כלי נגינה וירידת הדורות

אני דווקא אוהב פסנתר יותר מכינור.

לטעמי, רביעיית הפסנתר של ברהמס מעניינת הרבה יותר בצורתה המקורית מאשר העיבוד לתזמורת שערך לה שנברג.

אגב, גם אסתרית בלצן אוחזת כמוני.

כלי הנגינה של כל תקופה משקפים את רוחה.

הפסנתר המודרני משקף העדפה של מוסיקה מורכבת, תזמורתית, וירטואוזית, צבעונית, דינמית, מוחצנת, ומיעוט רגישות לאיכות הצליל.

הכינור משקף העדפה למוסיקה הקרובה לזמרה ולצליל הדומה לקול האנושי.

הלאוטה משקפת העדפה למוסיקה אינטימית נעימה רחבת-אופקים. כל כלי לאוטה יוצר באופן ייחודי בהתאם לדרישות המוסיקאי שהזמין אותו. הלאוטה התפתחה מהעוד הערבי, שלפי רבי יונה אבן ג'נאח הינו הכינור שבמקורות. אומרת הגמרא: ולמה נקרא שמה כינרת? דמתיקי פירא כקלא דכינרי (שמתוקים פירותיה כקול כינור). על הקלביקורד (כלי מקלדת עתיק) ועל הלאוטה היו אומרים שהצליל החזק איננו מאד חזק ושהצליל הרך מאד רך. לבאך היה קלביקורד-לאוטה, קלביקורד שהפיק צלילים דומים ללאוטה, עד שאפילו גדולי נגני הלאוטה סברו שזה לאוטה למשמע הצלילים. הקלביקורד-לאוטה היה כלי הנגינה החביב על באך.

תוקן על ידי מם80 ב- 17/04/2016 03:13:03

לכן יצירות המשלבות פסנתר מודרני וכינור נותנות למאזין את הטוב מכל העולמות.

לעומת זאת, ניקח לדוגמא את הסונטות לכינור ומקלדת של באך, תפקיד הצ'מבלו שם הוא יותר בשביל רקע, אין לו תפקיד אמיתי ביצירה.

אילו היה לבאך פסנתר מודרני, הוא היה מכין לנו 'מטעמים' מהשילוב עם הכינור.

אתה משווה רביעיית פסנתר של ברהמס לעיבוד של שנברג? השווה רביעיית פסנתר של ברהמס לרביעיות כלי קשת של מוצרט או בטהובן, ואם זה לא הוגן כלפי ברהמס שבכל זאת ברהמס איננו לא מוצרט ולא בטהובן, השווה את רביעיות הפסנתר שלו לרביעיות כלי הקשת שלו. אולי נדרשים יותר סבלנות וקשב על מנת להקשיב לרביעיות כלי הקשת, אולם מי אמר שהאזנה למוסיקה איננה דורשת ריכוז וקצת מאמץ?

רביעייה לפסנתר וכלי קשת מס' 1 מאת ברהמס, בביצוע פנינה זלצמן ואנסמבל זמיר:
www.youtube.com/watch?v=uukzsw3IIsk

רביעייה לפסנתר וכלי קשת מס' 2 מאת ברהמס, בביצוע קליפורד קורזון ורביעיית בודפשט:
www.youtube.com/watch?v=W2tk2bANoxo

רביעיית כלי קשת מס' 1 מאת ברהמס, בביצוע רביעיית אמדאוס:
www.youtube.com/watch?v=U2RdH4jrelA

רביעיית כלי קשת מס' 2 מאת ברהמס, בביצוע הרביעייה האיטלקית:
www.youtube.com/watch?v=yO1wVY4HAIk

רביעיית כלי קשת מס' 3 מאת ברהמס, בביצוע רביעיית בודפשט:
www.youtube.com/watch?v=4IZ5hQjP-t4

נדרשה התפתחות של מאות שנים עד שכלי מקלדת שימשו לא רק כליווי של מילוי הרמוני אלא ככלי עצמאי. הפסנתר המודרני הינו תולדה של מחשבה של מלחינים שרצתה לתת לפסנתר מקום חשוב יותר. אינני יודע אם באך היה מחבב את צלילי הפסנתר המודרני, וסביר גם להניח שמאחר שרובנו מכירים את המוסיקה של באך לכלי מקלדת בביצוע של פסנתרנים, הבנתנו את יצירותיו לכלי מקלדת איננה בהכרח ככוונתו.

הפסנתר המודרני הינו כלי נגינה לא מתאים למוסיקה קאמרית מאחר שצלילו החזק משתלט על היצירה. בקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת יש איזון צלילי טוב יותר, כי פסנתר שקול לתזמורת.

מעניין היה לשמוע רביעיות או חמישיות שנכתבו לפסנתר וכלי קשת בביצוע קליבוקורד-לאוטה וכלי קשת. לענ"ד ההרמוניה הכללית היתה טובה יותר משמעותית.

סוויטה 997 מאת באך עבור לאוטה או לאוטה-הרפסיקורד, בביצוע גרגלי סרקוזי בלאוטה-הרפסיקורד:
www.youtube.com/watch?v=TCRsoM55BGA

פנטזיות ופוגות 997 לקלביקורד מאת באך, בביצוע רוברט היל בלאוטה-הרפסיקורד:
www.youtube.com/watch?v=biORMLmOfFg 

יצירות ללאוטה מאת באך, בביצוע קונרד יונגהנל (לאוטה):
www.youtube.com/watch?v=WGpl1Utbqzw

בכללות אולי אפשר לומר:

דואו לכינור ופסנתר - יכול להצליח אם הפסנתר משמש כתזמורת, אולם אם הפסנתר משמש כבאסו או היצירה בנויה על ניגוד בין צלילי הכלים, או שהליווי של הפסנתר בנקל נשמע סתמי או שרק לעתים רחוקות הצלילים מצטרפים לשלמות אחת. 

טריו לפסנתר, כינור וצ'לו - בד"כ צליל הצ'לו או צליל הכינור לא נשמע היטב ביחס לשאר הכלים, וקשה להשיג בהירות בביצוע.

רביעייה לפסנתר -  קשה להגיע לאיזון הרמוני ותפקיד הפסנתר מוגבל כי יש לו ראשית-כל תפקיד של ליווי הרמוני.

חמישייה לפסנתר - איזון מוצלח יותר מזה של רביעייה ועשיר יותר בצבעים.

אגב, צורת רביעיית כלי קשת התפתחה מצורת הסונטה של אלסנדרו סקרלטי לרביעיית כלי קשת או מחלק המילוי ההרמוני בקונצ'רטי גרוסי של קורלי, והחידוש של היידן ובוקריני היה לשחרר את הצ'לו מתפקיד הבאסו על מנת להגיע לסגנון קלאסי, זה השואף לשלמות צורנית. צורת רביעיית כלי קשת התקבלה כצורת מוסיקה רצינית רק בתחילת המאה ה-19, קודם לכן נחשבה כמלאה בטעויות מוסיקליות, כשנוסדו רביעיות כלי קשת מקצועיות, ומלחינים רבים חיברו יצירות לרביעיית כלי קשת. מוצרט והיידן היו מנגנים ברביעיית כלי קשת להנאתם, היידן בכינור, ומוצרט בויולה. 

רביעיות המיתרים של היידן מגיעות לבשלות ולשלמות צורנית החל מאופוס 33.

לענ"ד הן קונצ'רטי "ארבע העונות" מאת ויולדי והן הסוויטה התזמורתית מס' 2 והקונצ'רטי לכינור מאת באך מלמדים שיצירות קאמריות ל-5 או 6 כלי נגינה מאוזנות יותר הרמונית מאשר יצירות ל-4 כלי נגינה. אם היו יצירות לארבעה כלי נגינה בתקופת הבארוק, הרי שבד"כ הכלי הרביעי שימש כבאסו.  גם מוצרט העדיף חמישייה עם שתי ויולות על פני רביעיית כלי קשת, ובאופן כללי החמישיות שלו יפות יותר מהרביעיות. מכל מקום, היידן חיבר הרבה רביעיות לכלי קשת, עד שהצליח להגיע לפירות טובים, כאלה שזכו להערצתו של מוצרט.



 

אגב, מוצרט העריך מאד את רביעיות כלי הקשת של איגנץ פלייל, תלמידו של היידן.

רביעיית כלי קשת בדו מז'ור מאת פלייל:

סוויטות ללאוטה מאת באך, בביצוע בגיטרה של אדוארדו פרננדז: 
www.youtube.com/watch?v=YiJae5yZhXY

סונטות ופרטיטות לכינור סולו מאת באך (באך נהג לנגנן בקלביקורד אולם לא רשם את העיבודים, מלבד פרטיטה מס' 3 שעובדה על ידו כסוויטה אולי ללאוטה), בעיבוד ללאוטה וביצוע של הופקינסון סמית' (ביצוע שזכה בצדק לתשבוחות מופלאות של מבקרי מוסיקה):
www.youtube.com/watch?v=pTBooio3h9U

ביצוע בכינור הקרוב ברוחו לביצוע בלאוטה הינו ביצוע של סרסטה (מגדולי הכנרים בכל הזמנים) לפרלוד מתוך פרטיטה מס' 3 מאת באך (הטמפו של סרסטה מהיר יותר מזה של חפץ, וכנראה אי-אפשר לנשום בנגינה בכינור כפי שאפשר בנגינה בלאוטה, אולם הצליל של סרסטה ופשטות-קלילות נגינתו מדהימים):
www.youtube.com/watch?v=ZEyHfPR3b8k