מה עושה יצירה ליצירת מופת?
אלפרד ברנדל: "כדי לענות על השאלה הזו עליך ללמוד קומפוזיציה בעצמך ולחבר די יצירות עד שתהיה מסוגל להתבונן ביצירות אחרות מנקודת מבט של מלחין. זו הצעתי למבצעים צעירים השואלים אותי מה עליהם לעשות. האם אתה מלחין? יש לך הבנה טובה של קומפוזיציה? המחבר אתה יצירות בעצמך? לדעת כיצד ומדוע יצירה מתאחדת עוזר לקבל ולו רגישות ראשונה, ובהדרגה, תוך עיסוק ביצירות מופת, לגלות מדוע יש יצירות הנבדלות מאחרות, ואיך יצירות מופת של אותו מלחין נבדלות זו מזו, אילמלא-כן הן לא היו יצירות מופת. הן תורמות משהו שהמלחין לא עשה במקומות אחרים. לאפיין אותן, למצוא את ההבדל הזה, זה אחת מהמשימות הנהדרות של המבצע - לא להתייחס בגישה סטריאוטיפית למה שמלחין עשה, אלא בתוך העולם הרחב של מלחין גדול להגדיר את היצירות האלה. נקודת המוצא, ויותר מנקודת המוצא, היא המודעות מהו יסוד היצירה, לא רק כמבנה, אלא במיוחד בהקשר הרגשי. מה המאפיינים? איך האוירה משתנה? איך התנועה הכוללת משמשת כישות רגשית? המבט המשגיח הזה הוא סוג של כשרון. אפשר שיש לך אותו, אפשר שתוכל לפתחו, אולם יש אנשים שלעולם לא יתפסו זאת". לדעת ברנדל, המוסיקה של מוצרט בד"כ נפלאה, יצירת המופת הראשונה של מוצרט היא קונצ'רטו מס' 9 לפסנתר ותזמורת ק. 271, חידוש גמור, קפיצה איכותית משמעותית ביחס לכל מה שחיבר קודם לכן, ואשר אפילו הקונצ'רטי המאוחרים של מוצרט לא התעלו עליה; ואם הסונטות לפסנתר של מוצרט, למרות היותן יצירות עצומות, אינן ברמה אחידה, הרי שכל 32 הסונטות של בטהובן, גם הסונטות הקטנות, הן יצירות מופת גמורות, שלכל אחת מהן מאפיינים ייחודיים משלה.
תוקן על ידי מם80 ב- 23/04/2017 11:53:12
 |
|
|