אחדות, נשמע טוב / בני גל

* הכותב הוא פרסומאי, בעלים של משרד הפרסום גל. הדברים מתוך עלון הנוער "עולם קטן"

פתאום כולם מדברים על אחדות. יש משהו מיסטי במושג הזה אחדות. מעין הבטחה למשהו טוב, אמיתי, סיכום חיובי של מחלוקת, משהו לא שלם שמתחבר. סוף טוב. כמו שלום. שלום זה משהו שאין לך דבר גרוע לומר עליו. כמה מלחמות נלחמנו בעבור שלום. על מה לא נרצה לוותר למען שלום. כך גם אחדות, כלי מחזיק ברכה, ערך לעצמו. עובדה זו נכונה אם כל המתאחדים מאמינים בערך האחדות ופועלים למענו כל העת, אבל כאשר האחדות מתגלה כתגובה על איום, כפתרון של הישרדות, ראוי כמובן להצטרף אליה ולחזקה, וביחד עם זה גם לבחון מה בדיוק זימן את המתאחדים וסביב מה הם מתאחדים.
הצורך בהקמת גוש פוליטי גדול של שומרי מצוות במציאות הישראלית הגיוני וברור. תורה, מצוות ומסורת הן קונצנזוס בעבור כ-60% מהציבור היהודי, נכללים בו חרדים, דתיים ומסורתיים, כל אחד לפי מדרגתו. יש כמובן מחלוקות בנושאי מדינה, ציונות, ארץ ישראל, אבל על שורשים אין מחלוקת וכמעט כולם מוכנים להיאבק למענם. כיום נשקפת סכנה ממשית לכל ערך יהודי, ואם נישאר בתהליך שכולנו כרגע חלק ממנו, צפוי שנמצא את עצמנו חיים במדינה שהגדירה את עצמה בחוקה כמדינה דמוקרטית-חילונית, אנטי יהודית. האליטות שפועלות למען חוקה, חקיקה ופעילות תקשורתית ותרבותית, מעצבות תהליך שאין אנו מבינים את משמעותו ההרסנית מבחינה יהודית וערכית. פירוק המועצות הדתיות, הריסת יישובים וגירוש יהודים מבתיהם, חילול שבת, ועדת דברת, האיומים על סגירת ישיבות ההסדר, כל אלה מוציאים את היהדות אל מחוץ לגדר של חיינו הציבוריים ומפריטים אותה, כאילו היתה חברה ממשלתית, יבוא קונה, יקנה וילך לדרכו. היו זמנים שחשבנו שכבר אין צורך במפלגות דתיות, המדינה, כך האמנו, תדאג בחוק לשמר את הנשמה היהודית שלה כי היא עצמה חפצה בכך, לא רק החלק הדתי שבה. לא עוד. עלינו להתפכח ולראות שבמרבית המקוואות אין סולר לחמם מים, שמאות כיתות ומוסדות דתיים עומדים להיסגר, שבית המשפט העליון אינו מאפשר אפילו בדעת מיעוט קיומם של ערכים יהודיים בחיינו. עלינו להתאחד סביב מה שחשוב לנו. ומה שחשוב לנו הם השורשים: חינוך יהודי. נשמה ציבורית יהודית, צדק חברתי ורווחה. נכון, זה פתרון ארוך טווח שמצריך התגייסות עמוקת מחויבות והתמדה, אבל אנחנו הרי יודעים שהכל כלול בו: ארץ ישראל, ערכי משפחה, תשובה לסמים, לאלימות, לריקנות, לבעיות מוסר וצניעות, לפרהסיה תרבותית, לכל מה שקרוי חיים וגם איכות חיים.
אם לא נתאחד בחמש השנים הקרובות סביב השורש, סביב הקונצנזוס, אם כל מפלגה לא תוותר על מה שכאילו מייחד אותה, כדי לבנות כוח ענקי ומשמעותי סביב ערך שיש בו הסכמה ללא שום הסתייגות – החינוך היהודי, זהותה ונשמתה היהודית של המדינה, כדי להנהיג אותה לכיוון של אור, יהיה זה סימן שאין אנחנו ראויים יותר מהמנהיגים שאנחנו רוצים להחליף.
לחזון ערכי היהדות יש רוב בחברה הישראלית, משקלו הפוליטי כ- 30 מושבים בכנסת, מי שרוצה אחדות יודע מה עליו לעשות, כל היתר תירוצים וחשבונות.