בית פורומים מוסיקה קלאסית

הקונצ'רטו - יחיד מול רבים: פרק א' - הקונצ'רטו הבארוקי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/3/2014 14:31 לינק ישיר 
הקונצ'רטו - יחיד מול רבים: פרק א' - הקונצ'רטו הבארוקי

הקונצ'רטו – יחיד מול רבים

 

מבוא

לפני שאנו רוכשים כרטיס לקונצרט של אחת התזמורות, אנו מתעניינים בדרך כלל לדעת אילו יצירות ינוגנו ומי יהיו המבצעים. לחלקנו יהיו היצירות מוכרות, שכן כבר שמענו אותן לא פעם בעבר בקונצרטים, ברדיו או בבית מתקליטים. מה שיביא אותנו אל אולם הקונצרטים לשמוע שוב אותן יצירות יהיה הביצוע המסוים המוצע הפעם. דבר זה משמעותי במיוחד כשמדובר בקונצֶ'רטו - יצירה המציגה סולן יחד עם התזמורת. ואכן, קונצרטים הכוללים קונצ'רטו בתכניתם, במיוחד עם סולן בעל שם, הם המבוקשים ביותר.

מה מושך כל כך את המאזינים?

מהו, בעצם, הקונצ'רטו?

 

המילה "קונצ'רטו" מקורה בפועַל הלטיני ,concertare שיש לו פירוש כפול: להתווכח, להתחרות, וגם לפעול מתוך שיתוף פעולה והסכמה.

שתי המשמעויות הולמות את הז'אנר שלפנינו, מאחר שהקונצ'רטו הוא יצירה המבוססת בעיקרה על היחסים בין סולן לתזמורת. יחסים אלה לובשים לעתים צורה של עימות - למשל כשהסולן והתזמורת כמו מתחרים ביניהם למי מהם יש מנגינה יפה יותר, עוצמה רבה יותר או וירטואוזיות מרשימה יותר - ולעתים אלה יחסים של שיתוף פעולה, כשהתזמורת מלווה את הסולן ותומכת בו, או אף כשהסולן הוא המלווה את התזמורת, או כשכלים בודדים מתוך התזמורת מצטרפים אל הסולן הראשי כסולנים משניים.

מאז ראשית המאה השמונה–עשרה ועד המאה העשרים שינה הקונצ'רטו את מבנהו וחלו שינויים במערך היחסים שבין הסולן לתזמורת. אך עיקר כוח המשיכה של הז'אנר היה תמיד הסולן, המציג לראווה את נגינתו הווירטואוזית ואת כוח הבעתו.

אנו נעקוב אחר התפתחותו של הקונצ'רטו דרך תקופות שונות וסגנונות שונים, מתקופת הבארוק שבה "נולד", המציגה שני סוגים של קונצ'רטו:

1. קונצ'רטו סולו: יצירה לסולן)או לסולנים אחדים (ולתזמורת.

2. קונצ'רטו גרוסו: קונצ'רטו לקבוצה גדולה של סולנים ולתזמורת, או יצירה במבנה של קונצ'רטו בארוקי המיועדת לתזמורת כולה(ללא סולנים).

המורכבים מסגנונות שונים של מִרקם ושל צורה (הסגנון הרומאי, הסגנון הוונציאני והסגנון הגרמני), דרך התקופה הקלָסית (עם צורת הסונָטה) והתקופה הרומנטית הווירטואוזית, ועד התפתחות הקונצ'רטו במאה העשרים.

 




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-27/3/2014 14:32 לינק ישיר 

הקונצ'רטו הבארוקי - סגנונות שונים

השימוש במילה "קונצ'רטו"  ליצירות רבותמשתתפים החל עוד בראשית המאה הששעשרה. לקראת סוף המאה השבעעשרה יוחד המושג ליצירות כֵּליות.  בשליש הראשון של המאה השמונהעשרה, המכוּנֶה  "תקופת הבארוק המאוחר" במוזיקה,  עלה מעמדה של המוזיקה הכֵּלית לעומת מרכזיותה של המוזיקה הקולית בדורות הקודמים.

רמת המיומנות והווירטואוזיות בנגינה עלתה בקרב נגנים מקצועיים, בעיקר בכינור - הכלי שבו הצטיינו נגנים איטלקים וקנו להם שֵם בכל אירופה.  בתקופת הבארוק היתה איטליה מרכז מוזיקלי ומודל להשפעה ולחיקוי לשאר ארצות אירופה, הן בסגנונות ההלחנה שהתפתחו בה והן בסגנונות הנגינה שהפגינו מוזיקאים איטלקים בסיורי הקונצרטים שערכו ברחבי היבשת.  תזמורות החלו להתגבש כגופים הפועלים על בסיס קבוע.  משפחות האצולה הפגינו את עושרן ואת מעמדן באמצעות גודלה וגיווּנהּ של התזמורת שעמדה לרשותן. התזמורות כללו מספר גדל והולך של כלי קשת, אם כי בהשוואה לגודלן כיום הן היו עדיין מצומצמות יחסית - על פי רוב בין עשרה לחמישהעשר נגנים. לכך נדרשו אולמות שיאפשרו לצלילהּ של התזמורת לבוא לידי ביטוי. המלחינים החלו לכתוב מוזיקה המנצלת את הגודל,  העושר והברק החדש של הצליל התזמורתי.

המוזיקה של תקופת הבארוק המאוחר ניכרת בכמה מאפיינים המיוחדים לה:

 זוהי מוזיקה בעלת הבעה רגשית רבתעוצמה בהשוואה למוזיקה המרוסנת יותר של תקופת הרנסנס  )במאה הששעשרה(.

 • היא עושה שימוש באפקטים שונים שנועדו להדהים ולרתק את המאזינים, כגון אפקטים אקוּסטיים  )שבהם נפוץ אפקט של הֵד או אפקט "סטרֵאופוני" של מעין שיחה בין שתי קבוצות כלים(  וקישוטיות רבה )מאולתרת בעיקרה(  של המלודיה.

 פרק מוזיקלי בסגנון הבארוק מתאפיין בלכידות ריתמית,  כלומר הוא מבוסס ברובו על תבנית קצבית מוגדרת אחת.

 • המִרקם המוזיקלי הוא על פי רוב במתכונת "הבָּסוֹ קוֹנטינוּאוֹ" - מרקם שבו מתבלטת מנגינה בצלילים הגבוהים  הנתמכת במנגינת בס ) המנוגנת בכלי נמוך כגון צ'לו או בסון(  בתוספת מילוי הרמוני  )אקורדים המנוגנים בדרך כלל בכלִי מקלדת). בסגנון הגרמני נפוץ גם מרקם רבקולי )פוליפוני ( עקבי, שבו כמה מנגינות עצמאיות משתלבות בוזמנית, על פי חוקים חמוּרים.

 ההרמוניה התגבשה בתקופה זו לשפה מחייבת במסגרת חוקים מוסכמים.

 • היצירות הכֵּליות שנכתבו בתקופת הבארוק היו רבפרקיות ברובן:

1.     סוויטות: שרשרת של פרקים במקצבי מחולות.

2.     סוֹנָטות:  יצירות שנועדו לנגינה בכלים.

3.     קונצ'רטי: ) צורת הרבים של המילה האיטלקית"קונצ'רטו), כשלכל פרק טמפו ) מהירות ( ומשקל )זוגי או משולש ( משלו.

בתקופה זו התגבשו באיטליה שני מרכזים של מוזיקה תזמורתית, שבהם נוצרו שני סגנונות של קונצ'רטו:

·        הסגנון הרומאי.

·        הסגנון הוונציאני.

 הקונצ'רטי נכתבו בדרך כלל לביצוע בידי מלחיניהם, שהיו גם נגנים מיומנים  )לעתים אף ביותר מכלי אחד)  לשם הפגנת יכולתם הקומפוזיטורית והווירטואוזית כאחד.




תוקן על ידי גלילוני ב- 27/03/2014 15:12:17





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-27/3/2014 14:32 לינק ישיר 

הסגנון הרומאי קונצ'רטו גרוסו

בסגנון הרומאי ניצבת בלב התזמורת קבוצה קטנה של נגנים - שני כינורות, צ'לו וצ'מבלו - הרכב אופייני של טְריוֹ-סונָטה (סונטה לשלושה כלים מלודיים :שניים גבוהים ואחד בס, ולכלי ליווי הרמוני), שהיה מקובל מאוד בזמנו.

אצל אנשי אצולה רבים הועסקו הנגנים של הרכב כזה דרך קבע כנגני החצר.

קבוצת הסולנים כונתה קונצ'רטינו,  והגוף התזמורתי המלא ריפּיֵינוֹ, כך נוצר ה'קונצ'רטו גרוסו' (קונצ'רטו 'גדול'  לסולנים אחדים ולתזמורת . (על פי רוב , בקונצ'רטו בסגנון הרומאי מנהלים ביניהם שני הכלים הגבוהים מקבוצת הקונצ'רטינו ) בדרך כלל אלה שני כינורות( דושיח של חיקויים והכפלות  )נגינה במִרווחים מקבילים הנעימים לאוזן), וכלִי הבס  )על פי רוב צ'לו(  מנגן את מנגינת הבס או מצטרף אליהם מדי פעם - ממש כמו בטריוסונטה.  

התזמורת הקטנה, שגודלה נקבע למעשה על פי זמינות הנגנים שנשכרו לצורך זה,  מצטרפת מדי פעם אל הסולנים, בעיקר בסופי המשפטים.  חיזוק העוצמה יוצר אפקט צלילי של מעטים מול רבים,  אך אין הוא מוסיף חומר מוזיקלי חדש.  מכאן, שאם אין די נגנים זמינים להקמת תזמורת,  ניוותר עם טריוסונטה , מבלי שיושמט דבר מתוכנהּ המוזיקלי של היצירה.  ואכן, בדף השער של ההוצאה לאור הראשונה )מ 1714- ( של הקונצ'רטי מאת א. קורֶליCorelli , 1653-1713) ) נכתב, שהכפלת קבוצת הקונצ'רטינו היא 'adarbitrio' כלומר, על פי בחירה.

 

ארכַּנג'לו קוֹרֶלי ( Corelli , 1653-1713) ( היה המלחין המוביל  )והחלוץ(  בסגנון הרומאי, וכנר וירטואוז נודע בתקופתו . שלא כשאר מלחיני התקופה שהלחינו על פי רוב בז'אנרים שונים , קורלי הלחין אך ורק מוזיקה לכלי קשת. . למרות מיעוט יצירותיו, היתה לו השפעה על מלחינים רבים בתחומי הצורה, הסגנון וטכניקת הנגינה, ויצירותיו נוגנו ונלמדו גם לאחר שסגנונו יצא מן האופנה.

אופן הביצוע בכינור, שלימד קורלי, שימש מופת לכנרים ולמלחינים שבאו אחריו, ועבודתו כמנצח קפדן עם התזמורת הגדולה שלו ברומא הניחה את היסודות לעיצוב רמת הנגינה בתזמורות במאה השמונהעשרה. הקונצ'רטי של קורלי כוללים פרקים רבים )בין ארבעה לשבעה) ובהם פרקים במקצבי מחול , כדוגמת אלה שהיו מקובלים בסוויטה.  אורכו של כל פרק כדקה או שתיים, והיצירה כולה נמשכת אך מעט יותר מעשר דקות.  

יצירותיו של קורלי, טריוסונטות וקונצ'רטי, יצאו לאור בדפוס בקבצים, שבכל אחד מהם שתיםעשרה יצירות. המפורסם בקונצ'רטי של קורלי הוא הקונצ'רטו מס' 8 מתוך אופוס  ,6 ובמיוחד הפרק האחרון שבו 'פַּסטוֹרָלה'.



תוקן על ידי גלילוני ב- 27/03/2014 15:11:35




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-27/3/2014 14:33 לינק ישיר 

הסגנון הוונציאני עקרון הריטוֹרנֶלו

לעומת הקונצ'רטו בסגנון הרומאי, הסגנון הוונציאני התמקד בעיקר בקונצ'רטי לכלי סולן יחיד.  מבנה הקונצ'רטו בסגנון הוונציאני שונה בתכלית ממבנה הקונצ'רטו בסגנון הרומאי:  יש בו שלושה פרקים בלבד - מהיראִטימהיר - צורה שנשמרה בקונצ'רטו עד המאה העשרים.

הפרקים המהירים)הראשון והשלישי( מבוססים על עקרון ה'ריטוֹרנֶלו' - עיקרון צורני שגיבש אנטוניו ויוולדי  (Vivaldi , 1678-1741)  בקונצ'רטי הרבים שהלחין )כחמש מאות במספר).

על פי עקרון הריטורנלו,  הפרק בנוי כמעשה תשבץ משני סוגי חטיבות החוזרות לסירוגין :

1.     חטיבות טוּטי שבהן מנגנת התזמורת כולה.

2.     חטיבות סולו שבהן הסולן מנגן עם ליווי צנוע של התזמורת.

חטיבות הטוּטי משמשות כמין  "פזמון חוזר"  )ריטורנלו( וכוללות כמה מנגינות שונות שאפשר לזהות ולזכור בנקל.  בניית הריטורנלו ממנגינות אחדות מאפשרת לגוון את חזרותיו ולכלול בכל חזרה שלו מִקבץ מעט שונה של מנגינות. כל הופעה של הריטורנלו היא בסולם אחר) בגובה ובגוון שונה).

בין הופעות הריטורנלו מנגן הסולן אפיזודות וירטואוזיות, שבהן מתרחשת המוֹדוּלַציָה  )המעבר ( אל סולם אחר לקראת הופעת הריטורנלו הבא. המעבר מסולם לסולם מתבצע בחטיבות הסולו באמצעות סֶקוֶונצות )תבניות מלודיות החוזרת במעין "מדרגות" בצלילים גבוהים יותר או נמוכים יותר( שמנגן הסולן. הפרק מסתיים בריטורנלו שבו החל.

בפרק השני, האִטי, לעומת זאת , מתאפשר לסולן לנגן מנגינה לירית לכל אורכו, בליווי התזמורת . עקרון הריטורנלו אינו מיושם כאן, אלא הפרק בנוי משני חצאים שכל אחד מהם מנוגן פעמיים. ההזדמנות להלחין קונצ'רטי כה רבים למגוון של כלים סולניים נקרתה לוויוולדי במהלך שנות עבודתו ב- Ospedale della Pieta , בית החינוך לנערות המפורסם בוונציה.

ויוולדי שימש שם מורה לכינור ואחראי על התזמורת המצוינת של הבנות.  היתה זו תזמורת גדולה מאוד בהשוואה לתזמורות אחרות בתקופה: היו בה כחמישים נגניות . ויוולדי ערך עמן מסעות קונצרטים שהתפרסמו בכל רחבי אירופה, והלחין בעבור  תזמורת קונצ'רטי למגוון עצום של כלים סולניים. אחד הקונצ'רטי המפורסמים של ויוולדי לכלי סולו הוא הקונצ'רטו לחליל פיקולו בדו מז'ורRV443 ) ) הווירטואוזיות שמפגין הפיקולו בפרק הראשון עוצרת נשימה ממש , והמנגינה היפהפייה של הפרק השני מציגה את יכולתו הלירית של ויוולדי במיטבה.

מפורסמים אף ממנו הם ארבעת הקונצ'רטי לכינור הידועים בשם "ארבע העונות", שנכתבו כ"ציור בצלילים" למילותיהן של ארבע סונֶטות  )שיר בן ארבעעשרה שורות, בעל מבנה חריזה מוקפד) שכפי הנראה כתב בעצמו.

ויוולדי אף ציין בפרטיטורה )בגוף התווים( במפורש אילו תופעות טבע ותמונות מייצג כל שלב במוזיקה:

 

קונצ'רטו לכינור: "האביב"

פרק ראשון:  בא האביב ]ריטורנלו[ - שירת ציפורים -פכפוך נחלים - רוח קלילה - סערת ברקים ורעמים -חזרת שירת הציפורים ושמחת האביב

פרק שני:  שנת הרועה - רשרוש העשב - נביחת הכלב

פרק שלישי:  מחול הרועים והנימפות

 

קונצ'רטו לכינור: "הקיץ"

פרק ראשון: יגעים בחום הכבד - קול הקוקייה, התור והחוחית - רוח קלילה - רוח הצפון הסוערת האיכר מקונן על יבולו

פרק שני: שנת צהריים מוטרדת - זמזום זבובים ויתושים

פרק שלישי: רעמים - סערת קיץ

 

קונצ'רטו לכינור: "הסתיו"

פרק ראשון : חגיגת איכרים בשיר ובמחול שמחת השתייה - תרדמת השיכורים

פרק שני: שנת השיכורים

פרק שלישי: הציִד - מנוסת החיה - ירי רובים ונביחת הכלבים - מות החיה.

 

קונצ'רטו לכינור: "החורף"

פרק ראשון: רועדים מקור - רוחות עזות - רקיעת רגליים בקור - השיניים נוקשות

פרק שני: רגיעה ונחת ליד האח - גשם בחוץ

פרק שלישי: צועדים בזהירות על הקרח - מעידה -החלקה - הקרח נשבר - רוח השירוֹקוֹ - מאבק הרוחות.

 

מומלץ להאזין לארבעת הקונצ'רטי ולנסות לזהות בהם את התופעות שפירט ויוולדי.

הקונצ'רטי הרבים שהלחין ויוולדי אהובים גם על מי שאינם מאזיני מוזיקה מושבעים הודות לנמרצות מלאת החיים שבפרקים המהירים שהקנתה לסגנון את השם 'אלֶגרו' ) מהיר ושמח), סגנון זה השפיע על כל מלחיני הקונצ'רטו בזמנו, גם מחוץ לאיטליה.



תוקן על ידי גלילוני ב- 27/03/2014 15:42:15




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-27/3/2014 14:33 לינק ישיר 

תפוס להמשך המאמר.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-27/3/2014 21:28 לינק ישיר 

מה ההבדל בין קונצ'רטו לאופרה!?!

_________________

ערוץ היוטיוב שלי. מומלץ להיכנס: 
הבלוג שלי. כדאי להיכנס ולקרוא:





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-29/3/2014 20:19 לינק ישיר 


אופרה היא מחזה, שבו לא מדברים אלא שרים. יש שם תזמורת, אבל היא רק מלווה. אין שום כלי שהוא סולן, כי הסולנים הם הזמרים.
קונצ'רטו זה רק כלים, סולן ותזמורת, ואין לזה תוכן סיפורי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > תרבות ואומנות > מוסיקה קלאסית > הקונצ'רטו - יחיד מול רבים: פרק א' - הקונצ'רטו הבארוקי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext