איך כותבים 'מיגו' באנגלית? [על שוטנשטין]

איך כותבים 'מיגו' באנגלית?

מאת: ג'ף רוזנבלום

אחד הפרויקטים הגדולים ביותר בתחום הספרות היהודית בשנים האחרונות הגיע בשבוע שעבר לקיצו. מנהלי הוצאת הספרים 'ארטסקול' הודיעו כי בתחילת השבוע הבא יצא הכרך ה – 73 והאחרון בסדרת ''תלמוד שוטנשטיין' ובכך יגיע לסיומו השלב הנוכחי בפרויקט הנמשך כבר 15 שנה.

''תלמוד שוטנשטיין'' הפך בשנים האחרונות לאחד מהספרים המבוקשים ביותר בארון הספרים היהודי, בפרט לאור ההתרחבות המואצת במספרם של לומדי הדף היומי. מדובר בתרגום איכותי ומשובח של תוכן דברי הגמרא לאנגלית בתוספת הסברים מעמיקים יותר המאפשרים גישה קלה ומהירה למרחבי התלמוד גם עבור מי שלא עבר את מסלול הלימוד המקובל בישיבות. הישראלים התוודעו לסדרה לאחר שהכרכים הראשונים המתורגמים לעברית הגיעו ארצה לפני כעשר שנים. מאז קשה למצוא בית מדרש שאינו מחזיק לפחות חלק מהכרכים של הסדרה.

עורך הסדרה, הרב נתן שרמן, סיפר כי כשיצא לדרך לא העלה בדעתו את הקשיים שיתגלו במהלך פרויקט התרגום. ''היום אני אומר לעצמי – ברוך ה' שלא ידעתי מה מצפה לנו''. בנוסף לקשיים הטכניים והכספיים היו גם כאלו שלא הבינו את נחיצות התרגום. ''אמרו לנו שמדובר בפרויקט יקר שלא יהיו לו דורשים''. המציאות לימדה אחרת.

בעלות של רבע מיליון דולר לכרך, אין ספק שמדובר בפרויקט, אולי מהיקרים ביותר בתחום הספרות היהודית בשנים האחרונות. העלות הכוללת צפויה להגיע ליותר מעשרים מיליון דולר. ''היו זמנים שלמעלה מ - 80 תלמידי חכמים שקדו על המלאכה בעת ובעונה אחת'', סיפר הרב שרמן. אבל הביקוש עלה על הציפיות. כל כרך של ''תלמוד שוטנשטיין'' נמכר בממוצע בעשרים אלף עותקים ובמסכתות מבוקשות במיוחד נמכרו חמישים ואף שישים אלף עותקים.

הרב שרמן מעדיף את המונח ''ביאור'' על פני ''תרגום'' בבואו להגדיר את המטרה הסופית של הפרויקט. בעבר כבר היו ניסיונות שונים לתרגם לאנגלית את דברי הגמרא, לעיתים בידי קבוצות הרחוקות מתורה ומצוות, אך בדרך כלל המאמצים לא עלו יפה. מהדורת 'שוטנשטיין' מתאפיינת בהיצמדות מוחלטת לשיטת הלימוד המקובלת בעולם התורה. בכל עמוד נדפס דף הגמרא בצורתו הקלאסית כאשר התרגום, המורכב לרוב מהוספת קטעי הסבר וקישור בין המילים, מודפס בעמוד נפרד. ''המטרה היא לקרב את הלומד לגמרא הרגילה, לא להרחיק אותו'', אומרים עורכי התרגום.

הפופולאריות העצומה של הסדרה נזקפת בין היתר לריבוי הגדול של לומדי גמרא בארה''ב ובישראל בשנים האחרונות. מחזור המכירות הגדול של ספרי 'ארטסקרול' בכלל ושל סדרת 'שוטנשטיין' בפרט מהווים דוגמא מוחשית לתמורה המתחוללת בקרב הציבור היהודי בארה''ב. למרות שחלק ניכר מצרכני הספרות הזאת הם יהודים שומרי מצוות מבטן ומלידה, אחוז בלתי מבוטל הם בעלי תשובה מבתים מתבוללים שהתוודעו לארון הספרים היהודי רק בגיל מבוגר יחסית והשפה העברית מהווה עבורם מחסום לשוני קשה לפיצוח.

תרגום שהוא מהפכה

את הפוטנציאל הקיים בשוק הזה זיהו בהוצאת 'ארטסקרול' כבר בשלהי שנות השבעים אך ההתחלה הייתה צנועה למדי. הספר הראשון שראה אור היה 'מגלת אסתר' מתורגמת ומבוארת באנגלית. ''מתחילה הייתה הקפדה על שתי עקרונות מוצקים'', אומרים ב'ארטסקרול', ''להקפיד על תרגום נאמן של התוכן בהתאם להשקפת היהדות הקלאסית ולשים דגש על הפקה מקצועית איכותית ומכובדת''. מאז נפרץ הסכר ו'ארטסקרול' הפכה למותג הנפוץ ביותר בתחום הספרות היהודית בארצות דוברות אנגלית. החברה המגלגלת כיום מחזור עסקי שנתי של מיליוני דולרים הפיקה מאות ספרים – החל בסידור תפילה שנמכר במאות אלפי עותקים והפך כמעט לסטנדרט בבתי כנסת אמריקאיים, דרך תרגום חמישה חומשי תורה ועד ספרות ביוגרפית העסקת בתולדותיהם של גדולי ישראל וספרי קריאה.

השגשוג הזה הביא למהפך שלא נעצר על מדפי ארון הספרים אלא חולל גם תמורות חברתיות מרחיקות לכת. אם לפני עשרים שנה היה הנוף הספרותי האמריקאי צחיח למדי ונשלט בעיקר על ידי גופים רפורמיים וקונסרבטיבים, הרי כיום יש לכל יהודי דובר אנגלית גישה ישירה לכל חיבור תורני מרכזי בשפת האם המוכרת לו ובלי פרשנות זרה. ב'ארטסקרול' מציינים כי ההשקעה הרבה בגרפיקה משובחת ובעימוד איכותי הפכו את ספריהם לבחירה המועדפת גם בקרב החוגים שבדרך כלל אין להם מכנה משותף עם היהדות האורתודוקסית. יש כאלו התולים את מגמת ההתחזקות הרוחנית של ציבור נרחב בארה''ב לנגישות הגבוהה לספרות התורנית ש'ארטסקרול' הצליחה ליצור.

בנתיים ב'ארטסקרול' לא נחים על זרי הדפנה. ''תלמוד שוטנשטיין' מתורגם בימים אלו גם לשפות נוספות. כמחצית מהתרגום לעברית כבר הושלם וגם שבעה כרכים מתוך המהדורה הצרפתית. נראה שבעוד שבועות אחדים, כאשר יתחיל מחזור הלימוד החדש של ''הדף היומי'',לא רק שמספר המשתתפים בלימוד יהיה גדול מאי פעם. גם מגוון השפות שיעמוד לרשות הלומדים יתרחב באופן משמעותי.

[שופר ניוז]

http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=7212

ותודה ל"עכברצמא" שהביא את המאמר ב"בחדרי חרדים"