שלדים חיים - על שלדים בורסאיים

כשמדברים על חברת אמזון, ברור לכולם שמדובר באימפריית המכירות האינטרנטית של ג'ף בזוס. לא הרבה יודעים שיש גם חברה ישראלית ציבורית שעונה על השם הזה, עם תוספת קטנה: ביוטק. אמזון ביוטק. ועל מזל שמעתם? ודאי ידוע לכם שמזל הוא מצרך הכרחי להצלחה. אבל האם ידעתם שיש חברה ציבורית עם זיקה ישראלית שעוסקת בתחום של תרופות טבעיות העונה לשם מזל ונסחרת בוול סטריט? ומה עם חברה שיש לה מכשיר שעוקב אחר עקבות חומרים מסוכנים באמצעות לחץ אוויר? או חברה שיש לה ערכות שמאפשרות זיהוי חשיש ואקסטזי בשרידי חומר, כל חומר?

כן, לא רק טבע, צ'ק פוינט ואורבוטק יש לנו בוול סטריט, אלא גם לא מעט חברות קטנטנות שהפכו לציבוריות בדלת האחורית, באמצעות מיזוג הפוך לשלד בורסאי. רובן מעדיפות להישאר בצל ולא להיחשף. אחרות דווקא מוכנות להיחשף, אבל מאחר שהן חברות הנסחרות ברשימת הפינק שיטס, הן אינן מגישות דו"חות כספיים כסדרם ולכן אי אפשר לדעת מהן המכירות, מיהם בעלי המניות ועם כמה כסף הן נשארו. הן חושפות רק את מה שהן רוצות. חלקן כל כך אוהבות את האנונימיות שלהן, עד שכאשר התקשרנו לראיין את חלקן בשבוע האחרון, המנהלים התפלאו ש"גלובס" בכלל מתעניין בחברה ואחרים התעניינו לדעת "מי האינטרסנט ששלח אתכם לעשות את הכתבה" (אין כזה).

בתקופה האחרונה ראינו מספר חברות קטנות - ישראליות וכאלה שאינן - שיוצאות לגיוסים זערוריים בדלת הקדמית, במסגרת הנפקה ראשונית בה הן מגייסות 15-25 מיליון דולר או אף מתחת לכך. חלק מהחברות הללו שקלו להיכנס לוול סטריט אף הן בדלת האחורית, באמצעות מיזוג הפוך לשלד בורסאי, וגם כעת יש מספר חברות ישראליות שמתלבטות בין שני הנתיבים הללו, כמו רוזטה ג'נומיקס שרוצה לגייס בנאסד"ק 30-40 מיליון דולר ובוחנת אפשרות מיזוג גם לשלד.

תנודתיות של רכבת הרים

האם כדאי לחברות הללו ללכת בכיוון של מיזוג? קשה לענות באופן כללי. כל מקרה לגופו. ובכל זאת, אין כמו דוגמאות כדי לנסח מהן כלל. בטבלה המצורפת תוכלו לראות שמרבית החברות סובלות משוויים נמוכים, סחירות נמוכה ותנודתיות שמזכירה רכיבה על רכבת הרים מפחידה. קשה לומר שעבור רובן המיזוג היה מוצלח, לפחות לא מבחינת יצירת ערך.

הסיבה היא שהחברות הללו מתגוררות כולן במערב פרוע של ממש - יום אחד המניה יכולה לזנק, יום לאחר כן ליפול כאבן כבדה. נוסף לכך, אלה חברות שעל פי רוב לא היו מצליחות בהנפקה ראשונית, שכן הן מציעות רק תקווה מאוד גדולה ולא ברור כמה מזה יתגשם.

פעמים רבות מדובר בחברות שהסיפור שלהן בינארי - או הצלחה או כישלון, או 1 או 0. גם השם שנשמע יותר מתוחכם מ"מיזוג הפוך לשלד בורסאי", RTO (Reverse Takeover) בו משתמשים היום בוול סטריט, לא עוזר כדי ליצור קארמה חיובית לתהליך.

למה, אם כך, חברות הולכות בכיוון הזה? משום שהן יודעות שלא יוכלו לבצע הנפקה. אף אחד לא יקנה את הסחורה. נוסף לכך, העלות נמוכה, ההנפקה מתבצעת בצורה מהירה יותר, הדילול לבעלי המניות המקוריים נמוך יותר, תשומת הלב הניהולית בתקופה שלפני ההנפקה קטנה יותר ומעל לכל, גם חברות חדשות במיוחד, בנות חודשים ספורים, יכולות להפוך לציבוריות בן לילה. לחברה חדשה יהיה קשה מאוד להשלים הנפקה ראשונית בוול סטריט עם חתמים. באמצעות המיזוג, גם מי שלא מוכרת ב-10-20 מיליון דולר בשנה ורוצה שווי סביר תוכל למצוא את מבוקשה.

מנגד, יש חסרונות. ראשית, אם החברה לא מתאימה להנפקה ראשונית יש סיכוי שהיא לא מתאימה בכלל להשקעה. הרי כל אחד יכול למצוא אכסניה ולפרוק לתוכה את הפעילות שלו, אין כאן כמעט כללים מגבילים. שנית, יש חיסרון לבעלי חברת הסטארט אפ המקורית. הם ימצאו עצמם משלמים 10%-20% לבעלי השלד, 5% בקירוב לקבוצת היועצים המשפטיים ואחוזים ניכרים נוספים לקבוצה פיננסית שלרוב מתלווה לתהליך.

הקבוצה הפיננסית הזו נמצאת גם בעוכרי המשקיעים החדשים, שקונים מניות כאשר החברה ציבורית. הסיבה היא שלקבוצה הפיננסית אין חסימה על המניות ולכן היא יכולה למכור אותן בשוק ללא הגבלה. אלה הן הסיבות ששווי חברה יכול לטוס אל על ולנחות באותה המהירות. הדוגמה הישראלית הבולטת ביותר היא זו של טיסרה (TSSR.OB), בראשות עמוס ערן, שהגיעה משווי שוק של 250 מיליון דולר בשיא ל-3 מיליון דולר בלבד היום. הנה מסע שלא הייתם שמחים לעשות כמשקיעים.

מעבר לכך, כפי שניתן לראות גם בטבלה, החברות הללו מגיעות לוול סטריט על פי רוב כשקופת המזומנים שלהן מרוקנת. על כן הן יצטרכו לבצע לא מעט גיוסים בדרך אל ההצלחה המיוחלת, וידללו שוב ושוב את המשקיעים וגם את בעלי הסטארט אפ המקוריים.

נוסף לכך, האתגר האמיתי אחרי ההנפקה הוא התנהלות לפי נורמות תקינות כמובן, אבל גם יצירת שוק ומסחר במניה. בהנפקה ציבורית רגילה הרי יש חתמים שידאגו לכך, כאן יש צורך בעושי שוק וזה לא תמיד קורה. העובדה שהקבוצה הפיננסית מחפשת אקזיט, ממש כמו קרנות הון סיכון, מובילה לכך שיש מניות נטושות ש"נזרקו" ללא מחזורי מסחר כלל, רחוקות שנות אור מהשיא שלהן.

כשהחלומות לא מתגשמים

תחת סדרת הכתבות "יוצאות לאור", חשפנו כאן בשנה שעברה רשימה ארוכה של חברות בעלות קשר ישראלי שהגיעו לוול סטריט דרך מיזוג הפוך לשלד בורסאי. חלק מהמנהלים של החברות הללו ידעו לומר לנו שהם מקווים להגיע גם לשוויים של מאות מיליוני דולרים.

מה קרה בפועל? אפשר כמעט להכליל: החלומות לא התגשמו. יש לנו ברשימה חברה שכבר הגיעה לכינוס נכסים (CSTI), חברות שמנייתן נסחרת בפחות מדולר ואין בהן כמעט מסחר, והרבה מאוד חילופי מנכ"לים, סמנכ"לים ומכל הבא ליד (אורגניטק, גאמאקן, פלוריסטם, בריינסטורם ואחרות). חלק מהחברות נמצאות בסכסוכים שונים עם בעלי מניות או מנהלים לשעבר (בריינסטורם למשל, שם המנכ"לית לשעבר יפה בק דורשת הבשלה מהירה של האופציות שלה ושש משכורות, דרישה שהחברה דוחה). וחלק אחר מהמניות מצאו עצמן מאבדות אפילו 90% מערכן ויותר מאז שהגיעו לוול סטריט (טיסרה).

מערב פרוע, כבר אמרנו, אלא שיש כאן גם הרבה רעיונות טובים. מקריאת מהטבלה תוכלו לשפוט בעצמכם מה מהסחורה שישראל ייצאה לחו"ל דרך הדלת האחורית שווה משהו. לפניכם פירוט לגבי שש חברות אנונימיות במיוחד, כולן בעלות זיקה ישראלית.

אמזון: מכאן תבוא הישועה לחולי האיידס?

חברת Amazon Biotech (AMZB.OB) נסחרת בבולטין בורד לפי שווי של 5.9 מיליון דולר. החברה מתמחה בפרמצבטיקה על בסיס צמחים טבעיים, והתרופה המתקדמת ביותר שפיתחה היא AMZ-0026 שנועדה לטיפול ב-HIV/AIDS. המטרה של החברה, כפי שהיא מגדירה, היא להיות "מובילה עולמית" בתחום של מציאת טיפול ותרופה לאיידס. לחברה זכויות גם למוצר טבעי להצמחת שיער מצמחים טבעיים.

אמזון מקווה להתחיל בקרוב בניסויים הקליניים, תוך גיבוי של גוף גדול שיממן את המחקר בשלב השלישי של הניסויים. החברה הוקמה ב-2003 ולדבריה, במוצר שלה הושקעו יותר מ-15 מיליון דולר והוא כולל פורמולציות של 11 צמחים.

בעלי המניות בחברה הם עזריאל סילברבר (32.2%); סי.ג'יי (חיים) ליברמן (8.1%) ו-APPI (ראו בהמשך, עם 9.7%). היזם מאחורי החברה הוא ד"ר מיכאל קנובסקי, ד"ר לביולוגיה מולקולרית מ"הר סיני" שבניו יורק. החברה גייסה בשנתיים האחרונות 620 אלף דולר, והיא מציינת כי היא נזקקת ל-4 מיליון דולר נוספים כדי לממן את השלב הבא בניסויים הקליניים. לאמזון כמעט ואין כרגע כסף בקופה. ביוני 2003 היא רכשה את המוצר לטיפול בתסמיני האיידס מחברת Advanced Plant Pharmaceuticals.

זו האחרונה (APPI.OB) מתמקדת באותו תחום ויש לה פטנט הקשור לניצול החומרים הפעילים בצמח במהלך הייצור. שורשיה של החברה, שמנהליה מתעקשים כי היא איננה ישראלית, נטועים ב-1987 ואת המיזוג שלה לשלד בורסאי היא ביצעה ב-1994. בעלי המניות העיקריים שלה משתייכים לאותה קבוצה: דיוויד ליברמן עם 5.3% וסי.ג'יי אחיו (חיים) עם 3.2%.

בהחלט צריך כאן מזל

חברת APPI, גם אם מתעקשת שאיננה בעלת קשר ישראלי, פיצלה באחרונה מפעילותה את חברת Mazal Plant Pharmaceuticals (MZPP.PK) הישראלית, שגם היא מתמקדת בפיתוח תרופות טבעיות. מזל, שמנוהלת אף היא על ידי ד"ר מיכאל קנובסקי, מקווה כי המוצר הראשון שיזכה לאישור ה-FDA, רשת המזון והתרופות האמריקנית, יהיה תרופה לטיפול ביתר כולסטרול בדם. בקרוב היא תתחיל בשלב השני של הניסויים הקליניים בתרופה.

החברה הצטרפה לאחרונה לבורסה האמריקנית באמצעות מיזוג הפוך לשלד בורסאי בשם Akid. לחברה משרדים בניו יורק, אותם היא שוכרת בשכירות משנה מ-APPI וכן בגבעת שאול שבירושלים. החברה מעסיקה שישה עובדים ובעלי המניות שלה הם APPI (60%); מלקולם ג'נינגס (11.4%); סם ברקוביץ' (5.4%); סי.ג'יי (חיים) ליברמן (5.4%); דיוויד ליברמן (5.4%) ומיכאל קנובסקי (1.8%).

הג'וב החדש של אהוד גנני

חברת Traceguard מסתתרת לה ברשימת הבולטין בורד עם שווי שוק של 30 מיליון דולר. היא השלימה לא מכבר את המיזוג שלה לשלד בורסאי, ומפתחת מוצרים התואמים לדרישות האבטחה בשדות תעופה (TSA) ורשויות רגולטוריות אחרות. מטרת מוצריה היא לשפר גילוי וזיהוי חומרי נפץ, סמים, זיהומים ביולוגיים וחומרים מסוכנים אחרים. הזיהוי נעשה באמצעות לחץ אוויר.

החברה, שהוקמה על ידי ד"ר פרדי אורנט, מנוהלת על ידי ד"ר אהוד גנני, מנכ"ל תע"ש לשעבר שהתפטר מתפקידו בתחילת 2005. היועצים לחברה, שלא היו לה כלל הכנסות ב-2005, גם הם מוכרים: אבי קוסטליץ, לשעבר מנכ"ל רשות שדות התעופה והאלוף (במיל') יעקב עמידרור, מי שהיה מפקד המכללות בצבא ולפני כן ראש חטיבת מחקר באגף מודיעין.

באים מיבנה

בשנה שעברה השלימה חברת InRob מיבנה מיזוג הפוך לשלד הבורסאי Western Gaming. החברה, שמייסדה ונשיאה הוא בן-צור יוסף, מפתחת ומייצרת מערכות שליטה ובקרה אלחוטיות לרובוטים וכלים "כבדים" דומים לשימוש לצרכי אבטחת פנים, צרכים צבאיים ואכיפת החוק.

החברה הוקמה ב-1988 תחת השם אליגל מעבדות ועם לקוחותיה נמנים צה"ל, המשטרה, רפא"ל, התעשייה הצבאית, התעשייה האווירית, אלביט מערכות והטכניון. המנכ"ל של אין-רוב הוא ניסים חלבי. לפני המיזוג ההפוך רכש יוסף אחזקות שהיו בחברה לאיציק חממי, המנכ"ל הוותיק של מלרז. יוסף, נציין, היה בעבר דירקטור בחברת קומפי.

אין נתונים עדכניים בנוגע לביצועים הכספיים של אין-רוב, פרט לכך שהכנסותיה ב-2004 היו 1.2 מיליון דולר. במסמכים שהוגשו ל-SEC, רשות ניירות ערך האמריקנית, ציינה החברה כי היא מקווה לצמיחה משמעותית בשנתיים הקרובות.

מה הקשר בין חברות נפט רוסיות וטבע?

מאלרס מחדרה (Malers) איננה חברה צעירה. היא נוסדה ב-1996 וכיום היא מפתחת ומוכרת מערכות בקרה ואוטומציה לאפליקציות תעשייתיות - פרויקטים של Turn Key. ובכל זאת, בכל הקשור להיותה ציבורית, היא בתחילת דרכה ועדיין לא החלה להיסחר בפועל ברשימת הפינק שיטס. החברה הוקמה על ידי רונן לוזון ואירנה בוינובסקי, וכיום לוזון הוא גם המנכ"ל שלה. בין לקוחותיה: טבע, אביק, חברות נפט רוסיות כמו Ryazan, ולגוגרד או אטיראו.

אי-מייל למדור: [email protected]