יין ישן בקנקן מילים חדש
מילון היין העברי הראשון יצא לאור והושק במכון הצרפתי בתל אביב במעמד שגריר צרפת בישראל כריסטוף בגו, נשיא האקדמיה ללשון פרופ' משה בר-אשר, ומנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל צחי דותן. יעל צמח-גרינשפון עם סיקור מרגש של המילון והאירוע
| | 
|
אירוע השקת המילון העברי הראשון היווה עבורי באופן אישי אירוע נוסטלגי, שבו פגשתי את המרצים שלי מהחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית שבה למדתי לתואר ראשון ושני והתחלת התואר השלישי. פרופ' משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית היום, ד"ר קציעה כץ ועוד אנשי אקדמיה, וכאילו לא עברו 20 שנה, זכרו אותי בשם נעוריי. המפגש בין האנשים שאני מכירה ואוהבת ומעריכה בשני התחומים שלי גרם לי להתרגשות גדולה.
מעבר לכך, הידיעה שהאקדמיה ללשון העברית זיהתה את הצורך בחידושי מילים עבריות בתחום היין והאלכוהול, והשקיעה מאמצים רבים להפיק מילון מונחים שמתאים לשפה העברית הדינמית והמתפתחת בכל התחומים מחממת את הלב.
על המילון
במילון כ-220 מונחים במגוון תחומי היין, כגון גידול כרמים, ייננות, טעימת יין, תהליכי הייצור ועוד. המילון הקטן נועד לקרב את תחום היין לציבור הישראלי ולתת כלי ביטוי בידי העוסקים בתחום – ייננים, מבקרים וצרכנים.
מילון היין הוא מילון תלת-לשוני: עברי–אנגלי–צרפתי. יש בו מונחים עבריים מוכרים וידועים לצד מילים וצירופים חדשים, פרי עמלם של חברי הוועדה למונחי היין של האקדמיה ללשון העברית. מן החידושים במילון: גְּדוּרָה (קלו), אוֹצֵר יַיִן (sommelier), בְּשוֹמֶת (ארומה), מַשְׁפֶּה (דקנטר), מִמְזָג (קוקטייל) ואֶקְדָּם (אפריטיף).
במילון כלולות מילים שנשאבו מן המקורות, כמו תירוש, סמדר (anthesis), חַכְלִיל (reddish), זַג (קליפת העֵנב) ולָגִין (קרף). לצידן יש במילון גם מילים לועזיות שחדרו אל העברית מלשונות אירופה ולא נקבעו להן חלופות עבריות, כמו ליקר (liqueur) ובוֹמֶה (baume).
אירוע השקת מילון היין העברי הראשון
אחרי התכנסות אינטימית ומפגשים אישיים, עלינו לאולם להשקת המילון בהנחייתה החייכנית של מירה איתן, עיתונאית יין, חברה בצוות התקשורת של יקבי כרמל.
מר כריסטוף ביגו, שגריר צרפת בישראל פתח בצרפתית וסיפר שהוא מעדיף את היין הישראלי על פני המים של העולם הבא. הוא ציין שכדאי לנו להיות תמיד שיכורים, משירה, מתיאטרון, מיין ובכלל מהנאות החיים וסיפר כיצד ומתי הבין את חשיבות התרגום השיטתי של המילון העברי לצרפתית.
כשפרופ' משה בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, עלה לבמה ודיבר, חזרתי אחורה לימי האוניברסיטה להרצאות המרתקות שלו על לשון חז"ל, שתובלו בדוגמאות ממחישות ומשעשעות.
"נראה לי שבישראל יקרה למילון מונחי היין מה שקרה למילון המונחים בתחום המשפט, משום שכמו שכולם עורכי דין, כך כולם שותים יין, ולכן יהיה למילים ולמונחים שימוש". פרופ' בר אשר גאה שהמילון מכיל מילים מהמקורות היהודיים, בעיקר לשון המקרא ולשון חכמים, כגון המילה ממסך = בלנד. "מילון היין החדש משקף שפה עברית חיה ותוססת, היונקת מרבדיה ההיסטוריים, ועם זאת סופגת השפעות מן התרבות הלועזית".
מר צחי אלון, יו"ר מועצת גפן היין, הודה לשגריר צרפת על כך שהוא וצרפת כמעצמת יין מהווים עבורנו מורה דרך. מר אלון שמחובר יותר לתחום החקלאות, הכרמים והיין, ציין בדבריו שלצערו הרב צריכת היין בישראל מאכזבת וגם החלק של כרמי הענבים ליין קטן מאוד באופן יחסי. "נותר לנו ליהנות מהיוזמה הברוכה של הפקת מילון היין ולקוות שהיא תגרום לציבור להיחשף ליין בעברית תקנית".
סיון טלמור הנעימה את זמננו בקול הזמיר שלה, וד"ר עמינדב דיקמן השלים אותה בקריאת שירי יין משעשעים במיוחד.
ד"ר נטלי אקון, מזכירת הוועדה הכינה מצגת ממחישה שהציגה את תהליך בחירת המילים והמונחים למילון משנת 2007. היא סיפרה על ההשתלשלות המעניינת, על הישיבות עם כוס יין ביד, והסבירה את האטימולוגיה של חלק מהמילים, למשל: המילה שנבחרה לציין "דקנטציה" היא המילה העברית הישנה "שפייה" שמצויה בפרשנות רש"י לתלמוד הבבלי. משורש זה (ש.פ.י) ועל משקל המכשירים בעברית, נוצרה המילה העברית החדשה "משפה" המציינת דיקנטר.
"לתחום היין שורשים עמוקים בהיסטוריה של העברית – בימי התנ"ך, בספרות חז"ל ואף בימי הביניים. היין מוכר מפתגמים כגון "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהלים קד, טו), "יש קנקן חדש מלא יין ישן, וישן שאפילו חדש אין בו" (משנה אבות ד, כ). חוקרים סבורים שרש"י – בן המאה האחת-עשרה, גדול פרשני התנ"ך והתלמוד – התפרנס מגידול כרמים או שעסק במסחר יין, ואמנם בחידושי המילים שלו יש גם חידושים בתחום היין. במילון שולבו גם מילים מלעז,למשל המילה בריקס".
יאיר היידו, מומחה יין ואלכוהול, ערך עבודת תחקיר ואף שעשע אותנו בקטע שתרגם לעברית על פי מילון היין שזה עתה יצא לאור.
איך הכל התחיל
שי שגב, יו"ר הוועדה של מונחי היין סיפר בנאום מעניין על תהליך היוזמה והפקת המילון. "אומרים שיין משתבח עם השנים, אז זה נכון, ככל שעוברות השנים, אני יותר אוהב יין...".
הוא סיפר: "בשנת 2007, הייתי צריך לכתוב כתבה לאחד העיתונים הנקראים ביותר במדינה. שורה אחת מתוך הטקסט הייתה: 'הסומלייה טעם מן הבלנד ותיאר את הארומה'. הבטתי על מה שכתבתי, ואמרתי לעצמי, משפט עם שבע מילים – כשמילה אחת היא באיטלקית, אחרת היא באנגלית והאחרונה היא בצרפתית. ככה עליי לכתוב בעיתון עברי ישראלי בשנות ה-2000?
בלית ברירה, הכתבה ירדה לדפוס כמות שהיא, אבל במקביל כתבתי דואר אלקטרוני לאקדמיה ללשון העברית, בבקשה האם ניתן לקבוע מילים בעברית לעשרות המונחים, שאני, יחד עם רעיי ועמיתיי חובבי ויצרני היין, משתמשים מדי יום – אבל אין לנו איך לבטא אותן?
תוך ימים בודדים בלבד, מתקשרת אליי צביה מהאקדמיה ללשון, שתחילה נשמעה כמו אריאלה ממפעל הפיס, ואומרת לי בוא נקים וועדה, נאסוף את האנשים המתאימים, נאגד את כל המונחים החשובים ונֵקַבֶּעַ אותם בשפה העברית.
במהלך תקופה ארוכה ישבנו בעשרות ישיבות, התייעצנו עם עשרות אישים ואנשים חשובים וטובים – שהנאום קצר מלהזכיר את כולם, עד שהגענו לנוסח המילון השלם. במקביל, חלק מן המילים הספיקו להשתרש כבר בשפה העברית, והיום זה יישמע מאוד נהיר, וכולם יבינו אותי אם במקום שאומר: "הסומלייה טעם מן הבלנד ותיאר את הארומה", את המשפט "אוצר היין טעם מן הממסך ותיאר את הבשומת". תודו, נשמע הרבה יותר טוב, לא?"
כן, המשפט הרבה יותר טוב, אבל מי שיקבע את ההצלחה בשימוש במילים החדשות הללו הם אנחנו,חובבי היין. ככל שנשתמש במילים הללו יותר, אט אט הן יחדרו לעברית שלנו ולחיינו. בואו נאמץ את המילים הללו בהדרגה, ונעזור להן לחדור אט אט לשפה שלנו ולהעשיר אותה כדרך נוספת לקידום היין הישראלי דרך השפה.
