ציטוט בהעלמת שם - דוגמה משנת השמיטה

כידוע, לעיתים דן חכם בדברי חברו תוך העלמת שמו, מפאת כבוד השואל, כבוד הנשאל או סיבות אחרות. כבר בתלמוד שאלו "מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים" (בבלי הוריות).

נתקלתי היום במקרה שכזה, שאומנם יש "חמורים" בהרבה ממנו, אך הוא העלה בי חיוך. בספר שיצא כעת בשם "שמיטה כמצותה" יוצא המחבר (בעצמו עלום שם) כנגד היתר המכירה וטוען שאף המתירים דאז לא היו מתירים היום. הספר מעוטר בהסכמות של גדולי ישראל מן הציבור החרדי האשכנזי. בין השאר, דן המחבר בדברי ה"משפט כהן" בספרו "שבת הארץ". מרבית הקוראים מן הסתם לא יזהו ספר זה, אך מחברו מוכר לכולם.

מחבר הספרים "משפט כהן" (ספר שו"ת במצוות התלויות בארץ: זרעים, קדשים, טהרה, סנהדרין ומלכים) ו"שבת הארץ" (על השמיטה והיתר המכירה) אינו אלא הראי"ה קוק זצ"ל, הרב הראשי לא"י. המנחמים עצמם מבין תלמידי תלמידיו אולי יסתפקו בכך ש"לפחות התייחסו אליו".

בהערת שוליים אפנה לפרוייקט הדיגיטציה של בית הספרים שהוסיף לקראת שנת השבע תערוכה דיגיטלית:
פולמוס השמיטה: כרוזים ומסמכים היסטוריים