בואו נודה באמת: למעט שכבה דקיקה של כמה אלפי בכירים, מי שעובד כשכיר - לא יצליח "לפרוש עשיר". כל מה שהוא יכול לשאוף אליו, הוא לצבור עד הפנסיה סכום סביר שיאפשר מחיה צנועה, ולא יותר. מדוע? פשוט מאוד: אלה הם המספרים במדינת ישראל. והנה ההוכחה.
ראשית, לא נתחמק. כדי להראות האם אפשר לפרוש עשיר, חובה להתחיל במתן תשובה לשאלה לא פשוטה: כמה כסף צריך לשים בצד כדי לפרוש עשיר? בארצות הברית קוראים לשאלה הזו "מה המספר שלך?" ולכאורה נראה שהוא שונה עבור כל אחד. הרי המיליונר מהרצליה פיתוח מרגיש שהוא צריך לשים יותר כסף בצד, בעוד שפקיד העירייה מירוחם צנוע יותר בדרישותיו. נכון?
לא נכון. לאחר שריאיינו מספר לא קטן של אנשים מה הוא המספר שלהם, מתברר שכולם מגיעים פחות או יותר לאותם סדרי גודל - כנראה כתוצאה מהלך מחשבה ישראלי טיפוסי. הישראלי חושב כך: אני לא יודע כמה אני אחיה, ולכן אני לא רוצה לגעת בקרן החיסכון, אלא לחיות אך ורק מהריבית. יש גם שמוסיפים כי זהו סידור שמשקף יפה את הרצון להוריש לילדים משהו משמעותי. עתה כל מה שנשאר הוא לקבוע כמה כסף צריך כל חודש כדי לחיות ברמת חיים נעימה (הרבה מרואיינים דיברו על "10,000 דולר לחודש"), להניח הנחה על התשואה השוטפת של הקרן (הנחנו ריבית של 4.5%) ולחשב את ה"מספר". התוצאה: בין 2 ל-3 מיליון דולר, שהם בין 10 ל-15 מיליון שקל.
במלים אחרות, הישראלי מפנטז שיהיה לו בעת הפרישה הון נזיל של יותר מ-2 מיליון דולר, לא כולל את הבית שבו הוא מתגורר. במקרה כזה, אכן קרוב לוודאי שהוא יפרוש עשיר - ולא מדובר על חלום מנותק מהמציאות הכולל ארוחות פאר יומיות, יאכטות ומטוסים פרטיים, אלא על חיים נאים ברווחה יחסית.
אלא שעתה הגיע הזמן להתפכח: אם אתם שכירים - לא תגיעו לזה. מבט על טבלת ההכנסה למשק בית לפי עשירונים, המחושב על ידי הלשכה המרכזית לססטיסטיקה מבהיר מדוע. הרוב המוחלט של מדינת ישראל מרוויח מעט כסף, משלם הרבה מסים, ואינו יכול לחסוך סכומים משמעותיים. כמו שאומר פתגם ידוע וציני: אם תחסוך מעט כסף כל חודש, תגלה שגם בסוף השנה יש לך מעט כסף.
אם אתם בממוצע של האוכלוסייה, אין לכם אפילו על מה לחלום. בעשירון ה-7 מתוך כל המדינה, כלומר בשליש הגבוה של האוכלוסייה, משתכר כל משק בית כעשרת אלפים שקל בחודש, ברוטו. אם מניחים שהוא מצליח לשים בצד כ-20% מהשכר לפנסיה בזכות ההפרשות של המעביד ושל העובד, כלומר 2,000 שקל לחודש, ומניחים שיצליח לעשות זאת על פני 30 שנה - אזי ה"מספר" שהוא יקבל בעת היציאה לגמלאות הוא כ-230 אלף דולר. זו עשירית מהסכום הנדרש כדי לפרוש עשיר.
גם העשירון ה-9 - שמרוויח כמעט 19 אלף שקל ברוטו - לא במצב הרבה יותר טוב. שם מגיע משק הבית להון של כ-670 אלף דולר. ואפילו האליטה של העשירון העליון, עם שכר ברוטו של 30 אלף שקל, לא מגרדת את המספר מלמטה. חיסכון של 20% מההכנסה יביא אותה למיליון דולר בלבד, וזהו סכום ברוטו שעליו צריך עוד לשלם שוב מס הכנסה. כן, גם על תשלומי קצבה או ריבית של פנסיונרים יש מס הכנסה מעל תקרה מסוימת. דווקא על תשלומי הביטוח לאומי אין מס, אבל ה-2,000 שקל לחודש שהוא משלם לגמלאים הם בדיחה מרושעת במיוחד. העשירון העליון אמנם לא ירעב ללחם, אבל עם מיליון דולר בצד, אפילו הוא ייאלץ להוריד את רמת החיים ברגע שיפסיק לעבוד.
אז מה עושים? האם מוותרים על החלומות ומתכננים כבר היום להצטרף למאות אלפי הזקנים העניים החיים בישראל? למעשה, לא חייבים להתייאש - יש לנו כמה פתרונות.
ראשית, אפשר לוותר על העיקרון הקדוש שלפיו אסור לגעת בקרן. אם, בנוסף לריבית, אתם מוכנים לאכול את החיסכון באופן מדוד ומבוקר - תגלו שמאוד התקרבתם למספר. אנשי העשירון העליון, למשל, יכולים לחשב שהם יחיו עוד כ-15 שנה לאחר היציאה לפנסיה, ואם יצרכו את הסכום שצברו על פני 180 חודש - יגלו שהתווסף להם לתקציב החודשי 5,000 דולר נוספים. יחד עם הריבית, זה כבר לא רחוק מה"מספר".
אלא שכאן ישנן שתי בעיות: הראשונה - אתם לא יכולים לחיות יותר מדי, כי הכסף ייגמר, ועם ההתפתחות המהירה של מדעי הרפואה אכן קשה לדעת מה תהיה תוחלת החיים בעוד 30 שנה. אף אחד לא רוצה למצוא את עצמו בגיל 95 בלי אגורה בחשבון הבנק. שנית, אותו משק בית ייאלץ לוותר כליל על הורשת כסף לילדים - דבר בלתי נסבל לרבים.
ויתור נוסף שמשפר מאוד את המצב הוא מכירת הבית. חלק גדול מההכנסה של רבים מאזרחי המדינה מופנה לרכישת יחידת דיור, אשר לאחר 20 שנה של תשלומי משכנתא הופכת סוף סוף לנכס נזיל ובעל ערך. אפשר למכור אותו ולעבור לבית שכור קטן וזול יותר, וכיום אפשר גם למכור אותו לבנק בתשלומים - מנגנון המכונה משכנתא הפוכה, שרק מתחיל לחדור לישראל, אך מאוד פופולרי בארה"ב. המשכנתא ההפוכה היא תשלום שהבנק משלם לכם מדי חודש, תמורת אחוזי בעלות הולכים וגדלים על הדירה או הבית.
זה יאפשר לכם כמובן להעלות את רמת החיים: אם תוותרו גם על הקרן וגם על הבית, תוכלו ללא ספק לחיות הרבה יותר טוב. אלה פתרונות טובים ויעילים, אבל מי רוצה לוותר על הבית או על הירושה לילדים? אם מחפשים היטב, מתכננים מראש ומתמקדים במטרה - מוצאים עוד כמה חלופות מעניינות.
דבר אחד שאפשר לעשות הוא להביט מסביב, לחפש קבוצות אוכלוסייה שהגיעו ל"מספר" שלהם - ולעשות כמותם. תעשייה אחת שייצרה כמה אלפי מיליונרים ועוד כמה מאות אנשים שפרשו לגמלאות כבר בשנות ה-40 לחייהם היא תעשיית ההיי-טק והסטארט אפים. צ'ק פוינט, קומברס, מרקורי, אורבוטק, נייס ועוד כמה עשרות חברות יצרו קבוצה לא קטנה של מתעשרים, רובם בזכות תוכניות האופציות הנדיבות שקיבלו מהחברה.
תוכניות האופציות יהיו בשנים הבאות הרבה פחות טובות לעובדים, אם בכלל, אבל הצטרפות לחברת סטארט אפ צעירה היא הימור לא רע: ברוב המקרים השכר לא נופל מזה שמשלמים בחברות גדולות, ותמיד קיימת האפשרות שהחברה תעשה חייל. הסטטיסטיקה אמנם לא מדהימה, אבל 2 מכל 10 חברות יצליחו לתגמל יפה, ולעתים יפה מאוד, את שכבת המנהלים שלהן. זה כנראה לא מקרה שהנדסה הפכה למקצוע המבוקש במדינה - גם על ידי הסטודנטים, ולא פחות מכך על ידי האמהות שלהם.
פתרון אחר, יותר מתוחכם ואולי פחות קשה, הוא להתברג למקום טוב בסקטור הציבורי. קציני צבא, למשל, נהנים היום משכר גבוה, אינספור הטבות, חיים נוחים ויציאה לפנסיה בגיל 45 בערך. טייס? סגן אלוף? משנה למישהו בכיר? בגיל ארבעים ומשהו תצאו לאזרחות עם שכר של 10,000 שקל לכל החיים - ותתחילו קריירה חדשה.
טייס בחיל האוויר שמשתחרר ועובר מיידית לחברת התעופה אל על, למשל, ימצא את עצמו בגיל 50 כאשר הוא מקבל גם שכר כמעט מלא מהצבא וגם שכר נאה של קברניט במטוס נוסעים אזרחי. הטייס יגיע להכנסה המיוחלת של 10,000 דולר, גם באופן שוטף וגם לאחר היציאה לגמלאות.
אבל לא חייבים כמובן להיות טייסים: אם תצליחו להגיע לדרגת מנכ"ל או סמנכ"ל במשרד ממשלתי - ה"מספר" שלכם מובטח. בכירים בחברת חשמל, בנמלים, במקורות, בעיריות וברשויות מקומית, ברשות שדות התעופה - כולם באותו מצב ראוי לקנאה. ובניגוד למהנדסים בחברות ההיי-טק, הם אפילו לא צריכים לעבוד קשה ולעמוד ביעדים של ביצועים והצלחה.
כך מתנהלים החיים אצל בכירי הסקטור הציבורי כיום, אך כאן נשאלת שאלה מטרידה: האם הם יימשכו? התשובה העצובה היא כנראה שכן, כי מוסר השלטון הנמוך בישראל מבטיח שבכל פעם שנסגרת דלת, ממהרים הפקידים והפוליטיקאים לפתוח שני חלונות.
אבל החלופה הכי קלה להגיע ל"מספר" - ויש שיאמרו הכי רווחת - היא כמובן לקבל את הכסף במתנה מההורים, או להתחתן אתו - וגם התעשייה הזו תמשיך ללא ספק לשגשג. אז מה עושה מי שלא עונה לכל התנאים הללו - מי שלא רוצה או לא הצליח להתחתן עם כסף, מי שלא למד הנדסה או לא הצליח להתברג לתפקיד בכיר בסקטור הציבורי? ובכן, גם לו יש בכל זאת עוד פתרון אחד להגיע ל"מספר", ולפרוש עשיר.
שם הפתרון: קצת סיכון. את כל חישובי ה"מספרים" לעיל ביצענו על בסיס הנחה אחת, שמרנית, לפיה הריבית הממוצעת על פני 30 שנות החיסכון תעמוד על כ-4.5% לשנה במונחים ריאליים. זה מה שהחוסכים קיבלו בשנים האחרונות בכלי ההשקעה הפנסיונים המסורתיים. מי שמעוניין לישון בשקט ולהשקיע רק באיגרות החוב הטובות ביותר, אין סיבה להניח שיקבל יותר מכך. אבל צריך לזכור: כאשר חוסכים לטווח ארוך, וודאי ל-30 שנה ויותר, כל תוספת של אחוז ואף של שבריר אחוז בתשואה הממוצעת, הופך להמון כסף. הנה דוגמה: אם יקבל איש העשירון ה-9 תשואה של 9% הוא יגלה כי הסכום שאסף הגיע ל-1.3 מיליון דולר, בדיוק פי שניים מהסכום אליו הגיע בריבית של 4.5%. ואילו משפחת העשירון העליון ממש חוגגת, כי ה-6,000 שקל שהיא חוסכת מדי חודש מביאים אותה לאחר 30 שנה להון של יותר מ-2 מיליון דולר. אפשר לפרוש עשיר - כל מה שצריך הוא להשיג תשואה שנתית של 10% ויותר לשנה.
אבל זה לא פשוט. כדי לקבל תשואות כאלה, יהיה עליכם להשקיע באגרסיוויות במניות ובמכשירים מסוכנים שבהם אפשר להצליח - אבל גם להפסיד עשרות אחוזים. שוק המניות הוא בפירוש לא קזינו, ורכישת מניה, שהיא למעשה תעודת השתתפות בחברה שאמורה להעביר לידכם את רווחיה באמצעות תשלומי דיווידנדים, היא מהלך כלכלי והגיוני - אם בודקים מבעוד מועד שמחיר הרכישה הוא הוגן. אבל אין ספק - ברגע שמתחילים להשקיע במניות, הכל הופך הרבה יותר מורכב ומסוכן.
יתרה מכך, הברוקרים, מנהלי ההשקעות, האנליסטים, היועצים ותעשיית שוק ההון כולה בישראל כמו גם בכל העולם, מבוססת על עיקרון אחד: אתם תשקיעו בכל מיני מכשירים מורכבים ומתוחכמים שנציע לכם, ואנחנו נגרוף את רוב הרווחים. אם יהיו רווחים כמובן, ואם לא, אנחנו עדיין נגבה את העמלות הרגילות שלנו.
עבור רבים, בורסה והשקעות אינם נושא קל או נעים. אבל בסופו של דבר הברירה בידכם: או שתתעלמו מהכל ותסתפקו מראש בפנסיה צנועה, או שתפשילו שרוולים, תלמדו את השוק, ועם טיפת מזל - תרוויחו יותר ואולי אפילו תפרשו בעושר. זה כדאי, ואחרי שקופצים למים ולומדים לשחות, אפילו מעניין.
* פורסם באתר www.themarker.com ב-1/2/06
רוצה לדעת עוד על השקעות בבורסה?
