סונטה מס' 2 לפסנתר וכינור בלה מז'ור מאת ברהמס חוברה בקיץ שנת 1886 בהיותו בחופשה בשוויץ. היא נחשבת לסונטה הלירית ביותר משלשת הסונטות לכינור ופסנתר שברהמס חיבר, וגם הקשה ביותר לביצוע.
ברהמס קרא לה סונטה לפסנתר וכינור, ולא סונטה לכינור ופסנתר כנהוג, להדגיש שתפקיד הפסנתר חשוב כתפקיד הכינור. הסונטה מורכבת משלשה פרקים:
אלגרו אמבילה - צורתו סונטה
אנדנטה טרנקילו - ויו'אצ'ה - אנדנטה - ויואצ'ה דה פיו - אנדנטה - ויואצ'ה - צורתו טריו או רונדו כפול
אלגרו גרציוזו (קוואזי אנדנטה) - צורתו סונטה
זו יצירה מאוזנת ומלאה בדקויות, שחוברה תוך שימוש חסכוני במרכיבים המוסיקלים - מלודיות, מקצבים, שינויים הרמונים - באופן מורכב היוצר פרספקטיבה רחבה.
