מה הקשר בין יין,ט"ו באב ותשעה באב ואיך ביתר קשורה לכל זה ולברכה מיוחדת שתקנו חז"ל ?
ביתר יושבת מאחרי בית שמש בגובה של 700 מטר מעל פני הים. ביתר היתה פלך גדול ומיושב. אחת הערים החזקות ומעוזו של בר כוכבא, מנהיג המרד בשנת 131 לספירה. ביתר נפלה לאחר ירושלים, בשנת 135 לספירה. היא הוסגרה לרומאים ע"י בוגד, שגילה לאויב את הכניסה לעיר.
ביתר נפלה בתשעה באב.
תיאורי הזוועה על הרג תושבי ביתר מתואר בתלמוד הירושלמי במסכת תענית "נכנסו שמונים אלף קרני מלחמה לכרך ביתר, והיו הורגים בה אנשים נשים וטף, עד שיצא דמם מן הפתחים ומן הסבכות ומן הצנורות והיה הסוס שוקע בדם עד חוטמו, והיה הדם מגלגל אבנים של ארבעים סאה! והולך בים ארבעה מילין..."
בנוסף, אדריאנוס הקיסר, שרצה להתריע ביהודים, למען יראו ויראו. גידר כרם שלו, על שטח של 18 קמ' על 18 קמ' בגופות חללי ביתר וגזר שלא לקבור אותם, המצב נמשך שנים אחדות.
בט"ו באב ניתנו הגופות לקבורה. התלמוד במסכת תענית דף לא. אומר שנעשה נס וגופות ההרוגים לא הסריחו. לאחר שראו את הפלא הזה, תיקנה הסנהדרין שישבה בעיר יבנה את ברכת "הטוב והמטיב" שבברכת המזון , הטוב- על כך שלא הסריחו והמטיב-על כך שניתנו לקבורה.
כמו כן, כאשר מביאים יין נוסף ומשובח מקודמו לשולחן, מברכים ברכת "הטוב והמטיב".
רבי ישראל הכהן מסביר (מ"ב,סי קע"ה סימן קטן ב') מדוע מברכים ברכה זו גם על היין? כי יין מביא לידי שמחה ויכול גם להביא אדם לידי קלות ראש, לכן סידרו נוסח זה של הטוב והמטיב שידוע שברכת הטוב והמטיב שבברכת המזון תקנו על הרוגי ביתר שנתנו לקבורה ולא ימשך אחר היין בהגזמה.
