לתערוכה של הסומליה צריך להתכונן בכדי להגיע,
התערוכה נפתחת בשעה 13:00 זה אומר שבאותו יום לא הולכים לעבודה (או שעובדים באופן חלקי) אוכלים ארוחת צהרים מוקדמת ודואגים להגיע בזמן ככל שתגיעו מוקדם יהיה לכם פחות צפוף והטעימה תהיה יותר נינוחה.
בתערוכה היקבים בדרך כלל לא משנים את המיקום שלהם.
כך שאם ביקרתם פעם אחת בתערוכה תוכלו למצוא את אותו יקב בשנה הבאה באותו מקום.
כמובן שיש שינויים שנובעים מהיעדרותם או מהתווספות של יקבים שונים. השנה כמה יקבים הדירו את עצמם מהתערוכה לא נפגשנו שם עם יקבי כרמל ויתיר שכל שנה יש להם דוכן גדול
גם הדוכן הכי שמח שבתערוכה נפקד מקומו יורם כהן מיקב תניא לא הגיע
כנראה עובר משהוא על היקב הזה.
בשנים האחרונות ביקור בדוכן הזה היה מלא הפתעות היו יינות מצוינים ומאידך יינות ממש פגומים. אבל אצלו תמיד הייתה חוויה לבקר.
כמובן צריכה להיות גם אסטרטגיה כיצד לטעום מהיינות
מי שיכול שיחלק עצמו לשני ימים ויקבע מראש מה הוא רוצה לטעום בכל יום.
אי אפשר לטעום הכל ביום אחד גם האפשרות לירוק במרקקה לא מאפשרת לטעום הכל, בשלב מסוים כבר אי אפשר להבחין.
כמו כן יש להיזהר מיקבים שמנסים לדחוף לך את כל התוצרת
לנסות לטעום רק את מה שמעניין
מה שאני מתכוון להגיד להשתדל להגיע עם "רשימת קניות" לא נורא אם יהיו כמה פספוסים אבל לא יותר מדי.
מי שלא יכול לבוא לשני הימים אני ממליץ לו שיבוא ליום השני למרות שאת האנרגיות מוצאים היקבים ביום הראשון אבל בערב ולמחרת בבוקר אפשר לקרוא בפייסבוק ביקורות ולהגיע יותר מוכנים.
לעצם הטעימה יש לחלק לסיבוב ראשון לבנים סיבוב שני אדומים כאשר רוצים לחזור לבית וכבר מבינים שמצינו את היום ניתן לשתות יינות קינוח את יינות הקינוח אני כבר לא יורק. כמו כן לא מוותר אף פעם על ה24 קארט של גת שומרון (סוף סוף הבנתי כיצד עושים יין מתוק כאשר הוא לא בציר מאוחר והוא לא מחוזק) וכן על משקה פסיפלורה.
כדאי מאד לעשות הפסקה אחרי שעתיים של טעימות להזמין פלטת גבינות לשבת ולאכול.
לעצם התערוכה
הדוכן הראשון שמקבל את פני הבאים זה הדוכן של סוכנות צור משקאות ישנם שם כמה יינות יבוא לא יינות הדגל שלהם (אותם הם יטעימו באירוע מיוחד שמתקיים בקרוב) אך שני יקבים חשובים נמצאים שם בדוכן יקב פסגות ויקב שילה, מה שמוביל אותי יתרון הבא של התערוכה והוא שבתערוכה הזאת תפגשו עם הרבה ייננים לא כל יום אפשר לפגוש את יעקב אוריה ועמיחי לוריא רק בשביל המפגש עם הייננים שווה לבוא ברוב הדוכנים הייננים עצמם הם המטעימים ואם לא הם בדרך כלל הם מסתובבים.
השנה היה חידוש של הסומליה שחר זיו שאיגד 12 יקבים קטנים לדוכן אחד בשם "אוצרות היין" תמצאו שם יקבים שבדרך כלל לא תפגשו בחנויות היין את יקב שירן את כרם אבייתר יקב אפק את יקב גתו, אותו לא תמצאו בשום חנות יין הוא מוכר רק בביתו שבהוד השרון אבל ממש חייבים לטעום את ה"אדום" שלו.
כמובן ישנם גם סדנאות יש שני סוגי סדנאות ישנם של היקבים כמו אחת שהשתתפתי בה של יקב רקאנטי טעימת קריאניין פרא על ציר הזמן לצערי הטעימה לא הייתה נינוחה שנה שעברה הייתה טעימה מקבילה של ספשיל רזרב לבן על ציר הזמן גם אותה העביר הינן המוכשר קובי ארביב אבל אז כולם ישבו והטעימה התנהלה על מי מנוחות השנה היה לחוץ.
סדנה אחרת הייתה במסגרת הסדנאות של WEST בית ספר בינלאומי ליין אני השתתפתי בסדנא של סירה שהעוברה ע"י דבי שיאון באמת סדנא מעניינת לא יכולתי לטעום את כל היינות הטעימה הייתה בטעימה עיוורת לכן שאלתי מראש את המוזג שיגיד לי איזה יין מהם כשר והתברר לי שרק היין השלישי כשר. לכן הסתפקתי בהרחה בלבד של שני היינות הראשונים.
מ"מ כאן המקום לכתוב דבר על הזן הזה (לא רק בו) בתערוכה הזאת הגעתי למסקנה שלא כל סירה /שיראז אני אוהב אותם סירות המסריחים אני כבר לא מסוגל להריח חבר שלי שהיה איתי בתערוכה שיודע את הנטייה שלי לא לאהוב את הסרחון הזה הביא לי להריח יין שנוי במחלוקת שהוא עצמו מאד אוהב רק הרחתי אמרתי לו שאני מרגיש שתן של אורוות סוסים.
למה אני מספר את זה כי גם בסדנא היין השני שלא היה כשר הריח כך השלישי היה סירה כמו שאני אוהב - סירה של הר אודם. כנראה גם זה קשור לעולם ישן –חדש. אבל אני מחפש ביין את הטעים ולא את העולם.
את ההרגשה הזאת קיבלתי בעוד יינות לדוגמא אצל יהודה גרוס טעמתי בהתחלה את האונקיס אמרתי לו אני לא אוהב את זה הוא ברטי בשבילי ואז הוא נתן לי את הבלאק אונקיס זה יין נפלא.
יש יקב אחד שאני חייב לספר בשבחו זה הוא יקב בנימינה היקב הקים דוכן גדול והיו שם יינות מכל הסדרות החל מהיוגב וכלה באבני החושן (את המערה לא ראיתי שם)
צריך להבין שלתערוכה מגיעים בעלי חנויות הם לא מוכרים רק כרם מרב או או כרם סירין הם מוכרים הרבה יינות פשוטים והייקב הביא גם את הנישה הזאת.
בסופו של יום מדובר באירוע של כמה שעות שיוצר תחושה שכל מה שקיים בעולם זה רק יין וכל האנשים הטובים נמצאים כאן תחת קורת גג אחת כל הזמן נפגשים עם עוד ועוד חברים מעולם היין ויותר מרגש להיפגש עם חברים שעד היום נפגשת איתם רק באופן וירטואלי.
הארכתי בתיאור של התערוכה
מניח שאיתי חשאי יספר יותר על היינות ויתן את הפירוט על כל היינות שימצא לנכון
אבל פטור בלא כלום אי אפשר
אתן כמה יינות שכדאי לכם לרכוש ולשתות חלק גדול מהם גם להשכיב במקרר
הויויוניה של פסגות
הישפה של בנימינה 15 (היתר המכירה) הוא בלנד של שרדונה וויוניה ושאנין בלאן (6 חדשים בחבית עץ אלון) – יופי של יין
תמורה טובה לכסף תמצאו בכתום של בנימינה והסמיון בסדרת הרזרב שלהם (2 ב100)
השרדונה קברנה של גבעות
הסוביניון בלאן של בת שלמה
נהניתי מאד בדוכן של קובבנט טעמתי שם סירה (15) מתל פארס וכן את יין הדגל שלהם את הקברנה סובניון על היין הזה כתבתי אצלי "יין שלא יורקים" תנסו להשיג אותו ולהשכיב לכמה שנים זה יין יקר אבל שווה כל שקל.
ביקב גבעות שוב אהבתי את הקברנה יותר מהמרלו למרות שכל התשבחות הופנו למרלו.
יין שאסור לפספס אבל גם הוא יקר מאד זה עמינדב של חבל יהודה בלנד של קברנה סובניון, מרלו ופטי וורדו.
כדאי גם לטעום גם את הGSM של כישור
כמובן המלכיה של תבור אף פעם לא מאכזב ועוד הרבה יינות דגל
ביקב רמת הגולן כדרכם הביאו דאבל מאגנום של ירדן מרלו 2003 יין בן 15 שנה – גאווה גדולה
יין אחרון שאני רוצה לספר עליו – תנסו לטעום פעם את הקברנה פרנק של אלכסנדר (2013) לא אומר אם הוא טוב או רע לזה אפשר לקרוא יין מעניין
יין שלא אקנה אותו אבל טוב שאפשר לטעום אותו.
להתראות בשנה הבאה
רשמיי בהמשך לרשמים של הרב יצחק.
