| נשלח ב-6/8/2015 21:40 |
 |
| |
פסנתרנים גדולים שאינם מוכרים לקהל הרחב
סמואיל פיינברג (1890-1962). פסנתרן, מלחין ופדגוג יהודי רוסי. למד אצל אלכסנדר גולדנוויסר. מורה בקונסבטוריון של מוסקבה משנת 1922. פרשן מקורי וייחודי של באך, בטהובן, שופן, שומאן, סקריאבין, פרוקופייב, דביסי, ואחרים. אדם צנוע, רוחני, מאד תרבותי. נאמר כי כל אחת מהסונטות שחיבר משקפת "פואמה של חיים".
"כלי המקדלת המכוון היטב" מאת באך:
www.youtube.com/watch?v=OzerJmdStq8
www.youtube.com/watch?v=9fU40nXwQts
אריה בסגנון איטלקי מאת באך:
www.youtube.com/watch?v=gKK3W0_N9N4
"סצינות יער" אופוס 82 מאת שומאן:
www.youtube.com/watch?v=_Gmt1OQ90ek
פנטזיה בסי מינור אופוס 28 מאת סקריאבין:
www.youtube.com/watch?v=RWdVnMy1hN8
בלדה מספר 4 בפה מינור מאת שופן:
www.youtube.com/watch?v=w-KYmOtQvhA
תוקן על ידי מם80 ב- 06/08/2015 22:10:40
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2015 22:20 |
|
| |
אידך גיסא,
אתה מכיר את פומייה טוב ממני. אם יש לך פנאי, נשמח אם תכתוב עליו באשכול...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2015 22:36 |
|
| |
האמת? אני לא יודע עליו כלום... רק מכיר כמה ביצועים נהדרים שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2015 22:38 |
|
| |
אגב, אני מאזין בהנאה לפסנתר המושווה עם פיינברג, באמת יפה מאד. בניגוד ל'תמונות יער', כאן הוא לא רץ, אבל נדמה כאילו הוא מוסיף תווים לפרטיטורה. מוזר...
אגב, למה כל הענקים הוותיקים אהבו לרוץ על המלקדת? מי רדף אחריהם?? ומה עם הרגש והמבע?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2015 22:59 |
|
| |
פיינברג מנגן באך תוך שימוש בפדאל, לכן אולי נשמע לך כאילו נוספו תוים לפרטיטורה. לענקים הותיקים היתה וירטואוזיות פנומנלית, לפעמים נינגו מהר יותר ממה שמקובל כיום, לפעמים לאט יותר, ומכל מקום בל נשכח שחיו בתקופה קרובה יותר לתקופה הרומנטית, וכנראה שליסט, שופן, אנטון רובינשטיין ואחרים קבעו את הטון. המורה של ארתור שנאבל אמר לו שהוא לא יהיה פסנתרן כי הוא מוסיקאי. ככה שהיו גם פסנתרנים רגישים :)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2015 00:17 |
|
| |
סרג'יו פיורנטינו (1927-1998). פסנתרן איטלקי שהתרכז בהוראה עקב תאונה. בעל צליל יפה והבנה מוסיקלית מעמיקה. מיכלאנג'לי כינה אותו "הפסנתרן האחר היחיד" (הגדול באיטליה מלבדו). בזקנותו שב להופיע בהצלחה בסבב קונצרטים בינלאומי, והמבקרים נדהמו לשמוע פסנתרנות וירטואוזית בסגנון הפסנתרנים הגדולים שמלפני מלחמה"ע השניה. אדם צנוע שמלבד מוסיקה די היה לו בסעודה פשוטה ושתיה קלה. היה מסוגל ללמוד יצירות חדשות מתוים סמוך להופעה. עיקר הרפרטואר העצום שלו כולל את היצירות העיקריות של באך, בטהובן, שומאן וליסט; את כל היצירות של שופן ורחמינונוב; ויצירות רבות מאת אלבניס, ברהמס, דביסי, פרנק, גרשווין, גרנדוס, גריג, מנדלסון, מוצרט, ראוול, סקרלטי, שוברט, סקריאבין, וצ'ייקובסקי.
פרלודים מאת שופן:
www.youtube.com/watch?v=ASX7qQCKOc0
פרטיטה מספר 1 מאת באך:
https://www.youtube.com/watch?v=heSvCfAwjaU
6 נחמות מאת ליסט:
www.youtube.com/watch?v=kyZa7KKLBCo
פרלוד, קוראל ופוגה מאת סזר פרנק:
www.youtube.com/watch?v=EAk4oOdlXIA רסיטל יצירות מאת באך/בוזוני, שוברט, ברהמס:
www.youtube.com/watch?v=Oya8u81K7Lw
תוקן על ידי מם80 ב- 07/08/2015 00:50:15
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2015 00:25 |
|
| |
לזר ברמן בהחלט מוכר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2015 14:04 |
|
| |
ניקיטה מגלוב (1912-1992). פסנתרן גיאורגי-רוסי. למד פסנתר בקונסבטוריון של פאריס והלחנה אצל פרוקופייב. בצעירותו הירבה להקשיב לביצועים של פסנתרים גדולים, ביניהם רחמנינוב פישר ושנאבל. בשנות ה-30 היה המלווה הקבוע של הכנר יוסף סיגטי. נודע בעיקר בפרשנותו לשופן ומנדלסון, והיה הפסנתרן הראשון שהקליט את כל יצירותיו של שופן. הרפרטואר של מגלוב כלל גם את בטהובן, ברהמס, דלפיקולה, דביסי, פורה, היידן, ליסט, מוצרט, פרוקופייב, רחמנינוב, ראוול, סקרלטי, שוברט, שומאן, סקריאבין, סולר, סטרווינסקי, צ'ייקובסקי, ואחרים. מגלוב היה במשך שנים רבות יושב ראש השופטים בתחרות לפסנתר על שם קלרה הסקיל. עם תלמידיו הרבים בקורסים שהעביר בקייצים באיטליה נמנים מרתה ארחריץ', אינגריד הבלר, ומריה טיפו. סגנונו תואר כוירטואוזיות עדינה וליריות ספונטנית.
ארבעה אימפרומפטו מאת שופן:
סונטה מספר 3 בסי במול מז'ור אופוס 106 מאת מנדלסון:
בולרו אופוס 19 מאת שופן:
"גויסקאס" מאת גרנדוס:
אטיודים גדולים בעקבות פגניני מאת ליסט:
תוקן על ידי מם80 ב- 07/08/2015 14:15:09
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2015 15:45 |
|
| |
גריגורי גינזבורג (1904-1961). פסנתרן יהודי רוסי. מגיל 6 למד אצל אלכנסדר גולדנוויסר ותחת חסותו גדל בביתו באוירה מוסיקלית. שם פגש לעתים קרובות מוסיקאים כגון רחמנינוב, מטנר, סקריאבין, בלומנפלד, ו-איגומנוב. במהלך לימודיו בקונסבטוריון של מוסקבה הושפע מצליליות נגינתו של הפסנתרן אגון פטרי. בשנת 1922 ביצע בקונצרט בכורה את קונצ'רטו מספר 1 מאת ליסט. בתחילת דרכו נודע בפרשן וירטואוז של ליסט ושופן. בהמשך הרחיב את הרפטרטואר של ליצירות מאת ברהמס, סקריאבין, ראוול, ולעיבודים ליצירות של באך. בשנות ה-30 נמשך למוסיקה של מוצרט ובטהובן המוקדם, נשם את המוסיקה של מוצרט, עד שלעתים הרגיש בנגינתו כי פתאום הוא מבין בבהירות את המחשבה, הרגש והכוונה אותם מוצרט ניסה לבטא במוסיקה, והיה אומר לתלמידיו שאם מצליחים להשתלט על היצירות של מוצרט ובטהובן, אזי קל לנגן ליסט. ביצע יצירות של מלחינים רוסים בני זמנו. הירבה גם בביצועים של מוסיקה קאמרית. מורה בקונסבטוריון של מוסקבה משנת 1929. נחשב בזמנו לאחד מגדולי המוסיקאים ברוסיה ולממשיך המסורת הפסנתרנית של המאה ה-19. נגינתו פיוטית, אצילית, מעמיקה, עשירה בצבעים, שואפת שלמות, תוך תשומת לב לכל משפט מוסיקלי ולכל תו ביצירה.
טוקטה ופוגה ברה מינור מאת באך/בוזוני:
סונטה בלה מינור ק. 310 מאת מוצרט:
סונטה מספר 3 בלה מינור אופוס 28 מאת פרוקופייב:
אטיודים אופוס 25 מאת שופן:
תוקן על ידי מם80 ב- 07/08/2015 16:19:23
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2015 23:49 |
|
| |
גו'זף לוין (1874-1944). פסנתרן ומורה יהודי רוסי. מגדולי הפסנתרנים של דור הזהב של הפסנתרנים. ילד פלא שהתחיל לנגן בגיל 3. למד אצל ואסילי סאפאנוב בקונסבטוריון של מוסקבה וסיים אותו בהצטיינות בשנת 1892. הופיע בהצלחה בקונצרט בכורה בגיל 15 בביצוע קונצ'רטו הקיסר של בטהובן בניצוח אנטון רובינשטיין. מבקר המוסיקה החשוב של אותה תקופה צפה לו עתיד גדול וכתב שבנגינתו מתאחדות כל התכונות הדרושות לוירטואוז: טכניקה אדירה, צליל מושלם, והרבה מוסיקליות. התחתן עם רוזינה (1880-1976), אשר סיימה בהצטיינות לימודי פסנתר בקונסבטוריון של מוסקבה בשנת 1896. ג'וזף העדיף ללמד מאשר להופיע, והיתה זו רוזינה שדחפה אותו להופיע בקונצרטים, ולשם כך אפילו ויתרה על קריירה כפסנתרנית, למרות היותה מוכשרת כמוהו. לאחר הצלחה בקונצרטים בברלין ובלונדון, ג'וזף נתמנה לפרופסור בקונסבטורין של מוסקבה. בשנת 1906 ג'וזף הפיע בהצלחה בסבב של יותר ממאה קונצרטים בארה"ב. עקב אנטישמיות ומתיחות פוליטית ברוסיה, הזוג לוין עבר להתגורר לברלין, שם ג'וזף לימד והופיע. לאחר מלחמת העולם הראשונה, הזוג לוין עבר להתגורר בניו-יורק. בשנת 1922 ג'וזף ורוזינה הצטרפו לצוות המורים של בית הספר למוסיקה ג'וליארד. לדעת ארתור רובינשטיין, הם היו המורים הטובים ביותר לפסנתר בארה"ב ודואו הפסנתרנים הטוב ביותר ששמע אי פעם. בשנת 1927 ג'וזף חיבר את הספר החשוב "עקרונות הנגינה בפסנתר". עיקר הרפרטואר של לוין, כגון וריאצות על נושא של פגניני מאת ברהמס, הקרנבל ואטיודים סימפונים מאת שומאן, והקונצ'רטים לפסנתר של שופן וצ'ייקובסקי, לא הוקלט, ולא נותרו אלא הקלטות מעטות של לוין, רובן משנות ה-30. נגינתו של לוין מתאפיינת ברהיטות מדהימה, בהירות, אינטלקט ארכיטקטוני, צליליות נהדרת ואלגנטיות.
ארבעה אטיודים מאת שופן:
טוקטה אופוס 7 מאת שומאן:
"לה קמפנלה" מאת ליסט/בוזוני:
פרלוד אופוס 28 מספר 17 מאת שופן:
סונטה לשני פסנתרים ברה מז'ור ק. 448 מאת מוצרט בביצוע ג'וזף ורוזינה לוין:
תוקן על ידי מם80 ב- 09/08/2015 00:16:59
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2015 01:57 |
|
| |
ותשובה לשאלה למה הפנתרנים הענקים הותיקים אהבו לרוץ על המקלדת עפ"י רוזינה לוין:
"אני תמיד חושבת - הזדרזי, הזדרזי, עשי את המיטב מדי יום, כי עליך לעשות את הטוב ביותר מהכח שא-להים נותן לך"
תוקן על ידי מם80 ב- 09/08/2015 01:57:44
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2015 15:06 |
|
| |
מייצ'סלב הורושובסקי (1892-1993). פסנתרן פולני ממוצא יהודי. למד פסנתר מאמו, תלמידה של תלמיד של שופן, ואצל תאודור לשטיצקי, תלמידו של צ'רני. התחיל להופיע בגיל 10, והמשיך בהופעות עד לגיל 99. התגורר בפאריס, שם למד ספרות, פילוסופיה ואמנות, ובמילאנו. הופיע ברסיטלים סולו ברחבי העולם. בפרוץ מלחמת העולם השניה היגר לארה"ב. אזי הירבה להופיע ברסיטלים של מוסיקה קאמרית עם פבלו קזאלס, יוזף סיגטי, אלכסנדר שניידר, יאנטוש סטרקר ורביעיית בודפשט. היו להורושובסקי כפות ידיים קטנות, ועל-כן לא היה מסוגל לנגן חלק מהספרות הוירטואוזית הרומנטית, לפיכך עסק במוסיקה שדרישותיה אינטלקטואליות. בניו-יורק ביצע סדרות רסיטלים של כל היצירות לפסנתר של בטהובן ושל הסונטות והקונצ'רטי של מוצרט. בתחילת דרכו נודע בפרשנותו למלחינים רומנטים כמו גריג וצ'ייקובסקי. אח"כ עסק בפרשנות לראוול, דביסי ומלחינים אימפרסיוניסטים צרפתים אחרים. לאחר מלחמת העולם השניה עיקר הרפרטואר שלו כלל את בטהובן, מוצרט, באך ושופן. פה ושם ביצע גם יצירות של מלחינים מודרנים בני זמנו. לימד במכון קרטיס למוסיקה, ועל תלמידיו נמנים יוג'ין איסטומין, סיימור ליפקין, פיטר סרקין, אנטון קוארטי ומאריי פרחיה. לרסיטלים האחרונים שלו לא היתה תכנית קבועה מראש, והוא היה מנגן מה שמצא לנכון באותו רגע, מה שנתן רושם של אימפרוביזציה. הורושובסקי היה חבר קרוב של טוסקניני, קזאלס, גרנדוס, וילה-לובוס, רודולף סרקין, ומוסיקאים אחרים. למרות ששמע פסנתרנים רבים, התרשם בעיקר מנגינתם של ארבעה פסנתרנים: אדוארד ריזלר, אז'ן ד'אלבר, פדרבסקי ושנאבל. נגינתו של הורושובסקי מצטיינת בכנות, בהירות, טבעיות וצליליות נפלאה.
פרטיטה מספר 2 מאת באך:
וריאציות דיאבלי מאת בטהובן:
סונטה מספר 3 בסי מינור מאת שופן:
סונטה מספר 17 בסי במול מז'ור ק. 570 מאת מוצרט:
סונטה לכינור ופסנתר מספר 19 מאת מוצרט (עם יוזף סיגטי):
תוקן על ידי מם80 ב- 09/08/2015 15:12:16
|
|
|
|
|
|
