאב של מי שמרגיש שקופח שלא בצדק. רבים, לצערי, בוחרים להתבוסס בכאב ומחמיצים שיעורים שעשויים לקדם אותם מאוד, שיעורים שנדרש אומץ כדי ללמוד אותם.

ליוויתי מנהלים רבים, בחברות עסקיות, כאשר הם בחרו את מי לקדם. איני זוכר אף מקרה של מנהל שהחליט לקדם מישהו רק כדי לעשות לו טובה כמקורב.

מצד שני, ליוויתי הרבה אנשים שהתלוננו שלא קודמו רק משום שאינם מקרובים מספיק. הם היו משוכנעים ללא כל ספק שקידמו מישהו אחר משיקולים לא ענייניים. הם היו משוכנעים שהם יכלו לבצע את התפקיד לא פחות טוב ממי שנבחר, רק שהוא היה מקורב יותר, פוליטיקאי יותר או "לקקן" טוב יותר.

למנהלים שלא קודמו הצלחתי להמחיש איך הכאב מסתיר מהם את המציאות. ביקשתי מהם להיזכר במקרים בהם קידמו בעצמם מישהו מאנשיהם וגרמו תסכול דומה לאחרים. כששאלתי אותם: "האם ייתכן שהאנשים שלא קידמת חשבו שקידמת מקורבים שהתחנפו אליך זמן רב?" התשובה היתה חיובית לרוב. חלקם ממש כעסו מעצם המחשבה שייתכן שנתפסו כ"פוליטיקאים" קטנוניים.

בכל מקרה, כולם אמרו שפעלו מסיבות ענייניות לחלוטין וקידמו את זה שהאמינו שיבצע את התפקיד הכי טוב ושעצם קידומו יגרום לנזק הקטן ביותר למערכת שלהם.

כששאלתי האם ייתכן שגם המנהל שלהם בחר לקדם מישהו אחר, ולא אותם, מאותן סיבות, היה עליהם להיות אמיצים כדי לענות בחיוב. זה חייב אותם להכיר בכך שבעיני ההנהלה מישהו אחר נתפס כמתאים יותר מהם לספק את מה שהתפקיד דורש.

עבור רבים המחשבה הזו מעוררת תחושות עלבון וכעס. כאמור, העלבון הזה מסתיר מהם שיעורים חשובים להמשך הקריירה שלהם.
הנה מספר שיעורים לדוגמה:

ראשית, נניח שהמחליט בחר את מי שיכול לספק הכי טוב את מה שהתפקיד דורש. האם אתם יודעים מה התפקיד דורש מבחינתו? מעבר ליכולת מקצועית טובה, המחליט רוצה, למשל, להיות בטוח שבחר מישהו שיבין את כוונותיו, ירצה לקדם את המשימות שיטיל עליו ויצליח להוביל ולנהל אחרים לביצוען. האם אתם משוכנעים שמי שנבחר פחות מתאים מכם לכך?

עדיף לכם להניח שמי שנבחר הוא המתאים ושאינכם יודעים מה חשוב למחליט. שאלו את המחליט מה היו ציפיותיו מהתפקיד ומה דרוש כדי שיראה בכם מועמדים ראויים בעתיד. אם הוא לא יחשוש שתיעלבו מתשובתו, הוא עשוי לענות לכם בכנות.

שנית, נניח שאתם באמת הכי מתאימים לתפקיד. אם כך, איך זה שמקבל ההחלטה לא רואה זאת? האם אינו מכיר את ביצועיכם ויכולותיכם מספיק? אם זה המצב, עליכם להכיר בכך שעתידכם תלוי באיך שאתם נתפסים ושאנשים סביבכם לא מקדישים את חייהם לגלות כמה אתם נפלאים. אם אתם טובים במשהו וזה לא ידוע סביבכם אין לכם את מי להאשים אלא את עצמכם. ודאו שביצועיכם ויכולותיכם ידועים לכל מי שרלוונטי.

שלישית, ייתכן שהמחליט בחר מישהו אחר כי חשב שקידומכם היה גורם נזק רב יותר למערכת. אולי כי חשב שאין מי שיחליף אתכם במה שאתם עושים היום. השיעור במקרה הזה הוא: "הכשירו יורש". אולי כי חשב שישנם אנשי מפתח במערכת שלא יסכימו להיות כפופים לכם ויעזבו. השיעור במקרה זה הוא: "צרו יחסי שותפות והערכה הדדית עם כל אנשי המפתח סביבכם". אולי חשב שייגרם נזק אחר, בררו מהו ולימדו מזה.

שיעור רביעי, ואולי החשוב מכולם, הוא לברר למה ה"קידום" הזה כל כך חשוב לכם. ייתכן שאתם מתייחסים לקידום כאל ביטוי הערכה מצד ההנהלה וחושבים שזה שלא נבחרתם אומר שלא מעריכים אתכם. ייתכן שאתם רוצים קידום כדי לשפר את שכרכם או מעמדכם בארגון. ייתכן שאתם רוצים קידום כי "צריך להתקדם, לא?". חשוב שתדעו למה זה חשוב לכם והאם הקידום הזה ישרת היטב את מה שחשוב לכם באמת. אתם עלולים להתקדם לתפקיד שלא יתאים לכם במקום למצוא דרכים להתפתח במסגרת התפקיד הנוכחי.

כאמור, מסתתרים כאן שיעורים חשובים. אל תתנו לעלבון להסתיר אותם מעיניכם. לימדו את השיעור ובצעו את הצעד המתבקש הבא בקריירה שלכם.

בכדורסל האמריקאי נהוג לומר שאתה טוב כמו המשחק האחרון שלך. הכוונה היא שלא משנה כמה טוב או רע היית לכל אורך הקריירה ובכל המשחקים ששיחקת, בכל רגע נתון זוכרים לך בעיקר את המשחק האחרון ששיחקת.

זה די נכון לכל קריירה, לא רק לשחקני כדורסל. כשכירים, הביצועים הנוכחיים שלכם והדרך שבה הם נתפסים בארגון מוחקים לפעמים את כל מה שעשיתם בעבר. רבעון אחרון מצוין משכיח שנים של רבעונים גרועים, רבעון אחרון גרוע משכיח שנים של הצלחות.

גם לעצמאים, העבודה האחרונה שביצעתם ללקוח ומידת שביעות רצונו ממנה, יכולות לגרום לו להתעלם מביצועי העבר שלכם.

זה אומר שכדאי לכם לנהל בקפדנות, בכל פעם מחדש, את "המשחק" הנוכחי שלכם.

ניהול ממוקד של הביצועים מתחיל בהבנה שהצלחתכם נמדדת על ידי אחרים ולא על ידכם. גם אם אתם חושבים שהביצועים שלכם מרהיבים, ייתכן שאתם נחשבים לכישלון חרוץ על ידי הסביבה. גם ההיפך נכון כמובן. הקריטריונים האישיים שלכם להצלחה אינם רלוונטים.

מנהל שליוויתי היה משוכנע שהוא זוכה להערכה עצומה בזכות התקדמות מהלכי השינוי בארגון שלו והצלחתו בשימור האנשים תוך כדי השינוי. בפועל, מנהליו וסביבתו היו מודאגים מאד מכך שהשינוי לא התבטא בתוצאות העסקיות מספיק מהר.

עליכם להתחיל בתשובה לשאלה מי קובע אם הצלחתם או נכשלתם ולפי מה הוא קובע זאת. התחילו בזיהוי האנשים העיקריים שמודדים אתכם.

כשכירים, בחרו מתוך רשימה שתכלול את המנהל הישיר שלכם, המנהל שלו, הקולגות הרלוונטים שלו, לקוחותיכם העיקריים, אנשי המפתח בצוות שלכם, וכל גורם אחר שדעתו על הצלחתכם רלוונטית לעתידכם.

כעצמאים, בחרו מרשימה שתכלול לקוחות מפתח שלכם (ואנשי המפתח בכל אחד מהם), קובעי דעה בשוק שלכם (אנשי תקשורת שמסקרים את השוק, יועצים שלקוחותיכם מתייעצים איתם, מתחרים דומיננטים וכד') וכל גורם שמשפיע על המוניטין שלכם ועל הביקוש העתידי לשירותיכם.

דרגו אותם לפי סדר חשיבותם והשפעתם על עתידכם ובחרו שלושה או ארבעה אנשים שהם המשמעותיים ביותר לעתידכם. מול כל אחד מהמשמעותיים, רשמו את הדברים שהכי חשוב להם שתעשו, אותם דברים שאם תעשו אותם היטב מנקודת מבטם - תיחשבו לסיפור הצלחה בעיניהם, ואם תעשו אותם רע מנקודת מבטם - תיחשבו לכישלון בעיניהם.

נסו לרשום את הדברים במונחים מדידים ככל האפשר, אבל מדידים בעיניהם, לא בעיניכם.

למשל, אם אתם נמדדים על מכירות, מה נחשב הצלחה בעיני המודדים - מכירות ביחס לתקציב, ליעד, לשנה קודמת, למכירות הקולגות או ביחס למתחרים? אתם עשויים להיות מרוצים כי עמדתם בתקציב אבל מסביבכם כולם מכרו הרבה מעבר לתקציב.

כדי לוודא שמילאתם נכון את הרשימה, כדאי לכם לשוחח איתם ולבדוק אם לא החמצתם משהו. לא עם כולם אפשר לדבר על זה, לא כולם יגידו לכם הכל ולא כולם מודעים לגמרי לכל מה שחשוב להם. יחד עם זאת, הבירור הזה, עם אלה שפתוחים לשיחה שכזו, עשוי ללמד אתכם דברים מעניינים ומועילים על עצמכם ועליהם. ישנם ארגונים שבהם המדדים המדויקים של כל עובד מועברים בתהליך מסודר, לרוב זה לא המצב, לצערי.

כדאי לכם לזהות מתוך רשימת המדדים שקיבלתם מהם המדדים שחשובים לרוב האנשים ומהם המדדים שהכי משפיעים על הצלחתכם בעיניהם. אם תצליחו לזהות שלושה עד חמישה מדדי מפתח ותתחילו לבחון את עצמכם ביחס אליהם באופן מתמיד - תדעו הרבה יותר טוב האם ועד כמה אתם מצליחים בעיני האנשים שמשפיעים על עתידכם.

בכל פעם שאתם מחליפים תפקיד, שמתחלפים אנשי מפתח סביבכם או בסיומן של משימות או תקופות משמעותיות - כדאי לכם לבחון מחדש את הרשימה שלכם ולעדכן אותה.

אם תגלו שאתם נכשלים מול מדדי המפתח שזיהיתם, דעו שאתם מסכנים את עתידכם ופעלו באופן נמרץ לתיקון המצב. אם תגלו שאתם מצליחים מול מדדים אלה, ודאו שאנשי המפתח הרלוונטיים מודעים להצלחותיכם.

אם נכון שאתם "טובים כמו המשחק האחרון שלכם", אל תרשו למשחקים המוצלחים שלכם לא להירשם בתודעתם של אלה שחשוב שידעו עליהם.

הצורך להתפרנס הוא מנוע הקריירה הגדול ביותר, קל לראות זאת. הוא מניע את רוב האנשים לעבוד ולחפש דרכים להגדיל את הכנסותיהם ולהבטיח את עתידם הכלכלי. קריירות רבות התפתחו, כאילו באקראי, בהתאמה להזדמנויות הפרנסה שהופיעו בדרכם של אנשים וגרמו להם לנוע בין תפקידים, ארגונים ועסקים.

אולם, באותה המידה שבה הצורך להתפרנס מניע קריירות כך הוא גם חוסם אותן. הוא מונע מאנשים רבים לחשוב קריירה וגורם להם לחשוב פרנסה בלבד. הוא גורם להם לוותר מראש, להתעלם או להזניח את שאיפות הקריירה האחרות שלהם ולהתמקד בפרנסה בלבד.

כאשר אין למישהו מקור פרנסה לאורך זמן הוא מחפש כל דבר שיבטיח לו פרנסה, גם במחיר של ויתור על שאיפותיו האחרות. כאשר הוא מוצא מקור פרנסה טוב, הוא מתמכר לו ונאחז בו בחוזקה, מחשש לאבד אותו.

פרנסה היא תנאי הכרחי בקריירה, אי אפשר בלעדיו לאורך זמן, זה ברור. השאלה היא, האם זהו תנאי מספק. אם אתם מסתפקים בפרנסה כמדד יחיד להתממשות שאיפות הקריירה שלכם אתם לא חושבים קריירה, אתם חושבים הישרדות.

ישנם מצבים בהם אין ברירה אלא לחשוב הישרדות. כאשר לאורך זמן אין מקור הכנסה ונגמרו כל הרזרבות, כאשר מצבים של חיים ומוות דורשים גיוס מיידי של כל המשאבים, כאשר נכסים עומדים לפני עיקול. אלה הם מצבים קיצוניים. עבור רוב הקוראים כאן, אני מניח ומקווה, הם אינם מצב קיומי מתמשך.

אם אינכם במצב הישרדותי מובהק, כדאי לכם לוודא שהצורך להתפרנס לא גורם לכם להזניח את הקריירה שלכם. זה לא אומר שעליכם להחליף תפקיד ומקום עבודה. אתם יכולים לקדם שאיפות קריירה נוספות שלכם כמעט בכל תפקיד ובכל מקום עבודה, כל עוד תפקידכם לא מכריח אתכם לבגוד בערכי היסוד שלכם.

אילו שאיפות קריירה אתם מזניחים היום בגלל ההתמקדות בפרנסה ובהישרדות? ייתכן שאינכם מאמינים שאתם מסוגלים להתעשר כי אתם חייבים לעבוד וזה לא משאיר זמן להתעשר. ייתכן שויתרתם על מימוש החלום או הכישרון הטבעי שלכם. ייתכן שאינכם מצפים יותר ליהנות ממה שאתם עושים בעבודה.

פגשתי אנשים שהפחד מאובדן הפרנסה גרם להם לחוש מושפלים ולא מוערכים, עד כדי כך שחשו שאינם מסוגלים להשפיע ולתרום למרות שזו שאיפתם הגדולה ביותר. פגשתי אחרים שהכאב הגדול שלהם הוא שהפסיקו ללמוד ולהתפתח, כי "העבודה לא נותנת להם לצאת ללמוד".

האם ההתמקדות בפרנסה גרמה לכם להזניח שאיפה שחשובה לכם? אל תזניחו אותה, זו שגיאה. בחרו שאיפה מוזנחת אחת שחשובה לכם מאוד והתחילו לחפש דרכים לקדם אותה במסגרת תפקידכם הנוכחי. התחילו לרשום רעיונות ודרכים לקידום השאיפה הזו. רשמו כל רעיון שיופיע, גם אם הוא נראה לא מעשי לחלוטין.

התחילו לשתף בכך את הסובבים אתכם, שידעו מה חשוב לכם ויתחילו לסייע לכם למצוא דרכים לקדם זאת. שתפו את החברים והמשפחה ואת כל מי שרוצה בטובתכם. שתפו קולגות בעבודה, לקוחות, ספקים. שתפו את הבוס שלכם.

לא לכולם יהיו רעיונות. חלק יפסלו את הכיוון כולו ויגידו לכם להתמקד בפרנסה ולא לעשות רעש מיותר. אולם, מספיק שאחד או שניים מהם יצביעו על כיוון מעשי אחד על מנת שנתיב חדש למימוש השאיפה שלכם ייפתח.

תוכלו לעבוד בקרבה לאיש מקצוע שאתם מעריכים וללמוד ממנו, לקחת אחריות על תחום מוזנח בארגון ובכך להגדיל את השפעתכם, לקחת משימה שבה כישרונכם הייחודי יבוא לידי ביטוי, ללמוד לנהל את כספכם בדרך שתגדיל את עושרכם, להגדיל את מעגל היחסים שלכם עם אנשים שאתם אוהבים. ישנן אין סוף אפשרויות.

אחד המורים שלי בעבר אמר שכסף הוא פונקציה של ביטוי עצמי. אם הוא צודק, אז לתת לצורך להתפרנס לחסום את הביטוי העצמי שלכם, זה להבטיח שלא תתעשרו אף פעם ושתישארו לכודים במשחק ההישרדות לאורך זמן. בחרו להיחלץ.

בקורס שהנחתי השתתף איש עסקים בן 60 שהקים וניהל מספר חברות בהצלחה רבה. במסגרת הקורס, כשסיים להציב לעצמו יעדים לעשרים שנה, הוא הפתיע את כולנו ואמר: "מה שמצער אותי זה שלא הצבתי לעצמי יעדים כאלה לפני עשרים שנה". כששאלנו למה, אמר: "כי אז אולי הייתי מכיר היום את הבן שלי".

למרות שחלפו 15 שנים מאז, אני זוכר את הרגע הזה היטב. שאר המשתתפים היו בתחילת או באמצע הקריירה שלהם, רעבים ומלאי תשוקה להצליח. כולם, וגם אני, היינו ערים למחיר שהשאפתנות שלנו גבתה מאיתנו. כולנו קיווינו שכאשר נגיע להצלחה הנכספת נוכל לפצות את עצמנו בכך ש"נחיה טוב".

הרגע שבו הוא אמר את המשפט הזה גרם לכולנו להשתתק ולחשוב מחדש. הוא הגיע להצלחה הנכספת ולא היה מרוצה. במבט לאחור, בגיל 60, הדברים נראו לו אחרת, והמחיר ששילם היה כבד מדי ולא ניתן לפיצוי.

שני לקחים לקחתי איתי מאותו רגע. הראשון, המתבקש, היה לבחון מחדש מה המחיר שאני מוכן לשלם בחיי האישיים ולוודא שלא אשלם מחיר שלא אוכל להיות שלם איתו לאורך זמן. ללקח הזה נתייחס במדור הזה בהמשך.

הלקח השני הוא להתחיל מהסוף, לא לחשוב על הקריירה רק כתנועה מתפקיד לתפקיד אלא להתחיל מהסוף. לשאול את עצמי על מה אתחרט כשאהיה בן 60, ממה אהיה מאוכזב שלא עשיתי תוך כדי ההתגלגלות הזו מאתגר לאתגר. אנשים שהצעתי להם לעשות זאת לא שמחו כל כך. הם חשבו שזה נאיווי ולא פרקטי: "מה זה ישנה לי מחר בבוקר? ממילא אמצא את עצמי באותו תפקיד עם אותם חלומות לתפקיד הבא".

זה משנה. לא מחר בבוקר, ואולי גם לא בתפקיד הבא, אבל זה משנה. הידיעה מה חשוב לי, על מה אני לא מוכן לוותר ולאן אני רוצה להגיע בסוף הקריירה משנה מאוד.

אני מכיר כאלה שבחרו, אחרי התבשלות ארוכה עם השאלה הזו, לעזוב קריירות מצליחות ולהגשים את חלומות הקריירה המקוריים שלהם - מסעדנות, פעילות חברתית, ספורט, אמנות. הם אמרו שהם לא מוכנים להתחרט בגיל 60.

אחרים בחרו להוריד הילוך ולהקדיש זמן לילדים ולבית, ואחרים נענו להצעת עבודה שנראתה לחבריהם כ"שגיאת קריירה" רק בגלל שראו בה הזדמנות לפתח כישורים שתמיד חלמו עליהם.

רוב האנשים מתנהלים בקריירה מההווה אל העתיד, אל היעד או ההזדמנות הבאה. זו דרך שיכולה בקלות להביא למקומות שלא נשמח להיות בהם בסוף הדרך. כדאי יותר להתחיל מהסוף, מכיסא הנדנדה. לא משנה איך נראית פרישה אידיאלית בעיניכם - דמיינו שאתם שם. שבו בדמיונכם על כיסא נדנדה וסיקרו לאחור את הקריירה שלכם.

מה הייתם רוצים לראות שהיא כללה? מה ההישגים וההגשמות שימלאו אתכם גאווה? מה החוויות, החברויות והריגושים שתשמחו להיזכר בהם? איזה חותם אתם רוצים לראות שהטבעתם בסביבתכם? מה השיעורים הגדולים שירגש אתכם לראות שתרמו להתפתחותכם?

ערכו רשימה של כל אלה. בנוסף, ערכו רשימה של כל מה שלא הייתם רוצים לראות שם. מחירים שלא הייתם רוצים לשלם - במשפחה, בבריאות, ביחסים עם חברים, בוויתור על ערכים ועקרונות, בהנאה מהחיים.

שתי הרשימות האלה - במבט מסוף הקריירה - יוכלו לשמש לכם כוכב צפון שלפיו יהיה לכם קל יותר לקבל החלטות קריירה, במיוחד ברגעי משבר או התלבטות גדולים.

ייתכן שיתסכל אתכם לענות לשאלות האלה, להתעמת עם כל מה שאתם מחמיצים בקריירה שלכם היום. אל תתנו לזה לעצור אתכם. הערך האמיתי של הרשימות יבוא לידי ביטוי לא בהכרח בתפקידכם הנוכחי, אלא כשתחשבו על היעדים הבאים בקריירה שלכם.

שאלו את עצמכם - מה אתגרי הקריירה שאם אקח יקדמו את מה שכתבתי ברשימות? האם היעד הבא שהנסיבות מצביעות לי עליו הוא היעד הנכון לי? ניהול קריירה עם כוכב צפון שכזה יכול להיות מתסכל אמנם, אך יש סיכוי טוב יותר שבגיל 70 תביטו לאחור בסיפוק.

ההגרלה הגדולה של מפעל הפיס לוותה בשיר שהתבסס על מילותיה של נעמי שמר "לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב". האם 50 מיליון שקל היו גורמים לכם לקום עם שיר חדש בלב? סביר להניח שכן. השאלה מה היינו עושים אם היינו זוכים בפיס היא שאלה ישנה שמסעירה את דמיונם של חולמים רבים ומעשירה את קופות הפיס והטוטו. ברוב המקרים, השאלה הנשאלת היא מה היינו עושים עם הכסף. לשאלה הזו יש היבט נוסף, היבט קריירה - מה היינו עושים עם הקריירה שלנו לו זכינו בסכום כסף שהיה פוטר אותנו מהצורך לעבוד לשארית חיינו?

למרות שזה לא קל, זו שאלה שכדאי לעסוק בה, לא כדי להיערך לזכייה אלא כדי להיערך להמשך הקריירה שלכם. תשובה לשאלה הזו תאפשר לכם לעצב את הקריירה שלכם כך שתתאים לשאיפות האמיתיות שלכם, אלה שכעת אתם מוותרים עליהן בגלל אילוצי כסף אמיתיים או מדומים.

ישנן 4 תשובות אפשריות לשאלה הזו: לפרוש מעבודה ולוותר על קריירה, לקחת פסק זמן מעבודה ואחריו לבחור האם ובאיזו קריירה להמשיך, להמשיך לעבוד ולפתח קריירה אך בעיסוק או תפקיד אחר, או להמשיך לעשות בדיוק מה שאתם עושים היום.

אם התשובה שלכם היא שהייתם פורשים מעבודה לשארית חייכם זה מצביע על כך שקריירה אינה חשובה לכם כלל. אתם רוצים ליהנות מהחיים, לעשות מה שאתם אוהבים מתי שיבוא לכם בלי להיות מחויבים למשימה, ארגון, עסק, בוס, צוות, לקוחות או כל גורם אחר. קריירה עבורכם היא כורח שמטרתו אחת - להרוויח את הכסף הדרוש לכם כדי לחיות כמו שאתם רוצים.

זוהי תובנה חשובה. זה מזמין את השאלה האם אתם מנהלים את הקריירה כך שתאפשר להרוויח את הכסף הדרוש לכם במהירות הרצויה. האם אינכם מבזבזים זמן ואנרגיה על דברים שאינם מייצרים לכם הכנסות במהירות? ייתכן שהתשובה שלכם היא שהייתם לוקחים פסק זמן לעצמכם, למשפחה, לחברים ואחר כך שואלים את עצמכם מה לעשות בקריירה. זה מצביע על כך שאתם לא מרוצים מהדרך שבה הקריירה פוגעת לכם בחיים ושהייתם רוצים למצוא איזון ביניהם. גם זו תובנה חשובה. זה אומר שהקריירה חשובה לכם, אבל כעת היא פוגעת בחייכם האישיים. זה מזמין לשאול איזה חלק מחייכם משלם מחיר על השקעתכם בקריירה. האם אתם יכולים לשנות את סדר העדיפויות שלכם? האם יש עיסוק אחר שיאפשר זאת בלי לפגוע בשאר השאיפות?

ייתכן שהתשובה היא שהייתם פורשים מעבודתכם ומוצאים עיסוק מלהיב יותר. זה מצביע על כך שהעיסוק הנוכחי לא עונה על שאיפותיכם. אתם רוצים משהו נוסף מהעבודה שהוא מעבר לכסף.

השאיפות שיש לאנשים בקריירה שלהם הן, בין היתר, להשפיע ולתרום, לזכות בהערכה והוקרה, לבטא עצמם, לעשות מה שהם אוהבים, ללמוד ולהתפתח, להרחיב את הביטחון והחופש שלנו לעתיד, ולהשתייך למסגרת או לקבוצת אנשים שאוהבים וגאים בה. אתם מוזמנים לבחון מה מהשאיפות האלה לא מתממש בתפקידכם כיום ולשאול את עצמכם איך תוכלו לממש אותן טוב יותר, אם במסגרת התפקיד או בתפקיד אחר. נרחיב את הדיבור על השאיפות האלה במאמרים עתידיים. ייתכן והתשובה שלכם היא שלא הייתם משנים דבר וממשיכים בעיסוקכם הנוכחי. איחוליי לכם! אתם בין המאושרים שעושים בדיוק מה שהם רוצים בקריירה שלכם. המשיכו ליהנות. כדאי לכם לשאול את עצמכם את שאלת החמישים מליון שקל הזו ברצינות, לכתוב את תשובותיכם ולבחון את הקריירה שלכם לאורן. גם אם לא זכיתם בהגרלה אתם עשויים להרוויח ממנה משהו בעל ערך רב - בהירות ביחס לקריירה שלכם.

"הכי חשוב לי זה לעשות מה שאני אוהב"; "כסף, כמה שיותר כסף, בשביל זה עובדים, לא?"; "אני רוצה לדעת שהשפעתי על אנשים ועל המציאות"; "אם כיף לי עם האנשים שאיתם אני עובד, כל השאר לא חשוב"; "העיקר שיהיה לי רכב חברה"; "לעשות את העולם מקום שטוב יותר לחיות בו"; "מקום עבודה בטוח, שלא אצטרך לדאוג לפרנסה".

"שיישאר לי זמן לבית, לילדים, לעצמי, לא רוצה להיות עבד של העבודה"; "אנשים, זה מה שחשוב, לגעת בהם, להתחבר אליהם, לתרום להם, להשפיע עליהם"; "לפרוש בגיל צעיר בלי להצטרך לדאוג לכסף לשארית חיי"; "להרגיש שאני לומד ומתפתח כל הזמן, לא לדרוך במקום"; "מעמד, שיכירו אותי, שיתנו כבוד ליכולות ולהישגים שלי"; "לא להיות הפראייר של אף אחד, להיות אדון לעצמי"; "שיהיה לאן להתקדם "; "להיות הכי טוב בתחומי, להיות מקצוען אמיתי"; "לגוון, לא לעשות אותו דבר כל החיים"...

אלה הן חלק מהאמירות ששמעתי ממנהלים ובעלי עסקים במהלך עבודתי איתם ב-17 השנים האחרונות. זהו מדגם של מחשבות שונות שיש לאנשים בקשר לעתידם המקצועי והעסקי. האם אתם מוצאים את עצמכם בתוך אוסף האמירות הזה? אתם יכולים לסמן במרקר את האמירות שמתאימות לכם. אתם יכולים להוסיף לרשימה דברים שחשובים לכם ושאינם מופיעים בה.

בודדים האנשים שפגשתי שממוקדים ביעד קריירה חד וברור. הבודדים האלה, ברוב המקרים, הם מאוד אפקטיוויים. כל האחרים, ואני ביניהם, לא מסתפקים במטרה אחת. אנחנו רוצים "גם וגם" - גם כסף, גם זמן למשפחה, גם להיות מצוינים בתחומנו, גם לעבוד עם אנשים שאנחנו אוהבים, גם להתקדם בסולם התפקידים - או כל ואריאציה אחרת של "גם וגם". יש לנו כמה שאיפות ואנחנו לא מוכנים לוותר על אף אחת מהן.

זה המאפיין של מרבית האנשים שפגשתי. אם אתם כאלה, רוצים גם וגם, אתם בפועל מנהלים את עצמכם בנתיב קריירה מסוים, בין אם אתם חושבים כך ובין אם לא. אתם מנווטים את עצמכם במסע שבו אתם מנסים לממש עד כמה שאפשר את כל השאיפות והיעדים שלכם. זה הרבה יותר מורכב מהתמקדות במטרה בודדת.ישנה מטרה בודדת אחת שבה כדאי לכם להתמקד, והיא להגדיל את השווי שלכם. השווי שלכם הוא פונקציה של התועלת שביכולתכם להביא לאנשים ולארגונים, ושל המידה שבה אתם נתפסים כמי שמסוגל להביא תועלת כזאת. ככל שאתם מתקדמים בשני הצירים האלה, אתם נהפכים מבוקשים יותר, ובכך מגדילים את השווי שלכם.

זה בדיוק מה שהמדור הזה נועד לסייע לכם לעשות. נציג כאן כיווני חשיבה ופעולה שיאפשרו לכם לפתח יכולות שיגדילו את השווי שלכם ואת הביקוש ליכולותיכם, שיסייעו לכם למנף אותן לצורך מימוש מוצלח של שאיפות הקריירה שלכם.נציג כאן שאלות מנחות וכלי חשיבה שנועדו לסייע לכם לזהות מה חשוב לכם, מה מתאים לכם, ואיך לבחור בין חלופות הקריירה השונות שהחיים יציבו בפניכם.

כל זה לא מבטיח שתצליחו. העתיד לא מתאים את עצמו לתוכניות שלנו באופן מושלם. אבל, כמו שאמר לואי פסטר, "הגורל מעדיף את אלה שמתכוננים". על ידי היערכות טובה יותר תגדילו את ההסתברות שכאשר ההזדמנויות הנכונות יופיעו - אתם לא תחמיצו אותן.

ליוויתי לא מעט מנכ"לים ומנהלים בכירים בזמני צמיחה כאשר הם התלבטו את מי מאנשיהם לקדם לתפקידים משמעותיים וגם בזמני שפל כאשר התלבטו על מי מאנשיהם לוותר. בין אם ניסחו זאת במפורש ובין אם במעומעם, לשאלה "כמה שווה המילה שלו?", בניסוחיה השונים, היה משקל גדול בהחלטה את מי לקדם ועל מי לוותר.

זה לא מפתיע. הגיוני שמנהלים יעדיפו אנשים שהמילה שלהם שווה הרבה - אנשים שניתן לסמוך על דיווחיהם ולא לחשוד שאולי הם מייפים את המציאות במכוון או בטעות, אנשים שכאשר הם לוקחים על עצמם משימה - ניתן לסמוך שהיא תתבצע רק בגלל שהם הבטיחו זאת.

אלה אנשים שלא מבטיחים הבטחות שווא. אם הבטיחו - הם יהפכו עולמות ויקיימו. אם הם לא מוכנים להפוך עולמות כדי לקיים הבטחה מסוימת - הם פשוט לא יבטיחו אותה. רוצים להגדיל את הסיכוי שלכם להיבחר לתפקידים שאתם חושקים בהם? לשווי המילה שלכם יש השפעה גדולה על כך.

זה ניסוח מעט מוזר כי אנשים לא משתמשים בו כך. הם מדברים על אמינות, על ביצועיסטיות, על אחריות, על תוצאות, באחרונה מדברים על יושרה (אינטגריטי) - אבל לא על המילה.

חבל. ניהול שווי המילה שלכם יכול לסייע להתפתחות הקריירה שלכם יותר ממה שאתם עשויים לשער. הסיבה פשוטה: ככל שהמילה שלכם שווה יותר בעיני האנשים סביבכם - הביקוש לכם וליכולותיכם גדל ואיתו גדל מרחב אפשרויות העיסוק שפתוח בפניכם. כך תגדילו את החופש לעצב את הקריירה שלכם כרצונכם. איך עושים זאת? ישנם שני מימדים לשווי המילה.

המימד הראשון הוא כמה שווה המילה באמת, עובדתית. עד כמה הדברים שאתם אומרים אמינים - עד כמה העובדות מדויקות, העתיד שחזיתם התממש, הפרשנות המקצועית שלכם נכונה, ובמיוחד עד כמה ההבטחות שלכם, הגדולות והקטנות - התממשו?

המימד השני הוא כמה שווה המילה שלכם בעיני האחרים, איך היא נתפסת בעיניהם, עד כמה הם סומכים עליה. יכול להיות שאתם מקיימים הבטחות בקפדנות אבל אנשים סביבכם לא חושבים כך.

אולי איחרתם פעם בביצוע משימה והפכתם ללא אמינים בעיני אחרים, או שדיווחתם משהו שהיה מדויק מנקודת המבט שלכם אבל לא היה אמין בעיניהם, או שסתם "נשמות טובות" הוציאו את דיבתכם רעה ללא ידיעתכם. בכל מקרה, שוויה של המילה שלכם ירד.

כדי להגדיל את שווי המילה שלכם עליכם לפעול גם בשני מימדים. במימד הראשון - שימו לב בקפדנות למה שאתם אומרים כשאתם מדווחים על העבר, או מדברים על מעשיהם של אחרים. שאלו את עצמכם אם מה שאתם עומדים לומר מבוסס על עובדות או על התרשמות. אל תגידו דברים נחרצים על מה שאינכם יודעים בוודאות. כאשר אתם מבטיחים למישהו הבטחה לעתיד - חשבו פעמיים. האם אתם מתכוונים לעשות מה שדרוש כדי לקיים אותה? האם יש לכם את היכולת, הזמן והמשאבים הדרושים לכך? האם ברור לכם ולו מה בדיוק אתם מבטיחים שיקרה ועד מתי? האם יצרתם בטעות ציפיות גבוהות אצלו שאינכם מתכוונים לממש? אל תבטיחו הבטחות סרק.

ככל שהמילה שלכם תהיה שווה הרבה במימד הראשון, העובדתי, כך היא תוכל להיות שווה יותר גם במימד השני, בתפיסתם של הסובבים אתכם. במימד השני - שימו לב מה חושבים על המילה שלכם. מי לא סומך עליכם מספיק? שאלו אותו ישירות מה גרם לו להפסיק לסמוך עליכם. אם הוא צודק - הודו בכך, התנצלו, שאלו איך אתם יכולים לתקן את הנזק שגרמתם, עשו זאת ודווחו לו שעשיתם זאת.

אין לכם מושג כמה נקודות זה יתרום לשווי המילה שלכם בעיניו. זה שווה את כל המבוכה ואי הנעימות הכרוכים בשיחה שכזו. מעבר לכך, הבטיחו לאותו אדם עוד ועוד הבטחות - קיימו אותן וודאו שהוא יודע שקיימתם אותן עד שיסמוך מחדש על הבטחותיכם.

ניתן לומר שעתיד הקריירה שלכם הוא "ביד הלשון". התייחסו ברצינות למה שאתם אומרים - והסביבה תתייחס ברצינות אליכם.

הכותב הוא מנכ"ל מרחב אפשרויות בע"מ המתמחה בליווי, ייעוץ והנחיה של מנכ"לים והנהלות

השאלה שתוצג כאן, שהיא סוג מסוים של שאלת הביצה והתרנגולת, הצליחה להרגיז לא מעט אנשים. ואולם, זו שאלת יסוד שכדאי לכם להקדיש לה מעט חשיבה כדי לוודא שאתם בוחרים במודע את תשובתכם אליה. תשובה בהירה תסייע לכם לקדם את הקריירה וגם לאזן בינה לבין חייכם האישיים.

השאלה היא מה קודם למה מבחינתכם - הקריירה או החיים האישיים? האם הקריירה שלכם היא תכלית חייכם ומידת הצלחתכם בה מצביעה על מידת הצלחתכם בחיים, או שמא חייכם האישיים הם המטרה ובאמצעות הקריירה אתם רק משיגים את מה שדרוש כדי לספק אושר, בריאות ואיכות חיים לכם ולמשפחתכם? אין תשובה נכונה לשאלה הזאת. לכל אחד יש תשובה משלו, שעשויה להשתנות מתקופה לתקופה. אך זו אינה סיבה לא לענות עליה - להיפך.

לאנשים רבים השאלה נראית לא הוגנת. "מה זאת אומרת?" הם שואלים בכעס, "מדובר באיזון! גם הקריירה חשובה לי וגם חיי האישיים והנחת היסוד של השאלה הזו שגויה ומטעה".

הם צודקים, כמובן. מדובר באיזון, ולא חייבים לבחור מה חשוב ממה. אפשר להחליט ששניהם חשובים במידה שווה. בעידן שבו אנו חיים, די ברור שמציאת האיזון הנכון בין השניים היא סוג של מפתח אל האושר. ואולם, כדי למצוא את האיזון המיוחל ביתר קלות כדאי לכם לבחור במודע מה קודם למה מבחינתכם.

ניתן לומר שאנחנו עונים לשאלה הזו כל הזמן, לא במילים אלא בדרך שבה אנו חיים את חיינו. במבט לאחור, תוכלו אולי לזהות תקופות שבהן פעלתם כאילו הקריירה היא תכלית חייכם וכל השאר - בית, משפחה, חברים, בריאות, זמן פנוי, בילויים - נועד לתמוך בה מבלי להעיק. תוכלו אולי גם לזהות תקופות שבהן הקריירה הייתה אמצעי בלבד, וכל החלטת קריירה נבחנה לפי השפעתה ותרומתה לחייכם האישיים.

הנה שאלות שיעזרו לכם למצוא את התשובה. כדאי לענות עליהן באופן ספונטני - קראו את השאלה וכתבו את התשובה הראשונה שעולה בדעתכם. המשיכו לכתוב את מחשבותיכם בעניין ללא צנזורה פנימית, עד שתרגישו שמיציתם את התשובה.

למה אני עושה את מה שאני עושה היום בקריירה שלי? (אם אינכם פעילים בקריירה שלכם ענו על השאלה "למה אני רוצה לעשות משהו בקריירה שלי היום?")

ממה איני מרוצה היום בעבודתי?

מה המחיר שאני משלם בחיי האישיים בגלל העבודה?

אם הכל היה אפשרי, מה הייתי משנה באיזון שבין חיי האישיים לקריירה שלי?

קראו מה שכתבתם וענו על השאלה הבאה: לפי התשובות שלי, מה מנהל אותי היום יותר - הקריירה או החיים האישיים?

ציירו ציר שבצדו האחד נמצאים החיים האישיים ובצדו השני הקריירה. סמנו X במקום שבו אתם נמצאים כעת ועיגול במקום שבו הייתם רוצים להיות.

אם סדר העדיפויות בחייכם עדיין לא ברור לכם המשיכו לבחון את העניין בעזרת מכרים. לאחר שתבינו מהו סדר העדיפויות שלכם שאלו את עצמכם אם אתם מעוניינים להמשיך כך. אם גיליתם שהקריירה מנהלת אתכם ואינכם מרוצים מכך - התחילו לבדוק מה אינכם מוכנים להמשיך ולהקריב למענה בחייכם האישיים, או איך אתם יכולים להשתמש בקריירה כדי לקדם את חייכם האישיים.

אם גיליתם כי החיים האישיים מנהלים אתכם ואינכם מרוצים מכך - שאלו את עצמכם על אילו שאיפות בקריירה אתם מוותרים וחפשו דרכים חדשות לקידומן (באתר TheMarker.com מופיע מאמר שלי העוסק בכך).

אם התברר לכם כי אתם מאוזנים - איחולי. ככל הידוע לי, אתם שייכים לקבוצה נדירה למדי ואתם מוזמנים לסייע לאנשים סביבכם ללמוד מכם. ככל שיותר אנשים ימצאו את האיזון שמתאים להם הדבר יועיל להם, לארגונים שבהם הם עובדים, למשפחותיהם ולכולנו כחברה.

לתגובות: [email protected]

הכותב הוא מנכ"ל מרחב אפשרויות המתמחה בליווי, ייעוץ והנחיה של מנכ"לים והנהלות

על כל 6 - 7 שכירים בישראל יש עצמאי אחד. זה אומר שהרוב המכריע של האנשים בחרו בנתיב קריירה של להיות שכיר. זו בחירה יסודית שמעצבת את הקריירה כולה. האם כל השכירים אכן בחרו בנתיב הזה או שאולי מצאו עצמם מובלים לתוכו מבלי לבחור באופן מודע?

המסרים שההורים, החברים, בית הספר והאוניברסיטאות מעבירים לנו מילדותנו מכוונים אותנו להיות שכירים. הם דוחפים אותנו לרכוש השכלה ומקצוע שיאפשרו לנו לקבל "משרה טובה" אצל מעסיק טוב. בנוסף, אנחנו עוברים בצבא אימון אינטנסיווי בלהיות שייכים לארגון היררכי. האם זה מפליא שכה רבים מאתנו עובדים כשכירים?

זו אינה ביקורת, ממש לא. זו הזמנה לשכירים שבינינו לבחון את עצמם. האם בחרתם לעבוד עבור מעסיק, בתוך ארגון, כי זו הזירה שבה אתם מבטאים את עצמכם הכי טוב? האם זו הדרך האופטימלית עבורכם לממש את כל שאיפות הקריירה שלכם? האם בחנתם את האפשרויות וההזדמנויות שקריירה עצמאית יכולה לפתוח עבורכם?

חלק מהעצמאים גילו את הנתיב הזה מחוסר ברירה. חלקם כי פוטרו מעבודתם וזו היתה דרך לפרנס את עצמם עד שימצאו מעסיק חדש. חלקם סבלו כל כך בעבודתם עד שבחרו לפרוש ולנסות את גורלם "בחוץ". לא לכולם זה התאים כמובן, אבל ישנם כאלה שהעצמאות אפשרה להם לפרוח ולהגיע להישגים שלא חלמו עליהם.

קריירה עצמאית לא מתאימה לכולם. גם לשכירים שעצמאות מתאימה להם לא קל למצוא את הזמן לבחור בה. לא כולם יכולים להרשות לעצמם את הסיכון של עזיבת מקור פרנסה "בטוח" לטובת הלא נודע של עולם העסקים. אחרים כבולים באזיקי זהב שקשה מאד להשתחרר מהם.

עם זאת, כדאי לכל שכיר לבחון את האפשרות להיות עצמאי. במיוחד כדאי לכל שכיר ללמד את עצמו לחשוב כעצמאי. השכירים, המעסיקים והמשק כולו משלמים מחיר משמעותי על כך שרוב השכירים לא יודעים, ואולי גם לא מסוגלים, לחשוב כעצמאים.

למרות שזה לא קל, אני משוכנע שזה אפשרי - למדו את עצמכם לחשוב כעצמאים.

חשיבה של עצמאי דורשת להתייחס לכל אחד כאל לקוח. בארגונים נוטים לשכוח את זה ולחשוב שיש שם אנשים שחייבים לך משהו (כי אתה הבוס, או אתה בכיר, או כי זה מה שכתוב בנהלים....). ככל שתזכרו שכולם הם לקוחות ואף אחד לא חייב לכם כלום, כמו בשוק העצמאי, כך תהיו בעלי ערך רב יותר לארגונכם וגם פחות מתוסכלים.

חשיבה של עצמאי דורשת ממנו ליזום כל הזמן. מה שהוא לא עושה - לא קורה. שכירים רבים נוטים לשכוח את זה. הם מצפים שאחרים יעשו, כי זה תפקידם. הם נמנעים מליזום שמא ידרכו למישהו אחר בטריטוריה הארגונית שלו. אם תחשבו כעצמאים ותיזמו כל הזמן תהפכו להיות משאב בעל ערך לארגון שלכם ולא תחששו מהאפשרות למצוא את עצמכם מחוץ לו.

חשיבה של עצמאי דורשת למידה בלתי פוסקת. השוק מלמד אותו מה חדש, מה דרוש, מה קורה. שכירים רבים נוטים להפסיק להתעניין במה שקורה מחוץ לארגון שלהם (שהמנכ"ל או השיווק יעשו זאת....). אל תאבדו את סקרנותכם - התעניינו, לימדו, שאלו. ההזדמנויות שתגלו ישרתו גם אתכם וגם את הארגון שלכם.

חשיבה של עצמאי עסוקה בהגדלת הביקוש לעצמו וליכולותיו. שכירים רבים מנסים להקטין את הביקוש לעצמם כדי שלא יטילו עליהם עוד משימות ארגוניות. זו החמצה גדולה מאוד. ככל שהביקוש לכם גדל - הקריירה שלכם מתפתחת.

חשיבה של עצמאי מחפשת כל הזמן הזדמנויות חדשות. אם לקוח עוזב יש אחרים בשוק, זה לא סוף העולם. הפחד מהאפשרות שיפוטרו משתק שכירים רבים. אם תחשבו כעצמאי - זה ירגיע את החשש ממה שיקרה לכם אם תפוטרו. בנוסף, תתחילו להתייחס למעסיק שלכם כאל לקוח ולא כאל בוס, מה שישרת אותו ואתכם טוב יותר.

אז מה עדיף, שכיר או עצמאי? התשובה משתנה מאדם לאדם - אבל בכל מקרה - חשבו כעצמאים.

"אני עומד ביעדיי ומביא תוצאות, אלה שמקטרים שלא כיף לעבוד אתי עומדים ביעדים שלהם?", "אני מקצוענית, אני מספקת פתרונות ללקוחותיי בזמן ובאיכות שהבטחתי, מי שלא אוהב לעבוד אתי זו בעיה שלו", "יש כמוני, שעסוקים בקידום העסק ויש שמחפשים אווירה חברתית, הם שוכחים שבאנו לעבוד ולא לתנועת נוער".

שמעתי אמירות כאלה מאנשים לאחר שהבינו, בעקבות סקרים או משוב ישיר, שאנשים סביבם לא אוהבים לעבוד איתם.

למען האמת, לא חייבים שיאהבו לעבוד איתנו כדי שנצליח. ישנם סיפורי הצלחה של אנשים שהסובבים אותם חיכו בקוצר רוח שהם ייעלמו מהשטח. כמו כן, זה שיאהבו לעבוד איתנו לא מבטיח שנצליח. ישנם אנשים שתענוג לעבוד איתם שהקריירה שלהם לא מתפתחת לשביעות רצונם.

האם שווה, בכל זאת, לשאוף לכך שאנשים יאהבו לעבוד איתנו?

בהחלט כן. למרות שזה לא מבטיח הצלחה ושזה לא תנאי הכרחי לה - זה מנוף למימוש שאיפות קריירה. אפילו אם שאיפותיכם ממוקדות אך ורק בטיפוס מהיר בסולם ההיררכי כדאי שיאהבו לעבוד אתכם.

אם שאיפותיכם כוללות גם הנאה מעבודתכם, הערכה מסביבתכם, צמיחה והתפתחות או תרומה והשפעה - ככל שיאהבו לעבוד אתכם יהיה לכם קל יותר לממש אותן.

אם אינכם עומדים ביעדים שלכם, אינכם מקצועיים מספיק או שאינכם פועלים לקידום הארגון או הלקוחות - לא יעזור שיאהבו לעבוד אתכם. (למען האמת, גם לא כל כך יאהבו לעבוד אתכם).

אבל אם אתם עומדים ביעדים, עושים עבודה מקצועית ומקדמים את הארגון או הלקוחות שלכם, אם יאהבו לעבוד אתכם הביקוש לכם ואפשרויות ההתפתחות והקידום שלכם יגדלו משמעותית.

עשו תרגיל קטן: ערכו רשימה של אנשים שאתם עובדים איתם - מנהלים, קולגות, עובדים וספקים שלכם. רשמו לפחות 10 שמות. תנו להם ציון במקצועיות בתחומם, כמה טוב כל אחד מבצע את תפקידו. וציון לכמה אתם אוהבים לעבוד איתם, כמה תצטערו או תשמחו אם הוא יוחלף במישהו אחר, מקצועי לא פחות ממנו.

האם יש ברשימה אנשים מאוד מקצועיים שתשמחו אם הם יוחלפו? האם יש כאלה שתרצו לעבוד איתם בכל תפקיד או ארגון שאליו תגיעו?

למי מהספקים ברשימה יש סיכוי להמשיך לעבוד אתכם לאורך זמן ולמי סיכוי קטן יותר? את מי מהעובדים ברשימה תעדיפו לקדם יחד אתכם כשתקודמו? עבור מטרותיו של מי מהמנהלים ברשימה תתאמצו יותר לקדם? למי מהקולגות ברשימה יהיה קל יותר לקבל שיתוף פעולה מצדכם?

סביר שתגלו שכדאי לאנשים סביבכם להיות כאלה שתאהבו לעבוד איתם. הם אלה שתתאמצו יותר למענם ותלכו לקראתם והם אלה שתרצו סביבכם בכל תפקיד בו תהיו בעתיד.

כעת ערכו תרגיל הפוך לרשימה של לקוחות, מנהלים, עובדים וקולגות שלכם. שערו מה הציונים שהם היו נותנים לכם בשני המדדים. כמה מקצועיים אתם נתפסים בעיניהם וכמה הם אוהבים לעבוד אתכם. אם קשה לכם לשער, כדאי שתתחילו לברר זאת איתם. זה עשוי להבהיר לכם למה אתם לא זוכים לשיתוף פעולה מאנשים או גופים מסוימים ואולי גם למה לא המשיכו לעבוד אתכם במקומות מסוימים.

גורמים רבים משפיעים על המידה שבה אנשים אוהבים לעבוד אתכם. למשל:

שותפות - האם יש לאנשים תחושה שאתם מחוברים להם ולמה שחשוב להם.

אמינות - האם אתם מקיימים הבטחות, דוברים אמת ומדייקים בהסבריכם המקצועיים.

היענות - האם אתם נגישים וזמינים, פתוחים לבקשות ולהתלבטויות, וקשובים לביקורת.

אכפתיות - האם אתם קשובים ומתעניינים בצרכי האחרים ומנסים להקל ולסייע להם.

חיוך - האם אתם משרים אווירה חיובית ואופטימית על הסובבים אתכם.

ביצועים - האם אתם משלימים את משימותיכם בזמן ובאיכות הנדרשת.

תקשורת - האם קל לשוחח ולהבין אתכם, האם אתם מבינים בקלות ולעומק את האחרים.

מקצועיות - האם חוות דעתכם המקצועית נחשבת והאם אתם מבצעים דברים במקצועיות.

יש עוד גורמים כמובן. מה גורם לאנשים לאהוב או לא לאהוב לעבוד אתכם אישית? התחילו לבחון זאת באמצעות שיחות עם אנשים שמכירים ועובדים אתכם. אתם עשויים לגלות שיש דברים קטנים שאתם יכולים להתחיל או להפסיק לעשות שיגרמו ליותר אנשים לאהוב לעבוד אתכם יותר ויותר.

זו השקעה קטנה עם פוטנציאל לתשואת קריירה גבוהה מאוד.

לתגובות [email protected]

הכותב הוא מנכ"ל מרחב אפשרויות המתמחה בליווי, ייעוץ והנחיה של מנכ"לים והנהלות

יש אנשים שלא מבינים את ההתפלספויות שלי ואת עניין שאיפות הקריירה שעליהן אני מדבר. "ביטוי עצמי, צמיחה והתפתחות, הכרה והערכה, תרומה והשפעה, השתייכות, חופש וביטחון" - אלה ביטויים של מודעות עצמית ופילוסופיה מבחינתם.

הם גם יכולים להוכיח זאת: הם ישאלו אותנו: "האם הייתם ממשיכים בנתיב הקריירה שלכם אם לא הייתם צריכים כסף ואם לא היו משלמים לכם?", אם נגיד שלא, ישיבו "רואים? הכול כסף, והשאר דיבורים". הם יגידו: "אם קריירה זה לא כסף אז למה הטור הזה נמצא בעיתון כלכלי?" או: "אם יציעו לכם מחר לעזוב עבודה שעונה על כל שאיפות הקריירה שלכם תמורת משכורת כפולה, לא תעזבו?" אם נגיד שלא, ישיבו: "ומה אם יציעו לכם פי עשרה?" כמה מאיתנו בטוחים שישיבו בשלילה לשאלה הזאת? שאלתם היא בעצם איך מממשים את השאיפה לכסף במסגרת הקריירה והאם הקריירה היא נתיב מוצלח להשגת כסף?

בשנים האחרונות פורסמה בנושא זה סדרת ספרים מדוברת ושנויה במחלוקת. הסדרה, "אבא עשיר, אבא עני" של רוברט קיוסאקי, מציגה זווית מאד מעניינת של הנושא. מדובר בספרים שעלולים לגרום טלטלה גדולה לשכיר הסטנדרטי שסומך על המשכורת כמקור ההכנסה הבלעדי שלו.

אינני איש מקצוע בענייני כספים ואיני יכול לשפוט את נכונות טענותיו של קיוסאקי. יש הטוענים שהוא גורם לאנשים שאינם מבינים בתחום לקבל החלטות פיננסיות חפוזות ומסוכנות; אחרים מתלהבים מכל מילה שלו ומדווחים על שינוי משמעותי בחשיבה ובהתנהגות הפיננסית שלהם.

ספריו הבהירו לי בין היתר שצבירת עושר היא עניין שחורג מעבר לניהול הקריירה ושתפקיד שממלאה הקריירה בהשגת כסף תלוי בערכי היסוד שלכם ביחס לכסף.

בספרו, "המדריך להשקעות", קיוסאקי בוחן את סדר הערכים הבסיסי של אנשים ביחס לכסף. הוא מציג שלושה ערכים המגדירים את תפקיד הכסף בחיינו: ביטחון - מספיק כסף שיאפשר ביטחון כלכלי, נוחות - מספיק כסף שיאפשר לחיות בנוחות, ועושר - להשיג כסף רב שיאפשר חיים בעושר מבלי להצטרך לעבוד. הוא טוען שכל אדם מסדר, במודע או שלא במודע, את שלושת הערכים האלה בסדר חשיבות אחר.

בעבור רוב האנשים, על פי קיוסאקי, ביטחון נמצא בראש הרשימה, נוחות - אחריו, ורק בסוף עושר. זאת הסיבה לכך שיש רק מעט עשירים: הרוב אינם מוכנים לסכן את הביטחון או הנוחות שלהם כדי להתעשר. אם השיגו ביטחון או נוחות, הם יילכדו בתוכם.

כדאי לכל אחד לבחון את סדר הערכים שלו ולהבין באופן מודע מהו הסדר הנכון לו. קיוסאקי מעודד אנשים להציב את ערך העושר בראש הרשימה, ולנהל בקפידה את הביטחון והנוחות בדרכם לעושר.

אם בכל זאת תבחרו למקם את ביטחון או נוחות בראש הרשימה, כדאי לכם לנהל את הקריירה שלכם כך שתייצר את הכסף הדרוש לשם כך. מומלץ לכם לבנות בעזרת יועץ פיננסי טוב תוכנית פיננסית שתבטיח לכם ביטחון או נוחות לשארית חייכם.

ככל הנראה, תצליחו לשלב את התוכנית הפיננסית בתוך שאר שאיפות הקריירה שלכם. אם עושר לא נמצא בראש הרשימה שלכם, תוכלו להתמקד ב"קריירה" שלכם ובכל מה שהטור הזה עוסק בו. ואולם, אם תבחרו למקם עושר בראש הרשימה, ייתכן והעיסוק בקריירה יהפוך למשני או לבלתי רלוונטי מבחינתכם.

עשיר, על פי קיוסאקי, הוא מי שהכנסתו הפסיווית המובטחת לאורך זמן (כסף שזורם לחשבונו גם כשהוא ישן) גדולה מהוצאותיו. מי שרוצה להיות עשיר, צריך לבנות לעצמו נכסים שייצרו לו הכנסה פסיווית הולכת וגדלה. מי שעסוק בעבודה, בקריירה, ובשאר עניינים שכאלה, לא מתפנה ללמוד כיצד בונים נכסים כאלה, ולא מתפנה לבנות אותם לעצמו.

אם מבחן הקריירה האולטימטיווי שלכם הוא כסף ואתם רוצים להיות עשירים - הטור הזה עלול להיות בלתי רלוונטי בעבורכם. השקיעו ברכישת מה שקיוסאקי קורא "אוריינות פיננסית", בבניית תוכנית ההתעשרות שלכם, ובצבירה מתמדת של מקורות הכנסה פסיווית בהתאמה לתוכניתכם.

לתגובות [email protected]

הכותב הוא מנכ"ל מרחב אפשרויות המתמחה בליווי, ייעוץ והנחיה של מנכ"לים והנהלות