פירמת דלויט חוזה שהעולם יהפוך ב־2010 ליעיל, מרושת ואישי יותר: המעבדים יצרכו פחות חשמל וגם יעלו פחות; עובדים יקנו סלולרי ולפטופים לפי העדפתם; הגולשים ישלמו על אינטרנט לפי השימוש והספרים האלקטרוניים יפסידו לטאבלטים. מבט אל הטרנדים והחברות הישראליות שיככבו בשנה הקרובה
טכנולוגיה
1. הטאבלטים יביסו את הספרים האלקטרוניים וה־GPS
מחשבי הלוח שיציגו מיקרוסופט, אפל וענקיות מחשוב נוספות יימכרו כבר השנה בכמיליארד דולר, כך צופים בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר.
הטאבלטים יעצימו וישדרגו את החוויה שהעניקו סמארטפונים כמו אייפון למשתמשים ב־2009. מחירם יעמוד על 400–800 דולר והם ישקלו פחות מ־500 גרם. מחשבים אלה יהיו בעלי יכולות סלולר ואינטרנט אלחוטי, מסכי צבע וקישוריות לחנויות אפליקציות. היתרון המרכזי של הטאבלט הוא השילוב המנצח שבין כל המכשירים הניידים המוכרים לנו: נטבוק, סמארטפון, ספר אלקטרוני ו־GPS.
 |
| מנכ"ל מיקרוסופט מציג טאבלט שפותח בשיתוף עם HP | צילום: בלומברג |
מי שצפוי להיפגע, אם כך, הם מכשירים שכוללים רק פונקציה אחת, כגון ספרים אלקטרוניים ומכשירי GPS. האחרונים צפויים לרדת משליטה של 90% בשוק מכשירי הניווט ל־30% בשנת 2013. רו"ח טל חן, ראש מגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת בדלויט, סבור שכמו חידושים אחרים, גם מחשב הטאבלט צפוי להגיע לישראל באיחור ניכר: "אנחנו תופסים את עצמנו כמדינה טכנולוגית וכמאמצת מוקדמת של חידושים, אבל פעמים רבות האימוץ כאן הוא דווקא אטי מכל מיני סיבות מינהלתיות, כמו במקרה של השקת האייפון".
2. המעבדים יצרכו פחות חשמל ויעלו פחות
היכולת של תעשיית השבבים להכפיל את מספר רכיבי הטרנזיסטור באותו סנטימטר רבוע כל 18–24 חודש (חוק מור) תימשך גם השנה, אבל לאו דווקא לכיוון הקיים של פיתוח מעבדים גדולים או מורכבים יותר וחזקים יותר, אלא לייצור מעבדים שיצרכו פחות חשמל, יעלו פחות, או שיהיו קטנים יותר. זאת בעיקר בגלל הצורך לשלבם במכשירים ניידים כגון סמארטפונים או טאבלטים שפועלים בעיקר על סוללות, תוך שמירה על רמת הביצועים הנוכחית שלהם. נוסף על כך, עלות קיומו של חוק מור רק הולכת וגדלה: מפעלי שבבים יוקמו ב־2010 בעלות של 7 מיליארד דולר - פי שניים מהיום.
3. המחשב האישי out, הווירטואליזציה in
מגמת הווירטואליזציה, שבה המשתמש הפרטי מתבסס על מסך שאינו מתחבר למחשב אישי אלא לשרת ארגוני, תילקח השנה ברצינות רבה יותר. יותר ממיליון תחנות עבודה יוותרו על המחשב האישי ב־2010 ויעברו לתחנות עבודה וירטואליות, הנשלטות על ידי מחשב מרכזי עם משאבי אחסון גדולים. מרבית הארגונים הגדולים והבינוניים ישקלו מעבר לדסקטופ וירטואלי, ועד 2015 כ־10% מכלל תחנות העבודה בארגונים יעבדו בצורה זו. "יש לכך השלכות עצומות על החיסכון", אומר רו"ח טל חן, "גם מהקטנת מספר המחשבים האישיים הנרכשים ומספר רישיונות התוכנה, אבל גם מייתור אנשי תחזוקה והתקנת מחשבים אישיים ומחיסכון בשטח ובנדל"ן ובצריכת החשמל". עם זאת, הארגון צריך להיות ערוך לכמה בעיות לא צפויות כגון איבוד מידע, רוגלות ווירוסים חדשים, פישינג ומתקפות סייבר שונות.
 |
| איור: ליאב צברי |
4. העובדים יקנו לעצמם מחשב וסלולרי
הרכש ב־2010 ייעשה יותר לפי טעמם של עובדים פרטניים ופחות לפי דרישות מחלקת מערכות המידע בארגון. התופעה בולטת במיוחד בניהול מדיניות רכש הסלולר הארגונית.
במה שנקרא כתהליך "פרו־סיומר" עובדים רוכשים לעצמם טלפונים ומשתמשים בו גם למטרות עבודה. התופעה הזאת מתרחבת גם למחשבים האישיים של העובדים, הדפדפנים, שירותי המייל ואפילו לשירותי ה־VoIP והטלפוניה. הקו שבין עובד הארגון לבין האדם הפרטי מיטשטש. הדבר נובע בין היתר מהדרישה מהארגון להיות זמין בכל עת, כמו גם מהרצון של העובדים להיות אלה שבוחרים לעצמם את כלי העבודה שלהם. "כתוצאה מכך, האופן שבו חברות עושות הסכמים לעסקים ישתנו, כי לא תוכל להתמקח על רכישות גדולות לתקופות ארוכות", אומר רו"ח טל חן.
 |
| פאנל סולארי. התחום לא צפוי להתאושש לפני 2011 | צילום: בלומברג |
5. הקלינטק חוזר, אך סגמנט הסולאר עדיין נגרר מאחור
לאחר המשבר הכלכלי שכמעט ריסק את מניות ענף הקלינטק, תמריצים ממשלתיים ועניין מצד משקיעים פרטיים מזניקים אותו. עם זאת, סגמנט הסולאר עדיין לא מתרומם: מחירי הציוד, הכלים וחומרי הגלם ימשיכו לדרוך במקום בגלל עודף תקנות ומחסור בביקוש מספק.
תחום התאים הפוטו־וולטאיים מבוססי קריסטל לא יתאושש לפני 2011. התנעת פרויקטים סולאריים ממשלתיים בעולם הביאה לירידה חדה של כ־50% במחירי המוצרים. זו מאפשרת אמנם למוצרים להגיע ליותר שווקים, אך העלייה מתקזזת עם ירידת מחירי הגז הטבעי המשמש מקור אנרגיה חלופי. רו"ח יגאל בריטמן, יו"ר מגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת העולמי בדלויט, מוסיף ומבהיר כי בניגוד לענפי ההייטק "הצרכנים העיקריים של הקלינטק הם ממשלות ברחבי העולם. ללא מחויבות אמיתית להשקעה באיכות הסביבה מצד ממשלות לא נראה שינוי בצריכת המשאבים ולא בשגשוגו של הענף בטווח הארוך".
6. מחשוב הענן יתברר כיותר מסתם הייפ
מחשוב הענן, המאפשר להשתמש במשאבי מחשוב של שרתים רחוקים באמצעות חיבור לרשת, ימשיך לגדול, אבל לא כמו שציפו. נוסף על כך, עיקר הצמיחה תגיע דווקא מכיוון העסקים הקטנים והבינוניים, ופחות מחברות הענק.
מלבד זאת, למרות ההתלהבות של ממשלות בעולם מהשיטה, מרביתה מיושמת דווקא בסקטור הפרטי: כ־60% מתשתיות הענן המותקנות מופנות לצורכי פרסום, ואילו תשתיות ענן ארגוניות אוחזות ב־6% מהשוק בלבד. מנהלי מערכות מידע בארגונים נרתעים מהטכנולוגיה ומציינים כמה מגרעות שלה כמו אבטחת מידע ואמינות הטכנולוגיה. החל בעשור האחרון אימצו ארגונים גדולים וממשלות טכנולוגיות כגון וירטואליזציה ויצירת סקלביליות לשימוש יעיל במשאבי מחשוב, כך שהם סובלים מיתירות של משאבי
מחשוב ולא ממחסור, כמו עסקים קטנים או בינוניים.
עם זאת, המומחים מעריכים כי הטכנולוגיה תיהפך למיינסטרים השולט בתוך שנתיים עד חמש שנים. עבור נותני שירותים מבוססי ענן, יצנחו העלויות ב־80%. "המהפכה שמתמקדת כיום במגזר העסקי בעיקר תזלוג גם ללקוחות הסופיים ותשפיע על אופן השימוש במחשב", אומר רו"ח בריטמן.
7. הבטון ייוולד מחדש כידידותי יותר לסביבה
פיתוחו של בטון חדשני דל פחמן עשוי להביא להפחתה של לפחות 5% בפליטת דו־תחמוצת הפחמן העולמית. בתהליך ייצור של בטון רגיל נפלטים לאוויר העולם 900 ק"ג של פחמן דו־חמצני לכל טונה של בטון. תחליפים לבטון הרגיל מורכבים מכמה חומרים כגון אפר של מוצרים תעשייתיים, תוצרי לוואי של תעשיית האורז והסוכר, ואפילו אפר וולקני. ב־2010 כמות הבטון דל הפחמן המיוצר יגיע ל־2 מיליון טונות, או 0.1% מכלל הבטון המיוצר ב־2010. הפוטנציאל של בטון דל פחמן עשוי להתגלות רק בתוך 5 עד 10 שנים, ותוכניות התמריצים החדשות המעניקות הטבות כלכליות על כל הפחתה של שחרור פחמן דו־חמצני לאוויר עשויות לסייע להפצתו.
מדיה
8. האינטרנט לא יתפוס את מקום הטלוויזיה
הצפייה בטלוויזיה וההאזנה לרדיו עתידים לגבור בשנת 2010: יותר מכשירי טלוויזיה יירכשו, ויותר שירותים חדשים יגיעו מכיוונם של גופי השידור, כגון צפייה ב־HD או ערוצי סרטים נישתיים. לפי תחזיות דלויט, צריכת שידורים במכשירי טלוויזיה מסורתיים תעמוד על 20–30 שעות צפייה שבועיות בממוצע, לעומת ממוצע של 90 דקות עד שעתיים בלבד לתכנים הנצרכים באופן מקוון.
בארצות הברית למשל היחס בין צריכת תוכניות מלאות באמצעות הרשת הוא 1 חלקי 75 משיעור הצפייה בטלוויזיה המסורתית. "הספידו מוקדם מדי את פרסומת 45 השניות שמשודרת בפריים טיים", אומר רו"ח טל חן. "אבל חלק מחוויית הצפייה היא צפייה עם קבוצה של אנשים. אף שמבחינה טכנית אפשר לראות שידורים שעה לאחר מכן באתר האינטרנט שלהם, חוויית הדיון והשיתוף בזמן אמת היא כל הסיפור".
צפוי שגם שדרן הרדיו האינטרנטי לא יוחלף. למרות הצלחתם של נגני ה־MP3 שכמעט הביאה את תעשיית הדיסקים לקריסה, הזמן הממוצע להאזנה לרדיו עדיין עומד על כ־20 שעות בממוצע בשבוע.
9. מכירות הספרים אלקטרוניים יירדו - אבל תהליך הדיגיטציה יימשך
למרות ההייפ סביבם, הספרים האלקטרוניים, דוגמת קינדל של אמזון והרידר של סוני, ייהפכו לרלבנטיים פחות כאשר יותר ספרים ייקראו על גבי מחשבים אישיים, נטבוקים, סמארטפונים וטאבלטים. גם תחרות מצדם של ספרים אלקטרוניים חדשים תאט את הצמיחה במכירות בתחום בשנת 2011, לעומת עלייה צפויה של כ־200% במכירת ספרים דיגיטליים (הקבצים עצמם) בשנה זו.
עוד בעיות הנכונות לספרים האלקטרוניים נעוצות בתג המחיר שלהם, שיוסיף להיות יקר יותר מזה של האייפון (199 דולר), בממשק לא ידידותי ובשחור־לבן שלו, ובסוגיית הבעלות על זכויות היוצרים על הספרים הדיגיטליים - שאינה מאפשרת מכירת ספר מיד שנייה. לטאבלטים לעומת זאת יש סיכוי גבוה הרבה יותר להשתלט על השוק כספרים אלקטרוניים. מחירם ומשקלם שווים לאלה של הספרים האלקטרוניים, אך הם מאפשרים מגוון רחב יותר של שימושים. "בארץ, התמריץ לעבור לספרות דיגיטלית הוא גדול יותר", אומר רו"ח טל חן, "משום שבסדרות ייצור קטנות של ספרים בעברית שמודפסים בסדרי גודל קטנים יותר מאשר ספרים באנגלית — החיסכון פר ספר יהיה גדול יותר".
 |
| הנוק והקינדל. למרות הייפ, הצמיחה במכירות תרד | צילום: בלומברג |
10. העיתונות תחפש מודל כלכלי אחר ברשת
הרעש סביב מעברם של אתרי חדשות למודל עיתונות מקוונת בתשלום יימשך, אך בפועל רק מעטים יעברו למודל זה. אלה יהיו אתרים של עיתונים גדולים בעלי מוניטין. שאר אתרי העיתונים שיספקו תוכן בחינם ימשיכו לבנות על הכנסות מפרסום, אף שרוב המומחים סבורים שמודל זה אינו מספיק.
עם זאת, אותם אתרים שימשיכו לספק תוכן בחינם יערערו את רצונם של מנויי העיתונים המודפסים להמשיך ולשלם עבורם. בדלויט סבורים שהמודל הנכון מערב חינם עם תשלום, שכן מעבר למודל של תשלום עבור תוכן מקוון יאבד חלק ניכר מהקוראים ששהו בו עד כה בחינם, אך יותיר אוכלוסייה נאמנה ומפולחת שמייצרת גם הכנסות מפרסום מבוסס קליקים. המודל המומלץ מגיע דווקא מעולם האייטיונז או האפסטור: במקום דמי מנוי חודשיים או שנתיים, יוכלו קוראים לרכוש פיסת תוכן במנות קטנות, למשל כתבה ב־5 סנט, מאמר שלם בעשרה סנט או מהדורה שלמה בדולר או אפילו בפחות.
11. הטלוויזיה והרשת ישולבו, אבל בזהירות
עוד ועוד אתרים נבנים כיום כך שאפשר יהיה לגשת אליהם גם מהטלוויזיה. במקביל, מושקות עוד ועוד טלוויזיות עם קליטת אינטרנט ויותר קונסולות משחקים ומכשירי הקלטה ביתיים מציעים חיבור מהיר לרשת באמצעות הטלוויזיה. כל אלה יאפשרו לצופים לקיים דיון תוך כדי צפייה משותפת בתוכנית או לבדוק סטטיסטיקות על משחקי ספורט. המרוויחות הגדולות מהחיבור בין טלוויזיה לאינטרנט יהיו המפרסמות. ב־2010 שוק הפרסום בטלוויזיה כולו עתיד להגיע ל־180 מיליארד דולר, בעוד שוק הפרסום המקוון בעולם יגיע לכ־63 מיליארד בלבד. צפייה בפרסומות בטלוויזיה יכולה להוביל צופים ישירות לאתרים וליצור שוק חדש.
12. שירותים מקוונים יניעו את תעשיית המוזיקה
 |
| דיסקים. עדיין מוקדם להספיד | צילום: Shutterstock |
שנת 2010 תהיה שנת המוזיקה בסטרימינג תמורת דמי מנוי חודשיים, שירות שייהפך לרלבנטי עם חדירת הסמארטפונים לקהלים רחבים יותר. ב־2010 יחצה מספר המנויים המשלמים עבור שירותים אלה את ה־10 מיליון, עם דמי מנוי שינועו בין 40 דולר ל־180 דולר לשנה, שיניבו הכנסות של 100 מיליון דולר בסך הכל. זה סכום צנוע באופן יחסי לתעשיית הדיסקים, שעדיין מכניסה 14.4 מיליארד דולר בשנה ותעשיית ההורדות המוסדרות, המוערכות ב־6 מיליארד דולר. עדיין מוקדם להספיד את תעשיית הדיסקים, שנהנית מהצלחות בודדות, בהן מכירת המהדורה השלמה של כל אלבומי הביטלס בספטמבר 2009, שזכתה להצלחה רבה גם במחיר של כ־250 דולר.
13. המעבר לפרסום אונליין יהיה ממוקד יותר
הפרסום ברשת התכווץ בכ־5% ברבעונים הראשונים של 2009 - ירידה קטנה באופן יחסי לאמצעי הפרסום המסורתיים . עם זאת הפרסום המקוון עתיד לגדול מ־10% בסוף 2009 ל־15% ב־2011, וכראיה לכך ניתן לציין את שלושת הרבעונים הראשונים של 2009, שבהם הפרסום מבוסס החיפוש דווקא צמח ב־7%.
אולם חלקו של הפרסום המקוון בעוגה נחשב לקטן יותר, והוא משמש מפרסמים בעיקר כדי לבחון את יעילותו. המפרסמים מעוניינים בבדיקת האפקטיביות באמצעות מדידת קליקים ופעולות, והשוואתם לקנייה בפועל. רו"ח בריטמן מציין: "שוק הפרסום
המקוון משנה דרמטית את ענף הפרסום בזכות יכולת המדידה של החזר ההשקעה בו. עולם סקרי החשיפה בעיתונות, בטלוויזיה וברדיו מחווירים לעומת המדידה המדויקת של הפרסום המקוון אשר מאפשרת למנהל השיווק לקבל החלטות מושכלות בהרבה ומפתות אותו להעביר יותר משאבים לפרסום המקוון". הפוטנציאל המסחרי הגדול ביותר קיים בתחומי החיפוש, פרסום מבוסס קליק, רשתות חברתיות, ופרסום המודד פעולות גולשים.
14. ה־VOD לא יחליף את מכונת הסרטים
ב־2010 יצמחו ביחד תעשיית ה־VOD וענף מכונות ה־די.וי.די, אך לא יפגעו אחת בשנייה. מספרם של סרטי ה־די.וי.די שיושאלו דרך מכונות יוכפל, ובסוף 2010 יוצבו עוד 30 אלף מכונות בארה"ב, שכל אחת מהן תוכל להחזיק עד 700 סרטים שיכניסו לבעליהן 50 אלף דולר בשנה. הצלחת המכונות נובעת מהמחיר הנמוך העומד על דולר אחד בלבד ללילה בארה"ב.
ה־VOD לעומת זאת היא טכנולוגיה שאמנם קיימת זמן רב, אך לא זכתה עד כה להצלחה מסחרית מרשימה במיוחד. אך כשעוד ועוד טלוויזיות יהיו מחוברות לאינטרנט ורוחב הפס יגדל משמעותית, יהיה פשוט יותר לשדר VOD איכותי, שבו סרט אחד בפורמט HD עשוי להגיע לנפח של 25 גיגה. למרות השקעה אדירה בתחום, בתום 2009 השיטה המסחרית המצליחה ביותר להפצת וידיאו לטווח ארוך היתה דווקא זו של נטפליקס בארה"ב, ששילבה הזמנת סרטים דרך האינטרנט והבאתם עד הבית באמצעות שליח.
15. טלוויזיות תלת־ממד עדיין לא ייהפכו למיינסטרים
אחרי ההצלחה בקולנוע, התלת־ממד מגיע גם לטלוויזיה הביתית. ב־2010 יושקו באירופה ובצפון אמריקה לראשונה ערוצי 3D. עם זאת, מספר הסרטים והתוכניות ומספר המנויים וההכנסות ממכירת ציוד נלווה אינם צפויים לעלות באופן ניכר. כדי להשיג את האפקט הנוצר בקולנוע, ייאלץ הצרכן להוציא מכיסו 3,000 דולר - הוצאה שתהפוך את החוויה ליקרה במיוחד. "כמו שקרה לבלוריי, גם כאן חסר סטנדרט אחיד", אומר רו"ח טל חן. "השחקניות בתחום גוררות כל אחת לכיוונן. היקף התכנים עדיין מצומצם ולנוכח המחירים, חדירת המוצר לבתים תהיה אטית".
 |
| טלוויזיית תלת-ממד. "חסר סטנדרט אחיד" | צילום: בלומברג |
טלקום
16. קרב הסמארטפונים יתמקד בחיפוש
אם ב־2008 השתמשו רק 7% ממנויי הסלולר בעולם בשירות חיפוש באמצעות המכשיר, בדלויט צופים כי עד סוף השנה הוא ייהפך לאחד מחמשת היישומים הפופולריים בנוסף ליומן, תוכנת צ'ט, שיחות VoIP וגלישה בדפדפן. המגמה רק תתרחב עם התפוצה הגוברת של הסמארטפונים וחבילות הגלישה.
כבר ב־2009 נמכרו יותר סמארטפונים מאשר מחשבים אישיים, וב־2011 צפוי מספר הסמארטפונים הנמכרים להגיע ל־400 מיליון. "גוגל הבהירה לכולנו שהחיפוש הוא ציר מרכזי באבולוציה של האינטרנט", אומר רו"ח יגאל בריטמן. "המעבר לחיפוש נייד מגלם אינסוף הזדמנויות עסקיות כדוגמת פרסום ממוקד מיקום, מה שעתיד להשפיע אולי גם על המודל העסקי של ההכנסות מפרסום חיפוש. לא מן הנמנע שמסעדה תהיה מוכנה לשלם הרבה יותר תמורת שאילתת חיפוש רלבנטית עבורה כאשר היא נעשית מכשיר הנייד ובסמוך למסעדה".
17. רשתות ה־VoIP ייהפכו לחברתיות
המחסור בזמינות רשתות WiFi ואיכות הקול הלא יציבה גרמו לכך שהכנסות חברות ה־VoIP ב־2009 לא עלו על 100 מיליון דולר.
עם זאת, הזמינות ההולכת וגוברת של שירותי השיחות על גבי האינטרנט דוגמת Google Voice, סקייפ וג'ג'ה, יחד עם שירותים משלימים אחרים שפותחו על בסיסם כגון שיחות ועידה, תאים קוליים והמרת קול לטקסט, יוציאו את ה־VoIP מהשוליים ויהפוך אותו ליותר מפתרון זול לשיחות בינלאומיות. רו"ח טל חן סבור שהשוק יגדל לכ־30 מיליארד דולר ב־2010. "המהפכה הגדולה תתבצע ברשתות חברתיות כגון פייסבוק, שיאפשרו לקיים שיחות VoIP ישירות מהאתר".
18. העומס על התעבורה הסלולרית ילך ויגדל
עם הצמיחה בגלישה באמצעות תשתיות הסלולר צפויות המפעילות להגביר את ההשקעה ברוחב הפס, שלראשונה תהיה גדולה יותר מההוצאה הממוצעת על רכישת מערכות מידע. בתוך 18 חודש תעבור התעבורה האלחוטית מתת־ניצול לניצול יתר, דבר שיגביר את מאמציהן של המפעילות לעבור לדור הרביעי בשיטת WiMAX או LTE. חברות ישראליות המפתחות טכנולוגיות דור רביעי, Femtocell, דחיסת נתונים וניהול רשתות סלולריות — כגון אלטייר, אלווריון, פרסלו וסכמה - ירוויחו מכך.
 |
| איור: ליאב צברי |
19. הספקיות יחסכו בחשמל, בפליטת גזי חממה, בקרינה - ובכסף
80% מהוצאות החשמל של החברות הסלולריות מגיעים מהרשת הסלולרית עצמה, ובשנה הקרובה החברות עתידות להשתמש בפתרונות שונים כדי להפחית את הצריכה בכ־10%. כתוצאה מכך הן גם אמורות להקטין את פליטת גזי החממה שלהן, חרף העלייה במספר המנויים, ולחסוך עשרות מיליוני דולרים במסים.
תחנות הבסיס החדשות מסוגלות לחסוך כיום 30% בצריכת החשמל, בין השאר בזכות שיטות קירור מתקדמות החוסכות בהתקנת מערכות קירור מיוחדות. מעבר לתקשורת סיבים אופטיים מתקשורת מבוססת חוטי נחושת עשויה לייצר חיסכון של עד 40% בצריכת החשמל. בנוסף, בחדרי חדרים מחפשות החברות גם פתרונות חדשניים להורדת רמת הקרינה הנפלטת ממכשירי הקצה ומהתחנות.
20. גלישה ברשת תתומחר לפי זמן השימוש
הרשויות הרגולטוריות בארה"ב ובקנדה יגבירו השנה את מאמציהן לאכוף על ספקיות התקשורת מודל חדש־ישן: מתשלום חודשי על גלישה חופשית באינטרנט לתשלום לפי
שימוש. מודל זה אמור לסייע לחברות להפחית מעומס היתר על רשתות התקשורת שלהן. העומס ההולך וגובר על הרשתות מתבטא גם בריכוז גבוה יותר של משתמשים בזמן קצר יותר: שעות השיא בשימוש התקצרו מ־18:00 עד 23:00 ל־19:00 עד 22:00. רו"ח טל חן סבור שהרגולציה העולמית בתחום זה תחלחל במהרה גם לשוק המקומי.
21. חוזי השירות הסלולריים יתקצרו
השינויים התכופים בטכנולוגיות ובסטנדרטים גורמים לקיצור חוזי האספקה של ציוד ושירותים לחברות התקשורת לתקופה של שלוש שנים בממוצע לעומת חמש־עשר שנים כיום. ההסכמים של השנה הבאה יהיו גמישים יותר: יתחשבו בשינויים תדירים במיקום החברות ובמספר העובדים שלהן בכל אתר, ולשינויים תכופים בטכנולוגיה. הם גם יעודדו כניסה של שירותים כגון וירטואליזציה, ענן ושיחות ועידה
