תחרות אשכול הזהב 2012
אשכול הזהב 2012 – האירוע שזכה לשם "ערב תחרות האוסקר של יינות ישראל" ציין השנה את שנת העשור. האירוע התקיים השנה במלון דן פנורמה בתל אביב, במעמד שר התמ"ת מר שלום שמחון. הילה איל עם התיאורים, התוצאות והייחודים, ראיון בלעדי עם אבי בן עמי מסטודיו בן עמי שארגן את האירוע ואנשי יין נוספים
| |
צילומים: דיויד סילברמן |
במהלך עשר שנותיה צברה תחרות אשכול הזהב מוניטין שהלך והשתבח עם השנים. בשנה הראשונה השתתפו בה 56 יינות שהתחרו בשמונה קטגוריות, והשנה התחרו בה 282 יינות בעשרים קטגוריות. מאז יסודה, הצליחה התחרות להמחיש את ההתפתחות היפה שחלה בענף היין הישראלי ובעיקר ברמות איכות היינות.
את ארוחת הגאלה, שהיא חלק בלתי נפרד מהאירוע, רקחו השנה השפים
מאיר אדוני (כתית, המזללה),
חיים טיבי (מוסקט – מצפה הימים),
אביבית פריאל (אוזוריה),
יוסי שטרית (קיטשן מרקט),
יריב מלילי (בית תאילנדי),
יואב בלימן (פרידה קאלו), איש הגלידות
איתי רוגזינסקי (וניליה), איש הלחמים
אלי אברהם (לחמא), הקונדיטורית
נעמה שטייר (לשעבר הרברט סמואל). השף המארח:
איציק ידגר – שף ראשי מלון דן פנורמה.
במהלך האירוע, כמדי שנה בהנחיית שדרן הרדיו וחובב היין הוותיק אמנון פאר, התקיימה מכירה פומבית של יינות אספנות ישראלים שכל הכנסותיה מוקדשות זו הפעם השניה לעמותת "ילדים שלנו" של בית החולים שניידר לרפואת ילדים. הערב הסתיים בהכרזה על היינות הזוכים בתחרות "אשכול הזהב 2012".
לצפייה בתמונות מאשכול הזהב 2012 (צילומים: דיויד סילברמן)
שיחה עם אבי בן עמי
למחרת, פניתי בשיחה אישית למארגן האירוע – אבי-בן עמי מסטודיו בן-עמי לסיכום עשור. יום למחרת האירוע, ניכר כי אבי עודו נרגש מהמעמד: "עשור זה הרבה זמן", הוא מציין, "המון דברים השתנו בעולם היין הישראלי במשך הזמן. זה לא אותו יין כמו שהיה, למרות שיש הלך רוח שהענף חווה קצת קשיים ויש לו אתגרים ובעיות להתמודד עימם. הכל נכון. עדיין, כשאני מסתכל 10 שנים לאחור קרה כאן הרבה. הרבה יקבים נולדו, בעיקר יקבי בוטיק ולצדם היקבים הגדולים הוסיפו ושיפרו איכות וגדלו עוד. לאחר עשור, אני חושב שקודם כל, לפני ציון כמה עניינים פחות טובים, אנו רואים שענף היין בישראל רץ קדימה בצורה מאוד משמעותית ויפה.
"לפני שנעלה ביקורות, ענף היין הוא כמו ילד. קודם כל צריך להוליד את הילד ולגדל ולחנך אותו נכון. אחר כך, עם יסודות טובים, אפשר גם לטפל בכמה בעיות קטנות שקרו.
"חשוב שנדע שנולד כאן ענף חדש. לפני 10 שנים היינו בתחילת הדרך ובמהלך התקופה רצנו מ-0 ל-100. זה דבר מדהים. גם אם צריך לטפל בנושאים יותר בעייתיים, כמו העדר הסדרת התקינה, הפיקוח הממשלתי, עזרה וקידום של הממשלה. היקבים בעצמם הבינו שגם אם אין מממשלה הם יכולים וצריכים ולעשות זאת לבד.
"לצד הדברים האלה, בואו נראה כמה גדלנו ולאילו הישגים מרשימים הגענו. לדעתי חובת העיתונאים היא לבקר דברים פחות טובים בענף, אך בד בבד להדגיש את הדברים הנפלאים בענף הפורח. אשכול הזהב מראה הישגים יפים אלה מדי שנה.
"בשנה שעברה נשלחו 233 יינות, והשנה נשלחו 282. בשנה שעברה השתתפו באירוע 52 יקבים והשנה השתתפו 63 יקבים. בשנה הראשונה היו רק כ-50 יינות ב-8 קטגוריות אל מול 20 קטגוריות השנה ובשנה שעברה. כשהתחלנו לא היתה סיבה לעשות יותר כי לא היו מספיק יקבים ויינות/זנים. כל שנה אנו רואים שהתחרות גדלה עם הענף.
"השנה גם שינינו מעט את הקטיגוריות. כל שנה רואים רף האיכות עולה, למרות שלא כולם מאלה שנשלחו עמדו ברף הכניסה.בעיקר ביקבים שמייצרים עד 12,000 בקבוקים, אני מזהה הרבה יינות שאינם נטולי פגמים ויש לנו צוות שופטים גדול ומבין יין, שסינן אותם מהתחרות. למרות זאת, לא מעט יינות הם לא נטולי פגמים, ולכן צמצמנו שם את מספר הקטגוריות מ-5 שנה שעברה ל-3 השנה. אני ממליץ לחובב היין הישראלי שמגיע לאותם יקבים קטנים, שילך לפי המלצות אשכול הזהב (כמו גם להמלצות מבקרי היין בארץ) ובזהירות. כאן הערך של אשכול הזהב כמסנן איכותי הוא מאוד חשוב.
"בנוסף, התחרות מייצרת מוטיבציה ליקבים הקטנים לא למהר לצאת לשוק לפני שמיצבו סטנדרט איכות.
בכלל, בנושא התקינה ראינו שיש לא מעט יינות נטולי פגמים. אמנם משנה לשנה איכות היינות עולה, אך בעיקר ביקבים הקטנים בגלל ריבויים (והם עוד מוסיפים ומתרבים משנה לשנה) ובהעדר פיקוח יש בעיה. ביקבים הגדולים רף האיכות עולה משנה לשנה ויש פחות בעיות.
בהתייחס לזני היין בישראל, אם בעבר ראינו בעיקר יינות קברנה סוביניון ומרלו (ביחד או לחוד), אין ספק שגם מספר הזנים גדל ויש משחק מעניין. לדעתי מוקדם מדי לקרוא לזה "יין ישראל אופיניי" כי כל יקב עדיין מחפש את הזהות הסגנונית שלו. עם זאת, יש מאפיינים ברורים לטרוארים: כדוגמת אזורי רמת הגולן, הגליל העליון/תחתון או הרי יהודה. אבל בסך הכל עדיין אין יין ישראלי/טרוארי. זה תלוי ביקב וביינות ומוקדם לצאת בהצהרות גורפות. היקבים כן הבינו שהם צריכים לבוא עם אמירה חדשה של האזור, אך במקביל אני חושב שהקברנה הישראלי צריך להוביל. מסביבו כדאי שיהיו זנים משלימים – זני סיפור, זני טרואר. בואו ניקח גם את הקברנה לגבהים חדשים".
אבי מסכם לקראת העשור הבא: זה אתגר לעשור הבא – לבסס יין ישראלי/טרוארי, ולצידו שהיקבים ידעו לספר את הסיפור על הזנים האלה ועל האזורים האלה. כמובן עם עליה סיזיפית אך רצויה של הקברנה.
השנה, אני מזכירה לאבי, ראינו שהיינות הלבנים תפסו במה מרכזית. אבי מסכים ומוסיף:
"לגבי הלבנים, לא נזנח אותם: זו נישה שברור לי שמבחינת התאמה לאקלים הישראלי הוא צריך לקרות. כן רואים התפתחות וצמיחה של יינות לבנים, אך עדיין לא משמעותית. אני רוצה לראות עוד זנים ועוד כמות של יינות לבנים. זה מתאים לחיים פה בים התיכון – לאקלים ולמטבח. החוליה שחסרה כאן היא איך מעבירים את המסר הזה גם לצרכן. במספרים ובגידול באחוזים זה עדיין לא משמעותי. צריך להבין את זה כדי לשנות. אני אופטימי, ורואה יקבים שמספיק אמיצים להמשיך להשקיע ולייצר לבנים. בקיץ אני שותה 80-90% יינות לבנים – ביום יום זה הכי כיף.
"בעשור הבא אני מאחל לענף היין הישראלי המשך שכזה: לא לעצור באיכות ולשאוף להישגים גבוהים יותר ושגם מדינת ישראל תדע לתמוך בענף היין. מקווה שגם היקבים בינם לבין עצמם יבינו שהליכה משותפת לשווקים בינלאומיים ולמיזמים מאחדי ענף יחזקו ויאחדו כוחות יחד. כולל מול המדינה. יקבים גדולים וקטנים כולם יחד. אינשאללה שנמשיך לפרוח".
שיחות נוספות
עוד מאחורי הקלעים, בתחילת הארוע, בקוקטייל הפתיחה, עם כוס סוביניון בלאן 2011, מרעננת של סדרת ירדן, יקבי רמת הגולן שוחחתי עם יוסי בוזנח, איש יין ישראלי ותיק ושופט בתחרות מאז תחילתה.
"כל התחרות", מספר לי יוסי, "היא בעלת תרומה אדירה לענף היין בארץ – הן ליקבים והן לקהל חובבי היין. התחרות הזו מייצרת דחיפה למצוינות ונותנת ליקבים להיות במרכז הבמה ללא אגו של מארגני התחרות. במהלך העשור אנו רואים איך התווספו לענף ולתחרות המון יקבים קטנים, למרות שהם בעלי תקציב דל יחסית ליקבים הגדולים. לדעתי, הדבר גם מראה שהיום אין משמעות לשם היקב או לגודלו. יקב יכול להיות איכותי גם אם הוא קטן ולא נודע. לא מעט ייננים בארץ הם כבר בעלי רמת ידע בינלאומיות וזה כשלעצמו מקדם את האיכות. התמורה ליקבים הזוכים בתחרות היא המינוף השיווקי שהם מקבלים מול קהל החובבים, ללא כשר למחיר היין. יין שזוכה במדליה בתחרות מקבל מעמד מיוחד בעיני הקהל".
לסיום הקוקטיל עם יין שרדונה, רקאנטי 2011 אני מחליפה מספר מילים עם אבי פלדשטיין, היינן/אמן הותיק של יקב סגל מבית יקב ברקן.
"לדעתי", מציין אבי, "לתחרות הזו, בה שופטים ישראלים שופטים יינות/יקבים ישראלים יש חשיבות גדולה יותר מאשר תחרות בינלאומית בה משתתפים יינות ישראל. אלה האנשים שמכירים הכי טוב והכי מקרוב את הענף, את היקבים ואת היינות והתאמתם לישראל. בשנת העשור התחרות הזו היא מעין מראה להתפתחות היפה שעבר עולם היין הישראלי".
נכנסנו לאירוע בהנחיית אמנון פאר, שהחל ברגעים מרגשים (ממש כמו בתחרויות אוסקר הוליוודיות) באזכור אנשים יקרים ומוערכים בעולם היין הישראלי, מהם נפרדנו השנה: דניאל רוגוב, מבקר היין המוביל בארץ, צינה אבידן – ייננית ומבעלי/מייסדי יקב אבידן ושלמה כהן – מנהל מכון היין של מועצת הגפן.
בין המנה הראשונה למנה העיקרית הוכרזו כבר היינות הזוכים בקטגורית היינות הלבנים ובהמשך התקיימה המכירה הפומבית. לצד אלה עם המנות הנפלאות של השפים, היינות נמזגו גם לכוסות. בקוקטייל היו אלה יינות לבנים ואת הארוחה לוו יינות אדומים. אני נהנתי מיין מריט'אז, רזרב טפרברג 2010, קברנה פרנק, סדרה אזורית, יקבי כרמל, 2008 והיין ששמו הולך לפניו בקרב חובבי יין ותיקים: סירה 2007, ירדן, יקבי רמת הגולן.
לצפייה ברשימת הזוכים בתחרות אשכול הזהב 2012:
תוצאות המכירה הפומבית
קברנה סוביניון, כרם אל רום, יקבי רמת הגולן 2004 – דאבל מגנום
לימיטד אדישן, יקבי כרמל 2008 - מגנום
יער יתיר 2008 – מגנום
ספיישל רזרב, רקנאטי 2008 - מגנום
יראון, הרי גליל 2004 - מגנום
קברנה סוביניון, לימיטיד אדישן, תבור 2007 – מגנום (001/19,000)
קברנה סוביניון, רזרב, דלתון 2008 – מגנום (תווית הוקרה לשמעון פרס)
קברנה סוביניון, שמחון 2010 – מגנום (מהיקב הפרטי של השר שלום שמחון)
קברנה סוביניון, פלטו, אדיר 2007 - מגנום
רויאל רזרב, שאטו גולן 2000 - מגנום
למחרת בערב, באירוע אחר, פגשתי את מירה איתן, והיא סיפרה לי על תחושת הגאווה של יקבי כרמל, שהפגינו הישגים מרשימים בתחרות: זוהי ההוכחה לעבודה הרבה והמושקעת שנעשית ביקבי כרמל בשנים האחרונות, ליצירת השינוי בענף היין הישראלי, לפעול בראש פתוח ולשאוף לאיכות.
אני מאחלת לעשור הבא שעם ישראל ישתה יותר יין, באופן כללי וזה יעזור לכולנו.
תם עשור, מתחיל עשור כולו בסימן של עוד פריחה יפה בענף היין הישראלי.