קונטרפונקט הוא סוג כתיבה במוסיקה המשלב יחדיו שני קווים מלודיים או יותר ומתוכם נוצר מרקם הרמוני חדש.
ישנם סוגים רבים של קונטרפונקט, אך הנפוץ ביותר שהגיע לשיא שלו במאה ה 18 ע"י באך, הוא ה"קונטרפונקט החופשי".
החיקויים הנפוצים ביותר לקונטרפונקט הטבעי המקורי הם; הפוגה או הקנון, אך "בחופשי" ישנן פחות כללים, או חוקים ברורים ולמלחין יש מרווח תמרון רחב ורב יותר להתפתחות.
במלים פשוטות יותר:
נושאים מלודיים שונים אשר מנוגנים כמעט במקביל ע"י כלי נגינה שונים לפי תזמור המלחין אשר יוצרים יחד הילה מוסיקלית אחת שלמה ומורכבת. מלחין שיודע את מלאכת הקונטרפונקט היטב, יוכל להציג את המוסיקה הזו באופן בהיר וכמו כן להיכנס ולצאת מהקווים הדומיננטיים הללו כך שהמאזין ירגיש נוח עימם באופן מוסיקאלי.
כמה וכמה מהמלחינים השתמשו בטכניקת הקונטרפונקט פה ושם ביצירותיהם אבל באך היה המלחין היחידי שכתב יצירה מיוחדת להצגת יכולת הקונטרפונקט באופן מובהק בשם "אומנות הפוגה" (THE ART OF FUGE) יצירה המדגימה כמה ואריאציות ניתנות לכתיבה בכל רגע בזמן ואת סוגי הקונטרפונקט השונים.
אגב, היצירה היא מעט קשה להאזנה, זה לא ששמענו פעם אחת והבנו את הרבדים השונים אלא היא דורשת זמן עיכול.
קיימים כמה וכמה עיבודים לכלים שונים: מקלדת (עוגב, צ'מבלו ופסנתר), רביעיית מיתרים או נשיפה ועד לתזמורת מיתרים קטנה.
בקישור הבא תוכלו לשמוע את הפוגה (קונטרפוקנט) הראשונה הפותחת את היצירה בעיבוד לכלי מיתר, עיקבו אחרי תווי היצירה המופיעים בסרט:
http://www.youtube.com/watch?v=HsswfTRi_yY
תוקן על ידי גלילוני ב- 22/01/2014 20:56:28
