בעקבות התפרצות המחלה בסין, שבו לישראל מאות אלפים ישראלים עם משפחתם בתחילת פברואר, ומאז הם כאן. מאחר שאינם יכול לחזור לחו"ל, חלקם עובדים מישראל וממשיכים לקבל את משכורתם מהחברות בחו"ל, לחשבון בחו"ל.
הם מתגוררים באופן זמני אצל משפחתם בישראל או בבתי מלון או בשכירות בישראל, ובמקביל עדיין משלמים את דמי השכירות הנדרשים על הדירה ששכרו בחו"ל.

כעת החלו להתעורר אצלם שאלות בנוגע לתושבות ישראלית לצורכי מס.
האם יהפכו בעל כורכם תושבי ישראל ויידרשו לשלם את המס, האם עדיין ייחשבו כתושבי חוץ לצורכי הדין הישראלי?

ההגדרה הנוכחית של "תושב" לצורכי מס קובעת כי מי ששהה בישראל יותר מ-183 יום בשנת המס, או מי ששהה לפחות 30 יום בשנת המס הנוכחית, ובספירה תלת-שנתית של השנה הנוכחית יחד עם השנתיים שקדמו לה, יותר מ-425 יום - נחשב לתושב ישראל.

לצד המבחן של "מספר הימים" קיים גם מבחן מהותי הגובר על החזקות המספריות, והוא "מבחן מרכז החיים" המשקלל קריטריונים שונים, ובכללם בית הקבע, מיקום התא המשפחתי, מיקום העסק או העבודה, מיקום הנכסים, מיקום הקשרים החברתיים, שייכות לארגונים מקצועיים וכיו"ב.

אם משבר הקורונה יחלוף בטווח של מספר שבועות בודדים, לא צפויה להתעורר בעיה גדולה בעניין שאלת התושבות הפיסקלית של תושבי ישראל השוהים בישראל מפאת נגיף הקורונה, והם  ימשיכו להיחשב לתושבי חוץ כל עוד יעזבו את ישראל מיד.

השאלה מה יקרה אם יתממש תרחיש שבו המשבר יימשך עוד מספר חודשים, או לא יסתיים עד סוף שנת 2020?

הכנסות ישראלים מחו"ל

שכירים בחברות זרות שהעסקתם נמשכת, והם ממשיכים לעבוד מרחוק באמצעים האלקטרוניים המודרניים, משפחתם נמצאת איתם מכורח הנסיבות, ואם וכאשר סיום המשבר יוביל גם לחזרתם למדינת המוצא,  סביר כי תושבותם הזרה עומדת בעינה אף בתקופה זו.

תקנה 3 לתקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל) הקובעת כי יראו אדם שאינו עולה חדש ושוהה בישראל יותר מ-183 ימים כתושב חוץ, אם בחמש שנות המס הקודמות לשנת המס היה תושב חוץ והוא נופל לאחת הקטגוריות המנויות בתקנה. בין הקטגוריות נכללת קטגוריה של חולה המאושפז בבית-חולים או במוסד שיקומי, שהגיע לישראל לצורך אשפוז או שחלה בעת שהותו בארץ, ואשר אילולא תקופת אשפוזו לא היו חלות לגביו החזקות המספריות.

ניתן להקיש מתקנה זו, אף אם לא מתקיימת מפורשות במקרה שלפנינו, שנסיבות רפואיות של מגפה עולמית 'המקרקעות' אדם לישראל, לא יפגמו בסטטוס תושבותו הזרה. אף אם קבוצת האנשים המדוברת לא חלתה ולא אושפזה, אנו סבורים שכורח הנסיבות מחייב את המסקנה שהם נותרו תושבי חוץ.

בהנחה שאותם ישראלים לשעבר, תושבי חוץ ערב המשבר, שוהים בישראל בעל כורחם, ועובדים מהבית עבור המעביד הזר (בין אם זו חברה זרה בינלאומית ובין אם זו חברה זרה בבעלותם),  עשויה לעלות טענה מפי רשות המסים שהכנסתם כפופה למס בישראל. אך יש לטעון ל'שהייה כפויה' ולנטרל את ימי השהייה הכפויים בישראל, כך שלא ייספרו במניין הימים למבחן התושבות".

הבעיה תצוף אם שהייתם תתארך מעבר לשישה חודשים בשנת 2020. במצב כזה תוטל עליהם חובה לפתוח תיק ולהגיש דוח מכוח תיקון 223 לפקודה. ואז רשות המסים, הצמאה לגידול בהכנסות המדינה, עשויה לטעון לתושבות ישראלית שלהם, או לחלופין למיסוי הכנסת העבודה שלהם.
מיסוי בינלאומי – מיסוי רילוקיישן

יצוין, כי דברי הפרשנות של ה-OECD אף מציינים בקשר להכנסת עבודה ולתנאי שבמסגרתו קמה זכות למדינת המקור למסות הכנסת עבודה של תושב חוץ, אם שהה בתחומיה יותר מ-183 יום בפרק זמן של 12 חודש, כי יש לנטרל את התקופה שבה שהה במדינת המקור מכורח מחלה ממושכת. מדברים אלה יש להקיש לענייננו, ששהייה כפויה בישראל בשל משבר הקורונה אף היא ראוי שתנוטרל לעניין החזקות המספריות בהגדרת 'תושבות' לעניין יחיד.

תוקן על ידי bshcpa ב- 28/04/2020 15:15:26