נפגעי המט"ח נגד איזי פורקסכל מילה נכונה. הם מרוויחים רק כשהלקוח מפסיד

"המסחר במט"ח טומן בחובו סיכון משמעותי ואינו מתאים לכל אחד". זו לשון האזהרה המופיעה בדף השער של אתר האינטרנט של חברת המסחר במט"ח איזי פורקס. אזהרה זו לא הצליחה למנוע את התביעה שהוגשה נגד איזי פורקס לפני שבועיים בידי האזרח דן הרוניאן, באמצעות עורכי הדין אסף ברם וגיל דחוח ממשרד עורכי הדין ברם דחוח ושות'.

הרוניאן מעלה טענות חמורות נגד איזי פורקס ומנהלי החברה, ובהן שאיזי פורקס היתה "הבית" (אם נשתמש בעולם המונחים של אולמות ההימורים בלאס וגאס) שמולו הוא שיחק, וכי הרוניאן לא ידע בזמן אמת כי הפסדיו בעסקות עשויים להיות רווחיה של איזי פורקס. הרוניאן גם טוען כי בגלל סיבה זו לאיזי פורקס היה אינטרס מובנה לגרום ו/או לרצות בהפסדיו.

איזי פורקס וחברות המט"ח האחרות אמורות "להתכסות" מבחינה פיננסית כנגד ההשקעות במט"ח של לקוחותיהן במלואן. אלא שבידי הרוניאן תמלילי שיחות שבהם מודה סוכן לשעבר של החברה כי "החברה לא מתכסה מול רוב הלקוחות, כי היא מאמינה שבסופו של יום הרוב מפסידים...והיא מרוויחה את כל ה-10,000 דולר שהלקוח הפקיד".

יותר מכך, לטענת הרוניאן, בתקופה שבה הוא סחר דרך איזי פורקס החברה גייסה לקוחות באמצעות סוכנים, שאותם תיגמלה לפי ההפסדים או הרווחים של הלקוחות - כך שהסוכנים הרוויחו מהפסדים של לקוחות שהם גייסו.

לפי כתב התביעה, השיטה שבה עבדה החברה מול לקוחותיה היתה כזו שבה כשלקוח שגויס בידי סוכן מסוים התנתק מהמערכת של איזי פורקס אחרי שהרוויח כסף - הסוכן נקנס. כך גם כשהלקוח התנתק ממערכת החברה כשהוא "מאוזן". לעומת זאת, כשהלקוח התנתק אחרי הפסד כספי, הסוכן זכה לבונוס. לדברי מקורבים לאיזי פורקס, החברה שינתה את צורת התגמול לסוכניה מאז התקופה שעליה מדבר הרוניאן. הרוניאן הציג בפני TheMarker תמלילי הקלטות שבהם סוכן של החברה מעיד על הטענות האלו.

שוק המסחר במט"ח משגשג בשנים האחרונות, יחד עם הגאות בשוק ההון. חברות מסחר רבות, כגון מט"ח 24, טרייד נט, פינקסו ואיזי פורקס מציעות את שירותי מערכות המסחר שלהן לאזרחים מן השורה. סדנאות מסחר במט"ח נערכות בשעות הערב, אם בתשלום אם בחינם. ניתן למצוא בהן אזרחים מכל שדרות הציבור - מאנשים פשוטים המעוניינים בהשלמת הכנסה ועד גמלאים המחפשים עיסוק או קריירה נוספת.

כמו חברות הסיגריות המפרסמות אזהרת בריאות על עטיפת הקופסה, גם חברות המסחר במט"ח מנסות לאחוז במקל בשני קצותיו. מצד אחד להודות כי מדובר בתחום מסוכן שהרוב המכריע של העוסקים בו מפסידים את כספם, ומהצד השני לנקוט שיווק אגרסיווי המציע לאזרח הפשוט הזדמנויות לכסף קל.