להערכתי כל חובב מוסיקה קלסית (לפחות ממין זכר...) חב הרבה לקונצ'רטו הזה באהבתו למוסיקה. כמעט שאינני מכיר חובב שלא יאמר כי הקונצ'רטו הזה "עשה לו משהו" בנעוריו או בבחרותו וכבש אותו לאורך ימים. גם אם המומחים טוענים שהקונצ'רטו מס' "מורכב" ו"מתוחכם" יותר, נראה כי הקונצ'רטו מס' 1 הוא פשוט יצירה סוחפת.
מה יש לכם להעיר? ואילו ביצועים אתם אוהבים במיוחד?
נשלח ב-18/6/2017 03:02
בפרט הדרמה התזמורתית בפרק הראשון.
נשלח ב-18/6/2017 10:30
לטעמי, קונצ'רטו מס' 2 לפסנתר מאת ברהמס מוצלח יותר ממס' 1, והקונצ'רטו לכינור של ברהמס משמעותית טוב יותר משניהם.
נשלח ב-18/6/2017 10:47
אכן כך, מתחילים בקונצ'רטו עם הפירוטכניקה ומתקדמים לעבר השני.
נשלח ב-18/6/2017 11:48
לקח לברהמס 20 שנה להתקדם מ-1 ל-2 :)
נשלח ב-18/6/2017 12:01
אני מניח שההתפתחות הגיעה תוך כדי היצירות שהולחנו במשך ה-20 שנה הללו.
נשלח ב-18/6/2017 12:52
כמובן. המלחינים הרומנטים חיברו מעט קונצ'רטי יחסית למלחינים הקלאסים, כי העדיפו לחבר מוסיקה לפסנתר סולו, וגם לא היו להם כשרון ויכולת טבעיים של קומפוזיציה ארכיטקטונית כמו למלחינים הקלאסים.
אגב, ביצוע הבכורה של קונצ'רטו מס' 1 מאת ברהמס בביצועו היה כשלון, ובביצוע השני בלייפציג הקהל, שהיה מורגל לסטנדרטים המעולים של מנדלסון, היה כה עויין עד שברהמס נאלץ לעזוב את הבמה לאחר ביצוע הפרק הראשון, ורק בביצוע השלישי בהמבורג הקונצ'רטו התקבל בהצלחה.
תוקן על ידי מם80 ב- 18/06/2017 13:22:20
נשלח ב-18/6/2017 13:20
ביצועים מומלצים:
קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מס' 1 מאת ברהמס, בביצוע רודולף סרקין ותזמורת קליבלנד בניצוח גאורג סל:
אני, בניגוד למם, לא מקדש את גדולי העבר. עד לא מכבר הביצוע הטוב ביותר בעיניי היה של קובצביץ', אמש בלילה גיליתי את שאהבה נפשי טפי, הלא הוא ברזובסקי (בעיניי - אחד מנפילי דורנו):
יש כיום הרבה יותר וירטואוזים מאשר פעם, אולם לשיר ולהפיק צלילים יפים, ולא סתם לדפוק על הקלידים, ולהטעים ולפסק ולפרש את היצירה באופן שבאמת נאמן לרוח היצירה, זה די נדיר.
נשלח ב-18/6/2017 19:12
אני בכלל לא מודד לפי וירטואוזיות. פשוט אני יודע להעריך לא רק עדינות וסולידיות (אם כי כמובן גם את זה אני מעריך) אלא גם עוצמה סוחפת ונכונות "להשתגע" על הפסנתר ולסטות מהשיגרה המוכרת.
אני מתערב שאתה לא משתגע על ציפרא....
תוקן על ידי בני_בראון ב- 18/06/2017 19:13:28
נשלח ב-18/6/2017 20:21
ציפרא היה פסנתרן טוב, במיוחד של יצירות הונגריות, וגם ניגן יפה יצירות הדורשות מתינות ואיזון כגון סקרלטי ומוצרט, והיה מאלתר מצויין. הוא היה תלמיד של תלמיד של ליסט, מסורת רומנטית שמחד דורשת נאמנות מדויקת לרוח היצירה ומאידך נותנת חופש אמנותי לפרשנות אינדיבידואלית.
ברזובסקי הוא סופר-וירטואוז המתמחה בעיקר במוסיקה רומנטית ומודרנית וירטואוזית. הוא רחוק מלהיות פסנתרן כמעט שלם כמו שהיה ציפרא או המורה של מורתו - יעקב זק.
ומתקדמים לעבר השני.
