האם כדאי לקבל יעוץ השקעות דרך הבנקים?

עדכון: תגובת בנק הפועלים מופיעה בהמשך.

רוצים לשמוע בדיחה? יש לכם חוש הומור פיננסי? תקראו את המלצות ההשקעה של הבנקים הגדולים. גופים פיננסים בישראל, ובמיוחד הבנקים הגדולים, מעולם לא הרשימו בייעוץ ההשקעות שלהם, וזו לשון מאוד עדינה. במקום שבו ציבור המשקיעים צריך מהם דעות מגובשות, החלטיות ומעשיות, העדיפו תמיד הבנקים לפרסם ניירות עמדה אנמיים, משעממים, חסרי חוט שידרה, ובעיקר בלי נקיטת עמדה של ממש. רוצים לדעת באילו מניות להשקיע? בניתוחים הכלכליים של הבנקים לא תמצאו את מבוקשכם.

בעדכון השבועי הטיפוסי של בנק גדול, תמצאו תמיד סקירה ארוכה של מה שהיה בשבוע שעבר, שלא תחדש לכם דבר, וגם רשימה של גורמים התומכים בשווקים מול רשימה של גורמים סיכון - שגם אותה קראתם בהרחבה בעיתונות הכלכלית. לכל היותר, תקראו שם איזו הצהרה זהירה על "הגדלת ההקצאה לאפיק המט"חי" או הלהיט האחרון: "הסטת כספים לשווקי חו"ל". לאן בדיוק? כמה? איך? קריאה של ניירות העמדה של בנקים ישראלים היא לעיתים קרובות תרגיל לא פשוט של משמעת עצמית, שלא לומר קורטוב של מזוכיזם.

בתגובה ראשונית של תסכול, יכול הקורא להגיע לידי מסקנה שיועצי ההשקעות אינם אלא רפי שכל, אבל זהו כמובן לא המצב. בחלק מהבנקים ישנם דווקא כלכלנים ויועצים מוכשרים, אבל מדיניות הבנק אינה מאפשרת להם להביע את דעתם האמיתית. ככה זה כשאתה בנק גדול וחזק - לפני הכל אתה דואג לשמור על הקיים ולא להכעיס אף אחד. במציאות הנוכחית, לבנק יש רק מה להפסיד מפרסום המלצות השקעה החלטיות ונועזות: אם הוא צודק - הוא לא יגייס לקוחות חדשים, כי עבור רוב הציבור הבנק תמיד צודק. אבל אם יטעה - הוא יאלץ להתמודד עם לקוחות זועמים.

לפעמים, הדברים מגיעים לידי גיחוך, כמו למשל בהמלצה השבועית של בנק הפועלים שפורסמה ביום שישי האחרון. הכלכלנים המלומדים ממליצים ללקוחות הבנק להשקיע במניות, אבל לא באמצאות מדדים של מניות, כי אלה עשויים להערכתם לאכזב, אלא להתמקד בבחירת מניות בודדות, שיכו את השוק. נשמע טוב, לא כן? אלא שכאן מסתיימת ההמלצה, ובנק הפועלים לא מספק אף לא רמז מיהן המניות המצטיינות שעליהן הוא חושב.

מעניין מה עבר בראשם של יועצי בנק הפועלים: האם הם חושבים שציבור הלקוחות של הבנק יודע לבחור מניות על דעת עצמו, ועוד להכות את המדדים? הניסיון הוכיח שאפילו המקצוענים לא מצליחים לייצר תשואה גבוהה מזו של המדדים: האם יש סיכוי שהלקוחות הקמעונאים יעשו זאת? לא רק זאת, ב"המלצה" של בנק הפועלים יש גם לא מעט חוצפה: בדיקה מהירה של ביצועי הקרנות וקופות הגמל של הבנק בשנים האחרונות מראה שמנהלי ההשקעות של הבנק עצמו לא הצליחו (ברוב המוחלט של המקרים, לפעמים יש למשהו קצת מזל) לבחור מניות טוב יותר טוב יותר מתיק המניות ה"טיפש" שמרכיב את המדד.

יש כמה מסקנות מהסיפור הזה:

1) אל תיקחו את ניירות העמדה של הבנקים ברצינות גדולה מדי. הם עצמם מתייחסים אל הניירות הללו ברישול מה, ככלי שיווקי שמיועד לתמוך בתדמית ה"מקצועית" של הבנק - ולא כייעוץ ממשי.

2) בחלק מהמקרים, הניירות הללו חושפים את מה שהבנקים חושבים על הלקוחות: הם מטומטמים, וממילא אינם מבינים את מה שכתוב.

3) לעיתים קרובות, ניירות העמדה וההמלצות שמפרסמים הבנקים (בחינם!) לא מיועדים לסייע ללקוח. הם מיועדים לבלבל אותו, להלחיץ אותו ולגרום לו לרוץ ליועץ בסניף כדי לקבל הסברים, דברי הרגעה והנחיות. שם היועץ כבר יגרום לו לבצע פעולות.

4) הניירות הללו בדרך כלל כתובים ומוצגים בצורה משעממת עד מוות, אבל בעלי חוש הומור שחור יכולים למצוא בהם עניין.

תגובת גדי מרץ, מנהל מח' המחקר וייעוץ ללקוחות מוסדיים של בנק הפועלים:

גישת האגף לניירות ערך של בנק הפועלים דוגלת בשיטת ההשקעות של Top-down. כלומר - תהליך הייעוץ בהרכבת תיק ההשקעות מתחיל בראיית העל שבה מחליט הלקוח בשיתוף עם היועץ ותוך שימוש במערכות ממוחשבות ייחודיות תומכות החלטה (Advisor), על הקצאת הנכסים (Asset Allocation) שלו לכל אחד מאפיקי ההשקעות (מניות, אג"ח, מט"ח וני"ע זרים). התחזית השבועית שמפרסמת יחידת המחקר - תחזית שנשלחת ללקוחות הבנק, ליועצים וכן לאמצעי התקשורת - היא הבסיס לאותו תהליך של הקצאת הנכסים.

אלא, שתחזית זו אינה החלק הבלעדי של תהליך הייעוץ אלא ראשיתו בלבד. התחזית מהווה חלק ממכלול שלם של כלים, שרק בסופם נבנה תיק ההשקעות המלא ללקוח.

לאחר בחירת הקצאת הנכסים, הלקוח בוחר את המניות המועדפות עליו מתוך רשימת המניות המסוקרות על ידי הבנק - רשימה שכוללת כיום עשרות מניות שנסחרות בבורסות בתל אביב ומעבר לים. לכל אחת מהמניות הללו ישנה המלצה נפרדת (בסולם של תשואת יתר, שוק וחסר), הכוללת גם מחיר יעד, ומעודכנת באופן שוטף על ידי האנליסטים של היחידה. ההמלצות הללו נשלחות באופן שוטף לכל אחד מיועצי ההשקעות של הבנק, וכן ללקוחותיו.

יתרה מכך, לקוחות אשר פעלו בהתאם להמלצות יחידת המחקר של הבנק השיגו תשואות עודפות משמעותיות על מדד תל אביב 100 (מדד ההתייחסות להשקעה במניות ישראליות) לאורך שנים. למשל: מתחילת 2005 ועד היום עלה מדד תל אביב 100 בכ-30%. בתקופה זו הניבו המניות המומלצות על ידינו ב"תשואת יתר" תשואה ממוצעת של כ-36%, כלומר תשואה עודפת של כ-20%.

גם בטווח ההשקעה הארוך יותר הניבו המלצות יחידת המחקר תשואה עודפת ללקוח. מתחילת שנת 2000 ועד היום רשם מדד תל אביב 100 תשואה כוללת של כ-67%. לקוח שהשקיע במניות המומלצות על ידינו ב"תשואת יתר" הניב בתקופה זו תשואה ממוצעת של 153% - פי 2.3 מתשואת מדד ההתייחסות - הישג מכובד לכל הדעות, ובוודאי שאינו "בדיחה", כדברי כותב המאמר.

על כן, בבואך לבחון את ביצועי יחידת המחקר של הבנק עליו להסתכל על התמונה המלאה כמכלול, ולא על רכיב בודד ממנה, סקירת המניות השבועית, שמהווה כאמור רק את ראשית דרכו של הלקוח בדרך לבניית תיק ההשקעות שלו.