| נשלח ב-31/1/2016 02:25 |
 |
| |
הכנר בוריס גולדשטיין
בתחרות הבינלאומית לכינור על שם הנריק וייניאבסקי שבשנת 1935 זכתה במקום הראשון ז'נט נוה (בגיל 16) מצרפת, במקום השני זכה דוד אויסטרך מברה"מ, במקום השלישי הנרי טמיאנקה מסקוטלנד, במקום הרביעי בוריס גולדשטיין (בגיל 12) מברה"מ, במקום החמישי אליירקו ספילר מקרואטיה, במקום הששי מרי לואיסה סארדו מאיטליה, במקום השביעי אידה הנדל (בגיל 7!) מפולין, במקום השמיני ברוניסלב גימפל מפולין, ויוסף חסיד (בן 12) מפולין זכה בדיפלומה של כבוד. מה שלא פחות מדהים מאוסף הכשרונות הנדיר שהיו באותה תקופה, זה היותם מאכסולות כה שונות של כנרות.
כעבור שנתיים, בתחרות הבינלאומית על שם איזאיי, התחרות היוקרתית ביותר לכינור, היתה סנסציה. במקום הראשון זכה דויד אויסטרך, בשני ריקרדו אודנופוסוף, במקום השלישי אליזבטה גיללס (אחות של אמיל), במקום הרביעי בוריס גולדשטיין, במקום החמישי מרינה קוזולופובה, ובמקום הששי מיכאיל פיכטנהולץ. למעט אודנופוסוף, כל הזוכים היו כנרים רוסים, מתוכם ארבעה כנרים יהודים-רוסים, תלמידים של פיוטר סטוליארסקי.
הנציגים של האסכולה הבלגית הנודעת, בהם ארתור גרומיו הצעיר, לא הרשימו את השופטים, עליהם נימנו קרל פלש, ינה הובאי, ז'ק טיבו, יוזף סיגטי, אברם ימפולסקי, אריגו סראטו, ועוד מוסיקאים גדולים.
אחד מהכנרים היהודים-רוסים הגדולים הפחות מוכרים היה בוריס גולדשטיין.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2016 02:27 |
|
| |
בוריס עמנואלוביץ' (בוסיה) גולשטיין נולד באודסה בשנת 1922. מגיל 5 למד אצל הפדגוג האגדי פיוטר סטוליארסקי. כעבור ארבע שנים המשפחה עברה למוסקבה ובוריס למד בקונסרבטוריון אצל המורה הנודע אברם ימפולסקי, תלמיד ועוזר של אאואר. בגיל 9 ביצע את הקונצ'רטו של מנדלסון עם תזמורת רדיו מוסקבה. בשנת 1934 הופיע במשך יותר משעה לפני הכנר יאשה חפץ, שבד"כ לא התרשם מכשרונות צעירים לאחר שלא הצליחו לנגן סולמות שביקש מהם לנגן. יאשה חפץ החשיב את בוריס גודלשטיין לכשרון הכנרות המבריק ביותר בברה"מ. בתחרות לכינור על שם וייניאבסקי בשנת 1935, בוריס היה חביב הקהל, שהריע לו ארוכות בסוף כל הופעה. היינריך נויהאוס אמר על גולדשטיין הצעיר: "יש להתפלא על נגינתו הנבונה והבוגרת, על תחושתו לסגנון, ועל העומק והדיוק של קריאתו, אשר פרשנים מומחים יכולים לקנא בהם". לאחר התחרות עבר ללמוד בכתה של צייטלין. על ההופעות שלו בתחרות על שם איזאיי בשנת 1937, כתב קרל פלש: "בוסיה גולדשטיין, כנר מקסים, שכשרונו התפתח מאד מוקדם, ניגן מדהים". עם מוקירי נגינתו נמנו פריץ קרייזלר, פרוקופייב ומנוחין. קונצ'רטו לכינור ותזמורת מספר 2 מאת פרוקופייב בוצע בהופעת בכורה ע"י גולדשטיין כשפרוקופייב מנצח על התזמורת.
תוקן על ידי מם80 ב- 31/01/2016 02:28:38
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2016 02:30 |
|
| |
בשנת 1943 בוריס סולק מלימודיו בקונסרבטוריון, והורשה להשלימם רק בשנת 1953. לאחר מלחמת העולם השניה השלטונות הסובייטים התנכלו לקריירה המוסיקלית שלו, הפריעו לו להופיע בקונצרטים, ואסרו עליו להופיע בביצוע יצירות של באך, בטהובן וברהמס במשך שבע שנים. באותה תקופה המוסיקאים בברה"מ היו חייבים לנגן יצירות של מלחינים סובייטים צעירים ולהתנהג פליטקלי-קורקט על מנת להתקדם, ואילו בוריס לא התעניין ביצירות עכשוויות וגם לא ידע לשקר, אלא היה אדם עדין, מנומס ותמים. במשך 35 שנה בוריס גולדשטיין היה סולן של החברה הפילהרמונית של מוסקבה, במהלכן הורשה להופיע מחוץ לברה"מ רק פעמיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2016 02:31 |
|
| |
בשנת 1974 בוריס גולשטיין היגר עם משפחתו לגרמניה. אז הופיע בהצלחה במיטב אולמות הקונצרטים שבמערב אירופה. בשנת 1975 יהודי מנוחין הזמין את גולדשטיין להופיע בפסטיבל בשוויץ, והביצוע שלו לקונצ'רטו של בטהובן היה להצלחה גדולה. בהמשך קיבל תשבוחות על ביצועיו ליצירות של באך, ברהמס וארנסט בלוך, ובכל מקום שהופיע התייחסו אליו ככנר אגדי. בשנת 1976 התמנה לפרופסור לכינור, ותלמידיו זכו בתחרויות בינלאומיות. תלמידו זאכר ברון ייסד תחרות בינלאומית לכינור לזכרו.
|
|
|
|
|
