הבעייתיות של המלצות על ספרי קודש
עצם הרעיון של נתינת המלצות על ספרי קודש נראה בעייתי. המלצה מעצם הגדרתה נוצרת מהשוואה בין האפשרויות השונות.
השוואה בין ספרי קודש אומרת למעשה כי תורתו של פלוני עדיפה/מעניינת/חשובה וכד' מתורתו של השני. אמירה כזו היא מאוד בעייתית כיוון שאין חלק בתורה שחשוב מהחלק השני, וכי גם במחלוקת הללו דברי א-לוקים חיים והללו דברי א-לוקים חיים.
המלצות בעיני שייכות רק אם נשאלת על תחום מסויים בתורה ותענה כי ספר פלוני ואלמוני הם ספרים יסודיים בתחום, מבלי למעט בחשיבות שאר הספרים באותו תחום.
הן גם שייכות בהשוואה בין דפוסים ומהדורות, וגם אז בעיקר באיכות הדפוס, הדיוק, ההשקעה וכדו' ופחות בתוכן. לכן האשכולות האחרים על מהדורות מומלצות של הבבלי והירושלמי הן בעיני לגיטימיות ואין בהן פגיעה כלשהי.
ובאותו עניין:
מהדורה מצוינת של "מסילת ישרים" לרמח"ל יצאה ע"י מכון אופק (בשני גדלים). היא מבוססת חלקית על כת"י של המחבר עצמו, וכן מכילה חלק לא ידוע בשם "סדר הויכוח" שמקביל לסדר הרגיל אך בסגנון של ויכוח (כמו בכוזרי למשל).
|
|
