יעקב זק (1913-1976). פסנתרן ומורה יהודי-רוסי. נולד למשפחה יהודית באודסה. למד אצל מריה סטרחובה. לאחר שסיים את הקונסרבטוריון של אודסה, השלים את לימודיו אצל היינריך נויהאוס בקונסרבטוריון של מוסקבה. משנת 1935 עוזר הוראה של נויהאוס, משנת 1947 פרופסור בקונסרבטוריון של מוסקבה, ומשנת 1965 ראש המחלקה ללימודי פסנתר. יעקב זק נחשב ברוסיה לאחד מגדולי הפסנתרנים ולמורה גדול. .פסנתרנותו התאפיינה באינטלקט ברור, בצורה בהירה ויציבה, בעושר צבעים ודקויות, ובטכניקה נשגבת ומאוזנת. פרשנותו - בסגנון אובייקטיבי.
תוקן על ידי מם80 ב- 09/01/2016 19:26:33
נשלח ב-9/1/2016 19:00
בשנת 1937 יעקב זק זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית של שם שופן בוורשה ובפרס הרדיו הפולני בעבור הביצוע הטוב ביותר של מזורקות. השופטים והקהל התרשמו מהחיות, הקלות והפשטות של נגינתו; מהבנתו ורגישותו ליצירותיו של שופן; ומהצליל היפה שמילא את האולם.
איש אשכולות רנסנסי, מלומד בספרות ופילוסופיה, חובב גדול של אמנות איטלקית ספרדית ופלמית שידע להשוות בין סגנונות ציור לפרשנות מוסיקלית, אולם שלא כמו רוב המוסיקאים האינטלקטואלים החסרים בטכניקה או ברגישות, יעקב זק היה גם אדם רגיש ו-וירטואוז. לפיכך, אין זה פלא שהרפרטואר שלו כלל הן יצירות הדורשות הבנה מעמיקה, כגון הסונטות המאוחרות של בטהובן, והן יצירות הדורשות הרבה רגישות, כגון יצירות של שוברט.
