|
|
| נשלח ב-4/2/2017 19:51 |
 |
| |
מאמר באנגלית "בחיפוש 'שיר ציון': אברהם פוטלאונה על מוסיקה בבית המקדש" מאת המוסיקולוג פרופסור דון הרן (בחינה מלומדת של דברי הרב אברהם שער אריה שזמרת הלויים בבית המקדש הראשון ואילך היתה פוליפונית תוך התייחסות לדברי עמיתיו):
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2017 19:51 |
|
| |
מ. ש. גשורי הקיף, כפי יכולתו, באופן מרשים את נושא הנגינה היהודית בתקופת בית שני בספר "ירושלים עיר המוסיקה", ובין היתר הסיק שבבית המקדש השני היו משתמשים גם באוניסונו וגם בפוליפוניה, ולא פליגי אלא אימתי השתמשו בצורה זו ואימתי בצורה השניה. ספרו הוא אוצר בלום למקורות ופרשנויות על הנגינה דאז:
תוקן על ידי מם80 ב- 04/02/2017 19:56:41
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2017 20:10 |
|
| |
ספר מאמרים באנגלית "רבי יהודה מוסקאטו והעולם האינטלקטואלי היהודי במנטובה במאות ה-16 וה-17":
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2017 20:26 |
|
| |
ספר באנגלית "שלשה חכמים עברים מודרנים מוקדמים על מסתורין השיר" מאת דון הרן (עוסק ברוחניות של המוסיקה לפי רבי יהודה מוסקאטו, בחוקיות של המוסיקה לפי רבי יהודה אריה ממודנה, וביישום המוסיקה לפי הרב אברהם שער אריה, עם הקדמה על מוסיקה בכתבים העבריים מהתנ"ך ועד למאה ה-17, ואחרית דבר על התרומה היהודית לתיאוריה המוסיקלית בתחלת התקופה המודרנית):
תוקן על ידי מם80 ב- 05/02/2017 20:42:52
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2017 21:07 |
|
| |
שאלה ותשובה באנגלית מאת הרב ירמיהו אולמן: "האם מוסיקה קלאסית בהרמוניה עם היהדות?": (האם מותר להאזין למוסיקה קלאסית על מנת להתעודד, או להירגע, או להתרכז?)
תוקן על ידי מם80 ב- 05/02/2017 21:11:12
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2017 21:41 |
|
| |
| מם80 כתב: |  |
מתוך "תולדות הנגינה והחזנות בישראל" מאת ד"ר חיים הריס:
"בנוגע לחומר הנגינה (החסידית) יש כן תערובת יסודות עברים יחד עם יסודות זמירות הסלאבים: הקוזקים, המולדביים, ווהאוקראיניים. מאחר שהבעש"ט יוצר החסידות ספג לתוך נפשו את ניגוניהם שיש בהם אופי מזרחי הדומה לזמרת ישראל. בדורות המאוחרים שבחסידות, בחצרות קוצק, גור ואחרים, שהתורה והפלפול נעשה היסוד היותר חשוב בחסידות, נתבלטה בנגינתם השפעת המנגנים: שוברט, שומן, מוניושקה ו-ורדי. גם היו מתאימים פולוניזים ואריות לתפילות בית הכנסת, כעדות א. ב. בירנבוים. בנגינות אלה לא היה כל סדר והגיון, לא מקוריות ולא לאומיות וגם לא אמנות, אלא ערבוביא של ניגוני עמים שונים, בעלי תכונות שונות, ללא שיטה וסדר. אף-על-פי-כן היו רבים מן הצדיקים שהיו מקפידים על התוכן שבניגוניהם, ונכרו בהם ליריות ורוח פיוטי ושירי, שמתבטא בהתעוררות ודבקות."
ד"ר הריס הבחין בין הניגון לבעש"ט המביע שמחה, והם ניגוני חסידי פולין, רומניה, ווהאלין ודרום רוסיה, בד"כ רובם בנויים בסולם המז'ורי; לבין ניגון חב"ד שיניקתו ממסתורין שבקבלה, שבהלך רוחו הפסימי כובד המשקל ועמקות מיוחדת, עיון והתבוננות, העפלה מודרגת מהשתפכות הנפש להתעוררות, מכאן להתלהבות, עד שמגיע לדבקות והתפשטות הגשמיות, בד"כ רוב ניגוניהם על הסולם המינורי. הוא מצא התאמה בין מבנה "ניגון הרב" של בעל התניא ממדרגה תחתונה ועד למדרגה עליונה לבין חוקי הנגינה האירופאית.
תוקן על ידי מם80 ב- 03/02/2017 02:42:01
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2017 23:04 |
|
| |
לא ממש מתמצא במוסיקה חסידית. בדקתי וזה אכן ניגון ד' בבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2017 20:06 |
|
| |
כמדומני שראיתי פעם תשובות של הרב ישראל משה חזן ויבדל"א של הרב שלמה אבינר על האזנה למוסיקה כנסייתית. למיטב זכרוני שניהם אוסרים, אבל הרב אבינר מתיר למטרות לימוד אם אין לומדים את המילים. לא בטוח, זה רק מהזכרון.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2017 20:07 |
|
| |
אופס, כעת ראיית שהם הובאו בעמ' 2 של אשכול זה. ועם מם80 הסליחה.
|
|
|
|
|
