גליון 40 עצמאי בשטח מט"י
עסק בסיווג גבוה
היבטים משפטיים של צורות התאגדות עסקית
מאת עו"ד סטיבן קנטור
אנשים שונים המעוניינים להקים עסק, מתלבטים רבות, לפני הקמת העסק, בבחירת צורת ההתאגדות העסקית של העסק החדש. שכן, חלק מהעסקים הינם מנוהלים באופן של עצמאי, חלק באופן של שותפות וחלק באופן של חברה, כאשר ההבדל ביניהם ו/או היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם לא תמיד ברור.
במאמר זה, אנסה לתאר את המשמעות של כל אחת מהישויות המשפטיות וכן לבחון את היתרונות והחסרונות של צורות ההתאגדות השונות.
עצמאי
הישות המשפטית הפשוטה ביותר הינה עצמאי והיא רשומה בשלטונות מס הכנסה כ"עוסק יחיד". על פי חוק מע"מ, "עוסק" הוא מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקו ובלבד שאינו מוסד ללא כוונת רווח או מוסד כספי וכן מי שעושה עסקת אקראי.
על כן, על מנת לפעול באופן של עצמאי יש לפנות לרו"ח אשר יפתח תיק במס הכנסה וביטוח לאומי. לאחר מכן יש לפתוח חשבון בנק מיוחד לעסק ולהתחיל לפעול.
מבחינה משפטית החיסרון הגדול ביותר לעצמאי הוא שהיזם אחראי להתחייבויות כספיות וחוזיות של העסק באופן פרטי.
שותפות
שותפות מוגדרת על פי החוק כ"חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות". את השותפות מקימים על ידי התקשרות בהסכם שותפים (אשר מסדיר את מערכת היחסים בין השותפים) ולאחר מכן, הגשת הסכם השותפות לרשם השותפויות.
הואיל והסכם השותפות מסדיר את מערכת היחסים בין השותפים, הרי שבהסכם זה קיים צורך להתייחס לכל אותם נושאים חשובים בין השותפים, כגון: חלוקת אחוזים בשותפות, אופן קבלת החלטות, אופן חיוב השותפות, הפרות, עזיבת שותף, פירוק השותפות, בוררות וכדו'.
מבחינה משפטית, החיסרון העיקרי בשותפות הוא שחייב להיות לפחות אחד אשר אחריותו בלתי מוגבלת, על כן, בדרך כלל, על מנת למנוע חוסר שוויון, מסכימים כל השותפים כי אחריותם לא תהיה מוגבלת.
חברה
חברה הינה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה, כאשר בעלי מניותיה מוגבלים בעירבון עד לסכום שווי ערכן הנקוב של מניותיהם.
חברה מוקמת על ידי מילוי וחתימה על בקשה לרישום חברה, מילוי וחתימה על ידי הדירקטורים הראשונים על הצהרת דירקטורים, צירוף תקנון חברה ותשלום אגרת רישום חברה.
חברה מנוהלת על ידי דירקטוריון החברה אשר מוסמך לקבל את כל ההחלטות בקשר לפעילות החברה, כולל: הקצאת מניות, התקשרויות עסקיות, תשלומים, הלוואות, שעבודים וכו'. בעיקרון, בעלי המניות אינם מתערבים בפעילות החברה מלבד מינוי דירקטוריון החברה.
כל חברה פועלת על פי תקנון חברה, אשר הינו מעיין הסכם בין בעלי המניות לבין החברה, המסדיר את מערכת היחסים בין בעלי המניות לבין עצמם ובין בעלי המניות לבין החברה. תקנון החברה כולל: קביעת שם החברה, מטרות החברה, הון רשום, הון המניות, ערך המניות, סוגי מניות, כמות הדירקטורים, אופן קביעת הדירקטורים, אופן קבלת החלטות בחברה, וכן הסדרים מיוחדים בין בעלי המניות, כגון: זכות סירוב ראשונה, הגבלה על מכירת מניות, זכות הצטרפות למכירת מניות, מכירה כפויה, זכות מצרנות, דילול וכן זכויות מיוחדות לבעלי מניות מסוימים (במקרים של סוגי מניות שונים).
בדרך כלל, אלא אם נקבע אחרת בתקנון החברה, כל ההחלטות של דירקטוריון החברה מתקבלות על פי רוב. על כן, בעל מניות שיש לו רוב בדירקטוריון הינו זה ששולט בחברה.
סיכום
ההחלטה להקים את העסק כעצמאי, שותפות או חברה תלויה בדרך כלל במספר פרמטרים, אשר חשיבותם משתנה בהתאם לבעל העסק, מטרות העסק, סוג העסק ושותפי העסק:
- אחריות אישית -על אף שגם בשותפות ובחברה, גופים כספיים כגון בנקים, דורשים ערבות אישית של הבעלים.
- מחזור פעילות - על פי המלצת רו"ח, ממחזור מסוים עדיף מבחינת מיסוי להתאגד כחברה.
- דרישת שוק - במגזרים עסקיים שונים קיימת דרישה להתקשר אך ורק עם חברות ולא עם גופים אחרים.
- מיתוג - בדרך כלל, חברה נחשבת לגוף רציני יותר ובעל נפח פעילות ומחזור.
להלן, השוואה כללית בין סוגי הישויות המשפטיות:
|
פתיחה והקמה:
|
עצמאי:
שותפות:
חברה:
|
פתיחת תיקים במס הכנסה.
חתימה על הסכם שותפות והגשה לרשם השותפויות ופתיחת תיקים בשלטונות המס.
הגשת מסמכים להקמת החברה לרשם החברות ופתיחת תיקים בשלטונות המס.
|
|
הוצאות הקמה:
|
עצמאי:
שותפות:
חברה:
|
הוצאות רו"ח בהקמה ובשוטף.
אגרת רישום, אגרה שנתית, שכ"ט עו"ד, והוצאות רו"ח באופן שוטף.
אגרת רישום, אגרה שנתית, שכ"ט עו"ד והוצאות רו"ח באופן שוטף.
|
|
סוג ישות:
|
עצמאי:
שותפות:
חברה:
|
עסק ובעל עסק, אותה ישות.
שותפות הינה גוף משפטי נפרד.
ישות משפטית עצמאית המנהלת את פעילותה באופן נפרד מבעלי המניות.
|
|
ניהול:
|
עצמאי:
שותפות:
חברה:
|
מנוהל על ידי הבעלים.
ניהול על פי הוראות הסכם השותפות.
ניהול על ידי דירקטוריון החברה ו/או המנכ"ל על פי סמכויות שקיבל מהדירקטוריון.
|
|
אחריות בעלים:
|
עצמאי:
שותפות:
חברה:
|
אחריות אישית לכל פעילות העסק.
אחריות אישית לכל פעילות השותפות, למעט אם קיים שותף אחד בלבד שאחראי.
מוגבל לשווי ערך נקוב של המניות שבעל המניות מחזיק.
|
|
סמכויות בעלים:
|
עצמאי:
שותפות:
חברה:
|
מלא סמכויות ניהול.
כפי שנקבע בהסכם השותפים.
מינוי דירקטורים וכל זכות אחרת המוקנית להם על פי תקנון החברה.
|
|
נכסי הגוף
|
עצמאי:
שותפות:
חברה:
|
כל הנכסים שייכים לבעלים.
כל הנכסים שייכים לשותפות.
כל הנכסים שייכים לחברה.
|
|
רווחים:
|
עצמאי:
שותפות:
חברה:
|
הבעלים זכאי לכל הרווחים.
רווחים מתחלקים בין השותפים לפי חלקם בשותפות.
רווחים משתלמים לבעלי המניות לפי אחוז אחזקותיהם.
|
|
פירוק:
|
עצמאי:
שותפות:
חברה:
|
כל הנכסים לבעלים.
כל הנכסים מתחלקים בין השותפים לפי חלקם בשותפות.
כל הנכסים מתחלקים בין בעלי המניות לפי אחוז אחזקותיהם בחברה.
|
עו"ד סטיבן קנטור הוא שותף מייסד ב משרד עורכי דין נוה, קנטור, אבן-הר, מתמחה בדיני חברות ומשפט עסקי, קרנות הון סיכון בתחום ההי- טק, ועוד ומתמחה גם בפרויקטים ומכרזים בתחום הנדל"ן.
|
תקנון החברה - תעודת הזהות של העסק
|
מאת עו"ד אמיר שאשא
התאגדות של עסק חדש כחברה הינה במקרים רבים הדרך העדיפה והנכונה מבחינת המייסדים. בין יתר היתרונות של חברה ניתן למנות את מסך ההתאגדות המגונן על בעלי המניות, יתרונות מס מסוימים, נוחות וגמישות בצירוף, החלפה ושינויים בבעלי מניות ועוד.
חברה מוקמת באמצעות פנייה לרשם החברות, בבקשה להקמת חברה הכוללת את כל הטפסים והמסמכים המחויבים בדין וכן תשלום אגרת ההקמה. בין המסמכים שיש להגיש במסגרת הבקשה להקמת חברה נכלל גם תקנון החברה החדשה.
בעוד שאת יתר המסמכים ניתן להגדיר כבירוקרטיה מחויבת המציאות, המכילה את הפרטים ההכרחיים אודות החברה המוקמת (שם החברה, כתובת, פרטי בעלי המניות וכו'), הרי שתקנון החברה הינו מסמך מהותי ובעל חשיבות עליונה.
תקנון החברה קובע את מערכת היחסים בין בעלי המניות לחברה ובינם לבין עצמם. מדובר במסמך יסוד המאפשר קביעת נהלים ומנגנונים שיאפשרו ניהול וארגון יעיל של פעילות החברה ואף יסייעו במניעת מחלוקות וחיכוכים.
על אף חשיבותו הרבה של התקנון, אנו נתקלים במקרים רבים שבהם מנוסח תקנון קצרצר וריק מכל תוכן מהותי.
ברשימה זו אבקש להצביע על חלק מהנושאים שניתן וכדאי להסדיר בתקנון ואשר עשויים לחסוך כסף רב בעתיד ליזמים מקימי העסק.
מבוי סתום והסדר מחלוקות
במקרים רבים חוברים שני שותפים להקמת העסק החדש כאשר לשניהם מטרות, תקוות וחלומות דומים. המבנה הסטנדרטי הוא של חלוקה שווה בבעלות, בזכויות, ברווחים ובקבלת ההחלטות, קרי כל צד הינו בעל 50% מהזכויות לרבות הזכות לקבל החלטה. חלוקה זו מונעת מחד את האפשרות שיתקבלו החלטות ללא הסכמת שני השותפים אך מאידך מעניקה למעשה זכות וטו לכל אחד מהצדדים.
הבעיה, שבמצב שבו שני השותפים חלוקים ואינם מצליחים להגיע להסכמה, החברה נקלעת לשיתוק מערכות ואינה יכולה לתפקד. שיתוק של החברה הינו סיכון לעצם קיומה ונתקלנו כבר במקרים שבשל מבוי סתום ושיתוק נגרמו נזקים אדירים לבעלי המניות שלא הצליחו להיחלץ מהמצב אליו נקלעה החברה, עד כדי פירוק החברה תוך הסבת נזקים לשני השותפים. סכנה זו בולטת כאמור בעיקר בחברות ועסקים שבהם קיימים שני שותפים אך אפשרית גם במבנים אחרים של עסק שבו יש שיתופי פעולה בין בעלי מניות המביאים לתיקו ולחוסר יכולת להכריע.
במסגרת התקנון ניתן להסדיר מנגנונים להתמודד עם מחלוקות אפשריות, למשל, בדרך של הסכמה מראש על אדם המקובל על הצדדים שיכריע בין שני הצדדים במקרה של מבוי סתום. אפשרות נוספת הינה מינוי מגשר או בורר הנאמן על הצדדים כדוגמת רו"ח או עו"ד של החברה.
בכל מקרה, ידיעת הצדדים כי במקרה של אי הסכמה קיים מנגנון לפתרון, מונעת התעקשות סתמית ומיותרת מראש, ואף מונעת החרפה של כל מחלוקת לכדי משבר. להלן אתייחס למנגנון רב עוצמה ומיוחד להתגבר על מבוי סתום הוא מנגנון ה-BMBY.
מנגנון BMBY) BUY ME BUY YOU)
מנגנון הבמבי הינו שובר שוויון קלאסי, אולם השימוש בו מחייב חשיבה רבה מראש בטרם הפעלתו ואף לגבי עצם שילובו בתקנון החברה.
באופן כללי קובע המנגנון כי כאשר יש שני שותפים בחברה רשאי צד אחד (להלן: "צד א'") לפנות לצד השני (להלן: "צד ב'") בהצעה לרכוש את חלקו תמורת סכום כספי שיפורט בהצעתו של צד א'.
בפני צד ב' עומדות שתי אפשרויות: אפשרות אחת הינה להסכים להצעתו של צד א' ולהעביר לו את כל מניותיו בחברה תמורת הסכום שהציע צד א', האפשרות השניה של צד ב' היא לסרב להצעה ובמקרה כזה עליו לקנות מצד א' את כל מניותיו תמורת אותו סכום שהציע צד א'.
התוצאה של שימוש במנגנון הבמבי הינה שבסיומו נותר בחברה בעל מניות אחד אשר קנה את חלקו של הצד השני ובכך נפתרה בעיית המחלוקות והמבוי הסתום אליה נקלעה החברה. המבנה המיוחד של הבמבי מבטיח שצד א' יחשוב היטב על הצעתו הכספית משום שידוע לו כי אם הצעתו הכספית תהיה נמוכה מדי כי אז צד ב' יוכל לרכוש ממנו את מניותיו במחיר מוזל ומאידך אם יציע צד א' מחיר מופקע עבור המניות, צפוי צד ב' להסכים להצעה וימכור את מניותיו במחיר הגבוה.
יחד עם זאת, הוספת מנגנון במבי לתקנון מחייבת חשיבה רבה מראש משני הצדדים ופעמים רבות איננו ממליצים לכלול מנגנון במבי בתקנון. למשל, כאשר אחד הצדדים מצוי במצוקה או חולשה כלכלית אשר עלולה להיות מנוצלת בשעת משבר ע"י הצד השני.
זכות סירוב ראשונה
אחת הסיטואציות שיש לתת עליה את הדעת הינה מצב שבו אחד השותפים מעוניין לעזוב את העסק או למכור את חלקו לאחר. בעניין זה כדאי, במרבית המקרים, לכלול בתקנון מנגנון של זכות סירוב ראשונה.
מנגנון שכזה קובע כי על בעל מניות המעוניין להעביר או למכור את מניותיו בחברה, להציען תחילה לבעלי המניות הקיימים בחברה. רק במידה ובעלי המניות אינם מעוניינים לרכוש את מניות המוכר הוא יהיה רשאי למכרן לצדדים שלישיים, אך זאת באותם תנאים שהוצעו לבעלי המניות בחברה.
זכות זו הינה חשובה לשותפים המייסדים על מנת לשמר בידם את האפשרות למנוע כניסת צדדים שאינם מוכרים להם, אך עם זאת מבלי לקפח את יכולתו של כל בעל מניות לממש את השקעתו או לעזוב את החברה. ניתן כמובן לקבוע סייגים לתחולת זכות הסירוב למשל כאשר מדובר בהעברה לקרובי משפחה מדרגה ראשונה.
כמובן שישנם גם מנגנונים נוספים וחלופיים להגבלת העברת מניות (למשל קביעת קריטריונים מראש בתקנון לגבי התנאים שבהם צריך לעמוד אדם המעוניין לרכוש ממניות החברה), אולם בדר"כ זכות סירוב ראשונה מהווה מענה הולם לשמירת האינטרסים של בעלי המניות בעניין זה.
מכירה כפויה
בעיה אחרת המהווה סיכון עסקי הינה סיטואציה שבה מניות אחד השותפים בחברה עוברות עפ"י דין לגורם אחר. כך למשל, במקרה של חלילה פטירת אחד השותפים, מניות השותף מוקנות ליורשיו או למנהל עזבונו. מקרה אחר הינו מקרה של פשיטת רגל של אחד מבעלי המניות שבהן המניות מוקנות לנאמן או לכונס נכסים.
במקרה שכזה עלולים יתר השותפים למצוא עצמם עם שותף שאינם מכירים ואשר אינו בקיא בענייני החברה ועלול להקשות על ניהולה ואף לפגוע ביכולתה לתפקד.
קיים פתרון לבעיה זו לפיו נקבע מנגנון בתקנון שבו במקרה כזה רשאים בעלי המניות בחברה לחייב את בעל הזכויות עפ"י דין (היורשים, מנהל העזבון, הכונס וכו') למכור להם את המניות עפ"י שווין ההוגן שייקבע בהסכמה בין הצדדים או באמצעות מנגנון מוסכם כגון בורר או מומחה.
הזכות הינה של החברה ובעלי המניות ובמידה ואינם מעוניינים לממשה הרי שבעלי הזכויות יקבלו את המניות. חשוב להבהיר כי בהיעדר הסדר כזה בתקנון לא ניתן לחייב את בעל הזכויות לוותר על מניותיו.
לסיכום
קיימות סוגיות נוספות רבות שניתן לכלול ולקבוע בתקנון ואשר עשויות למנוע מראש קשיים ומחלוקות. הדוגמאות לעיל מהוות הדגמה חלקית בלבד. תקנון מלא ומסודר מהווה גם הסכם מייסדים טוב בין השותפים מצד אחד וגם הסכם ניהול מסודר של העסק מהצד השני. בכך חשיבותו ועל כן ראוי ומומלץ להתייעץ ולהשקיע (מחשבה וזמן) בעריכת תקנון שלם וממצה.
אין לראות באמור במאמר זה משום מתן ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית וכל מקרה פרטני חייב להיבחן לגופו על פי נסיבותיו המיוחדות, על ידי עו"ד ו/או מי שרשאי לחוות דעתו כחוק.
איחולי הצלחה ושגשוג לכל היזמים ובעלי העסקים.
עו"ד אמיר שאשא הינו שותף במשרד עורכי הדין צמח–שאשא מחיפה המתמחה בתחום המשפט המסחרי.
|
נזיקין ואחריות למוצרים, לעובדים ולאחרים
|
מאת עו"ד גליה פיט
*המאמר מופיע בלשון נקבה אך מכוון לשני המינים
אחריות למוצר או לשירות
העסק שלך מציע שירות או מוצר ללקוחות. את, כבעלת העסק, עושה את כל המאמצים כדי שהמוצר או השירות יהיו באיכות גבוהה ולשביעות רצונם של הלקוחות. אך כיצד מוגדרת על פי החוק האחריות שלך למוצר או לשירות שאת מספקת? איזה מידע את חייבת למסור ללקוחות אודות המוצר ? תשובות לשאלות אלו ועוד, תוכלי למצוא כאן.
אילו פרטים חייבים לציין על גבי המוצר?
לפי חוק הגנת הצרכן חייבים לציין על המוצר את שמו, את שם היצרן ופרטיו - מספר זהות ומען, וכן את כמות המוצר לפי היחידות שבהן הוא נמדד, ואת חומרי היסוד שממנו הוא מורכב. רישוםהפרטים הללו נותן בידי הלקוחה מידע חיוני על המוצר, ומבסס את אחריותה של היצרנית, וכן מאפשר ללקוחות לחזור בקלות אל בעלת העסק, הן כאשר הם מרוצים מהמוצרים והן כאשר יש להם תלונות או תביעות.
באילו מקרים יכולים הלקוחות להחזיר את המוצר שלי?
בעלת עסק יכולה לקבוע את המדיניות שלה לגבי החזרת מוצרים, אך עליה לציין זאת במודעהמיוחדת במקום נראה לעין. במודעה יש לפרט את התנאים להחזרת המוצר, את המגבלות עלהאפשרות להחזירו ואת אופן ההחזר וטיבו. כך למשל ניתן לקבוע כי אין החזרות או החלפות
של מוצרים בסוף העונה.
אם הלקוחות הוטעו לגבי המוצר בעת רכישתו הם רשאים להחזירו תוך שבועיים מיוםהרכישה, ואז על בעלת העסק להחזיר להם את כספם. אם הלקוחות כבר השתמשו במוצר באופן שמפחית מערכו, יכולה בעלת העסק להפחית מהתשלום שהיא מחזירה את הסכום שבו
פחת הערך.
ומה בדבר מקרים שבהם התגלה פגם במוצר?
תלוי מי אשם בפגם. אם בעלת העסק מכרה מוצר פגום, והלקוח גילה זאת רק לאחר הקנייה, הוא רשאי להחזיר את המוצר הפגום ולקבל בחזרה את מלוא כספו. לעומת זאת, אם הלקוח קיבל מבעלת העסק מוצר תקין וגרם בעצמו את הפגם – לא יוכל הלקוח לדרוש החזר כספי
עבור המוצר הפגום.
לדוגמא, מרב היא קוסמטיקאית המוכרת ללקוחותיה תכשירי טיפוח. ענת קנתה ממרב בקבוק שמן לטיפוח השיער ואיילת חברתה קנתה קרם לשיער שיש לערבבו עם חמש טיפות שמן לפני השימוש.
כשהגיעה הביתה, גילתה ענת, כי השמן שרכשה מדיף ריח מוזר ולא נעים, ומיהרה להחזירו למרב ולדרוש את כספה בחזרה. בינתיים, ערבבה איילת בטעות את הקרם עם 50 טיפות שמן במקום חמש טיפות, כפי שהסבירה לה מרב, והקרם התקלקל לגמרי. גם איילת התקשרה למרב ואמרה לה שהתכשיר התקלקל, והיא מבקשת להחזירו ולקבל החזר כספי.
מרב חייבת להחזיר לענת את הכסף ששילמה לה תמורת השמן, כיוון שכבר כאשר מכרה לה אותו הוא היה מקולקל. לעומת זאת, מרב איננה חייבת להשיב לאיילת את כספה, משום שהקרם שנמכר היה תקין, ואילו הפגם שנוצר בקרם, נגרם משום שאיילת הוסיפה לו יותר שמן מכפי שהורתה לה מרב.
באילו נסיבות ניתן להחזיר מוצר שנרכש ברוכלות?
כאשר בעלת העסק מגיעה מיוזמתה אל ביתו של הצרכן או אל מקום עבודתו, מבלי שהוזמנה, ומציעה את מרכולתה – מדובר בעסקה ברוכלות. בעסקה ברוכלות ישנו תנאי מיוחד בחוק לטובת הלקוח, המאפשר לו להתחרט ולהחזיר את המוצר שקנה או לוותר על השירות שקיבל בתוך 14 ימים מיום ביצוע העסקה, ולקבל את כספו בחזרה. עם זאת, אם חלה הרעה במצבו של המוצר שנמכר – זכאי הרוכל לנכות את שווי ההרעה ולהחזיר ללקוח את כספו תוך הפחתת שוויה של ההרעה במצב המוצר.
אחריות לנזק ללקוח, לעובד או לאדם אחר
במסגרת הפעילות העסקית עלולות להיגרם תקלות, למשל בשל איכות ירודה של המוצר או השירות או בשל בעיות בטיחות במקום העסק. אז מהי מידת האחריות שלך כבעלת העסק ומהם אמצעי הזהירות השונים שעליך לנקוט בהם? דעי, כי אם ייגרם ללקוחות נזק כתוצאה מחוסר אחריותך, יכול להיות שתצטרכי לפצותם. לכן, מומלץ לבחון את האפשרות להצטייד בביטוח אחריות מקצועית, ביטוח אחריות מוצרים פגומים וביטוח צד שלישי.
מהי האחריות שלי לאיכות המוצרים שאני מייצרת?
חוק האחריות למוצרים פגומים קובע, כי יצרן אחראי לנזק גופני שנגרם ממוצר פגום שייצר. באופן כללי ניתן להגדיר יצרן כמי שפעל לייצור המוצר או מי שהוא יבואן של מוצרים המיוצרים בחו''ל, או מי שהוא ספק של מוצרים שלא ניתן לזהות את היצרן שלהם.
האם אני יצרנית?
מרב היא קוסמטיקאית המשווקת תכשירים, המיוצרים על ידי חברה ישראלית מוכרת. במקרה כזה מרב לא תחשב ליצרנית לפי החוק. יחד עם זאת, מרב נוהגת להוסיף בעצמה לאחד המוצרים שהיא משווקת טיפות של שמן אקזוטי. לגבי למוצר זה היא תחשב כיצרנית, לפי ההגדרה בחוק.
מהו מוצר פגום?
כל מוצר אשר עלול לגרום לנזק גופני משום שהוא לקוי, או מוצר אשר השימוש בו מצריך אזהרות או הוראות טיפול, אשר לא ניתנו כלל או לא ניתנו במידה מספקת.
האם המוצר פגום?
מרב הקוסמטיקאית מוכרת משחה מיוחדת לטיפול באקנה. המשחה חייבת להישמר בקירור, שאם לא כן היא גורמת לאדמומיות חריפה. מרב מכרה את המשחה לליאת אולם לא ציינה בפניה ולא כתבה על האריזה שיש לשמור את המשחה בקירור. אם ליאת לא תשמור את המשחה בקירור ואם תסבול מאדמומיות חריפה לאחר השימוש במשחה, היא תוכל לתבוע את מרב לפי חוק האחריות למוצרים פגומים.
הכתוב לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי.
הדברים נלקחו מתוך "המדריך המשפטי להקמת עסק זעיר ולפיתוחו". להרחבה ניתן לעיין במדריך בשלמותו באתר התוכניות הקליניות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, תחת "התוכנית ליזמות עסקית וצדק כלכלי" http://www.tau.ac.il/law/clinics.
התוכנית מציעה סיוע משפטי ליחידים ולקבוצות בתהליך פיתוח יזמות עסקית כאמצעי להתמודדות עם מצבי מצוקה כלכלית ומבקשת לקדם מדיניות ממשלתית וחברתית התומכת ביזמות עסקית זעירה כאמצעי להתמודדות עם עוני.
עו"ד גליה פיט היא המנחה של התוכנית ליזמות עסקית וצדק כלכלי
|
זכויות המעביד בסוגיית פיטורים ותשלום פיצויים
|
מאת עו"ד חנה פורת
החלטת המעביד לפטר עובד או להעסיקו הנה חלק לגיטימי מזכויותיו לנהל את העסק כראות עיניו ועל פי המדיניות שקבע כמו גם לחסוך בעלויות הנראות לו יקרות מדי, אך תמיד בכפוף למגבלות החוק. עם זאת, יש לזכור כי לעובד נתונה הזכות, להתפרנס ולהשתכר בכבוד.
הטיבה לבטא זאת כב' השופטת אלישבע ברק: "זכותו של המעביד על קניינו פירושה שיש לו פררוגטיבה לנהל את מפעלו כראות עיניו. זכותו להתאים את ניהול המפעל לצורכי השעה. הפררוגטיבה הזו של המעביד כוללת גם זכות לפטר עובדים על מנת לייעל את מפעלו... מנגד ניצבות זכויות העובדים. לעובדים זכות מעין קניינית על עבודתם. זו צריכה לא רק לספק להם פרנסה אלא גם סיפוק ופיתוח מיומנותם... הזכות לעבוד היא זכות העומד בנפרד מהזכות להשתכר בכבוד. שתי זכויות אלו עומדות זו לצידה של זו ואין האחת ממעיטה מרעותה".
למעביד הזכות להחליט את מי יעסיק ואת מי יפטר
כאמור, קבלה לעבודה ופיטורים ממקום עבודה נתונים להחלטת המעביד, אשר יכול להחליט את מי הוא מקבל לעבודה ואת מי הוא מעוניין לפטר, אך החלטות אלה חייבות להתקבל בהגינות ובתום לב.
יש לזכור כי המעסיק לא רשאי לפטר כל עובד בכל עת, למשל: מעביד לא רשאי לפטר עובדת בהריון, בחופשת לידה או בחופשה ללא תשלום אלא בהיתרים מיוחדים. עם זאת המעביד רשאי לפטר עובדת בהריון אם עבדה אצלו בעת הפיטורים פחות מ – 6 חודשים ואם הפיטורים הם לא בגלל היותה בהריון, אסור לפטר עובדים מסיבות הפוגעות בשוויון או בעת מילואים או בשל כך שעובד זה או אחר חשף שחיתות.
הסיבות המקובלות לפיטורי עובדים הם סיום תקופת העבודה על פי הסכם עבודה, אי התאמה לתפקיד, בעיות משמעת, צמצומים, רה-ארגון, סגירת המפעל ועוד.
הליך הפיטורים
הפיטורים מתבצעים בדרך של הודעה לעובד. על המעביד לערוך שימוע לעובד אותו הוא מעוניין לפטר ולהודיע לעובד בכתב על הפיטורים הצפויים.
כדי שפיטורים יהיו כדין יש לגלות למפוטר את הטעם לפיטוריו וזאת על מנת לאפשר לו להתגונן מפניהם, אם לא כן, נפגעת זכותו של העובד לשימוע ונמנעת ממנו האפשרות להתגונן. המעביד יציין בהודעת הפיטורים את מועד תחילת העבודה, תאריך סיום העבודה ותקופת ההודעה המוקדמת, ואת תאריך כתיבת המכתב.
הזכאות לפיצויי פיטורים
חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, (להלן: "החוק") קובע בסעיף 1 (א) כי מי שעבד שנה אחת ברציפות ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי-פיטורים.
החוק מגן על העובד שעבד 11 חודשים ופוטר, וקובע בסעיף 3 כי גם עובד כזה זכאי לפיצויי פיטורים, אלא אם הוכיח המעביד כי פיטר את העובד בסמוך לתום השנה הראשונה שלא כדי להימנע מתשלום פיצויים.
באלו מקרים עובד שמתפטר יהיה זכאי לפיצויי פיטורים?
עובד רשאי להתפטר ממקום עבודתו בשל חוסר רצון להמשיך ולעבוד בתנאים ירודים הנוגדים את החוק או במקרים בהם יש הרעה מוחשית בתנאים או בשכר או בשל נסיבות אחרות , כמו:
• מעביד שלא משלם תשלומים על פי חוק כמו דמי הבראה, ימי חופשה וחג, תוספות יוקר וביטוח לאומי
• תנאי העבודה נחותים מאלה שבהסכם העבודה
• הפחתת שכר
• שינוי מקום העבודה, זמני העבודה, היקף העבודה
• פגיעה במעמד המקצועי
• תשלום נמוך משכר מינימום
• יחס רע מצד המעביד
• סכנה במקום העבודה
(הרשימה גובשה על פי הפסיקה והיא אינה סגורה)
כמו כן יהיה זכאי עובד לפיצויי פיטורים במקרים הבאים:
• התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי של העובד או בן משפחתו
• אי חידוש חוזה עבודה
• התפטרות עובד לרגל העתקת מקום מגוריו בעקבות נשואים לישוב בו גר בן זוגו
• התפטרות לרגל מעבר לישוב חקלאי מישוב שאינו חקלאי, או לאזור פיתוח
• התפטרות לאחר גיל פרישה
• במקרה של התגייסות למשטרה או לצבא
• עובד עונתי שמעבידו לא הציע לו עבודה נוספת
מתי עובד שפוטר לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים?
אם העובד פוטר בנסיבות שבהם העובד הפר כללי משמעת בסיסיים או למשל מעל באמון, או עשה מעשים פליליים וכדומה.
הודעה מוקדמת
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2001 (להלן: "החוק") מחייב את המעביד הרוצה לפטר ואת העובד הרוצה להתפטר, למסור הודעה לפני הפיטורים או ההתפטרות.
מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, ישלם לעובד פיצוי השווה לשכרו הרגיל (ללא נלווים) בעד התקופה שלגביה לא ניתנה הודעה מוקדמת. עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל (ללא נלווים) בעד התקופה שלגביה לא ניתנה הודעה מוקדמת.
איך מחשבים את פיצויי הפיטורים ומה הם כוללים?
סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי הפיצויים יחושבו לפי שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל עובד חודשי ושכר שבועיים לכל שנת עבודה לעובד שעתי ובאופן יחסי לעבודתו.
סעיף 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד 1964, קובע כי הרכיבים שיובאו בחשבון לחישוב פיצויי הפיטורים הם שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית.
עפ"י התקנה, למעט רכיבים אלה לא תובא "תוספת" אחרת בחשבון, למשל גילום שווי שימוש (רכב, טלפון נייד), משכורת 13, מענקים וכו'.
לסיכום
ההחלטה לפטר עובד או להעסיקו נתונה למעביד במגבלות החוק והפסיקה. חוק פיצויי פיטורים קובע כי על המעביד המפטר עובד שעבד לפחות שנה, לשלם לו פיצויי פיטורים למעט מקרים המנויים בחוק כמו הפרת משמעת.
עובד המתפטר מעבודתו אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים אלא אם התפטרותו באה בעקבות הרעת תנאים מוחשית או מנסיבות אחרות שבעבודה או במקרים בהם החוק מורה על תשלום פיצויי פיטורים. על המעביד חלה החובה לערוך לעובד שימוע טרם מתן ההודעה על פיטוריו, וליתן לו הודעה מוקדמת בת 30 יום (או לפי תקופת עבודתו אם עבד פחות משנה) על פיטוריו. חובה זו חלה גם על העובד המעוניין להתפטר.
מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו.
עו"ד חנה פורת מ משרד עורכי הדין גדעון פישר ושות' המתמחה במתן שירותים במגוון רחב של תחומים, ביניהם סחר בינלאומי, חוזים ומכרזים, דיני זכיינות, ביקורת פנים, הגבלים עסקיים, קניין רוחני, תקשורת וטלקומוניקציה, נזיקין וביטוח, דיני עבודה, דיני משפחה צוואות וירושות. www.fisher-lawfirm.com
|
זכויות העובדים בהתמוטטות כלכלית של המעביד
|
מאת עו"ד איתן ארז ועו"ד ארז חבר 
במהלך שש השנים האחרונות שילם המוסד לביטוח לאומי לא פחות מ-735 מליון ₪ לעובדי חברות שפורקו ומעבידים שפשטו רגל.
אף כי הסכום נראה גבוה, כדאי לדעת שחוק המוסד לביטוח לאומי, מקפח קשות עובדים של חברה בפירוק או של מעביד שפשט רגל. לדוגמא, עובד שעבד למעלה מ-20 שנה בחברה, זכאי בדרך כלל ל- 200,000 ₪ לפחות, כפיצויי פיטורין ושכר עבודה שלא שולם, אך במקרה של חברה בפירוק, יקבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי עד סך של 71,520 ₪ בלבד, כך על פי תקרת התגמולים שמופיעה בחוק.
מה בכל זאת אפשר לעשות ואיך ניתן להוציא את המקסימום הקבוע בחוק מהמוסד לבטוח לאומי? עו"ד איתן ארז ועו"ד ארז חבר, המתמחים בשיקום ובפירוק חברות ומפעילים, מסבירים מהן זכויותיהם של העובדים וכיצד ניתן לממשן.
כשחברה מגיעה לפירוק או כשמעביד מגיע למצב של פשיטת רגל, על פי חוק, לא ניתן להגיש נגדו תביעות. נראה כי במקרה כזה, נותרים העובדים חסרי אונים מול מערכות גדולות וביורוקרטיות. אך אין זה מדויק. על פי החוק במדינת ישראל, עובד הנמצא במצב כזה יפוצה על ידי הביטוח הלאומי הן בגין שכר על עבודתו שטרם שולם (לרבות תנאים סוציאליים) והן בגין פיצויי הפיטורין להם הוא זכאי.
על מנת שהעובדים יוכלו לקבל כספים מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל) חייב להיות צו פירוק כנגד החברה. במקרה של חברה הנמצאת בהקפאת הליכים, ניתן לפנות למל"ל רק בתנאי שאושר הסדר הנושים וניתן צו פירוק, אפילו אם צו הפירוק עוכב.
מי בעצם זכאי לקבל תשלומים כלשהם מהמל"ל?
- עובד שכיר שמעבידו פשט את הרגל או ניתן נגדו צו פירוק.
- אם נפטר העובד בטרם שולמה לו הגמלה המגיעה לו, זכאים שאריו לפיצויי פיטורים ולחוב שכר עבודה.
- קופת גמל - אם קיים חוב של המעביד לקופת הגמל שהעובד מבוטח בה.
- עובד שהיה חבר אגודה שיתופית - במושב שיתופי או בקיבוץ במשך 7 שנים לפחות.
איך מחשבים?
שכר
מעבר לשכר עבודה אשר מגיע לעובד ולא שולם לו, יש לקחת בחשבון מספר מרכיבי שכר נוספים, אשר העובד זכאי להם במצב של פירוק/ פשיטת רגל כמו: דמי הבראה, ביגוד, פדיון חופשה, משכורת 13, הודעה מוקדמת ומרכיבים אחרים העונים להגדרה "שכר עבודה".
פיצויי פיטורין
בהנחה שלעובד לא הייתה קופת גמל ו/או קרן פנסיה, הביטוח הלאומי הוא שישלם את פיצויי הפיטורין המגיעים לו בהתאם לחוק פנסיה מקיפה, חוק ביטוח לאומי, חוק פיצויי פיטורין, ההסכם הקיבוצי או החוזה האישי (מה מביניהם שמיטיב עם העובד). חישוב פיצויי הפיטורין יעשה על פי מספר מרכיבים: משכורת, תוספת ותק, תוספת משפחה, תוספת יוקר, בונוס קבוע אשר שולם לעובד ורכיבי שכר אחרים, אם הם עונים על דרישות החוק והפסיקה.
קופת גמל
קופת הגמל תהא זכאית לגמלה בגין תשלומים אשר נוכו מהעובד ע"י המעביד ולא הועברו לקופת הגמל ע"י המעביד. כדאי לדעת כי רק חלקו של העובד יועבר ע"י המוסד לביטוח לאומי לקופת הגמל. את חלקו של המעביד לא ניתן לתבוע במקרה של חדלות פירעון.
מה עושים בפועל?
את התביעה, המכונה בעגה המשפטית "תביעת חוב" ניתן להגיש רק לאחר מתן צו פירוק לחברה או צו פשיטת רגל למעביד. את התביעה יש להגיש למפרק או למנהל המיוחד או לנאמן ולא ישירות למוסד לביטוח לאומי.
אל התביעה מצרפים טופס תביעה לגמלה של המוסד לבטוח לאומי המכונה: "תביעה לתשלום חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורין בפשיטת רגל ופירוק תאגיד", לטופס זה יש לצרף את כל מה שעשוי לסייע בבבדיקת תביעת החוב. פרט לכך קיימת חובה לצרף תלושי משכורת אחרונים, שיק מבוטל עם פרטי חשבון הבנק של העובד, מסמך המעיד על גובה סכומי פיצויי הפיטורים העומדים לזכותו של העובד בקופת גמל ואסמכתאות לרצף בעבודה.
מהם הסכומים שישולמו?
הפירוק/ פשיטת הרגל מאפשר לעובדים לקבל עד 71,520 ₪, מתוכם סך של 12,570 ₪ בדין קדימה (4,190 ₪ בגין פיצויי פיטורין ו- 8,380 ₪ בגין שכר עבודה). בכל מקרה, חשוב לדעת כי הגמלה עצמה אינה ניתנת להעברה או לעיקול.
הסכומים:
חופשה שנתית - המל"ל משלם חופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית ולא לפי הסכם עבודה אישי, עד לשלוש שנים כאשר המקסימום הוא 75 ימים.
דמי הבראה - לפי החוק ולא לפי הסכם עבודה אישי, עד לשנתיים לפי הוותק.
שכר עבודה - רק כחלק מחוב בגין שכר עבודה.
פיצויי פיטורין - המל"ל נוהג לאשר פיצויי פיטורים גם לעובד שהשלים 11 חודשי עבודה.
הודעה מוקדמת - לאחרונה אישר בית המשפט העליון, בעניין המפרק של חברת קומגיטס (בפירוק) נגד המוסד לביטוח לאומי, את רכיב ההודעה מוקדמת כרכיב שיש לשלמו לעובדים במקרה שניתן לחברה צו פירוק או למעביד פשיטת רגל.
עיוותים בחוק המל"ל
הביטוח הלאומי הינו ביטוח ככל ביטוח אחר. אם עובד שילם דמי ביטוח לאומי במשך 20 שנה, הרי שמגיע לו, כעובד, פיצוי מלא גם אם הפיצוי עומד על 300,000 ₪. על פי החוק כיום, גם במידה והעובד זכאי לסכום הגבוה מהתקרה הקבועה בחוק (71,520 ₪) הוא לא יקבלו מהמל"ל. (בימים אלה שוקדים עוה"ד איתן ארז וארז חבר על הצעה לשינוי החוק).
נקודת תורפה נוספת של המל"ל הינה פרק הזמן הארוך מהגשת תביעת החוב ועד לקבלת הכסף. ראוי לציין כי כיום פרק זמן זה עומד על כחצי שנה והוא הולך ומתקצר עם הזמן אודות למחלקת זכויות עובדים בפירוק בביטוח לאומי, אשר הינה מאד יעילה וכן אודות ל"מחשב על" אשר הוכנס למל"ל זה מכבר והינו בעל יכולת לעבד הנתונים באופן מהיר יחסית. יצוין כי פרק הזמן של חצי שנה המוכר לנו כיום, עמד בעבר על כשנה וחצי.
טיפ!
לפני שבעל התפקיד מעביר את התביעות למל"ל רצוי כי אותו בעל תפקיד יבדוק האם ניתן לשלם לעובדים דין קדימה מקופת הפירוק/כינוס. לעניין זה יתרון רב מבחינת העובדים שכן במידה ובעל התפקיד משלם מקופת הכינוס או הפירוק את דין קדימה, זכאי אותו עובד לקבל מהמ"לל את כל הסכום של 71,520 ש"ח. סה"כ יוכל העובד לקבל במקרה זה סך של 84,090 ₪.
עוה"ד איתן ארז וארז חבר הינם בעלים של משרד עורכי דין המתמחה בפירוק ובשיקום חברות. http://www.eitan-erez-
 |
|
|
