להלן כתבה מעניינת, על רחוב רבי עקיבא בבני ברק, מההיבט המסחרי והכלכלי שלו, אותה קיבלתי אי מי העוסק בתחום הכלכלי, שיש לו, תודה לקל, כשרון כתיבה ברוך.
מהו הקניון הגדול ביותר, בציבור החרדי?
שתי תשובות לשאלה. הירושלמים יספרו לכם על רחוב מלכי ישראל הירושלמי, "גאולה" בפי ההמון. כן, זה שסמוך ל"מאה שערים", המיתולוגי, היכן שאולי מישהו סיפר לכם שזורקים שם אבנים.
לעומת זאת, הבני ברקים, מבין בני הציבור החרדי, יכוונו אתכם ישירות אל הרחוב ההומה ביותר בבני ברק, בכל השנה, הרחוב שהוא בעצם מרכז העצבים והעסקים של העיר, הלא הוא רחוב "רבי עקיבא".
לאמיתו של דבר, גם הירושלמים וגם הבני ברקים צודקים. שני הרחובות הללו בשמם נקטנו, הינם בעצם קניונים פתוחים רבי ממדים, המרכזים את כל מה שחרדי ממוצע מן השורה זקוק לו.
הכל אפשר למצוא במרכזי העסקים הללו, מחוט ועד שרוך נעל. אוכל, מזון מהיר, ממתקים ושתיה, בגדים, ספרים, מתנות, פרחים, משקפיים ומה לא.
בכתבה זו שאתם קוראים כעת, נתרכז בקניון הגוש-דני החרדי, רחוב רבי עקיבא.
את הקניון הזה מכיר כל נהג מונית מתחיל, הפועל באזור בני ברק. אין כמעט אחד שלא הספיק לבצע עד כה, מספר נסיעות מזדמנות אל הרחוב ההומה הזה.
"קניון רבי עקיבא" פתוח מן עלות השחר עד כמעט עלות השחר שלאחריו. כמובן, לא כל החנויות פתוחות אל תוך הלילה, אבל בהחלט בשעה שתים עשרה בלילה ואף מעט אחרי, עדיין ניתן למצוא די בקלות קיוסקים או מזנונים ששעריהם עדיין פתוחים.
עשרות אלפי איש עושים את צעדיהם ברחוב המיתולוגי, מידי יום ביומו. לא מדובר רק בתושבי בני ברק. רבים המתגוררים דווקא בערי לווין אחרות של הציבור החרדי, מבקרים לא מעט ברחוב המדובר. למה? פשוט מאוד, משום שברחוב הזה לא תצליחו למצוא דבר שאין בו.
כך מגוהצים אלפי כרטיסי אשראי ביום, בתחום הרחוב הגדול, אשר מלא מקצה לקצה, בחנויות שונות ומגוונות.
בעלי עסקים, לאו דווקא מהציבור החרדי, שגילו לאחרונה את הפוטנציאל הגלום ברחוב, המגלגל מיליוני שקלים ביום, קפצו אף הם על העגלה ופתחו ברחוב החרדי, חנויות מכר משלהם.
כאן הבן שואל: האם אכן יש פוטנציאל ברחוב הזה? האם משתלם לפתוח בו חנות? האם כדאי לשלם את מחירי השכירות הגבוהים? האם ההשקעה תחזיר את עצמה?
את השאלות הללו היקשה לעצמו בוודאי כל איש עסקים, אשר פתח חנות בקניון החרדי. כנראה הוא גם השיב לעצמו תשובות, בוודאי משהו בסגנון של: "בטח שווה לפתוח ב'רבי עקיבא חנות! אנשים רבים כל כך עושים קניות ברחוב, רחוב הומה כל כך, יש ביקוש כה רב למטרים רבועים נכספים, אין ספק שעושים שם כסף. אקפוץ אף אני על העגלה ואתעשר כמו כולם".
כיוון מחשבה נכון, לכאורה.
למה אמרנו לכאורה? משום שכפי הנראה, מציאות המסחר ברחוב רבי עקיבא אינה כה ורודה, כפי שהיא נראית. זה בכלל לא כל כך פשוט. לא כולם גורפים כסף ולא כל בעלי החנויות ממלאים את קופתם במזומנים, כהרף עין.
יש כאן, בכל מה שנוגע למסחר החרדי ברחוב רבי עקיבא, מין אשליה מסוימת, מתוקה כמו כל האשליות, שהגיע הזמן לנפצה אל חוף המציאות אחת ולתמיד.
אם אכן ההכנסות זורמות אל הקופה הרושמת, במהירות הטיל, כפי שזה נראה, מדוע סגרו עשרות חנויות! את שעריהן בשנה האחרונה? יש מישהו שמאבד בידיים מכרה זהב. אז אולי לא מדובר כאן בדיוק במכרה זהב או יהלומים? אולי המציאות קצת שונה?
בקול תרועה נפתחה לפני כשנה, סניף של רשת האופטיקה "אופטיק דורון". הרשת שסניפיה היו ממוקמים כולם באזורים חילוניים, החליטה לנצל את פוטנציאל המכירות, הטמון בציבור החרדי ולפתוח את שעריה בבני ברק. היכן בבני ברק? מה השאלה בכלל, ברחוב רבי עקיבא!
הרשת הגיעה לבני ברק עם עדיפות מסוימת, כזאת שאין לכל מתחרותיה בשוק האופטיקה החרדי, בכך שהיא מוכרת, לגבי קבלת החזר, על ידי קופת החולים "כללית".
מכיוון שכך, ניתן לשער, בטוחים היו מנהלי הרשת כי החנות תחזיר עד מהרה את ההשקעה הרבה, בסניף הבני ברקי וההשקעה תתגלה כמוצלחת.
הרשת פרסמה לא מעט על פתיחת הסניף החרדי במקומוני העיר. מנהלי הרשת הביעו עם פתיחת סניף הדגל החרדי, אופטימיות מרובה ותחושת הצלחה, עוד לפני שהקונים הספיקו לבקר בחנות החדשה.
אך הנה, בימים אלו, בשקט-בשקט, נעלמה "אופטיק דורון" מן העיר. בהשוואה לרעש שיצרה הרשת, עם פתיחת החנות, מדובר כמעט בבריחה, כגנב בלילה.
ביום בהיר, כשהגיעו מעט הלקוחות שהיו ל"אופטיק דורון" בבני ברק, לחנות הכמעט חדשה, גילו הם מודעה קטנה על ניר פשוט, המבשרת על כך שניתן לקבל את שירותי החנות מהיום, רק בסניפים הגוש- דניים של הרשת. לא בבני ברק. מה קרה? החנות נסגרה.
ותזכרו נא רבותי: שמדובר ברשת מכובדת, בעלת לא מעט סניפים. כן, הרשת הגדולה והמרשימה סגרה על מנעול ובריח את החנות.
ניתן להסיק מכך, עם מעט מחשבה בריאה, כי אם רשת חנויות אופטיקה, בעלת מחזור רווחים שנתי גבוה במיוחד, סוגרת חנות תוך שנה ואולי מעט פחות, הרי שמדובר כאן בהפסד אחד גדול. 'פשלה עסקית' מתחילתה ועד סופה.
כותב השורות המתגורר בבני ברק, בדק לא מעט את תנועת הלקוחות בחנות, התעניין במידת המשיכה שתהיה לה בקרב תושבי בני ברק. אפס, החנות הייתה ריקה. פה ושם מעט אנשים ונשים המתעניינים במבצעים ובמחירים, עוד כמה שמוציאים את ארנקיהם בזהירות ותו לא. שלווה של ממש הייתה בחנות, שעוצבה בטוב טעם.
אך אם אתם חושבים, כי "אופטיק דורון" היא היחידה שנאלצה להודיע על כישלון עסקי, בפתיחת החנות, טעות בידכם. את הצעד המעצבן הזה של סגירת חנות, עשו לא מעט אנשים, שהיו בטוחים שמהרגע שקיבלו לידיהם את החמישים או את המאה - המטרים הרבועים בשכירות, הם עומדים להפוך בן יומיים למיני מיליונרים.
חנויות רבות נפתחות בזה אחר זה בקניון הבני ברקי הגדול, בקצב התופים, אך גם נסגרות - לא פחות.
מדוע?
מחמת כמה וכמה סיבות ונביאן אחת לאחת.
אם גם אתם חשבתם פעם על הכיוון של פתיחת חנות ב"רבי עקיבא", כזאת שתמלא את שלושת הכיסים שלכם בשטרות, כדאי לכם לקרוא את ההמשך. כדי שלא תגלו בהמשך, שהכיסים שלכם קרועים...
מספר הרכישות אינו שווה למספר האנשים היוצאים לקניות.
אתם בוודאי שואלים את עצמכם, מה פירושה של הקביעה המוזרה הזו. הרי בדרך כלל, כשמישהו או מישהו יוצאים לקניות, הם גם קונים, לא?
אז כנראה שאינכם מכירים את שוק הקניות החרדי.
נכון, המשפחות החרדיות הינן בעלות מספר גבוה של ילדים, כשלכולם יש לרכוש מזון, בגדים, צעצועים, ואת שאר הצרכים הנורמליים, של כל אחד אשר בתואר בן אדם יתהדר.
אלא מה, בדיוק כשם שהציבור החרדי מאופיין במשפחותיו הברוכות בילדים, כן בדיוק הוא נחשב כציבור אשר רוב הנמנים עליו, חיים מתחת לקו העוני.
לאף אחד כמעט, מבין החרדים שאתם מכירים (או לא מכירים...) אין כסף מיותר בכיס. מדובר באנשים שחלקם "אברכי כולל" המקדישים את זמנם לתורה וחלקם עמלים לפרנסתם קשה. הצד השווה שבהם שכולם מנצלים עד תום, את הכנסתם החודשית ולכולם נגמר הכסף עוד לפני שהסתיים החודש.
כך, שכשאימא חרדית יוצאת לרבי עקיבא לרכוש לבתה בגד לשבת, היא עוברת את מפתן דלת ביתה מתוך החלטה ברורה, לחסוך ככל היותר במחיר הבגד. אין כסף מיותר וחבל על כל שקל.
אותה חרדית תסובב את רחוב רבי עקיבא פעמיים, בכדי למצוא בגד שיענה על כל הדרישות. בגד שיהיה אלגנטי ומרשים מספיק והן כזה שלא יכלה את הפרוטה מן הכיס.
אתם תראו את האימא יחד עם הבת, מבלים שלש שעות ברבי עקיבא ותהיו בטוחים שהקנייה היומית שלהם הסתכמה במשהו כמו חמשת אלפים שקל ולא היא. שלשת השעות עלו להם הרבה פחות מאשר אתם חושבים. תנו לנו להמר על חמש מאות שקל, אולי פחות ושמא מעט יותר.
תרשו לנו לומר עוד משהו: יתכן שלבסוף חזרו האישה ובתה ממסע הקניות שלהן, ללא בגד. למה? או, שאף אחד מהבגדים לא מצא חן בעיניה של הבת או האם, אולי שתיהן יחד, או שלחילופין המחיר לא התאים להן.
יש המנסים, משום מה, ליצור תמונה ורודה במיוחד, בקשר לסל הקניות החרדי. מנסים למכור לכם שהחרדים קונים כל היום ורק תקפצו על העגלה החרדית, תרוויחו כל מה שחלמתם מאז גן הילדים.
זוהי אחת מהטעויות של הרבה מאוד אנשים טובים. אם אתם רואים מאות ואלפי אנשים, צועדים ב"רבי עקיבא" בתוך שעה אחת, אין זה אומר שכולם קנו וכלל לא ברור שהוציאו הרבה כסף.
אם תפתחו חנות ב"רבי עקיבא", על סמך המון העם שממלא את הרחוב בכל שעה נתונה ותחשבו שהנה - כבר תראו כסף, אתם כבר יכולים להזמין את חברת ההובלות שתרוקן את הסחורה שלכם, לפני שיגיע השוכר, הפתי הבא.
דמי השכירות יקרים ביותר בהשוואה להכנסות.
מחירי השכירות ברחוב רבי עקיבא, עלו משמעותית בשנים האחרונות. הוכפלו בהשוואה לעבר הלא רחוק. כיום תשלמו על מ"ר, כארבעים עד חמישים דולר לחודש.
כשמדברים על חנות בת חמישים מ"ר, חנות לא גדולה במיוחד, אתם מרוקנים את הקופה בכל ראשון לחודש באלפיים דולר. כשמדובר בחנות גדולה יותר בשטחה, מאה מ"ר, אתם מכסחים מהרווחים ארבעת אלפים דולר חודשיים.
נשמע לכם סביר? אולי כשפתחתם חנות ברחוב דיזנגוף. לא ברבי עקיבא.
בכדי לכסות את דמי השכירות היקרים, תיאלצו לקוות לכך שחנותכם תתמלא בלקוחות, ממפתן הדלת ועד לעבר השני, מרגע פתיחת החנות ועד הזמן שתאיצו בלקוחות למהר, משום שאתם ממהרים הביתה. או אז, תכסו את ההשקעה הראשונית בחנות, את דמי השכירות החודשיים וגם תישארו עם משהו ביד. אחרת, שוב, אתם יכולים לארוז חבילות כבר מעכשיו.
אין ספק. מדובר בתשלומי שכירות רצחניים, אבל מה לעשות, זה המחיר לתאווה שלכם, לפתוח חנות דווקא ברבי עקיבא.
לחנות יחידה, בפני עצמה, לא כזאת המשתייכת לרשת חנויות מוכרת ומפורסמת במגזר החרדי, קשה עד למאוד לצאת עם רווח חודשי, שלא לדבר על הפסדים.
הלקוחות שיבואו טיפין טיפין, לחנות החדשה, מתוך חשד מסוים באמינותכם, לא יתנו לכם לעשות מכה של כסף ברבי עקיבא ולצחוק כל הדרך אל הבנק.
אבל הנה, גם רשת מפורסמת כמו "אופטיק דורון", שהוציאה הרבה מאוד כסף בדרך לסניף הבני ברקי שלה, כשלה בגדול.
תחרות עזה במיוחד בין בעלי החנויות.
הנקודה האחרונה שתיאלצו לשקול בדרך לפתיחת חנות משלכם ברבי עקיבא, היא התחרות החריפה בין כל החנויות ברחוב.
תרשו לשאול אתכם שאלה על התוכניות העסקיות שלכם. אל תדאגו, אף פרט לא ידלוף החוצה.
במה תעסוק החנות העתידית שלכם ברבי עקיבא? מה תמכרו בה?
ספרים? יש כבר עשרים חנויות כאלו! מכשירי כתיבה? יש כבר עשרים וחמש! צעצועים? יש כבר שלושים! הכל בשתיים? יש כבר עשרה! קיוסק? יש עשרים! בגדים? ללא מספר!
במה שתעסוק החנות העתידית שלכם, היא תיאלץ להתחרות עם עוד עשרה חנויות לפחות , שכולן ממוקמות על ציר רבי עקיבא.
והתחרות היא קשה ביותר. לא תוכלו למכור ביוקר, משום שאז שום חרדי לא יכנס לחנות שלכם. למכור בזול מידי - אי אפשר? צריך לכסות את השכירות, לא?
יהיה עליכם לתמרן בין הרווח שלכם לבין מניעת ההפסד. תיאלצו להוציא מאות ואלפי שקלים בחודש על פרסום, אם תרצו להישאר בתמונה הבני ברקית.
אתם תהיו חייבים להסביר היטב לתושבי בני ברק, מדוע הבגדים שאתם מוכרים טובים יותר מאשר הבגדים של השכנים שלכם. כאמור, גם המחיר יאמר את שלו.
בסיכומון קצרצר, מדובר בתחרות קשה, שוחקת ובלתי מסתיימת על כל פריט שתמכרו.
טוב, לא אמרנו שלא תפתחו חנות ברבי עקיבא, יכול להיות שאתם תהיו דווקא כן מהמאושרים שירוויחו את כספם מהחרדים. אבל, זהירות! עת לחשוב ועת לפתוח חנות.
בהצלחה!
