שיווק לחרדים - גליון מט"י 30
עולם חדש ללא חשש
שיווק למגזר החרדי
איך לגשת ומה להגיד כדי ליצור קשרי עסקים טובים ופוריים. שיווק למגזר החרדי - טיפים מניסיון אישי של משווק מוסמך.
מאת עמי שבן
כשהתחלתי לעבוד מול ועם המגזר החרדי לפני כ- 16 שנים, הייתי בטוח שניסיוני כאיש שיווק יעזור לי להצליח באופן אוטומטי. כמובן שהתבדיתי. עברו מספר שנים עד שיכולתי להצביע על הצלחות מוכחות בתחום. מטרת מאמר זה היא לחלוק איתכם הקוראים, בעיקר החילוניים, מניסיוני הרב ולספק לכם נקודות למחשבה.
אין מקום ל"מינגלינג". תפיסת העולם הויזואלית והערכית אצל הקהל החרדי שונה במובהק מתפיסת העולם אצל החילוניים וקשה מאוד למצוא נקודות חיבור חברתיות, אישיות או מקצועיות. קשה גם ליצור קירבה ראשונית שאמורה לעזור בפיתוח העסקה. לכן עלינו לשאול שאלות רבות, לגלות עניין אמיתי ולהפגין כבוד כלפי הישגי המגזר בכלל והאדם בפרט.
השכלה. עלינו לגלות רגישות למאפייני השכלה של הצד השני. כתפיסה, השכלה רבנית שווה להשכלה אקדמית.
לסחור במידע. קיים צימאון אדיר ביחס למידע חיצוני כללי וגם רכילותי ומומלץ לשתף פעולה בשמחה. היו מוכנים להרבה מאוד שאלות אינפורמטיביות ביחס לתכונות המוצר, לאריזה, לסמלים, למחיר, לפרסום קודם וכד'. בנוסף, היו מוכנים להתאמות ושינויים ע"פ צרכי המגזר החל משידרוג כשרויות והתאמתם לפלח השוק המדוייק דרך שינוי אריזות ועד לבחירת סמלים מייצגים חדשים.
האדם מאחורי העסק. נסו להתייחס לאדם כאדם וללא כמייצג ישות דמיונית שמאיימת עלינו החילוניים. מצד שני, רצוי גם לא להגזים בדברי שבח הנתפסים כחנופה נטו ("גם אני צמתי ביום הכיפורים").
מתורגמן. קיימים ניואנסים רבים בין החרדים לבין עצמם. אין לנו סיכוי כחילונים לתפוס את כל הדקויות ולהגיב אליהם בהתאם. לכן עלינו להצטייד ב"מתורגמן" – אדם המכיר את הנפשות הפועלות, את קהל המטרה ואף נמנה עליו. כנ"ל לגבי משרד פרסום חרדי, משרד יח"צ חרדי וכד'. רצוי מאוד גם להצטייד במובילי דעת קהל וסוכני השפעה המקובלים על ציבור זה.
לטענתי, אין היום מגזר יותר מתגמל ומספק ממגזר זה. גיליתי ארץ נהדרת ממש מתחת לאף, מבלי להפליג לארצות רחוקות. בואו מאהבה. בהצלחה !!!
עמי שבן הוא מרצה ויועץ לשיווק, מומחה לתקשורת בין-אישית. [email protected]
|
בזיעת אפך
על האוכלוסיה החרדית בכלל ועל יזמות בפרט
|
מתוך סקר חרדים 2004
"שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול. ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך, כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך."
(הרמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק י', הלכה ז')
במגמה לנסות ולשפר את רמת הכנסתם של האברכים ושל משפחותיהם, נרתם ארגון הג'וינט החל משנת 1995 למימון פעילויות שונות של סיוע בהכשרה מקצועית ובפיתוח יזמות עסקית. גם הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל הצטרפה ליוזמה והחליטה להעמיד משאבים כספיים למטרה זו. הפעילות מתמקדת בשלושה מסלולים עיקריים: פעילות הסברה לשינוי עמדות בציבור החרדי, פעילות הדרכה והכשרה ופעילות של ייעוץ, ליווי עסקי וחונכות ליזמים ובעלי עסקים. הפעילות מבוצעת בעיקר על ידי מרכזי טיפוח יזמות (מט"י) בירושלים ובבני ברק, ולאחרונה גם על ידי מט"י אשדוד וקריית שמונה.
אפיונים סוציו-דמוגרפיים
מסקר שנערך לגבי הפונים למט"י במטרה לפתוח עסק עלה כי במגזר החרדי 55% מהפונים הם גברים ו-45% מהפונים הן נשים. נתון זה שונה מהאוכלוסייה הכללית שבה 61% מהפונים הם גברים ורק 39% הן נשים. הגיל הממוצע של הפונים מהמגזר החרדי הוא 40.1, לעומת ממוצע של מתחת לגיל 37 באוכלוסיית הפונים הכללית למט"י. 93% מהנסקרים הם נשואים ומספר הילדים הממוצע למשפחה עומד על 5.8
המאפיינים המיוחדים לאוכלוסייה החרדית מובילים כולם למסקנה העקרונית לפיה יזמות עסקית הינה אחד התחומים העיקריים העשויים לאפשר כיום לחברה החרדית שיפור משמעותי ברמת ההכנסה תוך שמירה על המסגרות ואורח החיים החרדי.
ניהול עסק עצמאי, בניגוד לתעסוקה כשכיר במקום עבודה, מאפשר גמישות בשעות העבודה ובמיקום העבודה, ועוקף את הקשיים המוערמים בעת תעסוקה במקום עבודה מסודר מבחינת דרישות מוקדמות של השכלה כללית ומקצועית, עמידה בדרישות הצניעות והאילוצים הנגרמים על ידי מחויבות לגידול משפחה וללימוד תורה.
בריכוזים הגיאוגרפים בישראל בהם מתגוררים תושבים חרדים פועלים אזורי מסחר נרחבים ושוקקי חיים המנוהלים כמעט כולם, על ידי התושבים החרדים עצמם. בנוסף לאזורים המסחריים האלה, גם בשכונות החרדיות הותיקות בירושלים ובבני ברק וכן בישובים חרדיים ובשכונות חרדיות חדשות (כגון בבית שמש), ניתן למצוא בבתי מגורים רבים פעילות עסקית רחבה, המנוהלת בעיקר על ידי נשים, והמהווה מקור חשוב להגדלת הכנסת המשפחה.
פיזור התחומים העסקיים בקרב חרדים דומה לזה שבאוכלוסייה הכללית והוא כולל בעיקר את תחומי המסחר, השירותים והמלאכה. ניתן עם זאת, להבחין גם בעסקים ייחודיים לאוכלוסייה זו. בין אלה ניתן למנות:
חלק ניכר מהעסקים מנוהל מהבית , ללא שכירת חנות או מחסן, ואף במקרה של פתיחת חנות או מחסן - אלה מצויים בקרבת הבית, כדי לאפשר לנשים לטפל בילדים ובצרכי הבית, וליתר בעלי העסקים, לצמצם את חיכוכם עם האוכלוסייה הכללית. חלק ניכר מהעסקים מנוהל על ידי האישה, ובמקרים רבים היא מסתייעת בבעלה שתורם את חלקו בשעות הערב, לאחר שהתפנה מתלמודו.
"מתפרנסים בכבוד"
סיפורים אישיים של יזמים ובעלי עסקים חרדיים (כל השמות בדויים) שנעזרו במט"י לצורך הקמת העסק ופיתוחו:
ישראל מוכר דרך רשת האינטרנט ספרי קודש, בעיקר ספרים ממהדורה ישנה, נדירים או ישנים. הוא מקושר לאתרים שונים של חיפוש ספרי יהדות, ושמו עולה בכל פעם שמישהו צריך ספר מסויים הנמצא ברשותו.
חנה הקימה ומנהלת בירושלים מכון כושר ומרכז בריאות לנשים בלבד. הוא כולל חדר כושר עם ציוד מלא, סטודיו לשיעורים שונים, ואף מכון לרפואה משלימה וטיפולי בריאות למיניהם. היא מעסיקה כ- 20 עובדות, מדריכות כושר, מטפלות וכו'.
שמואל ורעייתו לאה מנהלים כיום עסק משפחתי וותיק המעצב, מייצר ומשווק מוצרי יודאיקה. החל מכיסויי חלות ותיקיות לתפילין וכלה בפרוכות לארונות קודש. כחלק ממאמצי השיווק פותח גם אתר אינטרנט עסקי. הם מעסיקים 5 עובדים
יוסף ואשתו מנהלים מסעדה ובית קפה הפתוחים בערב. כמו כן נמכר במקום אוכל מוכן לקחת, חלות ופשטידות לשבת ואפילו קייטרינג לאירועים קטנים.
שושנה ורבקה פתחו עסק שבמסגרתו הן מציעות קורסי הכנה ללידה, קורס לאימהות שרוצות ללוות את בנותיהן בחדר הלידה, ביקורי בית לנשים אחרי לידה, מרפאת הנקה והרצאות על הנקה. הן פועלות בקרב נשים מכל שכבות האוכלוסייה. אוכלוסייה בולטת לשירותים הללו הן חרדיות צעירות ועולות חדשות שעלו ללא משפחתן לישראל.
חווה ופנינה התחילו דרכן בעסק למכירת שמלות כלה. לאחר כשנתיים הן עברו קורס לשזירת פרחים ומאוחר יותר קורס להפקת אירועים וכיום העסק מספק את כל השירותים הנדרשים לקיום חתונה.
נחמן בוגר קורס חשמלאי מוסמך וקורס יזמות עסקית, פתח עסק בתחום ומבצע עבודות חשמל ותיקונים בבתים ובמוסדות.
|
ממעות למאות
החרדים מגלים את הכלכלה והכלכלה מגלה
את החרדים.
|
על מגמות בקהילה החרדית והתפתחויות חדשות.
מאת שי הורוויץ
בעשור האחרון חלו תמורות בדפוסי החיים והצריכה של המגזר החרדי בישראל המונה כיום למעלה מ-750,000 נפש. החברה החרדית, שהיתה בעבר קבוצה מסורתית וצנועה, המרוכזת בעיקר בירושלים ובבני ברק, עברה שינויים מפליגים בתחום המגורים, הצריכה, התקשורת ועוד.
עשור המזון והעשור של רשתות השיווק
שלושת העשורים האחרונים נבדלים האחד מן השני. את עשור שנות השמונים ניתן לכנות כ"עשור המזון", אלו השנים שבהן גילו חברות המזון הגדולות את האוכלוסייה החרדית: (אוסם, תנובה וכו') תוך התאמת המוצרים לדרישות הכשרות.
את עשור שנות התשעים ניתן לכנות כ"עשור רשתות השיווק": אלו השנים שבהן נכנסו רשתות השיווק המאורגנות למגזר החרדי. זה התחיל עם רשת "ברכת רחל" שנמכרה לשופרסל, המשיך בריבוע הכחול עם גלאט מרקט, קלאבמרט לשעבר ובעקבותיהם יצרני מזון נוספים ומוצרי יסוד שנכנסו אף הם לפעילות במגזר.
העשור של הכסף
את העשור הנוכחי – שנות האלפיים – ניתן להגדיר כ"עשור הכסף": השנים האחרונות מאופיינות בפעילות כלכלית יוצאת דופן שכמותה מעולם לא ראינו בחברה החרדית בישראל. בשנים האחרונות החלו לפעול בשוק החרדי הבנקים הגדולים, גורמים משוק המניות, ההשקעות והפנסיה ובאופן כללי, חלה פריחה אדירה במודעות לתחום הכסף. קורסים המלמדים את תורת שוק ההון למשקיעים הקטנים בתחום המניות או מט"ח זוכים לביקוש ער.
כניסת גורמי ההון נובעת מהתהליך המרתק העובר על חלק מהחברה החרדית. יותר תקשורת (מבוקרת), יותר מותגים, יותר מוצרים ושירותים המתאימים למגזר, הרבה יותר רכבים, הרבה יותר אופציות ללימודים גבוהים ולימודי מקצוע. יותר מסעדות יוקרה גלאט כשר, יותר נופשים בבתי מלון בארץ ובחו"ל.
בתקשורת החרדית חלה פריחה במדורי הכלכלה, ובשנים האחרונות היו כינוסים לאנשי עסקים חרדיים, ירידי תעסוקה והכשרה מקצועית וועידות כלכליות. ולצד התופעה של אברכים השוקדים על אדני התורה ומקדישים את חייהם ללימוד תורה, קיימת קבוצה לא מבוטלת של אנשי עסקים חרדיים הצוברים הון.
חלק מאותם אנשים הינם טייקונים בעלי הון עתק המככבים יום-יום במדורי הכלכלה של העיתונים בארץ, כדוגמת לב לבייב, שעיה בומילגרין ושולם פישר. אך יש אנשי הון אמידים חרדים שאינם מוכרים, המשתייכים לעשירון החרדי העליון. רבים מהם, אגב, משתייכים לפלג החסידי במגזר החרדי. יותר ויותר גברים הנמנים על פלג זה יוצאים להתפרנס לאחר הנישואין.
מעבר לברכת ה' היא תעשיר, המברכת את מחזיקי התורה ונותני מעשרות הכספים – קיימת הצלחה מיוחדת לאותם בוגרי ישיבות מפולפלים אשר ראשם התחדד בלימודי הגמרא. בצפון אמריקה ובאירופה אותם חרדים מגיעים להיקף הון אישי המגיע למליארדי דולר. אך גם בארץ, ללא לימודים אקדמיים או לימודי מקצוע נכנסים חרדים רבים לתחום המסחר, הנדל"ן, ההשקעות, היבוא והיצוא ועושים חיל בעסקיהם.
בד בבד לצד הכלכלה "הגדולה" התפתחה תעשיה ענקית של קמעונאות זעירה. משפחות רבות של אברכים פותחים בביתם מכירה של בגדים, נעליים, תכשיטים, מכשירי חשמל וכדומה. תופעה זו אשר החלה בשכונות החרדיות בירושלים ובני ברק – צברה תאוצה וקיימת גם בערים החרדיות החדשות של העשור האחרון: ביתר עלית, מודיעין עלית, רמת בית שמש ואלעד.
לאור הצמיחה וההתפתחות המטאורית של מגזר זה - אין ספק, כי האוכלוסייה החרדית מהווה פוטנציאל כלכלי ליזמים, משווקים וסוחרים.
החלטת לשווק למגזר החרדי. ראשית, קח בחשבון את דפוסי הקניה במגזר זה.
הכי חשוב זה המיקום. בציבור זה, אנשים קונים ליד הבית, או בקניונים החרדים: רח' מלכי ישראל בירושלים, רח' רבי עקיבא בבני ברק. אגב, הפדיון במלכי ישראל, הינו הפדיון הכי גבוה למטר מרובע בכל ירושלים.
המוצר. האם הוא מומלץ ע"י רבנים (כשרות, צניעות וכדו').
חשוב מאוד: המחיר. למשפחות בנות 8 נפשות המחיר חשוב. תעשה הנחות, מבצעים.
הבא בתור, זה עיצוב החנות. חשוב לשים לב לפרטים.
עכשיו, אחרי שקבעת את האסטרטגיה השיווקית, איך תפנה לקהל היעד? אתה מוזמן לפרסם בעיתונים היומיים המודיע ויתד נאמן, או בשבועונים משפחה, בקהילה, השבוע, יום ליום. כמובן יש מודעות רחוב, דיוור ישיר, קד"מ ויחסי ציבור. אם משרד הפרסום שאתה עובד איתו יצירתי מספיק, בתוך כמה חודשים אתה יכול להפוך ללהיט. בכל מקרה, מזל טוב, וברוך הבא בצל קורתנו.
שי הורוויץ הוא יועץ אסטרטגי ושיווקי ובעל משרד הפרסום ויחסי הציבור "פרסום נטו"
|
בראשית...
פרסום ושיווק למגזר החרדי - מאיפה מתחילים?
|
מתוך החוברת "פרנסה בכבוד"
שיווק מוצרים לאוכלוסייה החרדית יכול להתגלות כדבר מתגמל מאוד. בשנת 2003 הוערך היקפה של האוכלוסייה החרדית במדינת ישראל ע"י מכונים שונים, כולל מכון גיאוקרטוגרפיה, בכ- 550,000 נפשות (כ- 9.16% מאוכלוסיית ישראל).
היכן לפרסם, אילו תכנים ובאיזה סגנון – כל הפרטים לפניכם.
עיקר האוכלוסייה החרדית מתגוררת בשני ריכוזים גדולים: ירושלים ובני-ברק. על פי הערכה של גורמים מוניציפליים, בשנת 2003 התגוררו בירושלים כ- 150,000 תושבים חרדים ובבני ברק 115,000. כמו כן ריכוזים גדולים ניתן למצוא גם בישובים: אשדוד, תל-אביב, פתח-תקווה, חיפה, מודיעין עילית (קריית ספר), נתניה, בית"ר עילית, רחובות, בת-ים, באר שבע, בית שמש, אשקלון, אופקים וצפת.
כידוע, המגזר החרדי מתחלק לקבוצות ותתי קבוצות וזרמים רבים ולכל תת קבוצה וזרם יש את הרב המקובל עליהם ואת המנהגים והנוהגים שלהם וצריך להתאים את המוצר והשירות לאתה קבוצה. בגדול ניתן לחלק את החרדים לשלוש קבוצות גדולות:
היהדות החרדית המסורתית המכונה "אשכנזית" אשר מחולקת באופן גס ל"חסידים" השייכים לחצרות שונות (גור, בעלז, סאטמר, ויז'ניץ, חב"ד ועוד) ולעומתם "מתנגדים" או "ליטאים", בהנהגת הרב ש"ך זצ"ל, ויורשו הרב שלום יוסף אלישיב שליט"א.
"חרדים ספרדים" שמאפייניהם ושייכותם ברורים ומתוחמים אף פחות מאלה של ה"ליטאים האשכנזים". "הליטאים הספרדים" מתאפיינים בלבוש דומה ללבוש הליטאי ובאורח חיים דומה של הקפדה על מצוות.
קבוצה נוספת הנוטה לאורח החיים של היהדות החרדית המתוארת לעיל, היא חלק מ"הציונות הדתית" (המכונים גם "כיפות סרוגות" או "בני עקיבא"). אלה שינו את אורח חייהם לכיוון החרדי, במאפיינים כגון: החמרת מנהגי הצניעות, הפרדה בין בנים לבנות, עדיפות ההתמקדות בלימודי קודש ופחות בעבודה ועוד.
קבוצה זו מכונה "חרדלי"ם" (חרדים דתיים לאומיים), או "מרכזניקים" על שם ישיבת "מרכז הרב קוק" המובילה את הזרם. קבוצה זו מאופיינת בשירות מלא בצה"ל הן במסגרת ישיבות ההסדר והן ביחידות מובחרות בצבא.
תכני הפרסום
הפרסום בעיתונות החרדית ובמודעות הרחוב שונה בתכלית מזה המקובל בעיתונות הכללית. כל ניסיון לפרסם בעיתון חרדי מודעה שתוכננה לציבור הכללי (ואפילו תכלול בתחילתה את ראשי התיבות בס"ד) - נדון לכישלון. דרושה התאמה לשונית, סגנונית ועיצובית
- העיתונות החרדית מגבילה את המפרסם מבחינת יכולת השימוש בויז'ואל חופשי. אין לכלול במודעות תמונת אישה או נשים. חלק מהעיתונים מתירים לכלול במודעותיהם דמויות צללית של נשים.
- יש להבליט בצורה ברורה את הסכמות או ברכות הרבנים. אין להסתפק בסיסמא הנדושה "בברכת רבנים", אלא מומלץ לציין במפורש את שמו של רב מקומי המקובל על רוב חלקי הציבור.
- יש להבליט את העובדה שהשירותים ניתנים בנפרד לנשים ולגברים.
- במקרה של מבצעים לתקופה מסויימת יש לציין את המועדים על פי התאריך העברי (בסוגריים ניתן לציין גם את התאריך הלועזי).
- יש לברור היטב את המושגים שבהם משתמשים בתכני המודעות כדי להימנע משימוש בביטויים העלולים להתפרש כפגיעה. יש לדבר אל אוכלוסיית היעד בשפה ובמונחים המקובלים עליה. כך, למשל, הומלץ על ידי מנהיגים חרדים שלא לכנות אירוע כ"מועדון נשות עסקים חרדיות" (מחשש ש"נשות עסקים" מרמז על קריירה חוץ משפחתית). עדיף לכנות פעילות זו כ"מפגש נשים חרדיות בעלות עסק".
איפה לפרסם?
העיתונות היומית. העיתונים העיקריים המשרתים מגזר זה הם "המודיע", "יתד נאמן", עיתונים אלה מקנים למודעה ולגוף המפרסם מידה של מכובדות, אך תעריפי הפרסום בהם יקרים (אם כי פתוחים למיקוח). יעילותם מוטלת בספק כאשר מדובר בצורך לפרסם ברשות מקומית ספציפית, שכן התעריפים הם לפרסום ברמה הארצית.
עיתונות ארצית. השבועונים "משפחה" ו "בקהילה", הירחון "משפחה טובה"
עיתונים מקומיים. ברוב הישובים בעלי אוכלוסייה חרדית קיימים עיתונים מקומיים. חלק מעיתונים אלה מחולקים חינם ומופצים אל תיבות הדואר של הריכוזים החרדים. תעריפי הפרסום בעיתונים אלה אינם גבוהים. דוגמאות לעיתונים כאלה:
בירושלים – "תכלס", "לעניין", "השבוע בירושלים", "אינדקס דתי- חרדי", "מידע שכונות", "עיתון הר- נוף". בבני ברק – "קול העיר", "קול קורא".
בבית שמש – "ביזנס פון- ביזנס כהלכה", "מידע לכל", "מידע ברמה", "עיתון חדש". באשדוד – "קול הקריות", "אמצע שבוע", "שבוע טוב", "השבוע בשפלה ובדרום". בצפת – ''חשיפה לצפון".
עלות הפרסום בצינור פרסום זה נמוכה, יחסית, ויעילותו רבה.
שידורי רדיו כגון רדיו "קול חי".
מודעות רחוב (פשקווילים). בציבור החרדי נפוץ מאד השימוש במודעות רחוב הנתלות על גבי לוחות מודעות כלליות ועל לוחות קטנים בכניסה לבנייני מגורים. הבעייתיות באפיק פרסום זה נעוצה בשימוש הנרחב הנעשה בו, הגורם לכך שהמודעות מוחלפות באחרות במהירות רבה. לאור זאת, יש לוודא מדגמית כיסוי נרחב ככל האפשר של תליית המודעות ובדיקה נוספת לאחר מספר ימים.
הסברה ויחסי ציבור
השימוש במסירת ידיעות וכתבות לעיתונים, בניגוד למודעות בתשלום, הוא אמצעי שיווק זול שאינו כרוך בתשלום, אלא שקיים קושי ניכר בהכנסת ידיעות כאלה לעיתונות החרדית. חלק מהעיתונים החרדים גובים תשלום גם בעבור פרסום ידיעות.
אחת הדרכים להתגבר על קשיים אלה היא הסתייעות במנהיגים פוליטיים, המקיימים קשר שוטף עם העיתונים. במידה ומנהיג מקומי מוזכר בידיעה כמי שסייע בקיום הפעילות, גובר הסיכוי שהוא עצמו יצליח "להשתיל" את הידיעה בעיתון שבו יש לו מהלכים.
סיוע של משרד יחסי ציבור המתמחה במגזר הזה עשוי לפתוח פתח ליצירת אירועים הולמים, אך בו בזמן חדשותיים (NEWS WORTHY) אשר העיתונות החרדית תשמח לדווח עליהם.
עונתיות ושעות פעילות
בעולם החרדי יש מספר תקופות מיוחדות שכדי לשים אליהן לב בהתאם לסוג המוצר או השירות שאתם מספקים:
ניסן - פורים-פסח - החל משבוע לפני פורים ועד לאחר חג הפסח.
אלול תשרי - ראש השנה - חודש לפני ראש השנה עד לאחר חג הסוכות.
ראש חודש אב עד תשעה באב – 9 ימים של אבל
י"ז בתמוז – ראש חודש אב – תקופה של אבל, לא קונים דברים חדשים, אין שמחות.
תשעה באב – ראש חודש אלול – תקופת "בין הזמנים" שבה יוצאים כל התלמידים בישיבות ובמוסדות לימוד אחרים לחופשה.
ספירת העומר- מחג הפסח ועד ל"ג בעומר. תקופה של אבל בהאין קונים דברים חדשים ואין שמחות. בעלי מספרות, אולמות שמחות וחנויות בגדים יכולים לקחת חופשה קצרה בימים אלו.
אשר לשעות לאורך היום, פעילות או מסחר לאברכים לא יכולה להתקיים לפני השעה 18:30, שכן עד לשעה זו הם עסוקים בלימודי הקודש. לגבי פעילות לנשים, ניתן לקיים פעילות ומסחר הן בשעות הבוקר והן בשעות הערב.
7 טיפים שימושיים
המגזר החרדי הוא פלח שוק רחב, בעל פוטנציאל אדיר, עם אופי צריכה משלו. לפניכם 7 טיפים שיעזרו לכם להצליח:
- אריזות המכילות כמויות גדולות במחיר מוזל, ידברו אל משפחות ברוכות ילדים שהציבור החרדי ברוך בהם.
- אריזת המוצר המיועדת לחרדים חייבת להיות מעוצבת בהתאם לצורכי הלקוחות. למשל, הימנעו מלשים כיתוב במקום פתיחת המוצר. מה שיאפשר את פתיחתו בשבת.
- במידה ואתה מציין תאריך תפוגה, שלב על גבי המוצר תאריך עברי לצד התאריך הלועזי.
|
בעלת הפיאה היא בעלת המאה
על הפורום לנשות עסקים חרדיות
|
הפורום לנשות עסקים חרדיות מאפשר לנשות העסקים במגזר החרדי ליצור קשרים, לתמוך האחת ברעותה ולהחליף מידע וידע חיוני. כך יוצרים קשרים במגזר החרדי.
מאת דבי עמיחי
פעילות הפורום התחילה לפני כתשע שנים, כמענה לצורך של נשים חרדיות שסיימו קורסים עסקיים במט"י בהמשך ליווי העסקים החדשים שלהן. היום תופסת פעילות הפורום מקום מרכזי בהוויה העסקית של כל המשתתפות.
ראשית כל, חלק חשוב מכל פעילות של פורום עסקי מוצלח היא ההזדמנות לבניית רשת עסקית. עבור נשים שבד"כ מתחילות את כניסתן לעולם העסקים עם פחות קשרים, יצירת רשת עסקית חשובה מאד.
לנשים חרדיות שלהן עוד פחות הזדמנויות, הקמת רשת עסקית היא חיונית ביותר לקיום מוצלח של העסק שלהן. הפורום סייע רבות לנשים ביצירת הזדמנויות לרישות עיסקי משמעותי.
המטרה השניה של הפורום הוא לספק ידע עדכני על היבטים שונים בעולם העסקי העשויים לעזור להן בניהול יעיל של העסק. בכל חודש מתקיימת פעילות מסביב להרצאה עיסקית מקצועית. לפני הרצאת המרצה האורח, נותנת משתתפת בפורום סקירה על העסק שלה. סקירה זו זוכה למשוב מגוון וחיובי משאר המשתתפות.
הרצאות האורח עוסקות במגוון נושאים רחב ומגוון כמו: הרחבת המכירות לפני החגים, שיווק אפקטיבי, שיפור תהליכי תקשורת, מיצוב מוצר נכון, ועוד נושאים מרתקים שונים. לאחר ההרצאה מתקיים דיון בו נוטלות המשתתפות חלק פעיל מאד. המטרה שכל משתתפת תיקח עימה ידע רלוונטי לניהול העסק האישי שלה.
לפורום מאפיינים רבים הייחודים לו. אחד בולט במיוחד הוא שיתוף הפעולה המדהים בין המשתתפות. כולן מאמינות שהפרנסה באה מריבונו של עולם. מסיבה זו אין במפגשים היבט של תחרות כמו שעשוי לקרות בפורמים אחרים.
דוגמה חיה מהפורום: הבנות העוסקות בשזירת פרחים שבמקום אחר היו חשות תחרות ואיום אחת מהשניה, אצלנו הן מחליפות מידע וטיפים ועוזרות אחת לשניה ככל יכולתן. הבנות פותחות את הלב, מספרות על הצלחות וגם על כישלונות באופן הכן ביותר.
השמחה על הצלחה של חברה מהפורום היא נחלת כולן והניסיון לעזור לחברה שלא כל כך הולך לה גם הוא חלק מהוויית הפורום. כשמשתתפת מספרת על מוצר חדש או על כיוון חדש בעסק (מוצר או דרך שיווקית חדשה), הפורום כולו יעקוב אחרי השינוי באמצעות תמיכה והתעניינות.
מי המשתתפות? בשנים האחרונות נפתחו הכשרות מקצועיות רבות ומגוונות עבור נשים חרדיות. כתוצאה מכך, מלבד המקצועות ה"קלאסיים" כמו תפירה, מכירה של כלים חד פעמיים ופאנות (פאות) יש נשים חרדיות רבות המתמקצעות בגרפיקה, אדריכלות, עיצוב פנים וביטוח. תחום הרפואה האלטרנטיבית גם הוא הצליח מאד במגזר החרדי וכך יש לנו בפורום רפלקסולוגיות ומומחות לטיפולים שונים.
בעולם החרדי הרבה מסתובב מסביב לשמחות ואין זה מפתיע שרבות ממשתתפות הפורום עוסקות בענף השמחות וכך יש לנו: מארגנות אירועים, שוזרת פרחים, תכשיטנות, קייטרינג, "סטיל לכלה" ואפילו ברמנית לקידושים. לצד מקצועות מוכרים יש לנו תחומים חדשים מתפתחים ויצירתיים כמו תיאטרון בובות וגם תומכת לידה היקפית המסייעת בלידה וגם בארגון השמחה.
מגוון העסקים המנוהלים על ידי חברות הפורום יוצר מגוון של הזדמנויות לשיתוף פעולה בין המשתתפות. ההוויה החרדית הממוקדת במשפחות רבות היא פלטפורמה לשיתופי פעולה מגוונים בין סוכנות נדל"ן, תכשיטים, פאנות, ספרות, אופנה וביטוח. כל המגוון המיקצועי הזה ועוד מיוצג בפורום שלנו וכך נוצרים שיתופי פעולה עיסקיים מוצלחים.
המשתתפות פתוחות מאד לידע הנלמד ולאחר כל מפגש יש הפקת מסקנות. דוגמה חיה לכך שלאחר מפגש שעסק ביצירתיות בעסקים נוצר שיתוף פעולה יצירתי בין קוסמטיקאית וסוכנת ביטוח שניהן פעילות ותיקות בפורום. כשסוכנת הביטוח רוצה היום ל"פנק לקוחה" היא שולחת אותה למגוון של טיפולים קוסמטיים מפנקים. משתתפות הקורס משקיעות רבות בחשיבה יצירתית למקסם את שיתופי הפעולה בינהן.
המשתתפות בפורום הן נשים מאוד עסוקות. רוב הנשים אימהות למשפחות ברוכות ילדים. בהרבה מהמקרים האישה היא המפרנסת העיקרית בבית. עבורן העסק חייב להשתלב באופן מושלם בחיי המשפחה. בחלק ניכר מהמקרים תתחיל עוד משמרת עבודה לאחר שהילדים כבר ישנים. שעות עבודה אלו תואמות גם ללקוחות שגם הן מהעולם החרדי ומתפנות בשעות אלו לביקור במגוון העסקי הקיים בעולם החרדי.
כשיום העבודה נמתח עד לשעות הקטנות של הלילה יש התייחסות רצינית ביותר לפעילות הפורום. המשתתפות מבקשות "תכלס" ולא סתם בירבורים. כשאני מכינה מרצה למפגש אני מדגישה: "אפשר תרגילים אך רק אם התועלת ברורה. אין פנאי לבזבוז זמן"
במסגרת פעילות הפורום אני משתדלת לתת מענה הן לבעיות ספציפיות של המשתתפות והן לבעיות הנובעות ממצוקת השעה. בתקופת האינתיפדה, כשהיתה האטה כלכלית בשוק התמקדנו בנושאים כמו חיסכון בהוצאות ויעול מערכת העבודה עם ספקים. בצורה זאת המשתתפות מקבלות כלים מעשיים המתורגמים מיידית לניהול עסקן. העובדה שחלק ניכר מהמשתתפות פעילות בפורום החל מיומו הראשון מעידה על החשיבות שהפורום תופס בחייהן.
דבי עמיחי היא מרכזת הפורום לנשים חרדיות בעלות עסקים במט"י ירושלים מזה 7 שנים
 |
|
|
