| נשלח ב-4/1/2006 18:00 |
 |
| |
היכונו: מאמרים סרוקים מכ"ע בפרויקט השו"ת
בכנס שנערך ביום ב' הודיע פרופ' יעקב שפיגל שיחי', המשמש בין השאר כיו"ר ועדת פרויקט השו"ת, כי הם החלו לסרוק מאמרים הממופתחים במפתח כתבי-העת שקיים בפרויקט השו"ת, ושמופק כבר 31 שנה ע"י ר' מאיר וונדר שיחי'.
למי שלא מכיר: בפרויקט השו"ת יש מפתח למאמרים הלכתיים המופיעים בתוך כ-400 כתבי-עת, קבצים ועיתונים תורניים. הכוונה היא לתת למשתמש טקסט מלא (full text) של מאמרים אלו בפורמט PDF, על דיסק נוסף שיצורף לפרויקט (כמובן שייסרקו רק מאמרים שיהיה רשות מהמו"ל לסרוק אותם).
לעניות דעתי, זהו צעד חשוב ומועיל מאוד, שכן רוב כתבי העת התורניים, הקבצים וק"ו המאמרים מעיתונים (כגון המודיע, יתד נאמן והצופה) אינם נגישים ללומד הממוצע.
אגב, שירות דומה בתחום הקודש יש ברמב"י, ששם יש קישור לטקסט מלא של מאמרים שהוקלדו לאתר "דעת".
כאן המקום להפנות לאשכול מלפני כשנה:
"מדריך: איך למצוא מאמרים"
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1173015
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2006 22:02 |
|
| |
גדול ! ענק ! איזה בשורות טובות, תודה !
אבל שמע אתה לא בסדר, היה מעניין בכנס ? למה לא סיפרת לנו ? 
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2006 22:29 |
|
| |
מדובר בכנס "הספריה - אמצעי או מטרה" לציון 50 שנה לספריות אוניברסיטת בר-אילן והקמת מערך הספריות והמידע באוניברסיטה.
הכנס לא היה ממש בנושא הפורום, אם כי זכיתי לראות את ר' מאיר וונדר ואת יודלוב לראשונה.
פרופ' שפיגל שיחי' דיבר על: "הערך המוסף" של תקליטור פרויקט השו"ת.
הוא הדגים כמה פונקציות חכמות כגון קישורים בין ספרים (כולל כל המדרשים על פסוק מסוים בלחיצת כפתור), וסוגיות מקבילות בתלמוד (גם בין המושגים "עד אחד נאמן באיסורין" ל"מהימן" !).
חשבתי שהחידוש המהותי יותר יהיה זה שפירסמתי כעת, ואחרי קבלת עוד כמה פרטים על התכנון שלא נאמרו בכנס, פרסמתי אותו כאן [הסקופ הראשון של הפורום?].
אגב, לרוב הגרסה החדשה יוצאת באיזור פסח, כך שיש עוד זמן להתכונן נפשית.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2006 23:36 |
|
| |
שיהיה, הפעם נוותר לך 
אבל פעם הבאה אם יש איזה כנס מעניין, תודיע ! [גם אם לא קשור ממש לפורום] בסדר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2006 10:52 |
|
| |
לדעתי הקטן אין בפרויקט זה שום טעם ושום ריח
כבר ניסו זאת אוצר הפוסקים ונכשלו
היום כשיש את גוף הקבצים וכתבי העת סרוקים בשלמות באוצר החכמה ואוצר הפוסקים (וגם באתר של בית הספרים עיי"ש) מה שחסר הוא רק תקשורת בין המאמר למיפתוח, ולא סריקה של מאמרים מתוך קבצי עת
זו דעתי הקטנה
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2006 12:23 |
|
| |
חלוק אני על דעתך בכמה מישורים, ויש לציין כי אינני מכיר את הנסיון של אוצר הפוסקים בתחום.
מבחינת כ"ע סרוקים, אז כיוון שהפרויקט איננו בא כתוספת למאגרים המתחרים, אלא מתחרה בהם, הוא איננו אמור להסתמך על זה שיש גישה במאגרים אחרים. בוודאי שזה נכון לגבי כ"ע שישנם כרגע רק במאגרים מקוונים (כגון היברובוקס ואתר דעת) כיוון שחלק ניכר מהציבור שמשתמש בפרויקט הוא ללא גישה לאינטרנט (למשל: ישיבות וכוללים).
ממילא, התקשורת בין המפתוח למאמר חייבת להסתמך על מקורות עצמיים, להבדיל ממאגרי מידע מקוונים מודרניים שמשלבים בין טקסט מלא וחיבור לקטלוג הממוחשב של המנוי, ומאפשרים למשתמש לראות את המצאי של כתבי-העת שברשותו.
בהערת שוליים אציין שהמפתח של בר-אילן ממפתח גם מאמרים הלכתיים רלוונטיים שפורסמו בעיתונים כגון המודיע, ואני לא מכיר מוסד תורני רגיל ששומר אותם. אם אכן ייסרקו המאמרים משם יהיה לפרויקט השו"ת יתרון ייחודי להתגדר בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2006 14:54 |
|
| |
דיגיטל
נראה לי שבספריית הרמב"ם בבית אריאלה, כן שומרים את הגליונות של המודיע.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2006 15:01 |
|
| |
אכן, בבית אריאלה יש את המודיע. בכוונה כתבתי "מוסד תורני רגיל", והכוונה הייתה לומר שזה לא נגיש בצורה קלה. ישנן ספריות שמחזיקות עיתונים ישנים (בנייר, בסריקה או במיזעור), אך זה לא מקובל בישיבות, גם לא במקרה של מוסף תורני נפרד בתוך העיתון.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2006 18:30 |
|
| |
ובתזמון מעניין, הנה כתבה על פרויקט השו"ת (מתוך גלילאו, דרך Ynet, קישור מפורום בח"ח)
מנועי חיפוש וארון הספרים היהודי
פרשת ביתו של הרב עמאר חשפה את נוכחות התרבות הדיגיטלית בחיי הדתיים. התגובות נעו בין פליאה לזלזול ולציניות מרושעת. על פרויקט השו"ת - אחד מסיפורי ההצלחה של שילוב דת ומדע. חלק ראשון
אורן צור, גליליאו
עידן המידע החל, למעשה, עם התפתחות המחשבים – הרבה לפני הולדת האינטרנט. היכולת לאחסן כמות אדירה של נתונים בדיסקים מקומיים יצרה את הצורך במנועי חיפוש, וכך, עוד בשנות השישים, נולדו מנועי חיפוש ייעודיים. השאפתני שבהם, והיחיד שעדיין פועל, משתכלל ונמכר עד ימינו אלה הוא פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן. פרויקט השו"ת, שהיה פרי שילוב של מחקר אקדמי ורצון להציג תוצאה בת-שימוש, שתועיל גם בתחום הדתי, היה גם הראשון שבו אלגוריתם החיפוש היה מבוסס על אינדקסים של טקסט מלא – בדיוק כמו גוגל ושאר מנועי החיפוש המודרניים.
סיפורו של פרויקט השו"ת הוא סיפור מפעל החיים של פרופ' אביעזרי פרנקל מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן, ופרופ' יעקב שוויקה מהמחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן. נפתח במילות רקע אחדות על אחזור מידע, על "ארון הספרים היהודי" בכלל ועל ספרות השו"ת בפרט.
אחזור מידע הוא הענף במדעי המחשב העוסק באחסון מסמכים (מאמרים, תקצירים, מכתבים, כתבות, מזכרים והיום גם קובצי תמונות, וידאו ואודיו) באמצעי מדיה דיגיטליים, וכן במציאה (כלומר - אחזור) מסמכים מסוימים מתוך אוסף מסמכים עצום הנמצא בתקליטור, בדיסק הקשיח של המחשב, בזיכרונות נשלפים או מפוזר ברחבי הרשת.
כמו בספרייה רגילה, כך גם בספרייה דיגיטלית, אחסון המידע צריך להתבצע בצורה כזו שפעולת האחזור תהיה מדויקת ומהירה והמסמכים המתקבלים בעקבות שאילתה יהיו המסמכים הרלוונטיים למשתמש. מנועי החיפוש המוכרים, כמו יאהו וגוגל, הם כלים המבצעים את אחזור המידע הנמצא באינטרנט, אך כאמור, בעיית אחזור המידע היתה קיימת עשרות שנים בטרם חדר האינטרנט לכל בית, וחקר אחזור המידע ומנועי החיפוש החל בראשית שנות השישים.
בתחילת שנות השישים השתעשע פרופ' פרנקל ברעיון לנצל את המחשב על מנת להפוך את ארון הספרים היהודי לנגיש יותר. הרעיון היה לאפשר חיפוש בספרות השו"ת הענפה, וכך לאתר את כל המקורות העוסקים בנושא מסוים. שו"תים, או ספרי שאלות ותשובות, הם אוסף עצום ומקיף של דיונים בנושאים מחיי היומיום של הקהילה והיחיד היהודיים במשך יותר מאלף שנים.
שו"ת הוא קובץ תשובות מפורטות, שמפרסם רב חשוב כמענה על שאלות שאותן קיבל בדואר או על-ידי שליחים. השאלות והתשובות נכתבו בדרך-כלל בעברית מתובלת בארמית, והופצו בכל הארצות שבהן ישבו יהודים: ארצות המזרח, ארץ ישראל, ארצות אירופה ואמריקה. מספר כותבי השו"תים מוערך ב-1,800; קיימים 3,500 קובצי שו"ת מודפסים, ועוד רבים אחרים שלא זכו לדפוס או אבדו - בסך-הכל כמעט מיליון מסמכים, רובם ארוכים ומפורטים.
העניין בספרות השו"ת אינו רק נחלתם של רבנים המחפשים תקדימים לשאלות משפטיות-הלכתיות-דתיות, אלא משותף גם לכלכלנים, משפטנים, היסטוריונים ואנשי מדעי החברה, המוצאים בשאלות המופיעות בשו"תים עדות אותנטית על אורח החיים של יהודים בתפוצות השונות, ובתשובות - את היחס הפרגמטי של הממסד הרבני לבעיותיהם של הפרט והקהילה. השאלות והתשובות הן עדות אמינה לבעיות (ופתרונות) דתיות, כלכליות, משפטיות, דתיות, פילוסופיות, לשוניות, תרבותיות ופולקלוריסטיות שליוו חיי שגרה, מלחמות, פוגרומים ודרמות לאומיות, כמו גם רגעי אושר ועצב פרטיים של לידה, מוות וחולי.
אורן צור הוא דוקטורנט למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, המתמחה בעיבוד שפה טבעית, ויועץ מחשוב בחברת QESEM Consulting
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3197005,00.html
 |
|
|
|
|
|
