ביקור מפתיע ביקב ברקן ויש גם יין חדש וסדרה חדשה. רשמים.

בס"ד

יקב גדול או יקב קטן? משדרגים גרסאות ביקב ברקן.

 מאת: איתי חשאי

לאחרונה, התחלפו ייננים ראשיים במספר יקבים. חלקם, קיבלו את משרת היינן הראשי ביקב אחר.

לעיתים לחלק מהייננים, יש גם בייבי משלהם, יקב קטן בבית. כך למשל, הייננים הראשיים יעקב אוריה (יקב פסגות), קובי ארביב (יקב רקנאטי) ועדו לוינסון (יקב ברקן) מתחזקים יקבים מסוג זה ביקבים, יעקב אוריה, מיה לוצ'ה וגראז' דה פאפא בהתאמה. גם יקב קסטל, מתחזק יקב ניסויי קטן ליד הבית ולאחרונה חנך יין קינוח לבן מתוק מענבי מוסקט.

העשייה הייננית בשני מישורים, מאקרו ומיקרו, מאפשרת ליינן להביא יצירתיות באופן שונה. למרות שנראה לכאורה, שיש ניגוד אינטרסים בין יקב האם ליקב הפרטי, לדעתי, ההיפך הוא הנכון. ייצור יין בכמות קטנה, מאפשר ליינן יותר שליטה על התהליך, או לחילופין, לאזור אומץ ליצור יין שאולי הוא הימור אם בכלל יצליח או לא. יקב גדול, לא תמיד יכול לאפשר "משחקים כאלה"  ביינות שלו. ואם היקב כן מחליט "לשחק" עם היין זה על מנת ללמוד על חומרי הגלם שלו אך לא ברמת שיווק מחוץ ליקב. ( חביות מעניינות עושים בכמה יקבים, רק תשאלו )

השבוע הזדמן לי לבקר ביקב ברקן, יקב גדול בקנה מידה ישראלי, המייצר כ 15 מליון בקבוקי יין בשנה. נחשפתי ליין שהוא דוגמא מצוינת, למה זה כל כך טוב, שליינן הראשי שלך יש על הראש עוד יקב גראז' בבית.

בטא קולומבר 17' יקב ברקן:

יין חדש ביקב מזן קולומברד מכרם יחיד מאזור יהודה, שהיינן עדו לוינסון לוקח את זן הענבים הזה לשיאים אחרים. גוון ירקרק שקוף, אף ארומטי מאוד, פרחוני מצד אחד ומצד שני ירקרקות של דשא והמון בזיליקום טרי, מדהים. בפה, גוף היין קל +, טעמים של פירות טרופיים כגון פסיפלורה, מעט שמריות, לימוניות עדינה וחמיצות נעימה יחד עם חספוס נעים.

בבציר הזה, היין יושק אך ורק במסעדות, ממילא נעשתה ממנו כמות קטנה שהיקב לא יוכל לעמוד בדרישות האספקה. יין מאוד מעניין וייחודי, אין מהיין הזה למכירה, חבל.

עוד נטעמו,

רוזה 15' יקב סגל:

רוזה מכרם יחיד שנעשה מענבי קברנה פרנק, הצבע ורדרד כתמתם בהיר אף פרחוני ומעט תיבול עדין. גם בפה, היין התכתב עם הארומות וסיפק טעימה פירותית, רעננה עם חמיצות נעימה וטעם מתמשך וטרי. יין מקסים.

שמתי לב לאחרונה ליינות רוזה שנעשים מזנים מתובלים יותר ובגוונים עדינים יותר, הרוזה הזה למשל, וויט פרנק של יקב טוליפ, בלאן דה נואר של יקב אמפורה (ללא כשרות), וגרנאש ביקב בת שלמה. מרענן.

פטיט וורדו 13' ספיישל רזרב, יקב ברקן:

היין בגוון אדום שחור ושוליים אדומים. אף בשרני, מפולפל ומרוכז. גוף היין בינוני בעל טאנינים נוכחים אך מלטפים את החך. החומציות תמכה ביין והטעמים היו עשירים בפירות כגון פטל שחור ודובדבנים שחורים, בשילוב עשבי תיבול כגון טימין ופלפל שחור, ועוטרו בארומה של קפה ועישון קל מהחבית.

גילוי נאות, ככלל, אני מעדיף את זן הפטיט וורדו, כמרכיב בבלנדים, בעיקר, מכיוון שזהו זן עמוס טעמי טיבול דחוסים. ייתכן ששנים ירככו את היין מעט.  יקב מוני למשל, מגיש פטיט וורדו נגיש וחביב ויקב מטר מגיש פטיט וורדו זני נוכח אך קטיפתי. והנה, השנים עשו את שלהם והיין כעת נפלא ומוכן לשתיה, עוד פטיט וורדו נפלא.

לאחר הטעימה נתישבה דעתי על אספרסו (כפול, ארוך, למי ששואל) וחשבתי שנכון  לו הייתי אומר, שיקב ברקן הגדול מקיים בתוכו את מה שנאמר בתלמוד, "אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש.." (מסכת חגיגה ג: ) וחידושים, ככל שהם קטנים ומדויקים, ככה הם גם מרעננים ומחדשים. תתחדשו. לחיים נכונים.

_________________