שימוש חדשני ב-microwaves עשוי להיות הבסיס למנועי העתיד, כולל כאלה שיעזרו לנו להגיע למאדים תוך שבועות במקום חודשים.

מקור: צילום מסך מאתר מכון המחקר איימס של נאס"א, עיבוד תמונה
ייתכן ובעתיד הקרוב נוכל לצלוח את המרחק בין כדור הארץ למאדים תוך שבועות, במקום חודשים, כך לפי מחקר ראשוני שבוצע בנאס"א. סוכנות החלל האמריקנית פרסמה תוצאות מחקר שחושף תוצאות ראשוניות מעודדות, לפיהן ייתכן ונוכל לא רק לבנות מנוע יעיל ומהיר לרכבי חלל עתידיים, אלא נוכל לעשות זאת בצורה השונה לחלוטין מטכנולוגיות ההנעה הקיימות היום.
משנים את כללי הפיזיקה
במהלך קיץ 2013 מדענים בנאס"א ניסו לשחזר תוצאות ניסוי לטכנולוגיה שיזם חוקר בריטי בשם רוג'ר שוייר (Roger Shawyer), אשר פיתח מנוע ייחודי והקים חברה מסחרית שתנסה למסחר אותו. המייחד את המנוע של שוייר היא היכולת שלו, לפי שוייר, להמיר אנרגיה חשמלית לדחף, ללא חומר בערה. מנוע ה-EmDrive של שוייר מייצר את הדחף, באופן שהוא לכאורה בלתי-אפשרי, באמצעות מה שמתואר כשימוש ב-microwaves בתוך מיכל סגור. האם ניתן להפעיל microwaves ולצפות שכתוצאה מתנועתם יווצר דחף? לפי שוייר, התשובה חיובית.
משימה זאת אינה רק לכאורה, בלתי-אפשרית, אלא שבמשך שנים הוטלו ספקות במודל של שוייר וביכולת של מנוע שכזה לייצר דחף כלשהו, שלא לדבר על יצירת מודל בקנה מידה אמיתי, ולא מוקטן לצורכי ניסוי, אלא כזה שבאמת יוכל לשמש כלי תחבורה שונים, כולל רכבי חלל. הכיוון של שוייר נראה לרבים כלא הגיוני, מה שמזכיר מעט את המאבקים בין התומכים והמתנגדים להיתכנות הכללית שלהיתוך קר. אך, בשונה מהיתוך קר שטרם זכה להצלחה משמעותית שתדחוף אותו קדימה, שוייר זוכה כעת לעדנה מסוימת, עם פרסום התוצאות של הניסוי של נאס"א.

מנוע ה-EmDrive. מקור: צילום מסך מאתר EmDrive.com, עיבוד תמונה
כשהוא מצויד בתוצאות ניסויים שהוא ביצע, הוא לא הצליח לעניין רבים בטכנולוגיה. למעשה, קודם לניסוי של נאס"א, נאספו תוצאות חיוביות, כאלה שהראו שאכן קיים דחף, רק בבדיקת הטכנולוגיה שביצעו חוקרים סיניים. הצלחת הסינים לשחזר את התוצאות החיוביות של שוייר, לפיהן אכן קיים דחף, שכרגע אי-אפשר לשייך אותו לכל אנרגיה אחרת מלבד האנרגיה החשמלית, משכה את תשומת ליבם של חוקרים בנאס"א, וכאן נוצרה ההזדמנות של הטכנולוגיה לבדיקה עצמאית של צד-שלישי בלתי-תלוי, בעולם המערבי.
בנאס"א, כמו ביתר העולם, מופתעים מתוצאות הניסוי העצמאי שהם עצמם ערכו. בניסוי החוקרים אכן הצליחו לזהות דחף, אם כי בעוצמה נמוכה. מדובר בניסוי משמעותי שלישי של הטכנולוגיה המפיק תוצאות חיוביות. העובדה שהפעם מי שערך את הניסוי הם גוף גדול וממוסד, כמו סוכנות החלל האמריקנית, מאפשר להיות טיפה אופטימיים לגבי ההיתכנות של הטכנולוגיה הזאת, למרות שהדרך עוד ארוכה..
כרטיס למאדים כבר קנית?
רגע לפני שאתם רצים לחפש אם ריצ'רד ברנסון כבר החל למכור כרטיס למאדים, הלוך חזור בחודש ימים, מומלץ להעזר בסבלנות. הניסויים שנעשו עד כה הם רק תחילת הדרך, ואחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני הטכנולוגיה הזאת לפני שנוכל לראות אותה בשימוש, היא האם בקנה מידה מסחרי היא ברת יישום? האם ניתן לבנות מנוע בעל הספק גדול מספיק שיאפשר הנעה של לווינים, גשושים, חלליות מאוישות? או אולי נראה את הטכנולוגיה הזאת דווקא נכנסת לתחום הטיסה שבתוך האטמוספירה?
כך או כך, נדמה שבשלב זה מדובר בצעד קטן קדימה, ועשויות לעבור עוד שנים רבות עד שנראה יישום מסחרי של הטכנולוגיה הזאת, כזה שישפיע גם על חיינו. בינתיים, אתם מוזמנים לצפות בתצוגת הטכנולוגיות הנדרשות להגיע למאדים, שבפיתוח בנאס"א.