דברי תורה של הרבי זיעא לפרשת כי תשא

התחבר יהדות כיצד? תנ"ך פרשת השבוע להכיר את סידור התפילה... הגדה של פסח פרקי אבות משניות ליום השנה (יארצייט) משניות תלמוד בבלי משנה תורה להרמב"ם ספר המצוות לרמב"ם הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם פירוש הרב עדין אבן ישראל שולחן ערוך הרב קיצור שולחן ערוך ספר התניא תורה אור לקוטי תורה דרך מצותיך היום יום ספרי כ"ק אדמו"ר סקירות ספרים להחיות את היום 3 שאלות ותשובות על ספר הזוהר מחשבת החסידות ה'נשיא' היומי - לתחילת חודש ניסן יהדות כיצד? לימוד וערכים מדורים פופולריים משפחה וקהילה מגזין אודות כתוב לנו|​שאל את הרב|​תרום ב"ה ספרים ספרי כ"ק אדמו"ר מאמרים מלוקט אדר מאמר כי תשא תשכ"ח הנחה הבא » מאמר ואתה תצוה תשמ"א PDF בס"ד. ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח* . (הנחה) כיתשא גו', הנה בפרשה זו1 מבואר ענין העבודה במשכן ובמקדש דאקרי משכן2, ענין מעשה הקטרת, שזה הי' מהעבודות העקריות במשכן, ואעפ"י שגם בפרשה הקודמת, פ' תצוה3, מדובר מענין הקטרת, וכן בפרשה הבאה, פ' ויקהל4, אבל שם מדובר רק בכללות, ובפרשה זו מבואר הענין בפרטות, דהיינו ההכנות לזה, וממה שהי' הקטרת נעשית, וכן גודל הענין שבזה, והלאוים הקשורים בזה וחומר הענין שבהם ועד לענין של היפך החיים להעובר עליהם, אשר גם ענין זה דהיפך החיים מבואר דוקא בפרשה זו מאחר שכאן מבואר חומר הענין, והגם שגם בקרבנות ישנם כו"כ לאוים כמו חולין בעזרה ושחוטי חוץ וכו', אך אין זה מגיע לקטרת שחמורה כ"כ עד לענין של היפך החיים להעושה במתכונתה. והנהענין הקרבנות ומעשה הקטרת ה"ז עבודת המשכן, וכמשנ"ת במאמר דיום ההילולא שעיקר העבודה במשכן ומקדש הו"ע עבודת הקרבנות (שכולל גם מעשה הקטרת), ולכן הי' המשכן מעצי שטים דוקא וכו' (כמבואר שם) ועיכ"ז נעשה הושכנתי בתוכם, דהנה כללות ענין הקרבנות הו"ע קירוב כל הכחות5 ועד להקירוב אשר רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס6, אך ישנו חילוק בין קרבנות סתם למעשה הקטרת, דקרבנות נקראים אכילה וכמ"ש7 את קרבני לחמי לאשי גו', ולכן נקראים ישראל רעיתי8, דפי' רעיתי פרנסתי בשני תמידין כו' וכדאיתא במדרש9 ישראל מפרנסין לאביהן שבשמים, משא"כ מעשה הקטרת הו"ע הריח, ואע"פ שמצד ענין ההתכללות שבקדושה הנה גם בקרבנות ישנו ענין הריח, וכמ"ש ריח ניחוח לה'10 אך בעיקר הקרבנות הם ענין האכילה, וע"כ היכן מחלקים בין נוקבא דפרדשקא הימנית לפרדשקא השמאלית, גבי קטרת דוקא, כיון שדוקא בקטרת הנה עיקר ענינה הוא הריח, וע"כ הנה בכח הקטרת דוקא הוא להפך הלעו"ז, דהנה הקרבנות צ"ל מן המותר בפיך דוקא, משא"כ בקטרת ישנו גם ענין המור שזהו"ע הלעו"ז וכמו שמבאר אדמו"ר הזקן11 בענין ששה חדשים בשמן המור ומרדכי מירא דכיא, ולא רק שהמור הוא מלעו"ז, אלא שכל אחד ואחד מסממני הקטרת קשור עם ענין הלעו"ז, שהרי בקטרת דוקא י"א סממנים (ואם חסר א' כו'), היינו שכל אחד מסממני הקטרת הוא אחד מן י"א, שי"א הוא ענין הלעו"ז שאינו (כמו בקדושה ששם הוא) עשר ולא אחד עשר, ועוד שהרי י"א סממנים אלו הם כנגד י"א אלופי עשו, דהיינו שכל אחד מסממני הקטרת הוא כנגד אחד מאלופי עשו, וא"כ כל אחד מן הי"א סממנים קשור עם ענין הלעו"ז, שענין הקטרת הוא להפך את הלעו"ז לקדושה, והכח לזה הוא מאחר שקטרת הו"ע הריח שמגיע למעלה יותר מקרבנות. והנהמעלת הריח הוא שמגיע בעצם הנפש, וע"כ בכח הריח, ודוקא ריח חזק, לעורר מהשינה, שזה בכח הריח דוקא ואי"ז בכח האכילה, ואדרבה, שאכילה גורמת לשינה, וע"כ איתא במס' יומא12 שהכ"ג צריך למעט באכילתו בערב יוה"כ, מפני שהמאכל מביא את השינה, משא"כ ריח מעורר מהשינה, מאחר שמגיע בעצם הנפש, וזהו מה שעבודת הכה"ג ביוה"כ אחת בשנה היתה בקטרת דוקא שהו"ע הריח, דכמו באדם למטה הנה הריח בכחו לעורר את עצם הנפש, כמו"כ הוא במקדש שעבודה בריח הוא בקה"ק, ואע"פ שהי' נכנס לשם גם עם דם הקרבנות, אך עיקר העבודה בקה"ק היתה בקטרת, וחידוש מעשה הקטרת ביוה"כ הוא בקה"ק, ומצד מעלת ענין הקטרת ע"כ וכל אדם לא יהי' באהל מועד וגו'13, וגם בכל השנה (שבחסידות מבואר ענין זה לגבי יוה"כ14 – אבל כן הוא בכל השנה15 מצד מעלת הקטרת), שהו"ע הריח שמגיע בעצם הנפש, והנה כמו שבגשמיות בכח הריח דוקא לעורר מהשינה כמו"כ הוא ברוחניות שבכדי לעורר מהשינה הוא ע"י הריח דוקא, והנה ענין השינה נתבאר במאמר דפורים16 בענין מש"כ17 אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק וגו', והיינו שהגם דכנסת ישראל ישנה בגלותא, אך מאחר שלבי ער, דהיינו שהיחידה שבנפש היא בשלימות וער אצל כאו"א, ע"כ קול דודי דופק פתחי לי, בכדי שיהי' אחותי רעיתי יונתי תמתי (והנה במאמר הנ"ל נתבאר פסוק זה דאני ישנה וגו' והמשך הפסוקים פשטתי את כתנתי וגו', אשר הביאור בהם הוא דלאחר הקול דודי דופק) הנה ע"ז עונה כנסת ישראל פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה, ומביא אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הצ"צ ברשימותיו לשה"ש (עה"פ18 דודי שלח ידו וגו') דבמד"ר שה"ש עה"פ פשטתי את כתנתי וגו' איתא, דקאי על בגדי כהונה ובגדי מלכות שפשטו ממנו בגלות, דלכאורה אינו מובן השייכות דבגדי כהונה וכו' לכאן, ומבארים, דמאחר שאני ישנה בגלותא וקול דודי דופק לעורר מהשינה, ע"כ התשובה ע"ז היא דפשטתי את כתנתי, שחסרים לה הבגדי כהונה כו', ולכן אי אפשר שתהי' עבודת הקרבנות שנק' ריח ניחוח לה', ובפרט מעשה הקטרת שהו"ע הריח, והריח מעורר מהשינה, ומאחר דפשטתי בגדי כהונה ואין ריח הקרבנות והקטרת, א"כ איככה אלבשנה להתעורר בבחי' אחותי רעיתי כו', וע"ז משיבה רוח הקדש בשם הקב"ה רחצתי את רגלי איככה אטנפם, דהנה ביהמ"ק נקרא19 הדום רגליו של הקב"ה, ובביהמ"ק הי' השראת השכינה, כמ"ש20 הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה, שזו היא תמיהה קימת, אך לאחר שרחצתי את רגלי, אַז איך האָב זיך אָפּגעוואַשן מלהיות מתלבש בבית המקדש, א"כ איככה כו'. ואע"פשגם בזמן הגלות ישנו ענין הקרבנות דתפלות כנגד קרבנות תקנום21, וכמו"כ ישנו גם ענין הקטרת עכשיו, שזהו ענין תפלת מנחה, שנקראת מנחת קטרת, וכמבואר בהדרושים המבארים מעלת תפלת המנחה על שאר התפלות, ואף אלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה22, כמ"ש בהפטרה דשבת זו23. אך ההמשכה שע"י התפלה היא רק בפנימיות העולמות, וידוע שההמשכה צריכה להיות גם בחיצוניות העולמות כמבואר בענין התורה שצריך להיות למוציאיהם בפה24 דוקא, וכמו שמאריך אדמו"ר הזקן בתניא25, וכן במצוות צריך להיות מעשה המצוות דוקא, ועד שכללות ענין התורה ומצות הוא דוקא למטה בעוה"ז דלמצרים ירדתם26, ובקרבנות אמנם כן הוא שעל ידם הוא גילוי ההמשכה גם בחיצוניות העולמות, משא"כ ע"י התפלות דבמקום קרבנות תקנום ההמשכה היא רק בפנימיות העולמות, ולהיות שע"י המצוות ההמשכה היא בחיצוניות העולמות, הנה ע"ז עונה כנסת ישראל פשטתי את כתנתי וגו'. וע"זממשיך בהפסוק, דודי שלח ידו מן החור, והיינו שהגם דרוה"ק משיבה בשם הקב"ה רחצתי את רגלי איככה גו', אבל מצד הענין דדודי שלח ידו, אשר דודי הו"ע האהבה עצמית של הקב"ה לנשמות ישראל (וכמו שמבאר אדמו"ר הזקן בהמאמר על הפסוק קמתי אני לפתוח לדודי, ונתבאר בשיחת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע27 ), ומצד האהבה עצמית, הנה שלח ידו מן החור, דחור הוא גם מל' חור כרפס וכן מל' חרות28 ועי"ז נעשה הפתחי לי, ולאחר הפתחי לי הד' דרגות דאחותי רעיתי יונתי תמתי, שאלו הן ד' מדריגות בין בהעבודה בענין האהבה, דלית פולחנא כפולחנא דרחימותא29, ובין בעבודה דקיום המצוות, דד' מדריגות אלו הן כנגד ד' אותיות דשם הוי'30, ועי"ז הנה ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר31, אשר בד"א י"ל שהד' ענינים דאורה ושמחה וגו' הם כנגד הד' אותיות דשם הוי', דאורה זו תורה32 וכמ"ש33 כי נר מצוה ותורה אור, שזהו"ע ספירת החכמה, שמחה הו"ע מועדים32 לשמחה, שהו"ע ספירת הבינה, וששון זו מילה32 שזהו"ע ספירת היסוד שהוא עיקר הז"א, ויקר אלו תפלין32 שהם בחי' המלכות וכמבואר בסוף דשערי אורה34 וכמו שהיא בשרשה בעצמות א"ס ב"ה, שזהו מש"כ בזהר חדש35 שתפלין הם דיוקנאה דחותמי' דמלכא עילאה, דדיוקנא וחותם הו"ע ספירת המלכות, והיינו שע"י הפתחי לי נמשך הד' אותיות דשם הוי' בעבודה, וכן בהאורה ושמחה וגו'. וזהוג"כ מש"כ ליהודים היתה אורה וגו' וכמ"ש בגמרא36 דכל הכופר בע"ז נק' יהודי, והיינו שקודם ישנו ענין המס"נ שבזה עמדו אז בימי הפורים, וזהו"ע הפתחו לי כחודה של מחט שהו"ע המס"נ, ואח"כ הן הד' מדרי' דאורה ושמחה וששון ויקר, וזהו ג"כ מש"כ37 איש יהודי הי' בשושן הבירה ושמו מרדכי, דמרדכי מן התורה מנין שנאמר38 מר דרור, ומתרגמינן מירא דכיא39, וכמבואר בתו"א40, ויהודי הו"ע המס"נ כנ"ל, דיהודי הוא מל' הודאה שלמעלה מטו"ד, וזה פעל בכולם את ענין המס"נ שכולם נק' יהודיים דוקא וכבמרז"ל שזהו היפך מצבם הקודם שהשתחוו לאנדרטי' כמסופר בגמרא41, ואח"כ נמשך ממס"נ זה בהד' אותיות דשם הוי', אורה ושמחה וששון וגו' ועד לאורה ושמחה וששון ויקר למטה מעשרה טפחים, כפשוטו של מקרא. הבא » מאמר ואתה תצוה תשמ"א הערות שוליים *. ) המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. 1. ל, לד ואילך. 2. עירובין ב, א. וש"נ. 3. ל, ז ואילך. 4. לז, כט. 5. ספר הבהיר סמ"ו. 6. זח"ב רלט, א. זח"ג כו, ב. 7. פנחס כח, ב. 8. שה"ש א, ט. 9. שהש"ר א' ע"פ לסוסתי. זח"ג ז, ב. 10. עטרת ראש לו, ב. ד"ה וירח ה' את ריח הניחוח תרד"ע ואילך (המשך תער"ב ח"א ע' תלו ואילך). זח"ג קל, ב. רפט, א. 11. בתו"א דרושי פורים (צב, א. צט, א). 12. יח, א. 13. אחרי טז, יז. 14. אוה"ת יוה"כ ד"ה וכל אדם (ע' א'תקנה ואילך). 15. יומא מד, א. 16. ד"ה בלילה ההוא פ"ב ואילך (לעיל ע' 104 ואילך). 17. שה"ש ה, ב. 18. שם, ד. 19. דברי הימים-א כח, ב. 20. מלכים-א ח, כז. 21. ברכות כו, ב. 22. ברכות ו, ב. 23. מלכים-א יח, לו. 24. עירובין נד, א. 25. פל"ז. 26. שבת פח, סע"ב. 27. בסה"ש תורת שלום ליל שמח"ת תרס"ו – בהנחת כ"ק מו"ח אדמו"ר (ע' 59 ואילך). 28. רשימות הצ"צ (אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תקכט). 29. ראה זהר ח"ב נה, ב. ח"ג רסז, א. לקו"ת שלח מב, ג. 30. וכמבואר בלקו"ת שה"ש (לד, א ואילך) ובמאמר דאדמו"ר מוהר"ש דשנת תרכ"ח (ע' פב [קיא] ואילך). 31. מגלת אסתר ח, טז. 32. מגילה טז, ב. 33. משלי ו, כג. 34. מח, ב ואילך. 35. שה"ש עט, ב. 36. מגילה יג, רע"א. 37. מג"א ב, ה. 38. תשא ל, כג. 39. חולין קלט, ב. 40. מג"א צ, ד. 41. מגילה יב, א. תוד"ה שלא ע"ז ג, א. עיין בספר ספר המאמרים מלוקט » סדרת ספר המאמרים - מלוקט כוללת את המאמרים שהגיה הרבי במשך השנים ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם. בספר זה תשרי חשון כסלו טבת שבט עוד... אודות המו"ל ועד הנחות בלשון הקודש ועד הנחות בלשון הקודש » "ועד הנחות בלה"ק" הוקם בשנת תשמ"א (1981) על-ידי צוות אברכים מוכשרים, במטרה להדפיס ולפרסם את תורתו של הרבי בלשון-הקודש. בקר באתר עוד במדור זה מאמר ואתה תצוה תשמ"א מאמר וקבל היהודים תשל"ח רשימה וקבל היהודים תשי"א מאמר וקבל היהודים תשי"א מאמר על כן קראו תשי"ג הצג הכל » עוד כתבות שיעניינו אותך מה הרמז המסתתר בפרשת הקטורת? ועוד רמזים וגימטריאות... 4 תגובות חטא העגל שלנו: איפה כולנו נופלים באותה הטעות? שיעור לפרשת כי תשא לצפיה (54:46) 1 תגובה בלדה לחובש: איך השתתף אהרן בעשיית העגל והמזבח? השיעור השבועי לפרשת כי תשא לצפיה (53:33) עקשנים וטוב להם: אל תשברו את המידות, תמצאו להן אפי... השיעור השבועי לפרשת כי תשא לצפיה (55:28) הוסיפו תגובה ᠋ יש לך משהו להוסיף? רוצה להעיר, לשאול, לשתף? זה המקום התחבר ראשי • תרום • כתוב לנו • שאל את הרב עברית תנאים ופרטיות • © 2024 Chabad.org

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4304387

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140297

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989620

התחבר יהדות כיצד? תנ"ך פרשת השבוע להכיר את סידור התפילה... הגדה של פסח פרקי אבות משניות ליום השנה (יארצייט) משניות תלמוד בבלי משנה תורה להרמב"ם ספר המצוות לרמב"ם הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם פירוש הרב עדין אבן ישראל שולחן ערוך הרב קיצור שולחן ערוך ספר התניא תורה אור לקוטי תורה דרך מצותיך היום יום ספרי כ"ק אדמו"ר סקירות ספרים להחיות את היום 3 שאלות ותשובות על ספר הזוהר מחשבת החסידות ה'נשיא' היומי - לתחילת חודש ניסן יהדות כיצד? לימוד וערכים מדורים פופולריים משפחה וקהילה מגזין אודות כתוב לנו|​שאל את הרב|​תרום ב"ה ספרים ספרי כ"ק אדמו"ר תורת מנחם התוועדויות תשי"ז כי תשא, ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז הנחה בלתי מוגה « הקודם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז הבא » שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז PDF בס"ד. ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז (הנחה בלתי מוגה) כיתשא את ראש בני ישראל לפקודיהם גו' זה יתנו גו' מחצית השקל וגו'1. ומבאר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במאמר ד"ה זה משנת תרע"ט2, שיש להקדים תחילה הידוע שמשה נקרא רעיא מהימנא3, שרועה ומפרנס נש"י לחזק אותם באמונתם בה', ומבאר בארוכה שענין האמונה צריך להיות לא רק בבחי' ממכ"ע, אלא גם בבחי' סוכ"ע, וגם בבחי' עצמות אוא"ס שלמעלה מבחי' סוכ"ע וממכ"ע, ועז"נ4 ורעה אמונה, דהיינו שצריכים לרעות את האמונה, להמשיכה בפנימיות. וכן מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר ד"ה וקבל היהודים דפורים קטן שנת תרפ"ז5, שהוא מיוסד על ד"ה כי תשא תרע"ט הנ"ל (אלא שבד"ה וקבל היהודים לא נתבאר הפסוק כי תשא). ומבארבהמאמר6, שהמשכה זו שע"י משה שהאמונה תהי' נמשכת בפנימיות, הו"ע מחצית השקל בשקל הקדש. ובזה יובן מ"ש כי תשא וגו', שכאשר האמונה נמשכת בפנימיות (תשא את ראש בני ישראל), אזי כללות ההנהגה במחשבה דיבור ומעשה היא כדבעי, ועי"ז מתבטלים גם כל הענינים הבלתי רצויים, שזהו אומרו לפקודיהם, לשון חסרון, כמו ונפקדת כי יפקד מושבך7, היינו, שע"י המשכת האמונה בפנימיות מתבטלים הענינים הבלתי רצויים. וע"ד מ"ש8 מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו, דכמו המצרף וכור שמנקה הזהב והכסף מכל סיג ופסולת, כן איש לפי מהללו, לפי אופן ההילול שלו בתפלה כן הוא הבירור והזיכוך להסיר מעצמו כל הסיגים, גם הסיגים היותר דקים כו'. וזהו שאומרים בשמו"ע סלח לנו אבינו כי חטאנו, כי דוקא לאחר עבודת ההכנה לפסוקי דזמרה ופסוד"ז וברכות ק"ש וק"ש וג' ראשונות דשמו"ע, אזי מרגישים שגם דקות הפסולת הו"ע בלתי רצוי, ומסירים אותו כו'. ועד"ז יובן בענין כי תשא גו' לפקודיהם, שכאשר ענין האמונה מאיר בפנימיות, אזי נרגשים גם הענינים שבדקות דדקות, ועי"ז נעשה החסרון (לפקודיהם) דכל הענינים הבלתי רצויים (לא רק ענינים הרעים), גם בדקות דדקות. ב) וממשיךבהמאמר9 לבאר מ"ש זה יתנו גו' מחצית השקל בשקל הקודש, דצריך להבין מהו ענין מחצית השקל דוקא, ולמה מודיע כמה הוא השקל השלם מאחר שצריכים לתת רק מחצית השקל, ולמה בשיעור זה שוים העני והעשיר. והענין הוא, דהנה מחצית השקל, עשר גרה, מורה על עשר כחות הנפש, דכל נפש מישראל יש בה עשר בחי', כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן10. ובענין זה כל הנשמות שוות, דכיון שהספירות העליונות הם במספר עשר, עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר11, הנה גם בכל נשמה מישראל יש עשר בחי', והיינו, שגם נשמה שהיא מבחי' נפש דנפש דעשי'12 יש בה לא פחות מעשר בחי', וגם נשמה דאצילות יש בה לא יותר מעשר בחי'. וההפרש ביניהם הוא, שהעשר בחי' עצמם הם במדריגות שונות, שהרי אינו דומה מדריגת העשר כחות שבנפש דנפש דעשי' למדריגת העשר כחות דנשמה דאצילות, ועד שאין ערוך ביניהם, שלכן נקראים עני ועשיר. ומ"מ, כל בני ישראל שוים בכך שיש לכל אחד עשר כחות, והעבודה היא שכל אחד צריך ליתן את העשר כחות שלו, והיינו, שאף שיש מי שהעשר כחות שלו הם במדריגה נעלית ויש מי שהעשר כחות שלו הם במדריגה תחתונה, מ"מ, אין הקב"ה מבקש אלא לפי כחן13, ודורש מכל אחד ליתן את העשר כחות שלו. אמנם, מה שכל אחד מישראל נותן את העשר כחות שלו, הרי זה רק מחצית השקל. אך עי"ז שכל אחד מישראל נותן את המחצית שלו, היינו שמוסר את כל כחותיו לאלקות, אזי נותנים לו מלמעלה את המחצית השני'. ג) וביאורהענין, דהנה כתיב14 עבדו את הוי' בשמחה, שזהו ציווי לכל אחד מישראל שתהי' עבודתו בשמחה, וענין השמחה הוא יסוד בעבודה, וכמ"ש הרמב"ם בסוף הל' לולב15 שהשמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת הא-ל שצוה בהן עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו, שנאמר16 תחת אשר לא עבדת את הוי' אלקיך בשמחה ובטוב לבב, והיינו, שאפילו כאשר יש אצלו ענין העבודה, וחסר רק ענין השמחה, מגיע לו עונש חמור ביותר כמו שלא הי' כללות ענין העבודה, שזהו לפי שהשמחה היא יסוד בעבודה. אמנם, עפ"ז צריך להבין מ"ש17 שמחו צדיקים בהוי', דמשמע שענין השמחה שייך לצדיקים דוקא. אךהענין הוא, דיש ב' בחי' שמחה. דהנה, כללות ענין השמחה היא העבודה שמצד האהבה, ובענין האהבה מצינו ב' בחינות. יש אהבה שהיא ע"פ טו"ד, היינו, שכאשר מתבונן בענין שכר מצוה מצוה18, אזי מרגיש את היוקר והחשיבות דתומ"צ, ועי"ז נעשית עבודתו בשמחה. וענין זה שייך לכל ישראל, שצריך להרגיש את היוקר והחשיבות דתומ"צ, ומצד זה צריכה להיות עבודתו בשמחה, וכאשר חסר בהשמחה, אין זה חסרון בפרט מסויים בלבד, אלא זה מורה שחסר אצלו כל הרגש היוקר והחשיבות דתומ"צ. אמנם כל זה הו"ע האהבה שע"פ טו"ד. אך יש אהבה שלמעלה מטו"ד, שאהבה זו אינה כמו האהבה שע"פ טו"ד שבהכרח שיש בה מבוקש, אלא אהבה זו היא בלי מבוקש, כי אם כמ"ש בתניא19 בענין בני עלי'20, שעבודתם היא לא כדי לדבקה בו בלבד לרוות צמאון נפשו הצמאה לה', אלא כדפירשו בתיקונים21 איזהו חסיד המתחסד עם קונו, עם קן דילי', ליחדא קוב"ה ושכינתי' בתחתונים. ועז"נ שמחו צדיקים בהוי', שזוהי השמחה שמצד האהבה שלמעלה מטו"ד, שאינה שייכת לכל בני ישראל, אלא לצדיקים בלבד, ובאה בבחי' מתנה מלמעלה. וישלומר בדא"פ, שזהו גם הענין דשויתי ה' לנגדי תמיד22, כפירוש הבעש"ט (בצוואת הריב"ש23) שויתי לשון השתוות, היינו, שכל הענינים צריכים להיות בהשתוות אצל האדם, כיון שהוי' הוא לנגדי תמיד, שענין זה הוא מצד העבודה שלמעלה מטו"ד, כי, כאשר העבודה היא ע"פ טו"ד, יש לו איזה מבוקש, ובמילא אין אצלו ענין של השתוות, אבל כאשר העבודה היא למעלה מטו"ד, בלי שום מבוקש, אזי כל הענינים אצלו הם בהשתוות. ומצד זה נעשית העבודה באופן של מסירת נפש, כיון שלא נוגע לו שום דבר (שום מבוקש), מלבד מילוי רצון העליון. ועפ"זיובן ענין מחצית השקל השני', שלאחרי שהאדם עובד עבודתו בעשר הכחות (מחצית השקל) שלו בעבודה שע"פ טעם ודעת, אזי נותנים לו מלמעלה בדרך מתנה את המחצית השני', היינו, שמגיע להעילוי דשמחו צדיקים בהוי', שהו"ע האהבה והשמחה שבעבודה שלמעלה מטו"ד. והרי כתיב24 ועמך כולם צדיקים, שיכולים לבוא לזה ע"י האהבה והשמחה שבעבודה שע"פ טו"ד, שעי"ז נותנים מלמעלה את האהבה והשמחה העליונה. וזהו גם החילוק שבין ב' חצאי השקל, שמחצית השקל הראשונה, שכל אחד נותן את העשר כחות שלו, יש בה חילוקים בין עני לעשיר (כנ"ל), אבל מחצית השקל השני', שלמעלה מטו"ד, הרי זה ענין של עשירות. ד) וזהוכי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם גו' זה יתנו גו' מחצית השקל גו', היינו, שהתחלת כל הענינים היא מהנשיאות ראש שפועל משה, ואתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא25, שממשיך את האמונה בפנימיות, ועי"ז נעשה לפקודיהם (ביטול הענינים הבלתי רצויים), וכן הענין דזה יתנו גו' מחצית השקל, נתינת מחצית השקל הראשונה (מסירת כל העשר כחות לאלקות), וגם מחצית השקל השני' שבאה בדרך מתנה מלמעלה (עבודה שלמעלה מטו"ד, ענין ההשתוות והעבודה דמסירת נפש), שלכן, הנה גם ענין זה (מחצית השקל השני') שייך לכאו"א מישראל שהרי משה הוא הרועה דכאו"א מישראל, ובפרט בנוגע לחסידים, שלהיותם קשורים בקירוב יותר למשה שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, הרי זה צריך לעורר אותם עוד יותר שיהי' אצלם ענין ההשתוות וענין העבודה דמסירת נפש. וישלומר שבאמירת המאמר הנ"ל ע"י אדמו"ר נ"ע בשנת עטר"ת, נמשך נתינת כח לעבודה שלמעלה מטו"ד (מחצית השקל השני'), והמשכה זו היתה לא רק על אותו הזמן, אלא גם על כל הזמנים. ולכן, כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר את המאמר ד"ה וקבל היהודים בשנת תרפ"ז, המיוסד על המאמר ד"ה כי תשא הנ"ל, דובר במאמר זה אודות ענין המסירת נפש כפי שהי' מתאים ונדרש בזמן ההוא. וכמו"כ צריך מאמר זה לעורר ולפעול על כל הזמנים, אצל כל בני ישראל, ובפרט אצל חסידים, את ענין ההשתוות והמסירת נפש, שלא לחשוב אודות עצמו, אלא להיות מסור ונתון לרצון העליון במסירת נפש. וכאשר כל אחד יפעל ענין זה בעצמו, יהי' די בכך (וועט מען דערמיט אָפּקומען), והיינו, שיוצאים י"ח במסירת נפש בכח, ולא יהי' צורך במסירת נפש בפועל. ה) וישלקשר זה עם הענין דפורים קטן (שבו נאמר המאמר ד"ה וקבל היהודים הנ"ל), שבו מודגש הענין דטוב לב משתה תמיד26, ואיתא בגמרא27 טוב לב משתה תמיד זה שדעתו רחבה. והענין בזה, שכאשר דעתו רחבה, שהו"ע בחי' עשירות שלמעלה מטעם ודעת, בלי שום מבוקש28, אזי נעשה ענין ההשתוות, ומצד ענין ההשתוות הרי הוא תמיד בשמחה, שזהו טוב לב משתה תמיד. ועד"ז בנוגע לענין המסירת נפש, כמשנת"ל שכאשר עומדים בתנועה של מסירת נפש, אזי מתבטלים כל המניעות ועיכובים, ואין צורך במסירת נפש בפועל, כי אם, טוב לב משתה תמיד, היינו, שתמיד, בכל הזמנים, יהי' טוב לב, כיון שע"י העבודה דמסירת נפש יסירו את כל המניעות, ויומשכו כל הענינים בטוב הנראה והנגלה. « הקודם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז הבא » שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז הערות שוליים 1. ריש פרשתנו (תשא ל, יב-יג). 2. סה"מ עטר"ת ע' רסז. 3. ראה שמו"ר פ"ב, ד. וראה זח"ב כא, א. 4. תהלים לז, ג. 5. ס"ד ואילך (סה"מ תרפ"ז ע' קיג ואילך). 6. ראה סה"מ עטר"ת ע' ערה. 7. שמואל-א כ, יח. 8. משלי כז, כא. 9. סה"מ עטר"ת ע' רעז ואילך. 10. תניא רפ"ג. 11. ספר יצירה פ"א מ"ד. 12. ראה תניא פי"ח. 13. במדב"ר פי"ב, ג. תנחומא נשא יא. 14. תהלים ק, ב. 15. פ"ח הט"ו. 16. תבוא כח, מז. 17. תהלים צז, יב. 18. אבות פ"ד מ"ב. וראה תניא פל"ז. פל"ט. 19. פ"י. 20. סוכה מה, ב. 21. בהקדמה (א, סע"ב). 22. תהלים טז, ח. 23. סימן ב' (הוצאת קה"ת ע' א). 24. ישעי' ס, כא. 25. תקו"ז תס"ט (קיב, א. קיד, א). 26. משלי טו, טו. וראה רמ"א סוף חלק או"ח. 27. ב"ב קמה, ב. 28. וענין זה הוא למעלה יותר ממשנת"ל (בהשיחה ס"ו (לקמן ע' 99)) שדעת רחבה היינו שחושב (לא אודות גשמיות, אלא) אודות רוחניות כו' – שהרי עדיין יש בזה מבוקש, אלא שהמבוקש הוא רוחניות. עיין בספר תורת מנחם - התוועדויות » סדרת תורת מנחם - התוועדויות היא סדרת ספרים שבה מופיעים כל המאמרי החסידות והשיחות שנשא הרבי מליובאוויטש בהתוועדויות שהתוועד ברבים, וכן מכתבים שכתב לכלל הציבור. בספר זה התוועדויות תש"י התוועדויות תשי"א התוועדויות תשי"ב התוועדויות תשי"ג התוועדויות תשי"ד עוד... אודות המו"ל ועד הנחות בלשון הקודש ועד הנחות בלשון הקודש » "ועד הנחות בלה"ק" הוקם בשנת תשמ"א (1981) על-ידי צוות אברכים מוכשרים, במטרה להדפיס ולפרסם את תורתו של הרבי בלשון-הקודש. בקר באתר עוד במדור זה שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז כי תשא, ש"פ פקודי, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר-שני, ה'תשי"ז שיחת ש"פ פקודי, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר-שני, ה'תשי"ז שיחת ש"פ צו, פ' זכור, י"ג אדר-שני, ה'תשי"ז מברק לפורים, ה'תשי"ז הצג הכל » עוד כתבות שיעניינו אותך הוא לא רצה למות כדי לא לגרום להם להרגיש רע... לצפיה (5:17) מה הרמז המסתתר בפרשת הקטורת? ועוד רמזים וגימטריאות... 4 תגובות פרשת כי תשא: שלוש חביות של דבש לצפיה (4:06) שבירה מתקנת - הלקח מאסון שבירת הלוחות ממתק לשבת פרשת כי תשא לצפיה (4:45) הוסיפו תגובה ᠋ יש לך משהו להוסיף? רוצה להעיר, לשאול, לשתף? זה המקום התחבר ראשי • תרום • כתוב לנו • שאל את הרב עברית תנאים ופרטיות • © 2024 Chabad.org

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5959880

הכנסת אשכול זה לזכות בננו היקר אברהם בניהו בן אורה דליהנה יהי רצון שזכות הרבי וזכות התורה הקדושה תגן בעדו אלף המגן ויזכה במהרה לחזור בתשובה שלמה מתוך שמחה אמן