אמני רחוב

אם כבר נוסטלגיה, אלך יותר רחוק, בילדותי, היה מגיע לשכונתנו, בכל יום שישי, יהודי ממוצא פרסי עם תוף מרים פשוט שצליליו נשמעו למרחוק. היתה לו מנגינה קבועה למלים הבאות: יופי, יופי, טופי, ילדים, יופי, סוכר, ילדים, טופי וכן הלאה. השכנים היו שולחים את הילדים, ומציידים אותם במשהו להביא לאיש, חלקם במזון לשבת חלק עם מטבע, שתיה, עוגות ומיני מתיקה. הוא סחב על גבו שק גדול מבד, אליו היה מעמיס את ה'שלל'. 'יופי -  טופי', כך קראנו לו, היה מרקיד את הילדים בחיוך חם ורחב. [אם אתם זוכרים את 'יופי טופי' אז אנחנו מאותה שכונה....]

אבל לא זה הנושא, אלא אמני רחוב. לפעמים, נתקלתי באמני רחוב כאן בארץ, או בסיור בחו"ל, מי עם כלי נגינה ומי עם פוזה אחרת. נהנים לשמח את הבריות ועל הדרך, מרויחים כמה פרוטות.

במשך השנים קלטה עדשת המצלמה כמה מהם ועם הזמן הם הפכו לנושא בפני עצמו. רכזתי לפניכם כאן כמה מהתמונות, תהנו. [חלקן, כמדומני פרסמתי בעבר.]

אני ממספר אותם אם תרצו להגיב על תמונה מסויימת.

מוזמנים להוסיף משלכם.

חג שמח

 תמונה 1.
צמד רעים שהוקסמתי מהלהט של הסקסופון.


תמונה 2.
בעיירה ציורית שטיילתי, אוסף אמני כלי נגינה פתחו שולחן, 


תמונה 3.
כאן, נתקלתי במשפחה צוענית שיצאה לפרנס את עצמה, חבל שאתם לא יכולים לחוש את המתופפת הקטנה שישבה על ארגז העץ ותופפה עד כדי כאב.


תמונה 4.
לא רק נגנים, האדון הנכבד הזה, חשב שמהנמכת קומתו יפיק אולי תועלת. כשצלמתי אותו הוא אמר לי: 'טו יורו'...


תמונה 5.
אפילו את צ'רלי צ'פלין הצלחתי לתפוס, עם המקל....


תמונה 6.
האיש הזה, 'אמן המתכת', התלבש והתאפר באופן מקסים, הוא השקיע בהופעה, עם משאבת מים וצינור נסתר הישר אל הפח הקטן שהחזיק בידו שממנו לא הפסיק זרם המים להשפך.



תמונה 7. 
עוד להטוטן רואה ואינו נראה, ה'קורא עיתון' דרך המשקפיים.



תמונה 8.
ידידו של הקודם ניסה את מזלו בקרן רחוב סמוכה.


תמונה 9.
אחרון חביב, נגן פסנתר מהרהר לעצמו על היצירה הבאה.