עונות בעסקים - ימי סגריר - גליון מט"י 46
מאת נעמי סעדה
עונתיות
"זה לא כל כך נעים לראות גן סגור" אומר אחד השירים הידועים שלנו. גם ברמה העסקית זה לא נעים לראות עסק שומם. לכן, על בעל העסק לבחון את השפעת העונתיות על העסק שלו ולמצוא דרכים יעילות להתמודד עימה.
מהי בעצם עונתיות ומה גורם לה?
עונתיות היא השפעה של התקופה על העסק. השפעה זו משתנה מעסק לעסק לפי כמה קריטריונים:
המוצר או השירות – גלידריה, ג'ימבורי, חנות כלי כתיבה, פרחים ואפילו קוסמטיקאית יכולים להציג חודשים טובים יותר וטובים פחות לאורך השנה. זה נובע מתקופות בהם אנשים צורכים יותר את המוצר או השירות הזה ותקופות בהן הוא נצרך פחות. בדרך כלל גורמים כמו מזג האוויר, חגים וחופשות משפיעים על רכישות כאלו.
המיקום – חנות אשר נמצאת ברחוב תושפע יותר ממזג האוויר מאשר אותה חנות בתוך קניון, גם חופשת בית ספר אשר מובילה משפחות לבילוי בקניון יכולה להשפיע. מיקומים מסוימים יכולים להשפיע גם על חנות לא עונתית במיוחד כמו למשל חנות מכולת אשר נמצאת בתוך קמפוס אוניברסיטאי תרגיש ירידה גדולה במכירות לעומת חנות כזו בשכונה.
הלקוחות – מגזרים שונים מושפעים מתקופות שונות באופן שונה. במגזר הדתי רוכשים יותר ביגוד ומזון לפני חגים, לעומת זאת בתחום הביגוד תורגש תקופת "ספירת העומר" ו"ימי בין המצרים" כחלשה במיוחד במגזר. משפחות הנוטות לנסוע לחופשה בקיץ יגרמו לירידה במכירות החנויות השכונתיות לעומת כאלו שאינן יכולות להרשות לעצמן חופשה כזו. סטודנטים ירכשו פחות בתקופת בחינות, וילדים יהיו פחות ברחובות בחורף.
כמו לכל דבר - לעונתיות יתרונות וחסרונות. בחינה שלהם תוכל ללמד אותנו להפיק ממנה את המירב.
היתרונות:
- מכירה אינטנסיבית בחודשים מסוימים מאפשרת רגיעה בפעילות בחודשים אחרים. בעל עסק יכול לחשוב על חופשה משפחתית או אפילו על קיצור שעות העבודה בתקופה זו.
- חודשי הרגיעה יכולים לאפשר לבעל העסק גם בחינה מחודשת של העסק וביצוע שינויים או שיפורים בעסק (החלפת עובדים, שיפוץ החנות, החלפת סחורה או ספק וכו'), דברים שיקשה עליו לעשותם ביום-יום של העונה הבוערת.
החסרונות:
- בעונה קצרה ואינטנסיבית יש סיכון רב יותר, כי כישלון נקודתי במכירות בתקופה זו יכול להוות מכה כלכלית שהעסק לא יעמוד בה (כמו הצימרים בצפון בקיץ של מלחמת לבנון השניה).
- תחרות בעונה היא בדרך כלל יותר אגרסיבית מאשר תחרות רגילה. (כולם עושים מבצעים על ילקוטים בחופש הגדול ועל תחפושות לפני פורים...).
- חוסר היציבות בהכנסות יכול להיות קשה להתמודדות מבחינה פסיכולוגית ובעל העסק יכול "להתרגל" להכנסות הגבוהות בעונת השיא ולשכוח לחסוך לכיסוי ההוצאות השוטפות בעונת היובש.
מכאן ניתן להסיק כי גם במקרה זה, תכנון נכון הוא מילת המפתח כאשר רק הוא יכול לאזן את העסק בין החודשים העמוסים והרווחיים לבין אלו החלשים יותר.
מאת שי עובד
עונת ראש השנה מסמנת שינויים בטבע. שינוי עונות, חליפת הציפורים, העצים מחליפים עלוותם והכל יפה ומשובח, אבל בענף המסעדות, שינויים אינם מתקבלים בברכה. עונת השינויים מחוללת מספר מהפכים בתפיסת המסעדה ועל בעל העסק בתחום זה להיערך כראוי.
השינויים נוגעים כמובן לכל רובדי הניהול המתייחסים לפעילות המסעדה:
הכנסות
טלטלה של ממש עוברות המסעדות לקראת החגים. מיולי-אוגוסט סוערים ומלאי פעילות, הן מקומית והן תיירותית, מצטמצמת העבודה באחת, כאילו מישהו עם סטופר עומד וממתין לבואו של "ספטמבר השחור". עונות החגים מאופיינות בהסתגרות הלקוחות בבתים, חגיגות פנימיות בתוך בתי המלון לסועדים המגיעים מהניכר, זו תקופה של התכנסויות משפחתיות, והדברים אמורים גם לגבי "בליינים" מושבעים, אשר בדרך כלל עוברים ממקום בילוי אחד למשנהו. שקט שורר באויר, ומי שהדברים מפתיעים אותו, ישאר עם בור תקציבי בלתי מבוטל, משום שתקופת החגים החלשה, היא גם התקופה בה נאלצים לשלם את חשבונות הקיץ הפרוע.
ובכן, יש למה להתכונן:
א. מסעדות אשר מסוגלות לכך, הן מבחינת תפיסתן בעיני לקוחות היעד שלהן, והן מבחינה ארגונית, יכולות למכור את אשר חסר בעת הזו מאד, והוא מזון מוכן. אין מדובר דווקא בארוחות מבושלות מלאות, אך מכירת מוצרים בהן מתבלטת המסעדה לצרכנים אשר כבר לא יודעים לבשל לעצמם ארוחת חג כזו או אחרת, הנה מבחינת מילוי צרכי שוק. שוק המזון המוכן עולה ועולה על גדותיו מבחינת הביקושים, ואם המסעדה מוכנה היטב מבחינה תפעולית ופועלת שיווקית בהתאם, חזקה עליה כי תוכל להתמודד עם קשיים תקציביים הנגרמים לה בעטיה של תקופה זו.
ב. אין להמתין עם מתן חופשים לצוות. זו התקופה הנכונה בה צוות הייצור וצוותי השירות יכולים לקבל את חופשותיהם, בין אם בתשלום ובין אם לאו. אין מה להמתין לניסים, יש להודיע מבעוד מועד על חופשות יזומות, זה טוב הן לרענון מצברים והן לשינוי במגמת עלות כוח האדם של המסעדה.
ג. התכוננות מתמדת מבחינת תזרים מזומנים. אולי כתבה זו נכונה כבר להמשך השנה, אך מן המפורסמות היא כי עיקר נפילת המסעדות מתרחשת בדיוק בעונה זו. הדבר קורה כפי שהוסבר לעיל, בשל העובדה שבתקופה זו יש לקיים התחייבויות של עונה אחרת, טובה הרבה יותר. "ספטמבר השחור" נגרם בשל יכולת בלתי מתוכננת של חלק מאתנו, שבזבזו כסף לא להם בתקופה בה נראה היה כי השמיים הם הגבול. הדרך הנכונה הנה חסכון בתקופת הקיץ על מנת לשלם את ההתחייבויות ללא "טובות" מהבנקאי שלך, איש יקר בהחלט.
כוח אדם
עונות החגים מאופיינות בשינויים בכוח האדם. זו היא תקופה בה גם הסטודנטים משנים כיוון בחיים, באיזור המגורים, בהעדפות, ונוטשים אותנו. זה אמנם קורה מעת לעת במהלך כל השנה אך מחריף בתקופות כאלה. הדברים נכונים לא רק בקרב הנוער העובד והלומד, זה קורה גם בקרב טבחים מקצועיים, ואנשי מקצוע אחרים אשר בזמן חשבון הנפש שלהם, מנסים לשנות את דרכם בחיים.
זה בדיוק הזמן למנף את ההזדמנות למטרת שיפור המערכות:
א. תקופת חילופי העונות חלה לא רק אצלנו אלה גם אצל אחרים. זה זמן נכון וטוב לצאת ו"לדוג" טבחים אשר אינם מרוצים במקום העבודה הקודם שלהם. אנשים טובים נפלטים לשוק בעונה זו, אולי בשל חוסר התאמה עם מעסיקיהם הנוכחים, אולי בשל סיום עונת החתונות והאירועים ואולי בשל חיבוטי נפש המבטאים בררך כלל כאשר האדם לבדו עם אשתו עושים את חשבונם.
ב. סטודנטים חדשים מגיעים לעיר. זו עונה נהדרת לראיין כוחות חדשים, ושקטה דיה על מנת להטמיע נהלים מסודרים בעסק המתפתח.
ג. החלפת צוות, גם באופן יזום, יכולה לאפשר למסעדה התנערות קלה ממחויבויות רבות שנים בהמשך, וכן אפשרות לבסס מעמדם של עובדים אשר נתקלו עד כאן בהתמודדויות פנימיות אשר הבעירו אש לא בריאה במערכת.
חומרי גלם
ללא הפתעות מיוחדות, אנחנו מוצאים עוד שתי תופעות בתחום זה:
א. עליה בעלות חומרי הגלם. זאת יש לדעת, במדינתנו נדנדת המחירים מתבצעת כך שפעם המחיר עולה, ופעם הוא עולה. אין ירידות של ממש. לפיכך עלינו לקחת בחשבון כי לא רק בגלל שהסינים התחילו לאכול בשר, ולא בשל הגידול החד שחל בצריכת מוצרי ההודו בקרב אוכלוסיית העולם, כי אם גם ובעיקר בשל החגים המתממשים ובאים – מחירי מרבית חומרי הגלם יעלו. אמנם, עם צאת החג יבוצע תיקון קל בעלות המוצרים אך אין טעם לרכוש מלאים בכל מחיר. יש לזכור כי החיסכון אינו תמיד כפי שהוא נראה על פניו, ולעיתים הדברים מסתכמים באיבודי כספים שנגרמים מעלות הכסף (רכישה של מוצרים בטרם עת תוך כדי העמקת החור התקציבי) ולעיתים רכישה של מוצרים שאינם בסטנדרטים הראויים מתוך מצוקה ולעיתים אף השמדת סחורה כתוצאה מאחסנה בלתי הולמת. לפיכך, אין לטעמי להכנס לפניקה ולתת למחירים לעשות את שלהם. יחד עם זה, אנחנו חייבים להבין את המשמעות של עליית חומרי הגלם, לעקוב בערנות אחרי ה- FOOD COST שלנו, ולשנות מחירים במידה וצריך.
שינוי במחירי המסעדה יתבצע בתקופת שינויי העונות, יחד עם השינוי האופייני הבא בעניין חומרי הגלם.
ב. בעת חילופי העונות, משתנים גם חומרי הגלם העונתיים. זה מצטרף היטב לשינויים המגמתיים החלים בעלויות, והפתרון מעבר למעקב, הוא משותף: עונת חילופי העונות היא הזמן לשנות את התפריט.
השינויים בתפריט, יכילו הן שינויים בחומרי הגלם, ויכללו חומרי גלם עונתיים זולים יותר, אך יחד עם זאת ובעיקר, תמנע החלפת התפריט שינויים שמזדקרים לעיני הלקוחות במחירי המנות המוכרות, ותהפוך את העליה למחרים לגיטימים של מוצרים חדשים ומרעננים. להחלפת התפריט יש כמובן פן נוסף ולא פחות חשוב, והוא "משהו לספר עליו". מסעדה שעובדת נכון, תדאג כל השנה שיהיה "משהו לספר עליו". תקופת תחילת השנה, על כל השינויים הנוגעים בדבר. זה הזמן הטוב ביותר לשינויים חיצוניים.
מאת גד יעקב
עונתיות בתיירות היא חלק מובנה מהענף התיירות. השאלה היא האם ואיך, אני כתיירן, מתייחס לעונתיות: האם העונתיות היא איום או הזדמנות? האם היא מחלישה את העסק או מחזקת אותו?
תכנון נכון של העונה החלשה יכול לתת מענה הולם וכלים להתגבר על הבעייתיות שלה ולשמש כנקודת זינוק לעונה החזקה שאחריה.
על פי הידע שצברתי וניסיוני כחונך בתחומי התיירות השונים, כיועץ עסקי ומאמן אישי ועסקי בצפון הארץ, התיירות בצפון המתבססת בעיקר על תיירות פנים שבעיקרה היא תיירות עונתית.
תיירות עונתית היא תיירות הפועלת בעונות מסוימות בשנה ובעונות אחרות הפעילות נמוכה מאוד עד לא קיימת. השאלה איך מתמודדים עם "האין" פעילות זאת ואיך מקימים עסקים קטנים ובינוניים בתחום התיירות בצורה עונתית.
על פי הנתונים בארץ, אחוז התפוסה הממוצעת של חדרי אירוח בצפון נע בין 20% ל- 25% שנתי, כלומר בין 70 ל- 90 ימי פעילות.
בצפון הארץ יש אטרקציות עונתיות רבות כמו אתר החרמון, שיט נחלים ועוד ויחד איתן יש אטרקציות הפעילות כל השנה כמו טיולי שטח על כלים ממנועים, טיולי אופניים, אתרי טבע ונוף (פארקים , שמורות טבע) ועוד. ויש כמובן את המלונות וחדרי האירוח הפעילים, באופן מסורתי, כל השנה.
השאלה אותה שואלים בעלי יחידות האירוח, המלונות והאתרים שבאפשרותם לפעול כל השנה היא: האם לפעול בצורה מלאה, חלקית או לסגור לתקופה החלשה (בד"כ בחורף, אחרי החגים)?
התשובה לשאלה זו מורכבת ולא אחידה אולם יש כמה כלים שיעזרו לקבל החלטה.
כבעלי יחידות אירוח, צימרים או אתרי נופש אחרים, שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
-
מהי רמת ההוצאות הקבועות שלי לעומת ההוצאות המשתנות? והאם ההכנסה בתקופה החלשה גבוהה מההוצאות המשתנות?
-
מה ההשפעה השנתית על סגירה במהלך השנה? האם סגירה כזאת תפגע בלקוחות שלי? האם היא תמנע ממני קשר לספקי התיירות?
- האם הסגירה או המשך הפעילות בקצב מאוד נמוך משפיע על הארגון פנימה? האם יש לו השפעה מתמשכת לאחר התקופה החלשה?
בכל אחת משלוש השאלות הנ"ל עלינו לבחון את היתרונות והחסרונות האמיתיים על פי עובדות ולא על פי תחושות. ואז נעמוד בפני החלטה האם:
- לסגור את העסק בעונה החלשה.
- להפעיל את העסק בצורה מלאה בעונה החלשה.
- להפעיל את העסק בצורה חלקית .
בהפעלה מלאה של העסק אנו נשמור על העובדים ועל איכות כוח האדם. נשמור על שם העסק בשוק, בעיקר בקרב ספקי התיירות, וננסה להיות בלעדיים בעונה החלשה, באזור בו אנו נמצאים.
מצד שני, נסתכן בהוצאות גבוהות ובהפסד חודשי שינגוס מרווחי העונות היותר חזקות. בעונה זו נשקיע יותר בשיווק ונכין את הקרקע השיווקית לעונה החזקה.
אחת הבעיות של עונות חלשות בעסק תיירותי העובד בצורה מלאה היא שינוי בנוהלי העבודה וכניסה של נוהלי עבודה לא יעילים שנמשכים גם לעונות החזקות ויש לשים לב לכך.
בסגירת העסק בצורה מלאה אנו נחסוך בהוצאות המשתנות בלבד אולם נשלם את ההוצאות הקבועות.
בנוסף, יפסק הקשר היומי עם ספקי התיירות בפרסומים (בעיקר באינטרנט). יש לציין שהמקום סגור בתקופה מסוימת בשנה. בתחילת העונה יש להכשיר צוות עובדים חדש. כפי שקורה למש, באתרי הקייקים ובאתרי הסקי ותיירות החורף.
הפעלת העסק בצורה חלקית אפשרית במידה וההוצאות המשתנות גבוהות וההוצאות המשתנות נמוכות. יש אפשרות להעסיק כוח אדם חלקי וההכנסות גבוהות יותר מההוצאות המשתנות. במקרה זה, נפתח את העסק בסופי שבוע ובהזמנה מיוחדת. לדוגמא, חדרי אירוח, נסיעות בטרקטורונים או באגי בשטח ועוד.
באירופה מקובל שאטרקציות הקיץ נסגרות בחודש אוקטובר ונפתחות בחודש אפריל ואטרקציות החורף נפתחות בחודש נובמבר ונסגרות בחודש מאי.
אחת השאלות בהם נתקלתי היא: האם סגירת העסק לתקופה מסוימת תפגע בפרסום העסק ותהווה פגיעה לטווח ארוך? האם מלון שסגור תקופה מסוימת בשנה ייפגע לאחר מכן בעונה החזקה או האם אטרקציה הסגורה מספר חודשים בהם אין פעילות תיפגע לאחר מכן בעונה בה יש פעילות?
התשובה לשאלות אלה תלויה בצורת העשייה ואיך אני, כיזם, לוקח את הנושא הזה, שנראה כאיום לעסק, והופך אותו להזדמנות.
תכנון נכון של התקופה החלשה תוך בדיקה ובחינה של: האזור בו אני נמצא, העסקים המתחרים, העסקים המשלימים ובחינת ההשפעה על העסק התיירותי שלי ותוכנית עבודה לתקופה החלשה יעזרו לעסק לעבור תקופה זו וישמשו כקרש קפיצה מאוד יעיל לתקופה החזקה הבאה.
אין תשובה אחידה לכל סוג עסק (מלונות, חדרי אירוח, אטרקציות) וכל עסק חייב לבחון את היתרונות והחסרונות על פי הכללים שהצעתי כאן.
מניסיוני הרב, חלק קטן מהעסקים בוחן זאת ומתנהל על פי בחינה מחודשת מדי עונה. רוב העסקים התיירותיים מתנהלים ללא בחינה של הנושא ומחליטים על פי המתחרים ובדרך זו מייצרים לעצמם הפסדים מיותרים .
לכן אני מציע לכל בעל עסק תיירותי אשר העונתיות היא חלק מהענף בו הוא מתקיים, לשאול עצמו את שלוש השאלות ורק לאחר ניתוח התשובות לקבל את ההחלטה המתאימה ביותר לעסק התיירותי שבבעלותו .
גד יעקב הוא יועץ עסקי ותיירותי, מאמן עסקי ואישי, חברת Coachmajor, חונך ב מט"י גליל מערבי.
|
טיפים לניהול נכון של עסק עונתי
|
מאת דורון אלוש
ניהול עסק, כל עסק, מחייב את בעליו להיות בעל יכולות שונות ומגוונות. עבודה מול לקוחות, בנקים, ספקים, ניהול עובדים, ניהול מלאי, ניהול תזרים, תמחור נכון, שיווק ופרסום ועוד הינם מנת חלקו היום יומית של המנהל.
כאילו לא די בכל אלו, ניהול עסק עונתי מצריך מבעל העסק יכולות נוספות, כשבראשן מודעות ושליטה עצמית גבוהות במיוחד.
במקרים רבים, כאשר בוחנים עסק במשבר מתברר כי אחד המאפיינים הבולטים בהתנהלותו העסקית הייתה פעילות ללא ראיה ארוכת טווח, אלא תוך "כיבוי שריפות". צורת פעילות זו אינה טובה לכל עסק, אולם לעסק עונתי היא עלולה להיות קטלנית.
העדר תכנון מראש, כולל בניית תחזית ריאלית של היקף הפעילות הצפויה בעונות השונות, גוררת אחריה רעות חולות העלולות להביא כל עסק, ועל אחת כמה וכמה עסק עונתי, עד לכדי סגירה.
ניהול נכון של עסק עונתי מחייב הקפדה על הנקודות הבאות:
§ ניהול תזרים – חלק, חלוקה נכונה, את כספי העסק בין כל חודשי השנה. בחודשים החזקים, בעלי עסקים רבים חשים ש"עלו על הגל" ומרשים לעצמם להשתמש בכל יתרת הזכות בחשבון. התנהלות מסוג זה עלולה להביא את העסק לקשיים תזרימים בחודשים החלשים, ואף לחדלות פירעון.
§ ניהול מלאי – תכנן מראש ובצורה מושכלת את רמת המלאי הנדרשת בכל אחד מחודשי השנה בהתאם לתחזית הפעילות השנתית. העדר תכנון נכון, עלול להביא ל"מלאי מת" בחודשים החלשים ולמחסור בסחורה בחודשים החזקים.
§ ניהול עובדים – אל תעסיק עובדים קבועים מעבר למינימום הנדרש בתקופות השפל. לקראת העונה החזקה, הגדל את מצבת כוח האדם בהתאם לצורך.
§ מוצרים משלימים – הוסף מוצרים/ שירותים משלימים שימתנו את השפעת העונתיות אך כאלה שלא יפגעו באופי העסק ובתדמיתו. למשל, בעל גלידרייה יכול להציע ללקוחותיו קרפ צרפתי ומוצרי שוקולד בחורף.
§ הוצאות קבועות – הקפד על הוצאות קבועות נמוכות ככל האפשר, אפילו על חשבון גידול בהוצאות המשתנות וירידה בשיעור הרווח הגולמי. שיעור הוצאות קבועות נמוך יביא לירידה בנקודת האיזון של העסק ולמעבר קל יותר של התקופות החלשות. למשל, השתדל להפוך את תשלום שכ"ד להוצאה משתנה על ידי תשלום השכירות כאחוז מהמחזור במקום תשלום סכום קבוע.
§ הסדרת מסגרת אשראי בנקאית – דאג מראש למסגרת אשראי מתאימה בתקופה בה היקף הפעילות מרבי. קח בחשבון שהבנקאי לא שש להגדיל את מסגרת האשראי לעסק הנמצא בתקופה חלשה.
§ מיקום – בעסק המושפע מעונתיות עליך להקפיד במיוחד בבחירת מיקום. מיקום מרכזי עם תנועת לקוחות חזקה, מקל על השפעת העונתיות.
§ מבצעים – ניתן להקל על השפעת העונתיות במהלך התקופה החלשה בעזרת מבצעים אטרקטיביים ללקוחות. דאג לקדם מבצעים אלו בעזרת פרסום ושיווק מתאימים.
§ יוזמה – בחודשי הפעילות החלשים החל בפעילות יזומה בצורה תדירה. אל תמתין שהלקוחות יגיעו אליך – גש אתה אליהם. ירידים, אירועים ושיתופי פעולה עם גופים שונים הם דרכים נפלאות לשיפור המכירות והגדלת מאגר הלקוחות.
זכור, "צרת רבים נחמת טיפשים". לפיכך, הכן את העסק לחודשי הפעילות החלשים מבעוד מועד. מצב העסק לא ישתפר גם אם העונתיות משפיעה על כלל העסקים בענף בו אתה פועל.
החגים מגיעים והעסקים פורחים. היקף הרכישות גדל, המכירות עולות והעסק הומה כמו כוורת דבורים. אך בתוך המולת הקניות ומשלוח הסחורות עלולים בתי עסק רבים ליפול קורבן לתרגילי עוקץ שונים.
70% מתרגילי העוקץ מתבצעים בתקופות שלפני ראש השנה ופסח. העוקצים יודעים כי מצד אחד יש לבית העסק פעילות עסקית בהיקפים גדולים ויהיה לו קשה לעקוב אחרי ההזמנות הרבות, ומצד שני קל יותר לעוקץ להיפטר מהסחורות בשל הצריכה המוגברת בחגים ולקבל עבורן כסף מזומן במהירות.
איך מארגנים עוקץ
העוקץ הוא תרגיל הונאה המתבצע ע"י רכישה של מוצרים רבים באשראי. הענפים העיקריים שנפגעים הם ענפי מזון ומוצרי צריכה (14% מהעוקצים מתבצעים עליהם), מוצרים לבית (11%) וציוד משרדי ומכונות למשרד (10%).
שיטה אחת, מוכרת מאוד, היא לרכוש תחילה מספר מוצרים ולשלם עליהם במזומן וכך ליצור אמינות אצל הספק ורק אח"כ להתחיל להזמין בעסקאות אשראי. לאחר קבלת הסחורה, שהוזמנה באשראי, נעלם העוקץ ומשאיר אחריו חוב כספי גדול.
שיטה נוספת היא להתחזות לעובדי חברה אחרת ולהזמין סחורות בשמה. במקרה זה מציינים העוקצים על דף ההזמנה כתובת למשלוח הסחורה, אשר שונה מכתובת החברה שבשמה הזמינו.
שיטה אחרת היא להקים חברת "קש", ולבצע בשמה את ההזמנות. יש עוקצים מתוחכמים יותר, שרוכשים חברות ותיקות, בעלות מוניטין קיים ובכך יוצרים אמון אצל הספק, לצורך ביצוע תרגיל העוקץ.
כיצד לזהות עוקץ
- המאפיין הבולט ביותר לתרגילי עוקץ הוא הזמנת סחורה בהיקפים גדולים ללא כל פרופורציה להיקף פעילות העסק או למספר העובדים בחברה.
- ברוב הפעמים, העוקץ יפנה לעסק ברגע האחרון, מספר ימים מועט לפני החג.
- העוקץ בדרך כלל לא מתמקח על המחיר, למרות היקף הרכישה הגדול.
- העוקץ מתחמק מפגישה פנים אל פנים עם הספק ועושה הכל כדי לסגור את העסקה בטלפון.
- פרטי ההתקשרות לחברה מכילים רק טלפון נייד.
- אם תבקש ממנו ערבות, העוקץ מיד יקצץ את הזמנתו בצורה ניכרת. אם תבקש תשלום במזומן או בטחונות כלשהם, הוא פשוט "יעלם".
כיצד להיזהר מעקיצות
לפני כל התקשרות עם לקוח, כדאי לבדוק את ההיסטוריה העסקית שלו. עסקים רבים, המבצעים תרגילי עוקץ, יש להם היסטוריה קודמת של כישלונות עסקיים ו/או הונאות שונות. מומלץ להשיג פרופיל עסקי וזיהוי "אורות אדומים".
המידע והטיפים נאספו ע"י נטע חורש, רכזת פרויקטים ב מט"י ירושליםועורכת המגזין האלקטרוני "עצמאי בשטח".
 |
|
|