כל מה שרצית לדעת על הבוז'ולה

כל מה שרצית לדעת על הבוז'ולה בשבוע שעבר חגגו בכל העולם וגם בישראל באיחור אופייני את חגיגות הבוז'ולה. טל גל-כהן פורש את כל המידע על הטריק לקידום מכירות, ההיסטוריה, אזור הבוז'ולה וגם יינות ישראליים צעירים שיצאו לקרת הב'ז'ולה בשונה משאר העולם חגגה ישראל את חגיגות הבוז'ולה באיחור אופנתי של יום למחרת. החגיגות המסורתיות מתקיימות תמיד בשבוע השלישי בכל חודש נובמבר, בלילה שבין יום רביעי לחמישי. כאן אצלנו, לא יוכלו להתקיים פה בגלל חוק איסור מכירת אלכוהול החל משעה 23:00 שעבר בכנסת לפני כ-4 חודשים, ובזמן שכל העולם יצא לחנויות היין לטעום את היינות מבציר 2010, אנחנו נצטרך לעשות זאת או ליום שלמחרת או לעבור על החוק. קצת היסטוריה צרפת היא לא רק ערש תרבות היין המודרנית המייצרת יינות לצריכה עולמית בטווחי מחירים הנעים מכמה אירו בודדים ועד למחירים של אלפי אירו הבקבוק. היא גם אומה יצירתית להפליא בכל מה שקשור לשיווק ויחסי ציבור. יעידו על כך מיליוני האנשים שהלכו שבי אחר תיאורית "הפרדוקס הצרפתי" בנוגע לאחוז הנמוך של מחלות הלב בארצם תודות ליין וגרמו לעליית המכירות והקפצת המחיר של היינות האדומים בעיקר מחבל בורדו. בשנות ה-70, הצליחו להנחיל לעולם גם את פולחן שתיית היין הצעיר, הכה פשוט על סף המיץ ענבים – יין הביכורים המושק מייד לאחר סיום הבציר – הבוז'ולה נובו. היין שעד שנות ה-70 לא יצא את גבולות צרפת הפך כאופנה צרפתית לטקס מקודש של הרמת כוסית המונית עולמית. הכורמים והבוצרים לא היו היחידים שמיהרו לשתות את היין. גם אז, בתחילת המאה ה- 19, רוב היינות לא היו מחזיקים מעמד יותר מאשר שנה, וכבר בחודשי הקיץ לאחר הווקאנס הגדול, לקראת הבציר הבא, כבר לא היה כל כך מה לשתות בערים הגדולות. סוחרי היין של העיר ליון היו חשים אל היקבים לא פעם במהלך חודש ספטמבר והיו מערימים את חביות היין, שעדיין היה בתסיסה, ולוקחים אותן לעיר הגדולה. מכאן התפתח מנהג שבו היו כבר מחכים בערים ליין הצעיר, וחוגגים, עד כלות, את הגעתו. הצלחת הבוזו'לה את ההצלחה העולמית מייחסים לנגוסיאן – לסוחר היינות, אשר על פי האגדה הביא את דפוסי המחשבה המסחריים מלימודי השיווק והכלכלה בארצות הברית. היה זה ג'ורג' דובף Georges Duboeuf, המכונה מלך הבוז'ולה, שבמהלך מבריק של יחסי ציבור ושיווק, הפך את הבוז'ולה נובו למפורסם כל כך. בשנת 1951 הרשו שלטונות צרפת ליינני בוז'ולה למכור את היין הצעיר שלהם לפני ה- 15 בדצמבר, שהוא התאריך הרשמי שבו יוצאים לשוק היינות הצרפתיים. החגיגה היתה גדולה, ותאריך מתן ההחלטה — השלושה עשר בנובמבר — הפך להיות התאריך הקובע. בשנת 1985 שונה התאריך, ונקבע על יום חמישי, השלישי של נובמבר, בכל שנה. התאריך הזה, שנקבע על מנת לאפשר חגיגת חגיגות ארוכות ככל האפשר, נשמר בקנאות. משווקי ויבואני היין בכל רחבי העולם מתחייבים לא לפתוח אפילו בקבוק אחד לפני אותו יום חמישי, וליין עצמו אסור לצאת את צרפת לפני השמונה בנובמבר, כשרק אז הוא עולה ומועמס על מטוסים ומופץ בעשרות המדינות בהן ניתן להשיג אותו ולא פעם תודות לשביתות המפורסמות של הצרפתים ממש ברגע האחרון. על פי הנוהל, חליצת הבקבוקים אסורה לפני חצות (בין יום רביעי לחמישי) ומתרחשת על פי אזורי הזמן - מתקדמת מניו-זילנד ואוסטרליה לכיוון אסיה, אירופה וכו'. השנה ניסו מחברת האחים שקד להביא את היין דווקא דרך היין באוניות ושוב השביתות של הצרפתים הפעם בגלל הקדמת גיל הפנסיה גרמה לכך שלא היתה ברירה אלא שוב להטיס את אלפי הבקבוקים ושוב, במקום שנוכל ליהנות ממחיר בקבוק של 50 שקלים, אנו נאלצים לשאת במחיר גבוה ושאינו תואם את רמתו האיכותית של היין ולשלם כ-80 שקלים בממוצע. אין ספק, כי מחיר זה אינו מאפשר ליבואנים להגיע למתח רווחים ראוי, ולכן חגיגות הבוז'ולה הם סוג של קידום מכירות הן אם לחנויות היין שברשותם והן למגוון היבוא האחר שבאמתחתם. על חבל בוז'ולה אזור בוז'ולה הוא תת איזור של חבל בורגונדי מהולל היינות והקולינריה. בוז'ולה הוא לא מחוז יין גדול במיוחד. מדובר ברצועה הררית צרה שרוחבה עד כ- 15 קילומטרים, ולעיתים כארבעה-חמישה בלבד, שנמשכת לאורך הסאון: מהעיר ליון בדרום, ועד מאסון בצפון. למרות שאורכו של המחוז הוא 55 קילומטרים בסך הכל, הוא מחולק ל- 12 מחוזות יין בגדלים שונים, ששניים מהם — הבוז'ולה והבוז'ולה וילאז' — מפיקים את מי שהוא אולי המפורסם שביינות הצרפתיים — הבוז'ולה נובו. יתר המחוזות או ה"קרו", מייצרים יינות מעניינים הרבה יותר, מאוד ארומתיים, שמתאימים ליישון ולשימור לטווח בינוני של עשר שנים ומעט יותר. בוז'ולה מחולק ל-12 אזורי ייצור מוגדרים, טובים או פחות, ורק כ-50% מתוצרת היין המופקת בו היא ה-Nouveau, היין הנמוך ביותר בהיררכיה של יינות האזור. נכון שלא כל כך שומעים על יינות בוז'ולה האחרים - הם קלים וחומציים יחסית, סוג שאינו פופולארי בשוק הבין לאומי. בסך הכול מייצרים את יין הביכורים, המכונה גם Primeur בכמות של 66 מיליון בקבוקים, 50% להפצה עולמית, גם בהטסה, בעלות הגורמת להצגתו על המדף, מחוץ לאירופה, במחירים שאינם סבירים. שווקי היצוא המובילים הם גרמניה, יפן וארה"ב, אך בשנים האחרונות נראה שקדחת הבוז'ולה שככה מעט. חשוב להתייחס לכללים הנוקשים של משרד החקלאות הצרפתי. בחבל הדרומי בוז'ולה מותר היה לגדל כרמים ואך ורק ענבים מזן גאמיי נואר. ענבים אלה דלים מאוד בטאנינים אותם חומצות פנוליות הנותנים ליין חלק ממורכבותו, מעוצמתו וכן, גם את יכולת ההתיישנות. לכן במשך שנים רבות נבצרו הענבים בזריזות, והיין שהופק מהם נועד לספק בהמשך את צריכת היין היומית של הכורמים והפועלים שעסקו בבציר הכרמים היוקרתיים יותר של חבל בורגון. בוז'ולה, הוא לא רק שם של יין, הוא למעשה שם של כפר באזור בורגונדי שבמזרח צרפת, הזן הדומיננטי הוא הגאמיי השחור ממנו מיוצרים יינות הבוז'ולה. ייצור יינות הבוז'ולה נובו נעשה תוך תסיסה מיוחדת הנקראת ''השריה קרבונית'' - ''תסיסה פחמתית'' שבו מושרים אשכולות שלמים במיץ של עצמם ותוססים בניגוד לתסיסה איטית בחביות עץ אלון, כמקובל בצרפת. בגלל זה, יינות הביכורים בכלל ויינות הבוז'ולה נובו בפרט מיועדים לשתייה מידית ולא יאוחר מ-6 חודשים מיום יציאתם לשוק. בוז'ולה בישראל גם בישראל יקבים שונים מייצרים יינות בסגנון הבוז'ולה וחלקם גם רק מוצאים יין צעיר. בעבר ועד לא מזמן היו אלה יקבי כרמל שהנהיגו את המסורת של היקבים הישראלים של השקת היין החדש מהבציר החדש. נוהג זה התחיל כבר בשנת 1983 אך עקב החלטות של כדאיות כלכלית הסתיימה מסורת זה לפני שלוש שנים. למעלה מ-20 שנים, תמיד בתאריך 16 לאוקטובר, היה הנוהג הישראלי לברך על שנת הבציר החדשה עם יין ההילולים של יקבי כרמל. מסעדות וחנויות יין היו משיקים את היין בהילולה אחת גדולה. יין הילולים (אדום ולבן) של יקבי כרמל היה יין צעיר שהשלים את תהליך התסיסה, טרם עבר לשלב ההתבגרות, יצא לשוק ומסמל את סיום הבציר ותחילת שנת היין החדשה. להמשך מסורת זו נכנסו בהנאה גדולה יקבי רמת הגולן אשר לא רק משיקים יין המופק באותו תהליך יינני כמו הבוזו'לה הנובו הצרפתי קרי "תסיסה קרבונית", אלא אף משתמשים בעינב המקורי של הגמאי נואר לטובת יצירת היין. יקבים אחרים המשיקים יינות צעירים הם: יקבי בנימינה, יקב תשבי, יקבי בוטיק קטנים כמו יקב יפתחאל, יקב מונד ועוד. יינות הילולים בישראל יינות צעירים מאוד, לכולם האופי הרענן והפרי המוחצן. הערה בקשר לפקק - לטעמי אין שום סיבה בעולם שיין כה צעיר עם אורך חיי מדף כה קצר יינעל בשעם. זו הזדמנות מצוינת להיכנס למועדון המכובד של יקבים עם סוגרים של פקק סבב. יקבי רמת הגולן - גולן גאמי נובו 2010 היקב היחידי בישראל המייצר את יין הביכורים הזה לא רק מזן הענבים המסורתי של הז'אנר, אלא גם בטכניקה של תסיסה קרבונית כלומר התססת האשכולות השלמים. התוצאה: יין בעל צבע אדום- סגול בוהק בעל ניחוחות דובדבן ופטל אדום, לצד רמזים פרחוניים קלילים. הבחירה שלי ביינות הישראליים. מחיר: 35 שקלים. יקב תשבי – ג'וניור Junior 2010 יקב תשבי מצטרף לחגיגה עם יין צעיר מאוד, עשוי ממסך ענבי קברנה סוביניון וסירה מכרמים בזיכרון יעקב. היין עבר תסיסה של גרגירים שלמים בטמפרטורה נמוכה של 25 מעלות. יין צעיר ועסיסי המתאים לשתייה מיידית. מחיר: 32 שקלים. יקבי בנימינה – B 2010 איזה כיף של יין למרות שלא מייצג את סגנון הבוז'ולה המקורי. היין בעל צבע מרהיב של סגול-כחול- אדום עשוי ענבי קריניאן ומפגין אופי פירותי ופרחוני קליל, בעיקר ארומת תות אדום. לשמחתי גם מרגישים יותר יין מאשר מיץ ענבים מותסס. מחיר: 30 שקלים. והמלצה לסיום: יינות הביכורים האדומים יהיו במיטבם אם תצננו אותם מעט, לטמפרטורה של 13 מעלות.