| נשלח ב-13/8/2014 23:17 |
|
| |
ניתוח בלדה מספר 4 מאת שופן
שופן חיבר את בלדה מספר 4 בפה מינור בשנים 1842-3 בהשראת שיר של המשורר הפולני אדם מיצקביץ' על אב ששלח את שלושת בניו לחפש אוצרות והם חזרו עם שלוש כלות. זו יצירה פיוטית, מורכבת ועמוקה, הכוללת את כל המאפיינים של המוסיקה של שופן בפרט ואולי של המוסיקה הרומנטית בכלל. באשכול זה ננתח את היצירה לאט לאט...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 12:49 |
|
| |
בלדה מספר 4 חוברה בסולם פה מינור. מה מייחד אותו?
א. מתאים ליצירות כבדות-תוכן. ב. התו פה הינו האמצעי בסולם מדו לדו. ג. בסולם מספר שווה של לבנים (תוים רגילים) ושחורים (במולים). כמו-כן בחציו הראשון של הסולם מספר שווה של לבנים ושחורים, וכנ"ל בחציו השני של הסולם. מה שמקנה לסולם יציבות. סדרם איננו זהה בשני החצאים. בראשון - לבן (פה), לבן (סול), שחור (לה במול), שחור (סי במול). בשני - לבן (דו), שחור (רה במול), שחור (מי במול), לבן (פה). חוסר הסימטריה בסדר מאפשר וריאציות. ד. אם מבטלים שלשה במולים (למעט סי במול) מתקבל הסולם פה מז'ור.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 13:16 |
|
| |
תודה  ברשימת הפסנתרנים ישנם כמה שמעולם לא שמעתי עליהם.
תוקן על ידי גלילוני ב- 14/08/2014 13:18:41
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 14:04 |
|
| |
טוב. נרחיב קצת על הפסנתרנים:
ארתור רובינשטיין - פסנתרן יהודי-פולני, תלמיד קארל היינריך בארת תלמידו של ליסט. נחשב ע"י רבים לגדול מפרשי שופן בכל הדורות.
קוטנר סולומון - פסנתרן יהודי-אנגלי, תלמיד מתילדה ורן תלמידת קלרה שומאן. נודע בביצועים למוסיקה רומנטית גרמנית ובעיקר בטהובן.
ולדימיר סופרוניצקי - פסנתרן רוסי, חתן של סקריאבין. נחשב ע"י ריכטר וגיללס לגדול הפסנתרנים.
קלאודיו אראו - פסנתרן צ'יליאני ממוצא ספרדי וסקוטי, תלמיד מרטין קראוזה תלמידו של ליסט. מגדולי המבצעים של מוסיקה רומנטית.
סביאוטוסלב ריכטר - פסנתרן רוסי ממוצא גרמני. גאון מעמיק ואוטודידקט.
ליאו סירוטה - פסנתרן יהודי-אוקראיני, תלמיד של בוזוני. הרפרטואר שלו כלל את כל היצירות של שופן.
גריגורי גינזבורג - פסנתרן יהודי-רוסי. תלמיד אלכסנדר גולדנוויסר. היה ממשיך מסורת הפסנתרנות של המאה ה-19, ונחשב לאחד מגדולי הפסנתרנים הרוסים (לא היה מוכר במערב).
אלפרד קורטו - פסנתרן שויצרי-צרפתי, תלמיד אמיל דקומב תלמידו של שופן ותלמיד לואי דיאמר. נודע בפרשנויותיו האינטואיטיביות לשופן, שומאן ודביוסי. זכור לשמצה בשל פעילותו האנטישמית בתקופת משטר וישי.
איגנס פריידמן (שלמה יצחק פריידמאן) - פסנתרן ומלחין יהודי-פולני. נחשב לאחד מגדולי הפסנתרנים בחצי הראשון של המאה ה-20. נודע בפרשנויותיו לשופן.
ולדימיר הורוביץ - פסנתרן יהודי-אוקראיני. התגורר בארה"ב והתפרסם בפרשנותו למוסיקה רומנטית.
תוקן על ידי מם80 ב- 14/08/2014 14:51:35
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2014 23:22 |
|
| |
שנאבל לא ניגן שופן ?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2014 00:10 |
|
| |
שנאבל ניגן יצירות של שופן וליסט בצעירותו ואח"כ הוציאן מהרפרטואר שלו באומרו: "אני נמשך למוסיקה שלהערכתי טובה יותר ממה שאפשר לבצעה... האטיודים של שופן הן יצירות נהדרות, יצירות מושלמות, אולם לנגן סונטה של מוצרט, אינני משוכנע שאני יודע אותה, לפנים ולבחוץ. לפיכך אני יכול להקדיש זמן אינסופי לכך". ואמנם שנאבל נודע בעיקר בביצועיו לבטהובן ומוצרט (סונטות לכינור מאת בטהובן, הוא ניגן עם סיגטי).
תוקן על ידי מם80 ב- 15/08/2014 00:28:48
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2014 01:07 |
|
| |
האם הפתיחה של הבלדה היא באמת פתיחה והקדמה לנושא הראשי של היצירה או שמא הינה כביכול קטע מאמצע היצירה או אולי אפילו תכלית היצירה?
הפתיחה מופיעה שוב באמצע היצירה במקום המקיים יחס זהב ביחס לאורכה של כלל היצירה (בערך כעבור 60% מהיצירה - מקום שאמור להיות שיא היצירה מבחינת התיאוריה הקלאסית של האמנות). ההוראה של שופן לנגן את הפתיחה בפיאנו ואת ההופעה השניה של הפתיחה בפיאניסימו. מדוע ההבדל בדינמיקה?
כדאי להקשיב איך רובינשטיין ואראו, סולומון וריכטר, סופרוניצקי ופריידמאן התמודדו עם שאלות אלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2014 04:03 |
|
| |
הבלדה מתחילה בחזרה מונוטונית על אוקטבת סול גבוהה, מה שמעורר צפיה ואופטימיות. אוקטבה - מרווח מושלם. התו סול בא אחרי התו פה (הסולם בו נכתבה היצירה). הכיוון: עליה. אחרי כמה חזרות על התו סול, יש ירידה לעבר התו דו (האמצעי בסולם) והתייצבות על התו מי (האמצעי בין התוים סול ו-דו). המלודיה הינה: סול סול סול סול פה מי מי רה דו מי. שופן ביטל את הבמולים, כך שהפתיחה כתובה למעשה בסולם מז'ורי. אחרי שלוש חזרות עדינות על המלודיה (בפעם השלישית - בתמצית), יש התייצבות על התו מי, השביעי בסולם (למעשה תו אמצעי בין מי במול השביעי לבין פה השמיני, מה שיוצר תחושת מסתורין). הושג יישוב דעת, שלוה, הקשבה, דומיה.
עתה, כשהאזנים מאזינות והלב קשוב, אפשר להתחיל במלודיה הראשית.
תוקן על ידי מם80 ב- 15/08/2014 04:39:02
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2014 14:00 |
|
| |
שופן היה מלחין ופסנתרן פולני ממוצא צרפתי שהתגורר בפאריז. הוא החשיב את באך ומוצרט למלחינים שהשפיעו יותר מכל על תפיסתו המוסיקלית. ליצירתו זיקה עמוקה וכנה למוסיקה עממית ושירה וריקוד פולנים.
הנה ביצועים לבלדה מספר 4 מאת שופן של פסנתרנים פולנים שהתמחו בביצוע יצירות של שופן:
רובינשטיין:
פריידמן:
מלקוז'ינסקי (תלמיד טורטינסקי):
טורטינסקי (תלמיד בוזוני. פסנתרן ומורה משפיע ומעורכי המהדורה השלמה של יצירות שופן):
קוטאלסקי (תלמיד מיקולי תלמידו של שופן. נחשב בחצי הראשון של המאה ה-20 לאחד מגדולי המבצעים של שופן. הרפרטואר שלו כלל את כל יצירות שופן. חיבר ספר על שופן):
תוקן על ידי מם80 ב- 15/08/2014 14:27:17
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2014 00:30 |
|
| |
האם אתה מכיר את הביצוע של קיסין ?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2014 02:48 |
|
| |
הביצוע של קיסין לבלדה יפה. המורה של קיסין היתה תלמידה של תלמידה של אלכסנדר גולדנדוויסר. האם לדעתך האינטרפרצטיה של קיסין דומה יותר לזו של גינזבורג או לזו של ריכטר?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2014 19:55 |
|
| |
אינני מכיר את הביצוע של קיסין, ובכלל שופן לא היה עד היום הצד החזק שלי, ואילו אתה בהעלותך את הבלדה עוררת לי את ה'שופן'.
הסיבה שלא התעניינתי בו היא מכיון שידעתי שהיה נגוע באנטישמיות חזקה אך למעשה ככל הנראה גברת מסוימת היא זו שטפלה עליו את העלילה הזו.
לע"ע רכשתי את 4 הבלדות בביצוע צימרמן בחברת DG. כמו"כ גם את האטיודים, פולונזים, והסונטות לפסנתר (שניה ושלישית, הראשונה היא יצירת נעורים) בביצוע פוליני גם בחברת DG (דויטצ'ה גרמופון).
אגב, לא רכשתי את הנ"ל בתקליטורים אלא בקובצי FLAC ׁ(אלו קבצים יותר איכותיים מ-MP3) השמיעה שלי היא באמצעות המחשב.
בהמשך, אקנה גם את המארז (10 CD) בביצוע רובינשטיין בחברת RCA, מדי פעם ישנם מבצעים על הסטים הללו, לא שעכשיו זה מדי יקר אבל אם ניתן לקנות יותר בזול, למה לא להמתין.http://www.prestoclassical.co.uk/r/RCA/88697687122 
תוקן על ידי גלילוני ב- 17/08/2014 20:09:42
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2014 22:31 |
|
| |
שופן היה אדם חם ולבבי לסביבתו הקרובה וקר ומרוחק לקהל. הוא גדל בפולין בה באותה תקופה היה מקובל להתנשא על יהודים וללעוג להם. מלבד קצת הערות גזעניות שכתב על יהודים במכתביו, לא ידוע שהתנהג ליהודים באופן שאיננו יאה, אם כי יתכן שחיבב את הכינויים "יהודי" ו-"הוני" ככינויי-גנאי. בנערותו למד מוסיקה יהודית עממית, ובמזורקות שחיבר יש נעימות יהודיות. לפיכך, נראה לי, שאם היה אנטישמי, לא היה יותר אנטישמי מרוב הגויים באותה תקופה. וסביר יותר להניח שהיה לפעמים סנוב וכתוצאה מכך התנהג בגסות-רוח. מכל מקום, אילמלא פסנתרנים גדולים, יהודים או ממוצא יהודי, אשר אהבו את המוסיקה של שופן ופירסמו אותה ברחבי העולם, כגון מוריץ רוזנטל, ג'וזף לוין, איגנס פריידמן, ארתור רובינשטיין, ולדימיר אשכנזי, ולדימיר הורוביץ, ועוד, שופן לא היה זוכה אצל הפסנתרנים למעמד של גדול המלחינים לפסנתר.
נקודה מעניינת: לשופן היה חבר יהודי בשם שארל-ולנטין אלקאן, שהיה מלחין ופסנתרן, אשר הקדיש זמן רב ללימוד תנ"ך וגמרא. לפני מותו, שופן מסר לאלקאן את חיבורו הלא גמור על מתודת הפסנתר על מנת שישלים אותו. אחרי מותו של שופן, רבים מתלמידיו של שופן עברו ללמוד אצל אלקאן כממשיך המורשת של שופן. נ. ב. בלדה מספר 4 הוקדשה ע"י שופן לשארלוט רוטשילד אותה לימד נגינה בפסנתר כמתנה לחתונתה, וכעבור ארבע שנים הקדיש לבארונית את הואלס אופוס 64 מספר 2:
www.youtube.com/watch?v=hOcryGEw1NY
תוקן על ידי מם80 ב- 17/08/2014 23:29:07
 |
|
|
|
|
|